3. גם המשפט העברי, שגישתו בהקשר לאיסור הוצאת לשון הרע מחמירה במיוחד (ראו: הרמב"ם, משנה תורה, הלכות דעות, פרק ז', וספרו המונומנטלי של ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, הידוע בכינוי "החפץ חיים" על שם הספר בשם זה שהקדיש להלכות איסור לשון הרע), מתיר בנסיבות מוגדרות ומצומצמות לספר לשון הרע כאשר יש תועלת בכך, אולם בכפוף לכך שיתמלאו מספר תנאים, כפי שנמנו בספרו של "החפץ חיים" (חלק א', כלל י'), וביניהם, "שיכוון לתועלת...ולא להנות ח"ו [חס וחלילה] מהפגם ההוא שהוא נותן בחברו, ולא מצד שנאה שיש לו עליו מכבר", ובלשוננו: חוסר תום לב וזדון.
יונה אטדגי, שופט
התוצאה
בדעת רוב השופטים שבח ואטדגי, וכנגד דעתה החולקת של השופטת יעקובוביץ – הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.
העירבון שהפקיד המערער, על פירותיו, יעבור למשיב על חשבון ההוצאות, באמצעות באי כוחו.
ניתן היום, י"א ניסן תש"פ, 05 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.
יהודית שבח, שופטת, סג"נ
אב"ד
יונה אטדגי, שופט
שלומית יעקובוביץ, שופטת