31. בנימוקי הערעור ובדיון שנערך לפנינו הלינה המערערת על קביעות אלו של בית המשפט המחוזי, וכעת אדון בטענותיה על פי סדרן.
טענתה המרכזית של המערערת היא כי בקביעות אלה התעלם בית המשפט המחוזי ממעמדו רב ההשפעה של המשיב 1, "אשר במסגרת תפקידו כמזכיר הוועד הגדול בנמל ונציג העובדים מול ההנהלה, בכוחו היה להורות על הפסקת העבודות ובכוחו היה להורות על חידושן", וכי "תנאי בלעדיו אין לסיום המשבר היה אישורו של הפתרון בידי המשיב 1".
ואולם, המערערת לא הציגה ראיות לכך כי במסגרת הישיבה האמורה היה זה המשיב 1 שהציע את הפתרון או אישר אותו. מכלול הראיות שנפרש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מלמד על כך שהמשיב 1 היה מעורב בקבלת ההחלטה על זהות הגורם שיספק ליצואני הגרוטאות את השירות המבוקש, להבדיל מבחינת מאפייניו של
--- סוף עמוד 16 ---
הפתרון המוצע, באופן שלא יפגע באינטרסים של עובדי הנמל, אותם ייצג מתוקף תפקידו כיו"ר ועד העובדים.
32. המערערת מבקשת להסתמך על דבריו של בנודיס בעדותו (בעמ' 4613 לפרוטוקול), במסגרתם אישר כי המשיב 1 היה נציג הוועד שנכח בישיבה, וכי הוועד היה שותף לקבלת ההחלטה על הפתרון שהוצע בישיבה. ואולם, קריאה מדוקדקת בעדותו של בנודיס, מעלה בבירור כי הלה לא זומן לוועדה כגורם מקצועי שיביע את דעתו על טיב הפתרון, לא התערב בתוכן הפתרון, ולא העדיף את חברת דנה על פני כל חברה אחרת.
נוכחותו בישיבה נועדה, גם לשיטתו של בנודיס, כדי לוודא שעובדי הנמל לא יהיו חשופים לתביעה פלילית בשל עבודתם, ושהפתרון המוצע לא יסכן אותם.
זאת ועוד, בנודיס הדגיש כי הגם שלוועד היתה "סמכות להגיד את דברו", הוא עצמו היה זה שבסופו של דבר קיבל את ההחלטה, וכי הלכה למעשה לא היו חילוקי דעות בינו לבין המשיב 1, נציג הוועד, באשר לפתרון המוצע.
33. המערערת מבקשת להסתמך עוד על דבריו של רפי משעל בהודעתו במשטרה, אשר נשאל "מה פתאום אלון חסן נוכח בישיבה הזו"?, והשיב: "כי זו היתה יוזמה של ההנהלה מזכיר ציוד מכני למצוא פתרון ונפילת פסולת לים" (ת/343, עמ' 6, שורות 201-202).
ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבסמוך לכך נשאל משעל "האם אלון חסן הכתיב לך מה לרשום בישיבה זו?" והשיב "ממש לא" (שם, שורות 199-200). זאת ועוד, אף אם המשיב 1 היה שותף ליוזמה למצוא פתרון שיביא את השביתה לסיומה – מבלי שדובר על חברת דנה – אין בכך כדי ללמד על פעולה בניגוד עניינים מצידו.
34. עוד מבקשת המערערת להסתמך על דבריו של המשיב 1, בשיחתו המוקלטת עם נציגי חברת כי"ל דשנים (להלן: כי"ל), מיום 1.8.2013 לפיהם: "כל הסיפור של איכות הסביבה התחיל מאיתנו. זה התחיל ממני... באותו רגע באותו שניה, הפסקתי את כל העבודה בנמל... של הגרוטאות... ואז דנה באיזושהי דרך... נותנים את השירותים
--- סוף עמוד 17 ---
האלה. והסיכום הוא, שאני יושן [כך במקור – י' א'] טוב בלילה" (מתוך ת/261, כמצוטט בסעיף 63 לנימוקי הערעור).
ואולם, ציטוט זה של דבריו הוא חלקי ביותר. עיון בתמליל המלא של השיחה מלמד כי המשיב 1 הבהיר במהלכה שכוונתו היחידה בנוכחותו בישיבה היתה להגן על עובדי הנמל ולמנוע מהם להיות חשופים להעמדה לדין פלילי כחלק מפעולות האכיפה שנקט המשרד לאיכות הסביבה, וזאת מתוקף תפקידו כיו"ר ועד העובדים בנמל.
בניגוד לעמדת המערערת, המשיב 1 הדגיש בשיחה זו כי לא היתה לו הבנה מקצועית ביחס לפתרונות שהוצעו באותה ישיבה.
בלשונו:
"ניסינו לייצר כל מיני פתרונות איך לסגור שגרוטאות לא ייפלו לים, וכל מיני דברים כאלה, אני לא מבין בזה הרבה ואז הם הציעו, שהם, כי אף אחד לא רצה לגעת ולקחת אחריות על זה, שהם, יהיה חברה חיצונית שתפקח ותעקוב אחרי הדברים האלה. לא דיברו, לא דנה, לא שמנה, לא שום דבר. כלום. אני אמרתי, לא מעניין אותי מי תביאו ... זה היה הסיכום ויש סיכום דיון על זה. עוד לפני שידעתי בכלל דנה, לא ידעתי כלום. ואז דנה באיזושהי דרך, לא יודע אם דוד ירצה לספר שיספר, אני לא, לא יודע גם עד היום, נותנים את השירותים האלה. והסיכום הוא, שאני יושן טוב בלילה כי אני יודע שהעובדים שלנו מוגנים, אין סיכוי שיחטפו כתב אישום" (ת/261, בעמ' 24-22).
דברים אלו של המשיב 1 אינם תומכים אפוא בעמדתה של המערערת. ככל שיש להסתמך על דבריו בשיחה זו, כפי שמבקשת המערערת לעשות, עולה מהם דווקא כי בעת הישיבה לא ידע שחברת דנה היא זו שמתעתדת לספק את השירותים ליצואני הגרוטאות.
35. המערערת מוסיפה וטוענת, כי בית המשפט המחוזי התעלם ממספר אינדיקציות המלמדות שבעת קיום הישיבה היה ידוע כי חברת דנה היא זו שעתידה ליישם את הפתרון המוצע במסגרת הסכם עם יצואני הגרוטאות. בהקשר זה, טענה המערערת כי ההסכמים שנחתמו בפועל בין יצואני הגרוטאות לבין חברת דנה תואמים כמעט במדויק את סיכום הישיבה.
--- סוף עמוד 18 ---
המערערת מצביעה על כך שבמהלך הפגישה התחייב נציג יצואני הגרוטאות למנות מפקח מטעמו "לפקח על הטעינה וכן למניעת נפילת פסולת ברזל לים" (ת/255, בסעיף 1), בעוד שבהסכם בין יצואני הגרוטאות לחברת דנה, התחייבה האחרונה כי "תעמיד מפקח מטעמה, שיהיה זמין בכל שעות העמסת האונייה ויפעל בשטח מטעמה לפקח על העמסת האונייה ולוודא כי השימוש בפתרונות מתקיים כנדרש" (ת/292, בסעיף 2.3.2); על כך שבישיבה הוסכם כי "במידה וידווח [המפקח – י' א'] על נפילת פסולת לים רמ"ח תפעול או [מי] מטעמו יפסיק מיד את הטעינה" (ת/255, בסעיף 3), בעוד שבהסכם התחייבה חברת דנה כי "אם ימצא המפקח כי הוראות החברה והנמל לא מבוצעות בשטח הוא יפסיק את העבודה באופן מיידי עד לתיקון הבעיות" (ת/292, בסעיף 2.3.4); ועל כך שבישיבה הוסכם כי בתוך שבוע ממועד קיומה ישלח נציג יצואני הגרוטאות "מכתב התחייבות למציאת פתרון קבוע למניעת נפילת הפסולת" (ת/255, בסעיף 5), בעוד שחברת דנה התחייבה בהסכם כי "תפעל מטעם הלקוח למציאת פתרון קבע לבעיות איכות הסביבה של העמסת הגרוטאות בתחומי הנמל" (ת/292, סעיף 2.3.6).
ואולם, בדמיון זה בין ההסכמות בישיבה לבין תנאי השירות שהציעה חברת דנה ליצואני הגרוטאות, אין כדי ללמד על פסול בהתנהגותו של המשיב 1 דווקא.
כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אורי בלטר מטעמה של חברת דנה נכח בישיבה, ולכן רק טבעי הוא שהיה מודע לדרישות שהציבו נציגי הנמל ביחס לפתרון המוצע, אותן הטמיע מאוחר יותר בהסכם עם יצואני הגרוטאות.
