פסק דין
1. עניינה של התובענה בחילוט מניותיו של המבקש במשיבה (שתכונה להלן: "החברה"). לגישת המבקש, לאור תנאי ההסכמים בין הצדדים, לא ניתן היה לחלט את מניותיו במועד ובאופן בו הן חולטו. מנגד טוענת המשיבה כי בנסיבות העניין ובהתאם לתנאי ההסכמים כפי שהיא מפרשת אותם, החילוט נעשה כדין.
רקע עובדתי
2. החברה (ששמה הקודם SSOD LTD) היא חברת סטארט-אפ שהוקמה ביום 28.5.2017 על ידי המבקש ושני יזמים נוספים – מר אורי בייטלר ומר משה תואיתו (להלן בהתאמה: "בייטלר" ו-"תואיתו"). עם הקמת החברה הוקצו למבקש 2,200,000 ממניות החברה והוא מונה לתפקיד סגן נשיא מחקר ופיתוח.
ביום 9.7.2017 נחתם הסכם מייסדים, בו נקבע כי הוא נכנס לתוקף כבר ביום 15.6.2017 (ר' נספח ב' להמרצת הפתיחה). ביום 14.8.2017 נחתם בין המבקש לחברה הסכם העסקה, כאשר תחילת מועד ההעסקה נקבע ליום 1.7.2017 (ר' נספח ד' להמרצת הפתיחה).
3. ביום 10.8.2017 חתמו הצדדים על מסמך עקרונות (TERM SHEET, נספח 2 לתשובה להמרצת הפתיחה, להלן: "מסמך העקרונות") בו נקבע, בין היתר, כי מניותיהם של שלושת היזמים יהיו כפופות למנגנון "הבשלה". כן נקבע כי אם תופסק העסקתו של אחד היזמים באחד מהתרחישים שנקבעו שם, מניותיו לא יבשילו. כפי שיובהר בהרחבה בהמשך, הצדדים חלוקים ביניהם ביחס להשלכה שיש למסמך העקרונות בענייננו.
4. ביום 27.9.2017 גייסה החברה השקעה ראשונית בסך של 10 מיליון דולר. באותו יום חתמו הצדדים על "הסכם הגבלת מניות" (SHARE RESTRICTION AGREEMENT, ר' נספח ו' להמרצת הפתיחה, להלן" הסכם הגבלת המניות"). אין מחלוקת בין הצדדים כי בהסכם זה נקבע כי במהלך ששת החודשים הראשונים מיום החתימה עליו, רשאים שניים מהיזמים לאשר את פיטורי היזם השלישי.
5. ביום 9.1.2018, כשלושה חודשים לאחר החתימה על הסכם הגבלת המניות, נמסרה למבקש הודעה על סיום ההתקשרות בינו לבין החברה (נספח ח' לתשובה להמרצת הפתיחה). לאחר מספר ימים, ביום 25.1.2018, נשלחה אל המבקש הודעה לפיה החברה מממשת את זכותה בהתאם להסכם הגבלת המניות ומחלטת את 2,2000,000 מניות החברה שהוחזקו על ידיו (REPURCHASE NOTICE, להלן: "הודעת החילוט", נספח ט להמרצת הפתיחה). בהודעת החילוט נאמר כי:
"FOLLOWING THE TERMINATION OF YOUR ENGAGEMENT WITH THE COMPANY AND PURSUANT TO SECTION 2.2(ⅱ) OF THE AGREEMENT THE COMPANY HEREBY NOTIFIES YOU THAT IT HAS DETERMINED TO EXERCISE ITS REPURCHASE RIGHT WITH RESPECT TO ALL RESTRICTED SHARES (I.E., 2,200,000 ORDINARY SHARES) CURRENTLY HELD BY YOU (THE 'SHARES'), FOR NO CONSIDERATION, EFFECTIVE AS OF THE DATE HEREOF (THE 'EFFECTIVE DATE')."
חילוט המניות הוא נושא המחלוקת בין הצדדים.
טענות הצדדים
טענות המבקש
6. המבקש עתר כי בית המשפט יצהיר שהחברה לא הייתה זכאית לחלט את מניותיו, וכי הוא מחזיק לכן ב-2,200,000 מהמניות בה. לגישתו, בהתאם להסכם הגבלת המניות, ניתן לחלט מניות של יזם שפוטר רק כאשר מדובר בפיטורין "FOR CAUSE", היינו עקב עילה מהותית (להלן: "פיטורין מחמת עילה"). זאת ללא קשר למועד הפיטורין. מאחר שהמבקש פוטר "NOT FOR CAUSE", היינו שלא מחמת עילה, לא ניתן היה לחלט את מניותיו.
