(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי..."
33.
34. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי כ: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
35. כבר נקבע בפסיקה כי המדובר לעניין אופיו של החיסיון הקבוע בסעיף 23 לחוק עוולות מסחריות ר' פרשת רמי לוי שיווק השקמה לעיל , שם נפסק:
"...ענייננו אפוא בחיסיון סטטוטורי-יחסי, שהוא sue generis לעומת החיסיונות האחרים. בעוד החיסיונות האחרים קיימים "ומרחפים" בחלל המשפט, הרי שהחיסיון בגין סוד מסחרי נוצר אד-הוק, כל פעם מחדש, בתיק ספציפי בו בית המשפט, כהגדרתו
--- סוף עמוד 7 ---
בס"ק 23(ד), מוצא כי יש להורות על חיסיון ... נקודה נוספת שעל בית המשפט לקחת בחשבון, עודנו בא לאזן בין האינטרסים הנוגדים, הוא החשש לפגיעה בצד שלישי שאינו צד לדיון (ראו: יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – נסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 289-288 (2007))..."
36. סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות מעגן בתוכו את עיקרון המידתיות לעניין הגנה על סודות מסחריים מחד אל מול האינטרס הקיים בגילוי המסמך. הסעיף מעניק לבית המשפט שיקול דעת לעניין עיצוב הסדרי גילוי שונים, אשר נבדלים אחד מן השני בשים לב להיקף הגילוי שנדרש ומידת הפגיעה באינטרס של בעל הסוד המסחרי ( ר' רע"א 10108/16 רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' ברנד פור יור בע"מ (פורסם בנבו, 31.12.16) (פסקה 24).
37. הסדר הגילוי אשר עומד לבחינה בעניינו היא דרישתה של בנפיט כי איילה ודין תומר יחתמו על כתב סודיות כתנאי לעיון במסמכים. מצאתי את הסדר זה כראוי והולם.
38. יצויין כי תחילתה של בקשה מס' 27 הייתה בדרישת חברת רמי להורות על המצאת המסמכים אשר אוזכרו בתצהיר גילוי המסמכים של בנפיט. איילה תומר ודין תומר הודיעו בדבר הצטרפותם לבקשה לקבל לידם את המסמכים שבנפיט התנתה את העיון בהם בחתימה על כתב סודיות.
39. לאחר דיון קדם המשפט ביום 21.11.2018, הגיעו כאמור בנפיט וחברת רמי לכדי נוסח כתב סודיות מוסכם ובהתאם להודעת חברת רמי מיום 28.2.2019 סוגיית כתב הסודיות במישור היחסים בין בנפיט לבין חברת רמי הגיעה לכדי פיתרון. מכתבי הטענות שהוגשו לאחר קדם המשפט ביום 21.11.2018 לא ניתן לדעת האם התקיים דין ודברים לעניין נוסח כתב הסודיות בין בנפיט לאיילה ודין תומר כפי שהוריתי בדיון.
40. לאור העובדה שאיילה תומר ודין תומר הודיעו במסגרת הודעתם מיום 3.1.2019 כי הם [סעיף 3 להודעה]:"...יפעלו בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד בבקשה הנ"ל" וכן לאור הצהרת בא כוחם במסגרת דיון קדם המשפט מיום 21.11.2018 [ר' עמ' 87 לפרוטוקול ש' 18], הרי שיש להתיר לאיילה תומר ודין תומר את העיון במסמכים המנויים בתצהיר גילוי המסמכים של בנפיט וזאת בכפוף לחתימה על כתב סודיות.
41. ההסדר בדבר חתימה על כתב סודיות הוא הסדר ראוי והולם שיש בו כדי לאזן בין האינטרס בדבר גילוי האמת לבין האינטרס של בנפיט לשמירה על סודותיה המסחריים, וזאת כאמור אף בשים לב לטענותיה במסגרת כתב התביעה. ולעניין זה ר' דבריה של כב' השופטת חיות (כתוארה אז) בעניין ע"א 4524/01 "מעריב" הוצאת מודיעין בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים וכן ר' תא (ת"א) 34668-12-14 סגא (1948) פרויקטים (2003) בע"מ נ' אוצר מפעלי ים המלח בע"מ.
42. עוד אציין כי איילה תומר ודין תומר לא העלו כל טענה בדבר הנזק אשר יגרם להם כתוצאה מחתימה על כתב סודיות. עובדה זו ביחד עם הצהרת בא כוחם במסגרת דיון קדם המשפט מיום 21.11.2018 יש בה כדי להעיד כי לדעת איילה תומר ודין תומר לא קיימת מניעה לחתום על כתב סודיות.
