64. מכאן, שיש לדחות את טענות בנפיט לעניין בקשתה לגילוי מסמכים, ובהתאם לדחות את דרישתה המצומצמת לגילוי מסמכים, שכן טרם הגיע המועד להגיש בקשה לבית המשפט בעניין זה.
65. עוד טענה חברת רמי כי ככל שבנפיט תחליט לפנות לבית המשפט לעניין מסמכים נוספים שנזכרים בקשת בנפיט לגילוי מסמכים הרי שיהיה עליה לעשות כן על דרך ההודעה ולפרט את רשימת המסמכים שעל גילויים היא עומדת, וזאת ללא הנמקה שכבר פורטה במסגרת הבקשה האמורה.
66. עוד טענה חברת רמי כי יש לדחות את טענות בנפיט כי סירבה לבוא בדין ודברים עמה בהתאם להחלטה מיום 21.11.2018. כאמור לטענת חברת רמי, היה על בנפיט לפנות אליה רק לאחר שתקבל את המסמכים בכפוף לחתימה על כתב סודיות. רק במידה ובשלב זה הצדדים לא יגיעו להסכמות אז תוכל בנפיט כאמור לפנות לבית המשפט.
67. יצוין כי במקביל להגשת תגובה זו, ביום 28.2.19, הגישה חברת רמי בקשה למחיקת סעיפים מתשובת בנפיט לעמדת חברת רמי בהמשך לדיון קדם המשפט וזאת לעניין דרישת גילוי המסמכים המצומצמת שפורטה בתשובת בנפיט מיום 4.2.19.
דיון והכרעה – בקשת בנפיט לגילוי מסמכים
68. במסגרת בקשה 32, הלוא היא בקשת בנפיט לגילוי מסמכים, נדרשת הכרעה בארבע סוגיות. הראשונה, טענת חברת רמי כי רק לאחר שתעביר לידי בנפיט את המסמכים אותן התחייבה להעביר בכפוף לחתימה על כתב הסודיות, תוכל בנפיט להודיע באילו מסמכים נוספים היא מעוניינת (אם בכלל). השנייה, טענת היעדר הרלוונטיות שהעלתה חברת רמי לעניין תכתובות הוואטסאפ בינה לבין הרשתות "יינות ביתן" "מגה" ו-"ויקטורי" וכן טענת החיסיון שהעלתה חברת רמי לעניין התכתובות בין ב"כ חברת רמי לבין ב"כ איילה תומר ודין תומר. השלישית, דרישת
--- סוף עמוד 12 ---
גילוי המסמכים המצומצמת שפירטה בנפיט במסגרת עמדתה לאחר דיון קדם המשפט. הרביעית, דרישתה של בנפיט לקבלת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין מידי חברת רמי.
69. כבר בפתח הדברים יצוין כי ככל שתתקבל טענת חברת רמי כי רק לאחר קבלת כלל המסמכים יהיה זה המועד מבחינת בנפיט להגיש דרישה לגילוי מסמכים נוספים הרי שיתייתר הדיון ביתר הסוגיות.
70. מכאן שראשית יש להכריע האם אכן זהו מתווה גילוי המסמכים שעליו הוסכם. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים מצאתי כי יש לדחות את טענתה של חברת רמי, ואפרט.
71. במסגרת תמצית התגובה מטעם בנפיט לתשובות הנתבעים, שהוגשה ביום 21.11.2018, חזרה בנפיט על דרישתה לקבל לידיה את ההסכם שנחתם בין חברת רמי לבין חברת "ינות ביתן" וכן את ההסכם שנחתם בין חברת רמי לרשת "מגה" כמו כן לקבל את כרטסות הנהלת החשבונות מול קבוצת יינות ביתן וחשבוניות של קבוצת "יינות ביתן" לחברת רמי. ולעניין זה ר' סעיף 27 לתגובת בנפיט לעניין בקשה 32.