המערערת לא טענה כי המשיב 1 הוא זה שזימן את אורי בלטר לישיבה, ולא כי העביר לחברת דנה מידע פנימי על ההסכמות המתגבשות. המִתאם בין דרישות הנהלת הנמל לבין השירות שסיפקה חברת דנה ליצואני הגרוטאות, אינו צריך לעמוד אם כן לחובתו.
36. המערערת ביקשה לסמוך את טענתה לפיה בעת קיום הישיבה היה ידוע כבר שחברת דנה תספק את השירותים הנדרשים ליצואני הגרוטאות, גם על עדותו של שאול עבודי, אשר העיד כי הנהלת הנמל לא פנתה לחברות אחרות מלבד חברת דנה, שכן "אף אחד לא הציע את השירות הזה במקום חברת דנה והיה מדובר בפתרון שמקובל, מצד
--- סוף עמוד 19 ---
אחד, על העובדים ומצד שני, על ההנהלה, אז לא היו לנו אלטרנטיבות אחרות" (עמ' 3268 לפרוטוקול). בהמשך הבהיר כי "אף אחד מהנמל לא הכתיב לעבוד דווקא עם דנה", ולצד זאת אמר "שלא היו פתרונות אחרים" (עמ' 3345 לפרוטוקול).
בניגוד לעמדתה זו של המערערת, קבע בית המשפט המחוזי כי הפתרון שהוצע בישיבה "כלל לא התייחס לחברת דנה". קביעה זו נתמכת היטב הן בהודעתו במשטרה של משעל, שאמר כי חברת דנה לא הוזכרה במהלך הישיבה (ת/343, עמ' 5, שורות 150-149) והן בעדותו של בנודיס, אשר העיד במפורש כי חברת דנה לא היתה היחידה להציע פתרון, וכי פתרונות נוספים הוצעו גם על ידי חברות "קשרי ים" ו"אמקו ים" (עמ' 4614-4612 לפרוטוקול).
לאור זאת, ולנוכח העובדה שהמערערת הצהירה כי אינה מבקשת (בניגוד להקשרים אחרים בערעור דנן) כי נתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי בעניין זה, לא מצאתי מקום לעשות כן.
ממילא, משלא הוכח כי בעת קיום הישיבה ידע המשיב 1 כי חברת דנה היא זו שתספק ליצואני הגרוטאות את שירותי הפיקוח, לא ניתן לקבוע כי נהג בניגוד עניינים החוצה את הרף הפלילי בעצם נוכחותו בישיבה ב"כובעו" כיו"ר ועד העובדים.
37. לבסוף טענה המערערת, כי בית המשפט המחוזי התעלם מהשתתפות המשיב 1 בסיור מיום 1.9.2011, על אף שלשיטתה גם מעשה זה מהווה פעולה בניגוד עניינים.
על פי האמור בסיכום הסיור (ת/305), עולה כי סיור זה נועד לבחון את יעילותם של שני מתקנים חדשים שהציבה חברת דנה ליד אונייה בנמל, כדי למנוע נפילת גרוטאות לים.
בסיור נטלו חלק אותם גורמים שנכחו בישיבה (למעט אדם אחר ששימש כנציג יצואני הגרוטאות), ובהם המשיב 1. בסיכום הסיור הוחלט כי המתקנים ישודרגו וישופרו תוך זמן קצר וכי בינתיים אין מניעה להמשיך את העבודה. כן סוכם שנציג חברת דנה יחתום על טופס "פיקוח על טעינת גרוטאות" בסוף כל יום עבודה ויעבירו לראש ענף תפעול למחרת.
--- סוף עמוד 20 ---
לשיטת המשיב 1, מכוח תפקידו כיו"ר ועד העובדים נכח בסיור "על פי הזמנה שקיבל אך ורק כדי לשמוע מכלי ראשון את עמדת המשרד לאיכות הסביבה ובהתאם לה להתנהל בשאלת החזרת העובדים לעבודה". הוא אף הדגיש כי לא היתה לו כל השפעה או נסיון השפעה על ההחלטות המקצועיות המתייחסות להתקשרות חברת דנה עם יצואני הגרוטאות ובנוגע ליישום ההסכמות ביניהם.
