טענות החברה
9. החברה טענה כי חילוט מניות המבקש נעשה כדין ובהתאם להוראות הסכם הגבלת המניות. לטענתה, בסעיף 2.2 להסכם הגבלת המניות נקבעו שלושה מקרים בהם לחברה יש זכות לחלט את מניות היזם. בשלושת המקרים האלה, לא חל מנגנון ההאצה של הבשלת המניות.
באשר למשמעות "הכפפת" סעיף 2.2 לסעיף 2.4, טענה החברה כי יש התאמה בין חלק מתת-הסעיפים של סעיף 2.2 לבין סעיף 2.4 ובמובן זה אכן ישנה "כפיפות". אולם מאחר ולסעיף 2.2(ⅱ) – אשר מכוחו חולטו מניות המבקש – אין סעיף מקביל בסעיף 2.4, הרי שסעיף 2.4 אינו חל כאשר מתקיים סעיף 2.2(ⅱ). משכך, כאשר מסתיימת העסקתו של יזם במהלך ששת החודשים הראשונים מכל סיבה שהיא (בין אם מדובר בפיטורין מחמת עילה ובין אם לאו), החברה זכאית לחלט את מניותיו. לטענת החברה, הקביעה בסעיף 2.4 לפיה רק בפיטורין שלא מחמת עילה יבשילו כל מניות היזם, חלה רק כאשר הפיטורין הם בתום ששת החודשים הראשונים לאחר ההתקשרות בהסכם.
10. החברה הבהירה כי פרשנותה עולה בקנה אחד עם לשון הסכם הגבלת המניות, בעוד שהפרשנות לה טוען המבקש סותרת באופן ברור את לשון סעיף 2.2 ומרוקנת אותה מתוכן. פרשנות החברה אף עולה בקנה אחד עם כוונתם הנטענת של הצדדים לפיה ששת החודשים הראשונים לאחר גיוס ההשקעה הראשונית, יהיו מעין "תקופת מבחן" עבור כל אחד מהיזמים. הרציונל של חילוט המניות בסיום ההתקשרות עם אחד מהם הוא למזער את הסיכון שאחד היזמים יעזוב את החברה בשלב מוקדם עם מניותיו, לפני שהוא הספיק לתרום לחברה את מלוא התרומה שכנגדה קיבל את המניות מלכתחילה.
עוד טענה החברה כי פרשנות המבקש סותרת את הסכמות הצדדים כפי שהן גובשו עוד במסמך העקרונות – מסמך המשמש אינדיקציה לכוונת הצדדים. לשיטתה, מסמך העקרונות מעגן לראשונה את שינוי ההסכמות בין הצדדים לקראת ההשקעה הראשונית בחברה. מסמך זה היווה את הבסיס להסכם הגבלת המניות שנחתם כחודש וחצי לאחר מכן, ביום ההשקעה. לכן הוא מהווה מקור פרשני להסכמות ולפרשנות שיש לתת להסכם הגבלת המניות. בהקשר זה טענה החברה כי אין לקבל את גישת המבקש לפיה ההסכמות בנוגע לחילוט המניות כפי שנקבעו במסמך העקרונות שונו מאוחר יותר בהסכם המקורי. טענה זו מהווה הרחבה חזית ואף אינה נכונה לגופה.
11. כך או אחרת, טענה החברה, התנהלות המבקש הייתה יכולה גם להוות "עילה" לסיום העסקתו. לכן ניתן היה לסיים את העסקתו FOR CAUSE. במקרה כזה, גם לפי שיטתו של המבקש ניתן היה לחלט את מניותיו. לטענתה של החברה, היא לא נדרשה להצביע על עילה מאחר שסיום ההעסקה נעשה תוך פרק הזמן של שישה חודשים וניתן היה גם כך לחלט את מניותיו.