7. המבקש הפנה לסעיף 2.2(ⅱ) להסכם הגבלת המניות הקובע את זכות החברה לחלט את מניותיו המוגבלות של יזם שפוטר במהלך חצי השנה הראשונה ממועד חתימתו של הסכם זה. המבקש טוען כי הסעיף 2.2(ⅱ) הנ"ל כפוף לסעיף 2.4 להסכם, סעיף הקובע את התנאים בהם הליך הבשלת המניות יואץ. לטענת המבקש, לפי סעיף קטן (ⅱ) - במועד פיטורין שאינם מחמת עילה יואצו כל מניותיו המוגבלות של היזם. מסקנה זו מתבקשת לשיטתו הן מהרישא של סעיף 2.2(ⅱ) המפנה לסעיף 2.4, והן מהרישא של סעיף 2.4 הקובע שהוא גובר על האמור לפני כן. השילוב בין הסעיפים מביא לכך שבפיטורין שלא מחמת עילה, כל המניות המוגבלות מבשילות. במקרה כזה אין אם כן מניות מוגבלות שניתן לחלט.
לטענת המבקש, מסקנה זו נובעת מהלשון המפורשת של ההסכם והיא נובעת גם מאומד דעתם של הצדדים לו. כך, לשיטתו, נובעת המסקנה הן מההבדלים בין הסכם הגבלת המניות לבין מסמך העקרונות שנערך קודם לכן (שלגישת המבקש אינו מחייב את הצדדים), והן מעדויות הצדדים. עוד טען המבקש כי הסעיפים בהסכם הגבלת המניות נוסחו באופן בו הם נוסחו, לאחר שהוא דרש שניתן יהיה לחלט את המניות רק אם הפיטורין ייעשו עקב עילה מהותית.
8. עוד טען המבקש כי בהתאם לסעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), יש להעדיף פרשנות כנגד מנסח ההסכם. לכן, אף אם המשיבה תבקש לקרוא את סעיף 2.2(ⅱ) כעומד בפני עצמו, יש להעדיף את פרשנותו של המבקש, שלא לקח חלק בניסוחו של הסכם הגבלת המניות. בהתאם לכך יש לקבוע כי הסעיף נועד להעניק הגנה ליזם. כך, גם אם הוא פוטר FOR CAUSE בששת החודשים הראשונים, כדי לחלט את מניותיו נדרשת חתימה של שני היזמים הנוספים; ולחילופין - הסעיף מתייחס רק לאפשרות פיטורין של היזם בששת החודשים הראשונים ולא לחילוט מניותיו.
עוד הוסיף המבקש כי מניותיו לא חולטו בפועל, באופן המעיד על חוסר תום-לב של החברה המעדיפה להמתין להכרעה בתיק כדי להתחמק מחיובי מס.
טענות החברה
9. החברה טענה כי חילוט מניות המבקש נעשה כדין ובהתאם להוראות הסכם הגבלת המניות. לטענתה, בסעיף 2.2 להסכם הגבלת המניות נקבעו שלושה מקרים בהם לחברה יש זכות לחלט את מניות היזם. בשלושת המקרים האלה, לא חל מנגנון ההאצה של הבשלת המניות.
באשר למשמעות "הכפפת" סעיף 2.2 לסעיף 2.4, טענה החברה כי יש התאמה בין חלק מתת-הסעיפים של סעיף 2.2 לבין סעיף 2.4 ובמובן זה אכן ישנה "כפיפות". אולם מאחר ולסעיף 2.2(ⅱ) – אשר מכוחו חולטו מניות המבקש – אין סעיף מקביל בסעיף 2.4, הרי שסעיף 2.4 אינו חל כאשר מתקיים סעיף 2.2(ⅱ). משכך, כאשר מסתיימת העסקתו של יזם במהלך ששת החודשים הראשונים מכל סיבה שהיא (בין אם מדובר בפיטורין מחמת עילה ובין אם לאו), החברה זכאית לחלט את מניותיו. לטענת החברה, הקביעה בסעיף 2.4 לפיה רק בפיטורין שלא מחמת עילה יבשילו כל מניות היזם, חלה רק כאשר הפיטורין הם בתום ששת החודשים הראשונים לאחר ההתקשרות בהסכם.
