קולגה, המתמחה אף הוא, כמוני, במיזוגים ורכישות ועסקאות בינלאומיות התלוצץ בפני פעם כי במדינה מסוימת המושג "שוחד" מוגדר כ"תשלום לקידום השירות". העוסקים במסחר במדינות מתפתחות מסוימות מכירים היטב את הצורך, לעתים, בתשלומים לקידום השירות אשר לאו דווקא כתובים עלי חוק. האם מותר תשלום כזה במדינה בה הוא נורמה מקובלת ואולי אף הכרחית?
עסקים המספקים שירותים בישראל לתאגידים אמריקאים נתקלו בוודאי בדרישות של היצרנים האמריקאים לחתימה על הצהרה בהתאם לחקיקה האמריקאית הקרויה FCPA או Foreign Corrupt Practices Act, חוק משנת 1977 האוסר על גורמים אמריקאים לפעול לקידום שחיתות גם מחוץ לארצות הברית ומצטרף לחוקי המס האמריקאים האוסרים על הכרה לצורכי מס בתשלומי שוחד מחוץ למדינה.
ה FCPA הולך צעד אחד מעבר להיעדר הכרה בהוצאות שוחד, אוסר על תשלום השוחד במדינה זרה ואף קובע סנקציה פלילית על רישום כוזב במסמכי תאגיד של הוצאה לצורכי שוחד במדינה זרה (היינו, רישום שוחד כ"קידום מכירות" או כל סעיף לגיטימי אחר מהווה אף הוא עבירה פלילית). הFCPA חל על תאגידים אמריקאיים או תאגידים שקיים להם מרכז עסקים בארצות הברית, תאגידים הרשומים למסחר בארצות הברית ויחידים בעלי אזרחות אמריקאית או המתגוררים בארצות הברית.
המושג שוחד מוגדר באופן רחב ביותר וכולל גם תשלומים לגורמים פרטיים המספקים שירותים למדינה (למשל, אדם המתכנן מתקן עבור המדינה) ותשלומים לצדדים שלישיים, אשר אדם סביר עשוי לחשוש כי אלה יחלקו את הכנסותיהם עם גורם שתשלום לו ייחשב לשוחד תחת החוק. מכאן, שחברות אמריקאיות רבות דורשות הצהרה ברורה מגורמים ישראליים המספקים להם שירותים כי בכספים אשר ישלמו לא יהיה כדי לשלם שוחד, כהגדרתו תחת ה FCPA.
בתחום המיסוי גם בישראל כבר קיימת פסיקה המונעת הכרה בשוחד במדינות זרות, אך זו זכתה לאחרונה, בפסק דין מחודש פברואר, 2010 (על פרטי החברה הוטל צו איסור פרסום), לאישרור נוסף בבית המשפט העליון. באותו מקרה קבע פקיד השומה בנתניה כי כספים אשר משך המערער מהחברה לשם תשלום שוחד מדינה זרה לא יחשבו כהוצאה של החברה אך כן ייחשבו כהכנסה חייבת של המערער, על אף שלטענת המערער דובר בכספים אותם נדרש לשלם לפקידים במדינה הזרה לשם הצלחת עסקי החברה שם. בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט ג'ובראן, קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי כאשר דרך-לא-דרך זו של תשלום "עמלות" לפקידי ממשל הינה האפשרות היחידה לעשיית עסקים במדינה הזרה, הרי שטוב היה לו היו נמנעים מעסקים אלו.
חוק העונשין הישראלי תוקן כבר ביולי, 2008 , על ידי הוספת העבירה של "מתן שוחד לעובד ציבור זר" בסעיף 291 א לחוק העונשין, התשל"ז -1977 ובמקביל תוקנה פקודת מס הכנסה באופן המונע מפורשות ניכוי בגין "תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין". תיקונים אלה נועדו על מנת לאפשר לישראל ליישר קו עם אמנות בינלאומיות עליהם היא חתומה ואשר נועדו למאבק בינלאומי בשחיתות. עם זאת, היקף המגבלה בחוק הישראלי מצומצם מה FCPAהאמריקאי. הוא חל רק על מתן שוחד לעובדי ציבור של מדינה זרה ושל ארגון בינלאומי ובפועל דורש כי התשלום מהווה עבירה גם לפי החוק המקומי. בהצעת חוק של הממשלה מינואר, 2010 , מתבקשת הרחבת האיסור הפלילי גם על שוחד ביישות מדינית שאינה מדינה ובכלל זה הרשות הפלסטינית ולקבוע כי החוק יחול גם כאשר אין התשלום מהווה עבירה פלילית במדינה הזרה.
תשומת הלב לכך כי החקיקה החדשה (כמו גם החקיקה האמריקאית העשויה לחול על חברות ישראליות במקרים מסוימים) מטילה סנקציה פלילית ובמקרים מסוימים עשויה להטיל אחריות אישית גם על בעלי תפקידים בחברה ועל כן חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום באופן שוטף.