19. מהאמור לעיל עולה לכאורה כי סעיף 2.2, אם הוא נקרא כשלעצמו קובע – כפי שטוענת החברה – כי זכות החילוט קמה לחברה כאשר העסקתו של היזם הופסקה במהלך החצי שנה הראשונה מכל סיבה שהיא.
6. סעיף 2.3 קובע את המנגנון הרגיל, לפיו בסיום השנה הראשונה יבשילו 33.33% ממניות היזם ולאחר מכן יבשילו בכל חודש 2.7775% ממניותיו. בתום שלוש שנים מיום החתימה על הסכם הבשלת המניות, אמורות כל המניות להבשיל. סעיף 2.2 כפוף אם כן לסעיף 2.3 במובן זה שבכל זמן נתון ניתן יהיה לחלט רק את המניות שטרם הבשילו בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 2.3.
20. סעיף 2.4 עוסק במקרים בהם תפקע זכות החילוט של החברה, וחלף כך תואץ ההבשלה של מניות היזם או של חלקן. הסעיף קובע כי:
"Early Acceleration. Notwithstanding the aforementioned, the Repurchase Right shall laps (A) in its entirety, with respect to all of the remaining Restricted Shares upon (ⅰ) an IPO; or (ⅱ) termination of Engagement by the Company not for Cause; or (ⅲ) termination of Engagement by the Funder for Good Reason; or (B) with respect to 50% of the then Restricted Shares upon (ⅰ) a Deemed Liquidation; or (ⅱ) the Disability or death of the Founder."
המבקש הפנה לחלופה הקבועה בסעיף (ⅱ)(A) לפיה סיום ההתקשרות על-ידי החברה שלא מחמת עילה מביא להאצת המניות המוגבלות. לטענת המבקש, סעיף זה חל גם כאשר סיום ההתקשרות נעשה במהלך התקופה של חצי השנה הראשונה. מנגד, גישת החברה היא כי סעיף זה חל רק כאשר סיום ההתקשרות נעשה לאחר חצי השנה הראשונה.
21. לכאורה, מאחר שהסעיף אינו מגביל עצמו לתקופה כזו או אחרת בהסכם, פרשנות המבקש עולה בקנה אחד עם לשונו הפשוטה של הסעיף. כמו כן, סעיף 2.2 קובע מפורשות כי הוא "כפוף" ("Subject to") לסעיף 2.4 וסעיף 2.4 קובע כי הוא חל "על אף האמור לעיל" ("Notwithstanding the aforementioned"). מכאן שלכאורה, אם ישנה סתירה בין הסעיפים, סעיף 2.4 גובר על סעיף 2.2. זוהי עמדתו של המבקש.
יחד עם זאת, גם פרשנות לשונית זו אינה חפה מקשיים. זאת משום שסעיף 2.2 קובע מפורשות, כאמור, כי זכות החילוט קמה בחצי השנה הראשונה בפיטורין מכל סיבה שהיא ולאו דווקא מחמת עילה. לכן, פרשנות המבקש לפיה כוונת הצדדים הייתה שניתן יהיה לחלט את מניות היזם שפוטר במהלך חצי השנה הראשונה רק אם קיימת עילה לפיטורין, אינה עולה בקנה אחד עם לשונו של סעיף זה. מעבר לכך, פרשנות לפיה בכל מקרה, גם בחצי השנה הראשונה, רק סיום העסקה של היזם "מחמת עילה" תוביל לחילוט מניותיו, מייתרת את הצורך בסעיף 2.2(ⅱ). זאת משום שמסקנה זו עולה גם כך מסעיף 2.2(ⅰ) לפיו פיטורין מחמת עילה יקימו לחברה את זכות החילוט.
22. אם כן, לשון סעיפים 2.2 ו-2.4 אינה פשוטה וברורה כפי שהיא נחזית אולי להיות במבט ראשון. פרשנות המבקש אינה עולה בקנה אחת עם לשון סעיף 2.2(ⅱ) ולמעשה אף מייתרת אותו; בעוד שפרשנות החברה אינה מבהירה מדוע סעיף 2.2 כולו "כפוף" לסעיף 2.4 אם לשיטתה אין לסעיף 2.4 רלוונטיות לעניין החלופה הקבועה בסעיף 2.2(ⅱ).
חרף הקשיים שמעוררות שתי החלופות הפרשניות, הרי לצורך הכרעה בתובענה, בית המשפט נדרש לבחור באחת משתי הפרשנויות האמורות ולפרש את הסכם הגבלת המניות בהתאם לו. מבין שתי האפשרויות, אני סבורה כי יש להעדיף את עמדת החברה. זאת מאחר שניתן ליישב את הבעייתיות שעמדה זו מעוררת מבחינה לשונית, ובעיקר משום שעמדת החברה תואמת יותר את התכלית הסובייקטיבית של ההסכם כפי שהיא נובעת משני הסעיפים הללו ומהסכם הגבלת המניות בכללותו על נסיבותיו החיצוניות. כל הנימוקים הללו יפורטו להלן.
תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם ונסיבותיו
23. כאמור לעיל, באותם מקרים בהם אין די בלשון הסעיפים כפשוטם כדי לאתר את אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים, יש להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של החוזה באמצעות בחינתו כמכלול ונסיבותיו החיצוניות.
בהקשר זה יצוין קודם כל כי קריאה מעמיקה יותר של סעיפים 2.2 ו-2.4 מבהירה מדוע סעיף 2.4 אינו סותר את סעיף 2.2. לכן אין הכרח לקבוע – כפי שטען המבקש - כי סעיף 2.4 גובר על סעיף 2.2. סעיף 2.4 מגדיר את המקרים בהם הבשלת מניותיו של היזם תואץ, ובהתאמה - הזכות הקבועה בסעיף 2.2 לחילוט המניות תפקע. התרחישים הקבועים בסעיף 2.4 הם מצבים הופכיים לסעיף 2.2.
24. כך, סעיף 2.2 קובע שניתן לחלט מניות של יזם שעוזב ללא סיבה טובה, וסעיף 2.4 קובע שמניות של יזם שעזב מסיבה טובה יואצו וזכות החילוט תפקע. באופן דומה, סעיף 2.2 קובע שניתן לחלט את מניות היזם אם הוא פוטר עקב עילה מהותית, וסעיף 2.4 קובע שמניותיו יואצו אם הוא פוטר ללא עילה מהותית וזכות החילוט תפקע.
הקביעה בסעיף 2.4 לפיה מניות היזם יואצו אם היזם פוטר שלא מחמת עילה אינה הופכית לקביעה בסעיף 2.2 שניתן יהיה לחלט את מניות היזם שפוטר בחצי השנה הראשונה מכל סיבה. הסיבה בגינה אין לסעיף 2.2(ⅱ) סעיף משלים-הופכי בסעיף 2.4, היא שלאחר התקופה של חצי שנה – שלגביה לכאורה היינו מצפים שיהיה סעיף משלים בסעיף 2.4 – רלוונטית השאלה האם הפיטורין הם מחמת עילה אם לאו. במקרה כזה רלוונטית החלופה הראשונה שבסעיף 2.2, לה כאמור יש סעיף משלים בסעיף 2.4.
25. מעבר לכך, כעולה מהמבוא להסכם (ר' סעיף 16 לעיל), תכליתו של הסכם הגבלת המניות הייתה ליצור מנגנון לפיו מניות היזם יבשילו בהדרגה במשך שלוש שנים, ולהתאים את כמות המניות שיוחזקו על-ידי היזם בנסיבות מסוימות אף כאשר הוא חדל לעבוד בחברה. מהמבוא עולה כי ההסכם נועד להתמודד עם הסיכון שאחד מהיזמים יעזוב את החברה (בין אם מרצונו ובין אם ביוזמת החברה) עם מניותיו בשלב מוקדם, בטרם הספיק לתרום לחברה את מלוא התרומה המצופה ממנו, בגינה קיבל את מניותיו.
בכל הקשור לעזיבת היזם עקב פיטורין, עולה מסעיף 2.2 כי הצדדים ביקשו להבחין בין פיטורין במהלך התקופה של חצי השנה הראשונה – שאז ניתן לחלט את המניות תהיה סיבת הפיטורין אשר תהיה, לבין פיטורין בתקופה שלאחר מכן - שאז רק פיטורין מחמת עילה יביאו לחילוט המניות. כך, להבדיל מסעיף 2.2(ⅰ), עוסק סעיף 2.2(ⅱ) בסיטואציה המנותקת מהשאלה מהן נסיבות סיום ההסכם עם היזם. קריאת סעיף זה על רקע המבוא להסכם מביאה למסקנה לפיה הצדדים התכוונו שליזם שעזב בשלב מוקדם, בתחילת דרכה של החברה, לא יהיו מניות של החברה.