--- סוף עמוד 8 ---
43. יתרה מכך, בשים לב לטענות בנפיט במסגרת כתב התביעה ולאור מערכת היחסים בין הצדדים הרי שאין מקום לדחות את דרישת בנפיט לחתימה על כתב סודיות (לעניין זה ר' רע"א 7515/16 עמוס לוזון נ' צבי ברקוביץ (פורסם בנבו, 5.12.2016) (להלן: "פס"ד לוזון").
44. באשר לטענות הצדדים לעניין כוונתה של איילה תומר להגיש תביעה שכנגד הרי שלא מצאתי לנכון להידרש להם במסגרת החלטה זו. ככול שתוגש תביעה מעין זו, תהיה רשאית בנפיט להגיש בקשה מתאימה מטעמה לעניין זה.
45. סוף דבר, הריני מתיר לאיילה תומר ודין תומר לעיין במסמכים אשר גולו בתצהיר גילוי המסמכים של בנפיט ואשר לגביהם הועלתה טענת חיסיון וזאת בכפוף על חתימתם על הסכם סודיות בנוסח שעליו חתמה חברת רמי,ובשינויים המתחייבים.
46. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
בקשה מס' 32 - בקשת בנפיט למתן צו לגילוי מסמכים המופנה כנגד חברת רמי
תמצית טענות הצדדים
47. ביום 6.11.2018 הגישה בנפיט "בקשה מטעם התובעת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים המופנה לנתבעים 1-2" (להלן: "בקשת בנפיט לגילוי מסמכים") . במסגרת הבקשה פירטה בנפיט שורה של מסמכים שנדרש גילויים על ידי חברת רמי. לטענת בנפיט, חברת רמי סירבה למרבית דרישותיה תוך שהיא טוענת לגבי חלק מן המסמכים כי המדובר במסמכים שאינם רלוונטיים, בעוד לגבי חלק מן המסמכים נטען כי המדובר במסמכים חסויים וכן לגבי חלק מן המסמכים נטען כי הם אינם ברשות חברת רמי. עוד נטען כי תצהיר גילוי המסמכים שהוגש על ידי חברת רמי, ואשר ניתן על ידי מר רמי יהושע, מנכ"ל חברת רמי אינו עומד בהוראות הדין, וכי נראה כי חלק מן המסמכים הושמטו ממענה חברת רמי.
48. ביום 19.11.2018 הגישו חברת רמי וחברת יהושע (להלן יכונו בהתאמה: "רמי ויהושע") תשובה מטעמם לבקשת בנפיט לגילוי מסמכים. באשר לטענת בנפיט כי תצהיר גילוי המסמכים הספציפי אינו עומד בהוראות הדין טענו רמי ויהושע כי המדובר בטענה אשר במהותה טכנית וחסרת כל משמעות. עוד ציינו רמי ויהושע כי טעות דומה אף קיימת בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי של בנפיט. מכאן, שרמי ויהושע מסכימות לתקן את תצהיר גילוי המסמכים הספציפי מטעמן בכפוף לכך שבנפיט תתקן את תצהירה.
49. באשר למסמכים אשר נטען כי הושמטו מעיון המסמכים שהועבר לידי בנפיט, טענו רמי ויהושע כי המדובר בתקלה, והעמודים הרלוונטיים צורפו לתשובה מטעמם.
50. לעניין יתר טענות בנפיט השיבו רמי ויהושע, כי בקשת בנפיט היא למעשה הבעת אי שביעות רצון מתשובותיהם לדרישת גילוי המסמכים שהועברה לידם. לטענתם נראה כי בנפיט ציפתה לקבל מסמכים בכמות הגדולה מכמות המסמכים אשר הועברו בפועל ולאור העובדה שאין באפשרותה להשיג על כך, בחרה לטעון כי הדבר נובע מנוסח תצהיר גילוי המסמכים הספציפי בעוד המדובר בטענה חסרת כל בסיס.
--- סוף עמוד 9 ---
51. ביום 21.11.2018, הגישה בנפיט תמצית תגובה מטעמה לטענות (להלן: "תמצית תגובת בנפיט לעניין בקשה 32")
52. ביום 21.11.2018 התקיים קדם משפט בנוכחות הצדדים. במסגרת הדיון הוסיפו הצדדים על טענותיהם בכתב לעניין בקשה מס' 32. באשר לבקשה מס' 32 הוריתי [ר' עמ' 95 לפרוטוקול שורות 9-12] [הדגשה לא במקור ד.ח]:
"...על רקע ההחלטות הנ"ל ועל רקע הדיון שהתקיים יבואו הצדדים בדברים על מנת לצמצם את המחלוקות בנוגע לבקשות 32 ו-33 ויודיעו לבית המשפט בתוך 30 ימים האם עלה בידם לצמצם את המחלוקות, ואם כן – מהן המחלוקות שנותרו להכרעה ביחס לשתי הבקשות הנ"ל..."
