אכן, נראה כי הנתבע לא דייק כשציין שדרישה זו באה מצד משפחתו, אך אינני סבור שמדובר באמתלה מצידו. התרשמתי כי הוא אכן היה מעוניין להגיע לפיוס עם בני משפחתו. לשם כך היה מוכן למחוק את ההליך, וכזאת לא נעשה לצורכי התחמקות מתשלום שכר טרחה. גם עדותו של מר חליפי, שהותירה אצלי רושם מהימן, הייתה שכוונותיו של הנתבע היו טובות, ושהוא עצמו ניסה לעזור ולתווך.
אין חולק שהנתבע שילם לתובע בשלב זה 50,000 ₪ בצירוף מע"מ, שהוגדרו בת/15 כמקדמה "על חשבון שכר הטרחה שבבוא היום נשב ונסכם אותו" (שם, בפסקה 12). במסמך שנוסח כפנייה של הנתבע לתובע, ציין הנתבע כי הוא מכיר בעבודת התובע והוא שבע רצון מכך שלא נדרש לשלם עד כה שכר טרחה נוכח מצבו הכלכלי.
24. מכל מקום, הנתבע לא הגיע לפשרה עם בני משפחתו, ובסופו של דבר המשיך התובע לייצג את הנתבע בהליך הבוררות.
הטענה לניגוד עניינים
25. הפעם הראשונה ששלח הנתבע הודעה על הפסקת הייצוג של התובע הייתה ביום 1.11.16 [ת/19]
בהמשך לפגישתנו האחרונה ולהודעות אשר שלחתי לך לפני הפגישה, לגבי הפסקת הייצוג המשפטי שלי במסגרת תיק ה.פ 2294-12-15 וכל תיק אחר אשר הועבר לטיפולך על ידי. אני רוצה להודיע לך על סיום עבודתך כעו"ד מייצג שלי וזאת בגלל ניגוד העניינים שלך בייצוג בתיקים אלו מול משפחתי, אותו גיליתי לאחרונה, שאם הייתי מודע מראש שיש לך הכרות קודמת אישית עם הגורמים המעורבים בתיקים, לא הייתי שוכר את שירותיך.
הנה כי כן, הודעה זו כללה התייחסות לנושא ניגוד העניינים המיומר. לשיטת הנתבע, עו"ד קוגן הכיר את רו"ח קודנצ'יק, שהיה נאמן לבני משפחתו של הנתבע, המסוכסכים עמו. מר אלטרץ טען כי רו"ח קודנצ'יק אף פעל באופן אישי לפגוע בזכויותיו. רו"ח קודנצ'יק היה, לפי
--- סוף עמוד 12 ---
הנטען, רואה החשבון של עו"ד קוגן, ומכאן ניגוד העניינים. היה על עו"ד קוגן להתעמת עם בני משפחתו של מר אלטרץ ועם רו"ח קודנצ'יק שטיפל בעניינם, וזאת שעה שאותו רואה חשבון מטפל בענייניו.
מכתבו של הנתבע נענה במכתב מטעם התובע בו ביום (ת/20 מיום 1.11.16). הוא ציין כי "הנני תחת תחושה קשה כי נעשתה קנוניה מאחורי גבי, כאשר הודעת לי כי הגעת לסולחה עם הוריך וביקשת למחוק את הליך הבוררות, מהטעם כי אביך דרש כי רק לאחר מכן, תסכים המשפחה לקבל אותך לחיקם. ברם, ככל שחולף הזמן, מתבהר כי לא היו דברים מעולם וכל שהנך מעוניין בו הוא להפר את הסכם שכר הטרחה שנחתם בינינו" (פסקה 2 למכתב). עוד ציין התובע כי בנסיבות אלה יהיה על הנתבע לשלם לו את מלוא שכר הטרחה המוסכם, וכן שהוא מעכב את המסמכים המצויים ברשותו לשם הבטחת שכר הטרחה.