10. החברה הבהירה כי פרשנותה עולה בקנה אחד עם לשון הסכם הגבלת המניות, בעוד שהפרשנות לה טוען המבקש סותרת באופן ברור את לשון סעיף 2.2 ומרוקנת אותה מתוכן. פרשנות החברה אף עולה בקנה אחד עם כוונתם הנטענת של הצדדים לפיה ששת החודשים הראשונים לאחר גיוס ההשקעה הראשונית, יהיו מעין "תקופת מבחן" עבור כל אחד מהיזמים. הרציונל של חילוט המניות בסיום ההתקשרות עם אחד מהם הוא למזער את הסיכון שאחד היזמים יעזוב את החברה בשלב מוקדם עם מניותיו, לפני שהוא הספיק לתרום לחברה את מלוא התרומה שכנגדה קיבל את המניות מלכתחילה.
עוד טענה החברה כי פרשנות המבקש סותרת את הסכמות הצדדים כפי שהן גובשו עוד במסמך העקרונות – מסמך המשמש אינדיקציה לכוונת הצדדים. לשיטתה, מסמך העקרונות מעגן לראשונה את שינוי ההסכמות בין הצדדים לקראת ההשקעה הראשונית בחברה. מסמך זה היווה את הבסיס להסכם הגבלת המניות שנחתם כחודש וחצי לאחר מכן, ביום ההשקעה. לכן הוא מהווה מקור פרשני להסכמות ולפרשנות שיש לתת להסכם הגבלת המניות. בהקשר זה טענה החברה כי אין לקבל את גישת המבקש לפיה ההסכמות בנוגע לחילוט המניות כפי שנקבעו במסמך העקרונות שונו מאוחר יותר בהסכם המקורי. טענה זו מהווה הרחבה חזית ואף אינה נכונה לגופה.
11. כך או אחרת, טענה החברה, התנהלות המבקש הייתה יכולה גם להוות "עילה" לסיום העסקתו. לכן ניתן היה לסיים את העסקתו FOR CAUSE. במקרה כזה, גם לפי שיטתו של המבקש ניתן היה לחלט את מניותיו. לטענתה של החברה, היא לא נדרשה להצביע על עילה מאחר שסיום ההעסקה נעשה תוך פרק הזמן של שישה חודשים וניתן היה גם כך לחלט את מניותיו.
דיון
12. המחלוקת בין הצדדים נוגעת כאמור לפרשנותו של הסכם הגבלת המניות. שני הצדדים מסכימים כי הסכם זה הוא ההסכם המחייב, וכי ההודעה על חילוט המניות נשלחה מכוחו. המבקש אינו מעלה טענות במסגרת ההליך הנוכחי ביחס לחוקיות הפיטורין שלו (פ' 21.1.2019, עמ' 1, ש' 7-9). אין גם מחלוקת כי בהתאם להודעת הפיטורין, פוטר המבקש בהסתמך על המנגנון בהסכם הגבלת המניות המאפשר לפטר את היזם במהלך התקופה של חצי השנה הראשונה מחתימת הסכם הגבלת המניות מכל סיבה שהיא.
לכן, יהיה מקום לפרש את הסכם הגבלת המניות ותחולתו לאור הנסיבות שאינן שנויות במחלוקת. יהיה מקום לקבוע מהו דינם של פיטורין של אחד היזמים ללא עילה במהלך חצי השנה הראשונה לאחר ההתקשרות בהסכם. התהליך הפרשני הזה ייעשה בהתאם להוראותיו של חוק החוזים, תוך יישומן על הנסיבות דנן.
פרשנות חוזה – מסגרת נורמטיבית
13. סעיף 25(א) לחוק החוזים קובע כדלקמן:
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
בהתאם לסעיף, נדרש כדי לפרש חוזה, בית המשפט להתחקות אחר כוונת הצדדים. המקור הראשון ממנו יש ללמוד על כוונת הצדדים הוא לשון ההסכם, והמקור הנוסף לכך הוא הנסיבות החיצוניות להסכם (ר' גם: בע"א 87/15 נורדן נ' גרינברג (16.10.2017); ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני (23.5.2016); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ (26.9.2011)).
14. היחס בין הלשון לנסיבות זכה לדיונים נרחבים בפסיקה העוסקת בפרשנות חוזה ואף עורר מחלוקות. יחד עם זאת, הפסיקה עמדה על כך כי הלכה בדרך-כלל ההבדלים בין הגישות הפרשניות השונות אינם דרמטיים (ר' למשל ע"א 8300/15 רשות הפיתוח נ' לבניין מוצרי מלט בע"מ (29.8.2017); ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום (6.6.2013)). מכל מקום, בהתאם לשתי הגישות הפרשניות, כאשר לשון החוזה אינה חד-משמעית (וכפי שיובהר, זהו המצב במקרה דנן), על בית-המשפט להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים על רקע כלל הוראות החוזה ובאמצעות בחינת הנסיבות החיצוניות לו (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ (8.2.2018) (להלן: "עניין פז")).
