מפרק הגיש לבית המשפט בקשה לחייב בעלי מניות ונושאי המשרה בחברה, באחריות אישית לחובות החברה שבבעלותם ונמצאת בפירוק.
בקשה להטלת חבות אישית לפי ס' 373 ו- 374 לפקודה היא דרך דיונית מיוחדת ומהירה המאפשרת במקרים מתאימים הטלת חבות אישית על מנהלי חברה שמעלו בתפקידם וביצעו עבירות תרמית במהלך פירוק החברה. בית המשפט ציין את התנאים הנדרשים לצורך הטלת חיוב אישי וקבע כי על 4 תנאים להתקיים במצטבר. התנאי הראשון הוא שהחברה מצויה בהליך של פירוק; התנאי השני הוא כי הוגשה בקשה לחיוב אישי על-ידי המפרק או נושה של החברה הנוגעת למי ששימש נושא משרה בחברה; התנאי השלישי הוא כי "עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה" ובהקשר זה נפסק כי אין צורך בהתקיימותו של קשר סיבתי בין התרמית שבוצעה לבין פירוקה של החברה; והתנאי הרביעי הוא כי נושא המשרה הנתבע היה שותף בניהול העסק ביודעין.
במקרה דנן, נפסק כי התקיימו מלוא התנאים הנדרשים לצורך ביסוס אחריות אישית. החברה הייתה בפירוק; הוגשה בקשה לחיוב אישי על ידי המפרק, נגד דירקטורים של החברה; המנהלים ניהלו את עסקיה של החברה מתוך כוונה לרמות את נושיה. התרמית במקרה זה באה לביטוי ביצירת התחייבות פיקטיבית לתשלום חוב כלפי אדם שנפטר, תוך נסיון להסוות את העובדה שמדובר למעשה בנסיון לשעבד את הדירה לטובת בעלת המניות (שהיא גם בתה של המנוחה והיורשת היחידה). היבט נוסף של התרמית הוא נסיון להבריח את רכושה היחיד של החברה, אל המנהלים עצמם, וללא כל תמורה, מתוך כוונה להכשיל את נסיונות הגביה של הנושים; המשיבים היו שותפים ביודעין לניהולה של התרמית.