ובעמ' 95 לפרוטוקול שורות 19-32 :
"...ביחס לבקשה 32 וכפי שפורט בפרוטוקול מעלה, ב"כ הנתבעת 3 (התובעת שכנגד) ימציא את המסמכים שציין כי ימציא לב"כ התובעת, בתוך 30 ימים, כשלאחר מכן תודיע התובעת אילו מסמכים עדיין יש להורות לתובעת שכנגד להמציא לה, לשיטתה.
בתוך 30 ימים תמציא התובעת שכנגד (הנתבעת 3) לעיון בית המשפט את תכתובות הוואטסאפ בינה לבין יינות ביתן, מגה וויקטורי, במהלך החודשים מאי 2017 – סוף אוגוסט 2017 וזאת בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי תקנה 119 לתקסד"א ועל מנת שתיבחן הרלוונטיות של תכתובות אלו לתובענה ואף על רקע העובדה ששלוש תכתובות שכאלה צורפו לגילוי המסמכים מטעם התובעת שכנגד.
בתוך מניין 30 הימים הנ"ל אף ימציא ב"כ התובעת שכנגד רשימה (חלף גילוי מסמכים) הנוגעת לתכתובות השונות בין עורכי דין ביחס לחודשים מאי 2017 – סוף אוגוסט 2017, כאשר לצד כל תכתובת יציין ב"כ התובעת שכנגד האם זו חסויה והאם זו אינה רלוונטית לתובענה דנן. אין בהמצאת הרשימה כדי לקבוע מסמרות לעתיד, ודברי ב"כ הנתבעים 1-2 באשר לתקופה שיש לקצוב לגילוי (מועד הגשת התביעה) ודברי ב"כ התובעת לפיהם כתב התביעה המתוקן הוגש בחודש דצמבר 2017, נשמעו.
עמ' 96 לפרוטוקול שורות 1-8:
..."לאחר שבית המשפט יקבל את המסמכים הנ"ל ויבחן אותם בהתאם לתקנה 119, ולאחר שתתקבלנה הודעת הצדדים בדבר המחלוקת האמיתית שנותרה להכרעה ביחס לבקשות 32 ו-33, מתוך תקווה שבקשה 27 תבוא על פתרונה בצורה הולמת ובהסכמות בין כלל הצדדים, תינתן החלטה מתאימה בבקשות שעל הפרק..."
53. בהמשך להחלטתי מיום 21.11.2018 הגישה חברת רמי ביום 3.1.2019 את עמדתה בהמשך לדיון קדם המשפט (להלן: "עמדת חברת רמי בהמשך לדיון קדם המשפט") במסגרת הודעתה התייחסה חברת רמי למסמכים אשר פורטו בהחלטתי מיום 21.11.2018.
54. באשר לתכתובות הוואטספ אשר הוחלפו בין החודשים מאי 2017-אוגוסט 2017 בין בעלי תפקידים בחברת רמי לבין בעלי תפקידים ברשתות "יינות ביתן", "מגה" ו"ויקטורי" חברת רמי הגישה את התכתובות האמורות לעיונו של בית המשפט כאשר ציינה כי ככל שבית המשפט יורה על העברת התכתובות האמורות לידי בנפיט הוא מתבקש לקבוע דיון טרם מסירת המסמכים.
--- סוף עמוד 10 ---
55. יצוין כי קודם לכך, במהלך דיון קדם המשפט ציינה חברת רמי לעניין התכתובות האמורות כי [הדגשה לא במקור ד.ח]: "...אנחנו צירפנו את מה שרלוונטי. יש תכתובות במשך שנים שלא נוגעות לדבר הזה. הדבר היחיד שנוגע לעיסוק הזה ולא לזה שאנחנו משרד הפרסום של כל יינות ביתן ומגה במשך שנים, זה התכתובות. אותו דבר עם אייל רביד, זה התכתובת היחידה מה שהיה שם. אין לנו תכתובות אחרות. אומרים וואטסאפים, אין לנו עוד דבר..." [עמ' 90 לפרוטוקול ש' 20-23].