לצורך כך יש להתייחס לכל הוראות החוזה ולבחון אותו כמכלול, בין היתר תוך התייחסות למהות החוזה ולהגיונו הפנימי (ר' ע"א 8763/15 זיו נ' גספא הנדסה בע"מ (4.1.2017); ע"א 10159/16 מועצה איזורית יואב נ' עירית קרית-גת, עמ' 11 (20.6.2019); אהרון ברק פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה 450-452 (2001)).
כמו כן, יש לבחון את הנסיבות החיצוניות של החוזה כגון התנהלות הצדדים בעת ניהול המשא ומתן ולאחר כריתת החוזה, וכן את "ההיסטוריה החוזית" שבין הצדדים (ר למשל עניין פז; ע"א 8300/15 רשות הפיתוח נ' לבניין מוצרי מלט בע"מ (29.8.2017)). כל אלה יסייעו להתחקות אחרי אומד דעתם הצדדים.
פרשנות הסכם הגבלת המניות
לשון הסעיפים שבמחלוקת
15. כאמור לעיל, תהליך הפרשנות מתחיל בבחינת לשון הסכם הגבלת המניות. ואולם, לשונם של שני הסעיפים נושא המחלוקת, סעיפים 2.2 ו-2.4, יכולה "לסבול" את שתי הפרשנויות של הצדדים – כאשר הפרשנות המוצעת על-ידי כל אחד מהצדדים אינה חפה מבעיות.
16. מהסכם הגבלת המניות עולה כי הוא נועד ליצור מנגנון לפיו המניות שהוקצו לכל אחד מהיזמים יבשילו במשך תקופה של שלוש שנים. זכות ההבשלה תלויה בכך שהיזם ישקיע את מלוא זמנו ותשומת ליבו למיזם. כך נקבע ב"והואיל" השני במבוא להסכם:
"whereas, the parties hereto acknowledge that the investment of the investors in the Company, including the determination of the pre-money valuation of the Company, will be made, in part, on the basis of the expectation that the Funder will dedicate his full time and attention to the Company for a period of at least three years following the Effective Date and that an adjustment to the economic terms of the investment is requires in the event that the foregoing expectation is not fulfilled. Accordingly, and in order to accomplish such adjustment, the Funder has agreed that one hundred percent (100%) of the ordinary shares of the Company, of no nominal value (the "Ordinary Shares") owned by the Funder, as of the Effective Date (i.e., 2,200,000 Ordinary Shares, the "Restricted Shares"), will be subject to the provisions of this Agreement, and that these provisions are intended to adjust the amount of shares to be held by the Founder in certain circumstances as set forth herein".
17. בהתאם לסעיף 2.1, המניות המוגבלות, קרי המניות שטרם הבשילו, יהיו כפופות לזכות של החברה לרכוש אותן חזרה ללא תמורה במועד סיום ההתקשרות בין היזם לבין החברה (זכות זו תכונה להלן: "זכות החילוט").
18. סעיף 2.2, לגביו נחלקו הצדדים, קובע באילו נסיבות של סיום ההתקשרות בין היזם לבין החברה תקום לחברה זכות החילוט. הסעיף קובע כדלקמן:
"Triger of Repurchase Right. Subject to Section 2.3 and Section 2.4 below, the Repurchase Right shall be exercisable by the Company only during the ninety (90) day period following the date when the Founder's Engagement with the Company is terminated (ⅰ) by the Company for Cause; (ⅱ) only during the first six (6) months following the Effective Date, for any reason whatsoever, with the written approval of at least two Other Founders; or (ⅲ) upon the termination of the Founder's Engagement by the Founder, except for Good Reason (the "Exercise Period")".
כעולה מלשונו של הסעיף, ישנם שלושה תרחישים של סיום ההתקשרות בין היזם לחברה שבהם קמה לחברה זכות החילוט – קרי הזכות לרכוש מחדש של המניות המוגבלות ללא תמורה: סיום העסקתו של היזם בשל עילה; סיום העסקה במהלך ששת החודשים הראשונים מכל סיבה שהיא; וסיום ביוזמת היזם שלא מ"סיבה טובה". לענייננו אין מחלוקת בין הצדדים שהחלופה הרלוונטית היא החלופה השנייה, וכך גם עולה מהודעת החילוט עצמה (ר' סעיף 5 לעיל).