38. ייתכן שנכון היה שהמשיב 1 יימנע מלהשתתף בסיור הנוגע לפעילותה של חברת דנה, בשל זיקותיו האישיות למנהליה. יחד עם זאת, משאין מחלוקת כי בעת הסיור חברת דנה כבר חתמה עם יצואני הגרוטאות על ההסכם, ומשההחלטות שהתקבלו בסיור, כעולה מת/305, היו החלטות מקצועיות שלא נגעו לעצם אישור ההסכם בין חברת דנה ליצואני הגרוטאות, אני לא סבור כי יש לראות בהשתתפותו בסיור לבדה פעולה בניגוד עניינים.
39. סיכומם של דברים, לנוכח כל המפורט לעיל, לא מצאתי להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה השתתפותו של המשיב 1 בישיבה מיום 10.8.2011 ובסיור מיום 1.9.2011 אינה מהווה פעולה בניגוד עניינים העשויה לבסס את הרשעתו בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
40. בשלב זה ראיתי לנכון להתייחס לאמור בחוות דעתם של חבריי השופטים הנדל וקרא, הסבורים כי יש להרשיע את המשיב 1 בפרט אישום זה, ואבקש להעיר שתי הערות.
ראשית, חברי השופט קרא מניח כהנחה שבעובדה, כי "לנוכחותו של אורי בלטר [בישיבה מיום 10.8.2011 – י' א'] חשיבות מרובה, שכן הצעתו לפתרון משבר הגרוטאות שהניחה את דעת הנהלת הנמל, ובמיוחד את דעת יו"ר ועד העובדים, הלא הוא המשיב 1, היא שהביאה בהמשך לכך שהמשיב 1 הורה על הפסקת השבתת הטענת הגרוטאות וחזרה לעבודה" (פסקה 6 לחוות דעתו). כלומר, לשיטתו של חברי, כבר בעת שהתקיימה הישיבה היה ידוע שהנמל עתיד לאמץ את הפתרון של חברת דנה, ולכל הפחות שפתרון זה עמד על הפרק. עוד מניח חברי, כי במהלך הישיבה האמורה העלה אורי בלטר את הפתרון למשבר הגרוטאות, לפיו חברת דנה היא זו שתספק את הפתרון המוצע לנמל (פסקה 7 לחוות דעתו).
--- סוף עמוד 21 ---
כאמור בחוות דעתו, השופט קרא ביקש לבסס קביעותיו אלו על שלוש עדויות: עדותו של שאול עבודי, עדותו של יצחק קודוביצקי ועדותו של חסן עצמו.
אשר לעדות עבודי, ציין חברי כי עדות זו לא נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי כבלתי מהימנה. ואולם, עיון מדוקדק בחלק פסק הדין המתייחס לעדות זו מלמד כי בית המשפט סבר כי יש לבחון עדות זו בזהירות (ובהקשר זה אף מצא לנכון להזכיר כי העד הוזהר שוב במהלך עדותו כי עליו לומר את האמת – ראה בעמ' 105 להכרעת הדין), והתייחס לתוכן עדות זו, בכל הנוגע לקיומה של הפגישה ולתוכנה, באופן מסויג למדי.
כך, בית המשפט דחה את גרסת עבודי ביחס למקום הפגישה, וקבע כי זו לא התקיימה במשרדו של המשיב 1. בית המשפט דחה את גרסת העד גם בנוגע לזהותם של הנוכחים בפגישה, שהיו לדבריו רק הוא, המשיב 1, "אורי מגרינלנד" ואדם נוסף מהמשרד לאיכות הסביבה, כאשר הדגיש כי בנודיס ושטרית לא היו נוכחים בה (בניגוד לדבריו בחקירתו במשטרה ובניגוד לאמור בת/255).
ביחס לשני עניינים אלו, קבע בית המשפט במפורש כי הוא מוצא לנכון להעדיף עדויות אחרות על פני עדותו של עבודי, וכי ניתן לייחס את אי-הדיוקים בגרסת עבודי לחלוף הזמן מאז התרחשות האירועים.
בדומה, דחה בית המשפט המחוזי את גרסתו של עבודי לפיה חברת דנה היתה הגורם היחיד שהציע את הפתרון למשבר. והעיקר – בית המשפט דחה את גרסת עבודי אף בנוגע לכך שבמהלך הישיבה הציע אורי בלטר עצמו את הפתרון למניעתה או לצמצומה של בעיית זיהום הים במהלך העמסת הגרוטאות (כעולה מעדותו בעמ' 3246 לפרוטוקול).