26. לוּ טיעון ניגוד העניינים היה עומד לבדו, הוא היה מתקשה לשאת על גבו את ההצדקה להפסקת ההתקשרות. מחומר הראיות שבפניי עולה כי מר אלטרץ היה ער לכך שרו"ח קודנצ'יק העניק שירותים לתובע פרק זמן ניכר לפני הודעתו מיום 1.11.16.
הן עו"ד קוגן הן עו"ד ועקנין ציינו כי נמסר למר אלטרץ, כבר בראשית הדרך, כי עו"ד קוגן מכיר את רו"ח קודנצ'יק, שמשמש כרואה חשבון שלו. כך עו"ד ועקנין העיד שהדברים נאמרו עוד כשהעביר את הטיפול בתיק לתובע [עמ' 51 ש.5 ואילך]. עו"ד ועקנין גם ציין שעו"ד קוגן התנגד לכך שרו"ח קודנצ'יק ישמש כבורר, אך לא התנגד לכך שישמש כמגשר [עמ' 52 ש.10]. הנתבע הכחיש כי אלה היו פני הדברים; אך גם אם נקבל את עמדתו כי לא ידע אודות הקשר בעת ההתקשרות עם התובע, הוא ידע על כך שעה שהתובע הגיש בשמו הליך בבית משפט זה. מר אלטרץ העיד כי בהליך בפני כב' השופטת רונן, התנגד בא כוחו לכך שהבוררות תהיה בפני רו"ח קודנצ'יק שכן הוא משמש כרו"ח שלו [עמ' 252 ש.20]. התובע הכחיש שכך אמר בדיון, אך לשיטת הנתבע עצמו, הוא ידע על כך עוד לפני שהחלה הבוררות.
ברמה המעשית, עו"ד קוגן מילא אחר הנחיות לקוחו, וייצג אותו נאמנה שעה שזה התנגד לקיום הבוררות בין הצדדים בפני רו"ח קודנצ'יק כפי שנקבע בשטר הבוררות. התובע טען כי היכרותו עם רו"ח קודנצ'יק יכלה לסייע בגיבוש פשרה נאותה, וגם מר אלטרץ עצמו הכיר בכך.
הצדדים העלו טענות נוספות בעניין זה אך אין צורך להרחיב. הנתבע ידע על הקשר בין התובע לבין רו"ח קודנצ'יק בשלבים מוקדמים; לא הוצגו בפני ראיות כי התובע פעל בניגוד לאינטרס של הנתבע. על רקע זה קשה לראות בהתפתחות זו כסיבה מוצדקת לאובדן אמון בתובע וחוסר רצון להמשיך להתקשר עמו. יחד עם זאת יש לשים לב כי בשלב זה לא עמד עדיין סיכוי סביר לגיבוש הסכם פשרה כזה או אחר עם הצד שכנגד, שהצריך השתחררות מייצוגו של התובע כדי להתחמק מתשלום שכר הטרחה. יש לראות אפוא בהודעת הנתבע כי אין הוא מעוניין בהמשך ההתקשרות עם התובע משום סימן לחוסר שביעות רצון שבהמשך יוביל להפסקה נוספת של הייצוג.
--- סוף עמוד 13 ---
27. מכל מקום, לאחר דין ודברים התובע והנתבע ערכו הסכמה (מיום 16.11.16)(ת/21) בה נכתב כי יושרו ההדורים ויושבו המחלוקות. כפי שנראה מיד רגיעה זו לא החזיקה מעמד זמן רב.
מחלוקות בעניין מתכונת ניהול הבוררות
28. מחומר הראיות שהוצג לי עולה כי לאחר ההסכמה מיום 16.11.16 לאורה חזר התובע לשמש כבא כוח הנתבע, קיבל הבורר, רו"ח ברדיצ'ב, החלטה שאכזבה מאוד את מר אלטרץ. היה זה בעניין טענותיו אודות זכויותיו מכוח היותו עובד בחברות הנתבעות בבוררות. ההחלטה התקבלה בתאריך 30.11.16 (נספח 48 לתצהיר הנתבע).