72. במסגרת דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 21.11.2018, ציין ב"כ חברת רמי כי הם יגלו את הסכום שהם משלמים היום ל"יינות ביתן" וכן יגלו לבנפיט את ההסכם שנחתם בינם לבין "יינות ביתן" [ר' עמ' 91 לפרוטוקול ש' 16-18]. עוד הוסיף וציין כי בכך:"...נפיס את דעתם של חבריי...[ר' עמ' 91 לפרוטוקול ש' 20]. בהמשך לדברים אלה הודיע חברת רמי ביום 3.1.2019 כי היא מסכימה להעביר לעיונה של בנפיט גם את כרטסת הנהלות החשבונות והחשבוניות לעניין ההסכם עם "יינות ביתן". בהתאם הוריתי במסגרת החלטתי מיום 21.11.18 כי:"...ביחס לבקשה 32 וכפי שפורט בפרוטוקול מעלה, ב"כ הנתבעת 3 (התובעת שכנגד) ימציא את המסמכים שציין כי ימציא לב"כ התובעת, בתוך 30 ימים, כשלאחר מכן תודיע התובעת אילו מסמכים עדיין יש להורות לתובעת שכנגד להמציא לה, לשיטתה. [ר' עמ' 95 לפרוטוקול ש' 19-21].
73. בהמשך להסכמה מצד חברת רמי להעביר לעיונה של בנפיט את המסמכים האמורים לעניין סוגיית דמי הזיכיון שמשולמים ל"יינות ביתן" ,הוריתי כי לאחר שיומצאו המסמכים האמורים, תודיע בנפיט האם היא מבקשת לקבל לידיה מסמכים נוספים, וזאת לעניין מסמכים הנוגעים לסוגיית גובה דמי הזיכיון שמשולמים ל"יינות ביתן".
74. סבורני כי אין מקום לקבל את פרשנותה של חברת רמי להחלטתי מיום 21.11.2018 וזאת בשל העובדה כי פרשנותה של חברת רמי מביאה לסתירה בין חלקיה השונים של ההחלטה מיום 21.11.2018
75. בחלקה הראשון של ההחלטה מיום 21.11.2018 הוריתי לצדדים לפעול לצמצום המחלוקות בבקשות מס' 32 ו-33 ולהודיע לבית המשפט בתוך 30 ימים האם עלה בידם לצמצם את המחלוקות [ר' עמ' 95 ש' 7-11 לפרוטוקול]. בחלקה השני של ההחלטה, ובנפרד מהשיח לעניין דרישות גילוי המסמכים במסגרת בקשה 32, התבקשה בנפיט להודיע אילו מסמכים עדיין יש להורות לחברת רמי להמציא לידיה לשיטתה וזאת כאמור לאור הסכמת חברת רמי להמציא חלק מן המסמכים
--- סוף עמוד 13 ---
המבוקשים, כאשר כאמור המדובר במסמכים אשר עניינם סוגיית תשלום דמי הזיכיון. [ר' עמ' 95 לפרוטוקול ש' 19-21].
76. מכאן, שפרשנות האומרת כי רק לאחר החתימה על כתב הסודיות והעברת המסמכים בכפוף לכתב הסודיות, יפעלו הצדדים לצמצום המחלוקות במסגרת בקשה מס' 32, הלכה למעשה מייתרת את חלקה השני של ההחלטה המורה לצדדים לפעול לצמצום המחלוקות בבקשה מס' 32, הלוא היא בקשת בנפיט לגילוי מסמכים.
77. אין גם לקבל את פרשנות חברת רמי לעניין מתווה גילוי המסמכים וזאת בשים לב ללוחות הזמנים שנקבעו במסגרת החלטתי. לעניין המסמכים שנוגעים לסוגיית דמי הזיכיון אותם הסכימה חברת רמי להעביר לידי בנפיט, הוריתי כי בתוך 30 ימים תמציא חברת רמי את המסמכים לידי בנפיט ואז תודיע בנפיט לבית המשפט אילו מסמכים נוספים היא מבקשת לקבל לידה [ר' עמ' 95 לפרוטוקול ש' 23-26] . באותו פרק הזמן של 30 הימים, הוריתי גם לצדדים לבוא בדברים וזאת לשם צמצום המחלוקות [ר' עמ' 95 לפרוטוקול ש' 7-11]. מכאן, שבניגוד לנטען על ידי חברת רמי, גם לאור לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה אין מדובר במתווה דו שלבי.
78. לאור האמור לעיל הרי שאני דוחה את טענתה של חברת רמי לעניין החלטת יום 21.11.2018.
79. ועתה לדיון בסוגיות הנוספות הדורשות הכרעה במסגרת בקשה מס' 32.