26. דברים אלה עלו גם מחקירתו הנגדית של מר בייטלר שהעיד מטעם החברה. מר בייטלר עמד על הנסיבות שהביאו את הצדדים לקבוע את האפשרות לחלט את מניות היזם שעזב במהלך התקופה של חצי השנה הראשונה מחתימת הסכם הגבלת המניות:
"הפיטורין במשך ששת החודשים האחרונים [צ"ל הראשונים – ר.ר] הגיעו בכלל, גיא הצטרף אלינו באיזשהו שלב ואחד הדברים הוא הביא ניסיון מסטרטאפים קודמים. הנושא של מה קורה אם יזם עוזב הגיע משיחה עם גיא שהיה לו ניסיון קודם בחברת אמישרא עם יזם שלא תפקד והחליטו להוציא [...] הוא עזב ונשאר עם כל מניותיו אחרי עימות משפטי [...] ולכן עלה הצורך באיזשהו מנגנון שמאפשר את זה כי אנחנו לא מכירים אחד את השני באופן בדוק, אני הכרתי את גיא בעבר כשעבדנו, לא ישירות, אבל על בסיס היכרות, בשנים אחר כך הבאתי אותו, משה הוא לא הכיר. כל אחד מאתנו תפקיד ראשון כיזם פעם ראשונה, אני מנכ"ל פעם ראשונה, משה C.T.O פעם ראשונה. אז החלטנו שצריך איזשהו מנגנון שמאפשר לנו להיפרד באופן שלא תוקע את החברה. שוב כטריגר לסיפור הזה [...] היו שני מנגנונים שאני זוכר שעלו בזה ובסופו של דבר סיכמנו, ישבנו בחדר הישיבות וסיכמנו שזה יהיה המנגנון, שלושתנו, אני, משה וגיא סיכמנו על המנגנון הזה והוא עלה על הכתב ועבר review של כולם אחר כך." (עמ' 17-18 לפרוטוקול, ההדגשה היא שלי, ר.ר.).
על רקע התכלית האמורה יש לקרוא את סעיף 2.4 ואת הקביעה כי סעיף 2.2 כפוף אליו. תוצאה זו מביאה למסקנה לפיה יש לאמץ את פרשנות החברה, משום שקבלת פרשנותו של המבקש תרוקן למעשה את המנגנון הזה מתוכן, ותאפשר בנסיבות מסוימות גם ליזם שפוטר בחצי השנה הראשונה לעזוב את החברה עם כל המניות.
27. בנוסף לאמור לעיל, על תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם ניתן גם ללמוד ממסמך העקרונות. אומנם, אין מחלוקת בין הצדדים כי המסמך המחייב הוא הסכם הגבלת המניות (ר' חקירתו הנגדית של מר בייטלר, בעמ' 21 לפרוטוקול). כך אף עולה מהמסמכים עצמם - סעיף 10 להסכם הגבלת המניות קובע שהוא כולל את מלוא ההבנות בין הצדדים, וכי הוא מחליף כל הסכם או הסכמה אחרת, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, בין אם מפורשת ובין אם משתמעת. גם מסמך העקרונות עצמו מבהיר בפתיח לו כי הוא נועד למטרות משא-ומתן בלבד וכי הוא אינו מחייב את הצדדים.
יחד עם זאת, במסמך העקרונות גובשו לראשונה בכתב ההבנות החדשות בין הצדדים ביחס לזכויותיהם במניות החברה בעקבות הליך גיוס ההשקעה לחברה. מסמך זה משקף אם כן את ההסכמות שהושגו בין הצדדים באותו שלב (ר' למשל חקירתו הנגדית של המבקש בעמ' 5 לפרוטוקול). ככל שהבנות אלה לא השתנו, הרי שלמסמך עשויה להיות משמעות פרשנית מסוימת ביחס להסכם הגבלת המניות. אף המבקש הודה בחקירתו הנגדית שגם לשיטתו יש למסמך זה "קשר מסוים" למחלוקות נושא ההליך דנן (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 4). משכך, המסמך והשינויים שנעשו לאחר מכן, יכולים לסייע באיתור אומד דעת הצדדים.
אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתקף במסמך העקרונות לא השתנה
28. ראשית יובהר כי מהחקירות הנגדיות כמו גם מתצהירו של בא-כוח החברה, עו"ד נמרוד רוזנבלום, עולה כי הצדדים בהסכם הגבלת המניות לא ביקשו לשנות את הקביעה נושא מסמך העקרונות. זאת בניגוד לעמדת המבקש בהקשר זה.
אכן, לגישת החברה, טענת המבקש לפיה ההסכמות בנוגע לחילוט המניות שהופיעו במסמך העקרונות השתנו בהסכם הסופי – היא טענה המהווה הרחבת חזית אסורה. אולם אף מבלי להידרש לטענה זו, המסקנה העולה מחומר הראיות היא כי הצדדים לא שינו את הסכמתם בעניין זה ממועד מסמך העקרונות ועד לחתימה על הסכם הגבלת המניות. לכן ממילא אין לקבל את טענות המבקש.
29. המבקש טען אמנם בחקירתו הנגדית כי היה לו ברור שבהתאם להסכמה בין הצדדים, ניתן לחלט את מניותיו רק במקרה של סיום העסקתו מחמת עילה. אולם המבקש לא ידע לומר אם מקורה של ההסכמה הנטענת הזאת קודם למסמך העקרונות (שלגביו ברור לו כי הסכמה כזו אינה מעוגנת בו), או שמא מדובר בהסכמה שהושגה בין הצדדים לאחר מכן, בתקופה שבין החתימה על מסמך העקרונות ועד להסכם הגבלת המניות (ר' עמ' 11 לפרוטוקול). זאת למרות שהמבקש אישר בחקירתו הנגדית כי בהתאם להבנות בין הצדדים שעוגנו במסמך העקרונות, ניתן היה לחלט מניות של יזם אם העסקתו מסתיימת במהלך ששה חודשים ראשונים מכל סיבה שהיא (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).
מנגד, עמדתו של העד מטעם המשיבה הייתה ברורה בנקודה זו. הוא העיד כי במהלך פרק הזמן בין מסמך העקרונות לבין הסכם הגבלת המניות לא השתנו ההסכמות שהצדדים הגיעו אליהם:
"עו"ד ברקן: האם התנאי הזה שרשום כאן ברישא של סעיף 2.4 היה ב-term sheet?
ת: המילים, הניסוח של ההסכמות היה שונה. הנוסח עצמו, המלל עצמו היה שונה, ההסכמות אותן הסכמות [...] זה היה עניין של הרחבה, ההבדל בין term sheet לבין ההסכם הוא לוקח את ההסכמות מה- term sheet מרחיב אותם להסכם משפטי ארוך עם הרבה עמודים שמכיל את כל ההסכמות לפרטי פרטיו" (ההדגשה היא שלי, ר.ר; ור' גם תצהירו של בייטלר בסע' 44).
מסקנה דומה עולה גם מתצהירו של עו"ד רוזנבלום, שייצג את החברה במסגרת מערכת ההסכמים שנערכה בקשר עם ההשקעה, ואשר לא נסתר בחקירתו הנגדית. בתצהיר ציין עו"ד רוזנבלום כי:
"6. משיחות שערכתי במהלך סבב ההשקעה עם מר אורי בייטלר, מנכ"ל פליופס, הבנתי כי ההסכמה בין המייסדים הייתה, לאורך כל התהליך, כי במהלך תקופה בת חצי שנה לאחר גיוס ההשקעה הראשונית לחברה, יכולה החברה להחליט על סיום ההתקשרות בינה לבין אחד היזמים (באישור בכתב של שני היזמים הנוספים), מכל סיבה שהיא, וזאת תוך חילוט כל מניותיו. זו אף הייתה ההבנה מול המשקיעים וכך נוסחו הדברים הן במסמך העקרונות, והן בהסכם הגבלת המניות.
7. מעולם לא נמסר לי כי היזמים שינו הסכמתם זו, אי כי הם מבקשים לסגת ממנה, או כי הם מבקשים להכפיף אותה לתנאי כזה או אחר" (סע' 6-7 לתצהיר שצורף כנספח 7 לתשובה).
30. לכן, הוכח שמסמך העקרונות משקף את אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא היה במועד ההתקשרות במסמך זה, וניתן גם לקבוע כי הצדדים לא שינו את דעתם במהלך התקופה בין מסמך העקרונות ועד החתימה על הסכם הגבלת המניות. מכאן שניתן ללמוד אודות אומד דעתם של הצדדים בהסכם הגבלת המניות ממסמך העקרונות.
אומד דעת הצדדים במסמך העקרונות והשלכתו על פרשנות הסכם הגבלת המניות
31. בסוף עמ' 5 למסמך העקרונות נקבע מנגנון ההבשלה, בדומה לקבוע בסעיף 2.3 להסכם הגבלת המניות:
"100% of each Founder’s Ordinary Shares as of the Closing shall be subject to reverse vesting over a three-year period following the Closing, with a one-year cliff for 1/3 of such shares and the balance on a linear monthly basis thereafter."
הפיסקה שלאחר מכן במסמך העקרונות מגדירה שלושה מקרים בהם סיום העסקתו של היזם יעצור את מנגנון ההבשלה של המניות:
"In the event of termination of employment of a Founder by the Company: (i) for “Cause”; (ii) during the first six-months following the First-Closing only, for any reason whatsoever, with the written approval of at least two out of three Founders; or (iii) following a voluntary termination by the Founder (except under “Good Reasons”) none of the shares of such Founder then subject to such reverse vesting shall become vested."