הנתבע עבד בחברות המשפחתיות במשך 25 שנה. כתב התביעה שהוגש במסגרת הבוררות על ידי עו"ד קוגן (נספח 9 לכתב התביעה שלפני) כלל התייחסות לעילות מכוח דיני העבודה (פסקה 49) הכוללות הפרשי פיצויי פיטורין בסך 628,693 ₪; דמי הבראה 7,560 ₪; פדיון חופשה 121,680 ₪; הודעה מוקדמת 37,447 ₪; הלנת פיצויי פיטורין 769,168 ₪ ואי תשלום חלקו של המעביד לקופת הגמל 26,962 ₪ (ובסה"כ למעלה ממיליון וחצי ₪).
הבורר דחה בהחלטתו את רוב רכיבי התביעה בעניין זה. הנתבע טען שכך נעשה משום שלא הוצגו מסמכים רלוונטיים עובר לקבלת ההחלטה. מר אלטרץ העיד כי "לא הגיעו מסמכים. הבורר נתן לך התראה, אמר לך בבקשה תגישו מסמכים עד שאני אתן החלטה, לא הגשת, נתן החלטה, אורי לא קיבל פיצוי כלום. מ-1.3 מיליון ₪ נהיה 300,000 ₪ שהם נתנו לחשבון" [עמ' 284 ש.12].
התובע אישר שגם הוא לא היה שבע רצון מההחלטה [עמ' 119 ש.8]. הבורר דחה את הפניה שלו לחייב בעניין זה את משפחת הנתבע להציג נתונים נוספים. אך הוא טוען כי אין לגלגל את האחריות להחלטה לפתחו. מר אלטרץ היה שותף למהלך לכלול את הטענות מתחום דיני העבודה בהליך הבוררות, כדי לברר הדברים במהירות. בני משפחתו של מר אלטרץ הציגו תלוש שכר לחודש דצמבר 2003 [ת/49] ותדפיס חשבון בנק של הנתבע [ת/50] שמעידים כי קיבל פיצויי פיטורין באותה תקופה ולכן הדבר הפחית משמעותית את הסכום המגיע לו. מר אלטרץ ביקש מעו"ד קוגן להכחיש כי קיבל פיצויי פיטורין ולטעון כי הכסף המופיע בחשבון הבנק הוא פיקדון שהפקיד, אך טענה זו אינה מסתברת לאור המסמכים. עו"ד קוגן ביקש ממר אלטרץ לפנות לרשויות המס כדי לברר האם בני משפחתו דיווחו על ההפקדה אך מר אלטרץ לא שיתף פעולה וסיבותיו עמו.
29. לצורכי ההליך שלפני אין לי צורך לקבוע האם התנהלות התובע הייתה מקצועית אם לאו. די לי בכך שהרשמתי שתחושות האכזבה של מר אלטרץ היו כנות. לתחושות אלה יש תימוכין בזמן אמת. עו"ד ועקנין שאליו פנה, כזכור, מר אלטרץ בתחילה, ושהעביר התיק לטיפולו של עו"ד קוגן, ציין שנותק הקשר בינו לבין הנתבע. והנה בסוף שנת 2016 "הוא התקשר לכאן, צורח בטלפון, הכנסת אותי לעורך דין הזה, תוציא אותי מעורך הדין הזה, וטרק את הטלפון, ודיבר לא יפה" [עמ' 52 ש.27].