80. ראשית, בטענת חברת רמי לעניין היעדר רלוונטיות של תכתובות ה"וואטסאפ" עם גורמים ב"מגה", "יינות ביתן", "ויקטורי", וכן טענת החיסיון לעניין תכתובות באי כוח הצדדים.
81. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי. ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת, המשרת הן את הצדדים להליך, בעשייתו למען משפט צדק, הן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, חובת הגילוי אינה מוחלטת, וייתכנו מצבים בהם יהיו קיימים ערכים אחרים שההגנה עליהם, בנסיבות העניין, תוביל לצמצום היקף הגילוי. כך למשל חובת הגילוי עלולה לסגת מפני טענות בדבר קיומו של חסיון (סטטוטורי או הלכתי, מוחלט או יחסי) או ערכים ואינטרסים נוגדים אחרים, גם אם לא מוצמדת להם "תווית" של חסיון (כאינטרס של הגנת הפרטיות) (רע"א 6872/11 כהן נ' בן דוד (פורסם בנבו, 13.2.12); רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 6.3.13); בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים (פורסם בנבו, 31.1.11).
82. ברע"א 6553/14 דן פלדמן נ' Deutsche Apotheker und Arztebank Eg (פורסם בנבו, 16.3.15) נפסק: "...יש לזכור כי נקודת המוצא העקרונית של גילוי המסמכים עומדת על גילוי מירבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת. לאור זאת ננקטת ביחס לחובות הגילוי גישה מרחיבה (רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, [פורסם בנבו] פסקה ג(4) (20.8.08)), לפיה נפסק כי מבקש הגילוי אינו צריך להוכיח רלבנטיות ודאית של המסמך, אלא די בכך שיצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך (ר' רע"א 6033/13 GLAXO SMITHKLINE P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (27.11.2014)
--- סוף עמוד 14 ---
פסקה 6). מנגד, אין לאפשר דרישה למסמכים שיש בגילוים הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלוונטיות של המסמך, ואין לאפשר להפוך את הליך גילוי המסמכים ל"מסע דיג"..."
83. ברע"א 4627/14 פז חברת נפט נ' דיעי ואח' (פורסם בנבו, 10.11.14) נפסק בין היתר כי נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי בהתבסס על הרציונליים הבאים:
א. חשיפת האמת אשר מותנית בין היתר בפרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל האפשר.
ב. יעילות דיונית במובן הרחב (ר' יצחק עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי 247, 248 (2008)).
ג. הזכות להליך ראוי היונקת מזכות הגישה לערכאות.
ד. שוויון בין הצדדים.
84. עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל כי יש לבחון תחילה את שאלת הרלוונטיות, לאמור האם המסמכים נחוצים לזירת המחלוקת שכן אם המסמך אינו רלוונטי אין מקום להורות על גילויו גם ללא קשר למשל לשאלת החיסיון.
85. את דרישת הרלוונטיות יש לפרש בהרחבה ומבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח את הרלוונטיות בוודאות (ר' רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם בנבו, 14.2.2013)).
86. ברע"א 2062/15 פלוני ואח' נ' הרשות לני"ע (פורסם בנבו, 3.6.15) נקבע בין היתר כי גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא רחבה למדי, וכי כל מסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. עוד נקבע כי גם מסע דיג של מסמכים שברשות הצדדים אינו בהכרח אסור (ר' י' עמית במאמרו קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי 247 (2008), עמוד 251 וההפניות שם). הלכה זו משליכה על ההכרעה בשאלת הרלוונטיות, האמורה להיחתך "ברוחב לב" ולא "ביד קפוצה". עוד ר' לעניין זה בדומה נפסק ברע"א 8181/15 אריה את עופר נ' בנק המזרחי (פורסם בנבו, 31.1.16).
87. עולה, אם כן, כי עמדת הפסיקה היא כי מבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית ודי להראות כי למסמכים עשויה להיות רלוונטיות ישירה או עקיפה להליך (ר' פרשת GLAXO לעיל; רע"א 3860/16 וויספרס נ' אלרוב (פורסם בנבו, 22.6.16)). לצד דרישת הרלוונטיות יש לאזן בין הערכים השונים העומדים בבסיס הבקשה. במסגרת זו על בית המשפט לשקול אלה לעומת אלה, מן הצד האחד – את עיקרון הגילוי ועוצמת התלות של המבקשת במסמכים לשם בירור המחלוקת; ומנגד – את מידת ההכבדה על הצד האחר, יעילות ההליך המשפטי, פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים לגיטימיים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים. במסגרת מלאכת איזון זו נשקלת גם עוצמתה של רלוונטיות הגילוי בהתאם לנסיבות ולערכים המונחים על כל אחת מכפות המאזניים (ר' רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות נ' לוין (פורסם בנבו, 13.10.09); פרשת Gerber לעיל).