56. לעניין ההסכם שנחתם עם יינות ביתן והמסמכים לעניין גובה תשלום דמי הזיכיון (כרטסות וחשבוניות), ובהמשך להצהרת ב"כ חברת רמי בדיון קדם המשפט [ר' עמ' 91 לפרוטוקול שורות 20-21] ציינה חברת רמי כי המסמכים האמורים יועברו לידי בנפיט בכפוף לקבלת כתב סודיות חתום אשר נוסחו כאמור הוסכם. באשר לתכתובות בין באי כוח הצדדים פירטה חברת רמי במסגרת הודעתה אילו תכתובות מצויות ברשותה ועל אילו תכתובות חל חיסיון. התכתובות שעליהם חל חיסיון לטענת חברת רמי הועברו במעטפה סגורה לעיונו של בית המשפט.
57. ביום 4.1.2019 הוריתי לבנפיט להגיש את עמדתה לעניין זה בתוך 20 ימים. כמו כן הוריתי לעניין התכתובות בין ב"כ הצדדים כי חברת רמי תעביר לידי בנפיט את התכתובות מיום 18.7.2017 וכן את התכתובות מיום 2.8.2017. באשר ליתר התכתובות, אשר נטען כי הם חסויות התבקשה חברת רמי להעבירם במעטפה סגורה לעיונו של בית המשפט.
58. ביום 4.2.2019 הגישה בנפיט את תשובתה לעמדת חברת רמי בהמשך לדיון קדם המשפט. במסגרת תשובתה זו כללה בנפיט דרישה מצומצמת לגילוי מסמכים (להלן: "הדרישה המצומצמת לגילוי מסמכים"). באשר לעניינה של בקשה מס' 32, הלוא היא בקשת בנפיט לגילוי מסמכים, ולאור הטענות במסגרת עמדת חברת רמי בהמשך לדיון קדם המשפט, טענה בנפיט כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 21.11.2018, היא פנתה ביום 19.12.2018 לחברת רמי וזאת במטרה לברר את המחלוקות שנותרו לעניין בקשה מס' 32.
59. בנפיט טענה כי חברת רמי וחברת יהושע השיבו לפנייה האמורה תוך שהם חוזרים על החלטת בית המשפט מיום 21.11.2018, ותשובתם נעדרה כל התייחסות לסוגיית צמצום המחלוקת ביחס ליתר המסמכים בבקשה מס 32, מכאן שהתבקש בית המשפט להכריע בסוגיות שנותרו במחלוקת במסגרת בקשה מס' 32. בהתאם במסגרת התשובה, כללה בנפיט דרישה מצומצמת לגילוי מסמכים [פרק ב.1. לתשובה]. דרישתה המצומצמת של בנפיט לגילוי מסמכים פורטה במסגרת סעיפים 13-65 לתשובתה לעמדת חברת רמי בהמשך לדיון קדם המשפט.
60. עוד התבקש בית המשפט להורות כי רמי ויהושע יימסרו לה תצהיר גילוי מסמכים כללי ופרטני ערוכים כדין בהתאם לנוסח הקבוע בטפסים 11-12 המצורפים לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [בהמשך לסעד אשר התבקש במסגרת בקשה מס' 32].
61. מכאן התבקש בית המשפט להורות לחברת רמי ויהושע למסור תצהיר גילוי מסמכים כללי ותצהיר גילוי מסמכים פרטני ערוכים על פי דין, כאשר על התצהירים
--- סוף עמוד 11 ---
המעודכנים לכלול גם התייחסות למסמכים הנוספים שנמסרו לבית המשפט במעטפה סגורה.
62. באשר לטענת החיסיון אשר נטענה לעניין התכתובות בין באי כוח חברת רמי לבין באי כוח איילה תומר ודין תומר טענה בנפיט כי יש לדחותה. לטענת בנפיט כי אין להכיר בחיסיון שעניינו: "מסמכים הנוגעים לניהול ההליך המשפטי של הצדדים", ויש להעביר את המסמכים האמורים לידיה. לעניין זה יצוין כאמור כי בהתאם להחלטת כב' בית המשפט מיום 4.1.2019 המסמכים החסויים האמורים הועברו במעטפה סגורה לעיונו של בית המשפט.
63. ביום 28.2.2019 הגישה חברת רמי את תגובתה לתשובת בנפיט לעמדת חברת רמי בהמשך לדיון קדם המשפט. לעניין בקשה מס' 32, אשר עניינה כאמור בקשת בנפיט לגילוי מסמכים, טענה חברת רמי כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 21.11.2018, רק לאחר שחברת רמי תמציא לידי בנפיט את המסמכים שהוסכם כי תעביר לה בכפוף לכתב סודיות, רק אז, ולאחר שבנפיט תעיין במסמכים האמורים, עליה להודיע לבית המשפט אילו מסמכים היא דורשת מעבר לכך. לעניין זה מפנה חברת רמי לעמ' 95 לפרוטוקול הדיון שורות 19-21.