מר אלטרץ ציין כי היה מוטרד נוכח השלב הבא של הבוררות, השלב בו צריך היה לקבוע מה
--- סוף עמוד 14 ---
שיעור זכויותיו בחברות המשפחתיות ומה שוויון. הבורר לא אפשר הצגה של מלוא הנתונים על-ידי העברתם לתובע בהליך הבוררות. מר אלטרץ ציין כי דבר זה הטריד אותו. "לא התעמתנו עם הבורר, הכל היה עניין מקצועי, יסודי, שלא יהיה לנו כמו שהיה לנו בפיצוים שלא הגשנו מסמכים ואכלנו אותה" [עמ' 298, ש. 27]. ת/32 הוא תכתובת ווטסאפ בין הצדדים (מיום 21.2.16), ממנה עולה שעדיין לא הוגשו מסמכים לעניין שווי החברות מטעם התובע, למרות שהבורר ביקש כי אלה יוגשו לעיונו [ראו גם חילופי הדברים בעמ' 346 לפרוטוקול].
על רקע זה העיד מר אלטרץ על הסיבות לחוסר שביעות הרצון שלו "דיברנו שאני לא מרוצה שאתה בקשר עם נחום קודנצ'יק כל הזמן, אכלתי אותה בתנאים הסוציאליים, את החומר אנחנו לא מקבלים. די, לאן אני אגיע, בסוף אני אצא בלי כלום" [עמ' 310 ש.22]. כאמור, נותרתי ספקן לגבי החלק הראשון של הדברים (עניין ניגוד העניינים), אך מצאתי את עדותו של הנתבע מהימנה ביחס לאחריתם.
30. חיזוק משמעותי לעדותו של הנתבע מצויה בהתנהלות הדיונית לאחר החלפת הייצוג. בא כוחו החדש של הנתבע הגיש – לאחר החלפת הייצוג - בקשה לביטול הליכי הבוררות נוכח אי מתן מסמכים חשבונאיים רלבנטיים הנוגעים בחברות [ת/48]. בבקשה כתב כי "בתיק דנן שעניינו הסרת קיפוח בעל מניות המיעוט...שרובו ככולו עוסק בשווי מניותיו של [מר אלטרץ] ורכישתן על ידי בעלי מניות הרוב, נמנע מ[מר אלטרץ] לקבל לידיו את המסמכים החשבונאיים הנוגעים לחברות, ולהגיש חוות דעת שמאית מטעמו, נגרם עיוות דין קיצוני (אובייקטיבי) היורד לשורשו של ההליך" (פסקה 1.3 לבקשה).
הנה כי כן החלפת הייצוג הביאה עמה נקיטה בגישה שונה, ונתנה מענה לחשש שהעלה הנתבע. נתון אובייקטיבי זה מחזק את עדותו כי חשש זה לא היה בגדר תואנת שווא שמטרתה להתחמק מתשלום שכר טרחה. יש לזכור עוד בעניין זה שהחלפת הייצוג נעשתה בשלב שבו נותר עוד ללבן את השאלות העיקריות בבוררות הטעונות הכרעה. לצד ההשקעה הרבה שהשקיע התובע בייצוג התרשמתי כי גם בא כוחו החדש של הנתבע השקיע מאמצים רבים בהמשך הדרך. אין המדובר במקרה שבו עורך הדין היוצא עשה את רובה המכריע של העבודה, ואחרים קצרו הפירות.
--- סוף עמוד 15 ---
31. התובע טוען כי גם בעניין זה פעל במקצועיות ראויה. הוא נועץ ברואה חשבון מומחה, והגיש בקשה רחבת יריעה לגילוי מסמכים, אך הבורר החליט לפתוח "חדר מידע" במשרדו. גם הפעם אין אני נדרש לקבוע מסמרות בעניין זה. די לי בכך שחוסר שביעות הרצון של הנתבע לא היה בגדר אמתלה מהסיבות עליהן עמדתי.
32. ביום 1.3.17 כתב הנתבע לתובע [ת/33] כי הוא מודיע על "הפסקת הייצוג מטעמי באופן מיידי "בתיק 2294-12-15, בתיק 16505-01-16, בפני הבורר חן ברדיצ'ב, ובכל דבר ועניין הקשור אלי. מרגע זה הנכם מתבקשים שלא לפנות אל מי מהצדדים האחרים לתיק, לבית המשפט ולבורר חן ברדיצ'ב בכל דבר הקשור לענייני ולא לעשות כל שימוש בייפוי הכוח המצוי בידיכם."