--- סוף עמוד 15 ---
88. באשר לסוגיית החיסיון הרי נקבע כאמור כי בעוד הכלל לעניין גילוי ועיון במסמכים הוא גילוי מרבי, הרי שיתכנו מצבים שבהם קיימים ערכים אחרים שההגנה עליהם תוביל לצמצום היקף הגילוי. כך, חובת הגילוי עלולה לסגת מפני טענות בדבר קיומו של חיסיון. לעניין זה נקבע כי גישת הפסיקה כלפי חסיונות היא במידה רבה חשדנית ורק במצבים מיוחדים וחריגים יוכר חסיון או אינטרס נוגד שבנסיבות העניין יהיה בו כדי לגבור על ערך גילוי האמת. ולעניין זה ר' דבריו של כב' השופט נעם סולברג ברע"א 7598/14 תיאופולוס ג'גאנופולוס ואח' נ' הימנותא בע"מ ואח' ( פורסם בנבו,6.1.15) (פסקה 11):
89. ככלל, דיון בטענת חיסיון נחלק לשלושה שלבים מרכזיים. תחילה, על מבקש הגילוי להוכיח כי המסמך המבוקש הינו רלבנטי לזירת המחלוקת. באם נמצא כי המסמך רלוונטי כאמור, נקודת המוצא היא כי יש להורות על גילויו, אלא אם כן יצביע הצד השני על קיומו של חיסיון או אינטרס הראוי לגבור.
90. השלב השני מתמקד בשאלת קיומו של חיסיון או ערך מרכזי נוגד אחר. אם הוכח שאמנם קיים חיסיון או ערך כאמור – יש לבחון האם החיסיון הינו יחסי או מוחלט.
91. בשלב השלישי, ואם החיסיון הוא יחסי, וככל שנמצא כי קיים ערך נוגד בנסיבות העניין, יידרש בית המשפט להכריע בשאלה האם יש להעדיף את הסתרת המסמך על פני גילויו (ר' רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 6.3.13); י' עמית במאמרו קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי 247 (2008), עמודים 266–267).
92. הלכה היא כי בין שאלת הרלוונטיות ושאלת החיסיון קיימת מעין 'מקבילית כוחות', כך שככל שעוצמת הרלוונטיות של המסמך המבוקש גבוהה, יהיה לכך משקל בהחלטת בית המשפט אם להורות על הסרת חיסיון יחסי ולעניין זה ר' רע"א 3860/16 וויספרס נ' אלרוב (פורסם בנבו, 22.6.16) וכן ר' רע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ (פורסם בנבו, 25.2.13).
93. ומכאן להכרעה אשר בפנינו. כאמור חברת רמי העלתה טענת היעדר רלוונטיות וכן טענת חיסיון לגבי שתי קבוצות של מסמכים. קבוצת המסמכים הראשונה כוללת תכתובות וואטספ בין מר רמי יהושע לבין יינות ביתן, מגה וויקטורי, במהלך החודשים מאי 2017 – סוף אוגוסט 2017, כאשר לעניין התכתובות האמורות נטען כי הן לא רלוונטיות למחלוקות בין הצדדים. לגבי קבוצת המסמכים השנייה שעניינה תכתובות שהוחלפו בין באי כוח הצדדים בתקופה של מאי 2017-אוגוסט 2017, הועלתה טענת חיסיון.
94. ביום 3.1.2019 המציאה חברת רמי לוי את תכתובות הווטאספ האמורות לעיוני וזאת בהתאם לאמור בהחלטתי מיום 21.11.2018. כמו כן ביום 10.1.2019 המציאה חברת רמי לוי רשימה של תכתובות בין עורכי הדין של הנתבעים 1-2 לבין באי כוח חברת רמי ביחס לחודשים מאי 2017 עד סוף אוגוסט 2017. עיינתי במסמכים האמורים וזאת מתוקף סמכותי על פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי.