5. בתום שמיעת ראיות, זיכה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן) את המשיבים דנן מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.
6. המערערת הגישה לבית משפט זה ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי, במסגרתו זנחה את בקשתה להרשעת המשיבים במכלול העבירות שיוחסו להן בבית המשפט המחוזי, וביקשה כעת להרשיעם בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 425 לחוק העונשין, וכן בעבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין בלבד.
--- סוף עמוד 4 ---
בנימוקי הערעור מטעמה, התמקדה המערערת "אך בחלק מן העובדות שיוחסו מלכתחילה למשיבים", ולמעשה חזרה בה מחלק הארי של כתב האישום, הן במישור העובדתי הן במישור המשפטי.
לצורך דיוננו, מן הראוי לציין כי המערערת עצמה הדגישה, שהיא מקבלת את מרבית קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, אך לשיטתה "לא הסיק בית המשפט קמא את המסקנות המשפטיות הנכונות" מקביעות אלה (ראה הרישא לנימוקי הערעור). משכך, הבהירה המערערת כי עיקרו של הערעור מתמקד בהשגותיה על "קביעותיו הנורמטיביות", כלשונה, של בית המשפט המחוזי, וכי בנקודות מסוימות בלבד, שפורטו בנימוקי הערעור, מתבקשת התערבות גם בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו.
על בסיס האמור לעיל, אבחן את הערעור על נימוקיו.
7. משאלו הם פני הדברים, לא ראיתי מקום להידרש לכל המסכת העובדתית המסועפת המתוארת בכתב האישום, אשר נדונה בהרחבה בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, אלא אדון להלן רק בחלקם של האישומים מכתב האישום המתוקן הרלוונטיים לערעור שלפנינו, בהתבסס על האמור בנימוקי הערעור.
סדר הדיון בהצגת האישומים, טענות הצדדים וההכרעה בהן יהיה שונה ממתכונתו של כתב האישום, ויוצג בחלקו בהתאם לסדר הערוך בנימוקי הערעור מטעם המערערת.
בהיעדרו של "כתב אישום" חדש המפרט את העובדות הרלוונטיות הנטענות בשלב זה על ידי המערערת, כמו גם את העבירות המיוחסות למשיבים, מלאכה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן היא דורשת ברירת המוץ מן התבן בדייקנות רבה.
בטרם אפנה למלאכה זו, אקדים ואדון בתשתית הנורמטיבית של עבירת מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור וכן בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, המיוחסות עתה לבדן למשיבים.
--- סוף עמוד 5 ---
המסגרת הנורמטיבית
8. סעיף 284 לחוק העונשין, שכותרתו "מרמה והפרת אמונים", מורה כך:
"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים".