--- סוף עמוד 25 ---
בעניין. שבוע לאחר מכן הגיעו למשרדו וליד הייב האמיתי ופארוק רחאל, וכאשר הציג וליד הייב את עצמו והראה תעודת זהות, שאל נאשם 2 את פארוק רחאל מדוע הציג את עצמו כוליד בפגישה הראשונה, ופארוק פטר את עצמו במילים "צחקתי עליך". לפגישה זו הביאו וליד ופארוק את ייפוי הכוח המקורי (ת/2), שלכאורה נערך בין תוריא בסיוני לבין פאטמה אלהייב, תרגום של ייפוי הכוח בשפה העברית, ייפוי הכוח משנת 1995 שלפיו העבירה לכאורה פאטמה אלהייב את זכויותיה בקרקע לוליד הייב (ת/5), תרגום של ייפוי כוח זה, תשריט של החלקה ונסח טאבו. דן שפריר לא זכר מי מבין השניים מסר לו את המסמכים, אך למיטב זכרונו היה זה וליד שמסר לו אותם. לפי עדותו של דן שפריר, הוא לא ידע שמדובר בייפויי כוח מזויפים, לא חשד שמדובר בייפויי כוח מזויפים וכל הפעולות שבוצעו על ידו בוצעו כעורך דין שייצג לקוח, ואין לו כל מערובות בקנוניה שנרקמה ובזיופים שבוצעו. עבור השירותים המשפטיים שנתן לו שילם לו וליד שכר טרחה בסך 12,500 ₪. לתמיכה בעדותו הגיש דן שפריר חשבונית על סכום זה נושאת תאריך 9/11/10 המופנית לוליד הייב בה נרשם, כי הסכום שולם "על חשבון שכ"ט והחזר הוצאות תביעת חלקה 13 בגוש 17502" (מוצג נ/45).
באשר להסכם שנערך בין וליד הייב לבין עבדאלטיף מורד העיד דן שפריר, כי הוא ערך את ההסכם לבקשת וליד, אך לא הייתה לו כל מעורבות בקביעת התמורה המוסכמת, ולא שולם בנוכחותו סכום כלשהו, למעט סכום של 150,000 ₪ שעבדאלטיף שילם לידיו לצורך תשלום מיסים. לימים "התפוצצה" הפרשה עם יורשי תוריא, ואז הגיע אליו עבדאלטיף וביקש לברר עמו מה קורה. לדבריו, משיחה זו שניהל עם עבדאלטיף הבין, כי הוא שילם לוליד הייב את מלוא התמורה המוסכמת (360,000 ₪ אשר כוללים את הסך של 150,000 ₪ ששילם לדן שפריר לצורך תשלום מיסים).
באשר לתביעה שהגיש בשם וליד לבית המשפט המחוזי הסביר דן שפריר, כי התביעה הוגשה נגד עיזבון המנוחה תוריא בסיוני ונגד האפוטרופוס הכללי מאחר שבאותה עת לא היה ידוע לו שלמנוחה תוריא יורשים. לפי עדותו, בטרם הגיש את התביעה הוא עשה בדיקה באינטרנט ואצל הרשם לענייני ירושה אם הוגשה אי פעם בקשה לקיום צוואה או למתן צו ירושה, וקיבל תשובה שלילית. לדבריו, הוא החזיק בזמנו במסמך שהוציא מהרשם לענייני ירושה שלפיו לא הוגשה בקשה לצו ירשוה או לצו קיום צוואה בנוגע לעיזבון המנוחה תוריא, אך לא הצליח לאתר אותו ולכן הוציא ביום 1/7/17 מסמך דומה (מוצג נ/47). הוא אף שאל את וליד אם היו למנוחה תוריא יורשים ובדק עם מכרים מכפר עילוט, וקיבל תשובות שליליות. דן שפריר העיד עוד, כי לראשונה נודע לו שלתוריא בסיוני יורשים עת פנה אליו עו"ד הולנדר במכתב מיום 28/8/12 (ת/369). לדבריו, פנייתו של עו"ד הולנדר הייתה מוזרה בעיניו מכיוון שנטען בה, כי יורשיה הם בניו של בנה המנוח תאופיק יונס ואילו שם המשפחה של המנוחה היה בסיוני ולא יונס. בתגובה לפנייה זו ביקש דן שפריר מעו"ד