33. התובע מצביע על כך שקיים שיחה עם מר אטרץ בחודש פברואר 2017 עובר להפסקת הייצוג [ת/31], במהלכה אמר מר אלטרץ כי יוכל להסכים לפשרה בסך 15 מיליון ברוטו או 10 מיליון נטו (עמ' 2 ש.10 לתמלול השיחה). הוא ציין כי הסיבה שבגינה מר אלטרץ הפסיק את הייצוג נבעה מהחשש שלו כי יעלה בידי התובע להשיג פשרה שכזו, ואז יאלץ לשלם את שכר הטרחה המוסכם. הנתבע ציין מצדו כי אם היה מדובר בהצעה רצינית "אם הייתי רואה מול העיניים חתום על ידי הצדדים עם תאריך, הסכם מסודר בפגישה מסודרת או אצל יעקב נטר או אצל מישהו, צחי, מישהו רציני שהוא לא עושה דברים בשביל תביעות, אז הייתי חותם, אם זה היה רציני" [עמ' 340 ש.22], אבל הוא לא רצה עוד להמתין להסכמי פשרה כאלה ואחרים שלא הגיעו [עמ' 373 ש. 30 ואילך].
אינני סבור כי הפסקת הייצוג מיום 1.3.17 באה כדי לגדוע סיכוי של הגעה לפשרה, ותשלום שכר טרחה נכבד לתובע. כאמור, בחודש פברואר עוד לא עמדה הצעת פשרה קונקרטית על הפרק, וכל הטעמים שמניתי לעיל להפסקת הייצוג היו יפים עדיין. כאמור, התרשמתי שמר אלטרץ לא היה שבע רצון מהאופן שבו התנהלו ענייני הבוררות לאחר ההחלטה המאכזבת בעניין זכויותיו מתחום דיני העבודה. החלפת הייצוג אכן הובילה לשינוי באסטרטגיה הליטיגטורית. ניהול הבוררות עד תום היה כרוך בסיכונים. איש לא הבטיח לנתבע כי יצליח בדרכו. איש לא הבטיח לו כי ייפסקו לטובתו 15 מיליון ₪ ברוטו או 10 מיליון ₪ נטו. הבורר כבר פסק לרעת מר אלטרץ בעניין דיני העבודה. תקדים זה יכול היה לחזור על עצמו גם בעניין הזכויות בחברות המשפחתיות. הנתבע גם הגיש, כזכור, בקשה להפסקת הבוררות, מכאן שלא היה ברור כלל ועיקר כי תוצאותיה מובטחות. מר אלטרץ החליט לקחת הסיכון, ולהמשיך לנהל הבוררות. זו נוהלה, ובא כוחו הנוכחי השקיע בניהולה משאבים ניכרים. אם הבוררות הייתה מצויה כבר בשלביה הסופיים, ואם אכן לא היה קיים סיכון מבחינת מר אלטרץ, היו טענותיו של עו"ד קוגן כבדות משקל יותר. אך לא אלה הם פני הדברים.
34. התובע טוען כי הנתבע אינו יכול להציג כיום עילות שבגינן ביטל את ההתקשרות עמו, שלא העלה בזמן אמת. בזמן אמת הוא טען לניגוד עניינים המצדיק, לשיטתו, את הפסקת ההתקשרות (ראו לעיל בפסקה 25); אך בפנייתו הבאה (מיום 1.3.17), בה הודיע על הפסקת הייצוג, הוא לא ציין טעם כלשהו המסביר את הצעד שצעד. כשם שבביטול חוזה רגיל הודעת הביטול צריכה לכלול את טעמי הביטול, כך גם כשמדובר בביטול התקשרות עם עורך דין.