בעלים של חברת ביטוח וסוכן ביטוח התקשרו בהסכם לשימוש במספר הסוכן לצורך מכירה פוליסות ביטוח וטיפול בלקוחות תוך חלוקת הרווחים ביניהם. לאחר שהבעלים המחה את זכויותיו על פי ההסכם, הפסיק סוכן הביטוח להעביר את חלוקת הרווחים הנובעים מהפוליסות שנמכרו.
בית המשפט קבע כי המחאה הזכויות נעשתה בניגוד להוראות ההסכם והדין והיא בטלה. הכלל הוא כי המחאת זכויות אינה דורשת הסכמה מצד החייב וזאת מתוך ההנחה כי אין זה משנה לחייב כלפי מי עליו לבצע את חיובו, אולם במקרים בהם יש להתחשב בזהות בעל הזכות וכאשר ההמחאה עשויה לשנות מהותית את תוכן הזכות או לגרום לשינוי מצבו של החייב לרעה או הכבדה מהותית עליו ניתן לקבוע כי זכות אינה ניתנת להמחאה במהותה. כאן, ההתקשרות המקורית הייתה התקשרות אישית על בסיס היכרות ויחסי אמון בין הצדדים כאשר סוכן הביטוח התבסס על ההיכרות כאמור כשהוא נושא באחריות אישית כלפי המבוטחים גם על פועלו של הצד שכנגד. הסוכן לא הכיר מעולם את הגורם אליו הומחו הזכויות והעובדים בו, ומעולם לא הסכים לעבוד מולם, או לקחת אחריות על פועלם תוך חשיפה משמעותית עבורו. כך, לאור טיב ההתקשרות המייחסת חשיבות לזהות החייב וההכבדה וההרעה במצבו של החייב אשר עשויה להתרחש עקב ההמחאה, אשר נעשתה ללא הסכמתו המפורשת כנדרש בהסכם, יש לראות את ההמחאה כבטלה מעיקרה וככזו המהווה הפרה מהותית של ההסכם.