--- סוף עמוד 199 ---
מיסוי מקרקעין. להצהרה זו צורפו, בין היתר, המסמכים שלהלן: ההסכם ת/432 שערך נאשם 2, ייפויי הכוח המזויף ת/40, ייפוי הכוח המזויף ת/36 וייפוי הכוח הנוטריוני המזויף ת/37. ת/290 הוא הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין בה דיווחו הנאשמים 2 ו- 10 על מכירת חלק מהקרקע מנאשם 10 לאברהים כעביה על סמך הסכם המכר ביניהם (ת/416). על הצהרה זו חתמו נאשם 10 בהיותו המוכר ואבראהים כעביה בהיותו הקונה וחתימותיהם של אלה אומתו בידי עו"ד שפריר. להצהרה זו צורפו, בין היתר, המסמכים שלהלן: הסכם המכר ת/416, ייפוי הכוח המזויף ת/40, ייפוי הכוח המזויף ת/34, ייפוי הכוח המזויף ת/36 וייפוי הכוח המזויף ת/37.
העסקאות עם סאמי ואחמד אבו סעיד
463. בכתב האישום טענה המאשימה, כזכור, כי ביום 22/3/2011 מכר הנאשם 10, בהתאם לשני הסכמי מכר שערך עו"ד חסן אבו אחמד, חלק מהקרקעות לסאמי אבו סעיד ולדודו אחמד חוסיין אבו סעיד, ובתמורה שילם סאמי אבו סעיד לעו"ד חסן אבו אחמד סכום של 100,000 ₪ ואילו אחמד אבו סעיד שילם לו סכום של 190,000 ₪, עבור הקרקע. בעניין זה הסתמכה המאשימה על עדותו של עו"ד חסן אבו אחמד שממנה עולה שהוא מכר את הקרקע לסאמי ואחמד אבו סעיד באישורו של נאשם 10, אשר חתם על ההסכמים, על הטפסים למס שבח ועל ייפוי כוח המייפה את כוחו של עו"ד חסן אבו אחמד למכור את הקרקע.
464. אינני מקבל את טענת המאשימה ואינני סבור כי עלה בידיה להוכיח, כי ההסכמים שלכאורה נחתמו בין סאמי ואחמד אבו סעיד לבין נאשם מס' 10 אכן נחתמו בידי נאשם 10. יתרה מכך, לא עלה בידי המאשימה להוכיח שההצהרות שהגיש עו"ד חסן אבו אחמד לרשויות מיסוי מקרקעין ובהן דיווח על שתי עסקאות אלה אכן נחתמו בידי נאשם 10. כדי להציג את המחלוקת בעניין זה במלואה, אפרט תחילה להלן את טענותיו של נאשם 10 בעניין זה.
465. בסיכומיו ובהודעותיו במשטרה טען נאשם 10 לאורך כל הדרך, כי הוא אינו מכיר את סאמי ואחמד אבו סעיד, לא חתם איתם על שום הסכם, לא מכר להם קרקע, ולא קיבל מהם כספים כלשהם. גם כאשר הוצגו לו ההסכמים שלכאורה נערכו בינו לבין סאמי ואחמד אבו סעיד בחקירותיו במשטרה טען, כי הוא אינו מכיר אותם ולא חתם עליהם. גרסתו הייתה שעו"ד חסן אבו אחמד פנה אליו, וגילה התעניינות בקרקע, והוא נתן לעו"ד חסן אבו אחמד הסכמה עקרונית למכור לו את הקרקע, אך עניין זה לא התקדם, לא יצא אל הפועל ועו"ד אבו אחמד לא שילם לו דבר. נאשם 10 אישר שעו"ד אבו אחמד דרש ממנו לחתום עבורו על ייפוי כוח כדי לקדם את העניין, והוא אכן חתם על ייפוי כוח כזה, אך מעולם לא אישר לו למכור את הקרקע לסאמי ואחמד אבו סעיד וכלל לא ידע על ההסכמים שנחתמו עמם.