המשטרה פנתה לחברה זרה בבקשה, כי תקפיא ארנק דיגיטלי אשר היה לטענתם חשוד בפעילות מרמה והלבנת הון.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה של בעל הארנק וקבע כי למשטרה הייתה הסמכות לפנות לחברה הזרה ולפעול להקפאת הארנק. פעולה משטרתית שכוללת אלמנט של כפייה או גריעה מזכות ספציפית של הפרט מחייבת הסמכה מפורשת וממוקדת בחוק. אולם, המשטרה מוסמכת ליזום ולקיים שיתוף פעולה מרצון עם מוסדות זרים לצורך הקפאה ותפיסה של נכסים החשודים כנגועים בפעילות עבריינית. סמכות זו אינה דורשת הסמכה חוקית מפורשת וספציפית אלא היא יונקת את כוחה מהסמכתה הכללית של המשטרה למניעת עבירות וגילויין. כאן, פניית המשטרה לחברה הזרה לא כללה הפעלת כוח משפטי חד-צדדי, איום בסנקציות רגולטוריות או כפייה. החברה הזרה פעלה מרצונה החופשי ומתוך שיקול דעתה העצמאי ובהיותה חברה זרה אשר אינה כפופה לדין הישראלי, למשטרה גם לא היה כל יכולת אכיפה כדי לחייב את החברה לשתף עימה פעולה ואין מדובר בהליך כופה סמוי. לפיכך, אין פגם בפעולת המשטרה או החברה הזרה, אשר נענתה לבקשה מאינטרסים שונים שלה עצמה, ואין מקום לבטל את הקפאת הארנק.