מבקשה ועד לעתירה – במשא ומתן עם חברת מגדל
.7למסכת דומה של סירובים ודחיות "זכתה" גם חברת מגדל, היא העותרת בבג"צ .878/94
כבר בשנת 1984 ביקשה החברה מן הרשויות המתאימות (להלן – המשיבים) להפעיל קרן פנסיה לשכירים וזאת בנוסף לקרן פנסיה לעצמאים בשם "יוזמה" שאותה היא מנהלת מאז .1982בקשתה זו נדחתה על הסף בנימוק שמדיניות משרד האוצר הינה שלא לאשר קרנות פנסיה חדשות או הרחבה של קרנות פנסיה קיימות. סירוב זה של משרד האוצר להעניק לחברת מגדל את האישור המבוקש נמשך תקופה ארוכה.
בשנת 1990 פנתה חברת מגדל שנית אל משרד האוצר בבקשה חדשה לקבלת אישור להרחבת קרן הפנסיה שבניהולה, כך שייכללו בה גם שכירים. גם בקשה זו נתקלה בסירוב, וזאת מאותו נימוק של מדיניות מרסנת כמתואר לעיל. הסירוב לבקשה מצוי במכתבו של מר וינטר לחברת מגדל, ובו נאמר כדלקמן:
" .1מדיניותנו היום היא שלא לאשר קרנות פנסיה חדשות ולא להרחיב את בסיס ההצטרפות לקרנות הפנסיה הקיימות מעבר למותר כיום על-פי תקנותיהן וזאת בשל הבטחת התשואה הקיימת היום על השקעות קרנות הפנסיה.
.2כפי שבודאי ידוע לך, נושא השקעות קרנות הפנסיה והבטחת התשואה על השקעות אלה נדון במשרד האוצר במגמה להכניס גם את קרנות הפנסיה למסגרת הרפורמה בשוק ההון, באופן שעיקר השקעותיהן החדשות תהיינה באגרות חוב ממשלתיות סחירות.
.3לאור האמור לעיל, לא נוכל לדון בבקשתכם להפעלת מסלולי פנסיה נוספים, אלא אם כן יובטח כי השקעות הקרן באגרות חוב ממשלתיות יהיו באגרות חוב סחירות בלבד.
עמדתנו זו בעינה עומדת".
איגרות החוב המיועדות המוזכרות במכתבו הנ"ל של מר וינטר הינן איגרות חוב ממשלתיות הנושאות ריבית מובטחת צמודה בשיעור % 5.5לשנה. למותר לציין כי שלילת הזכות מן העותרות להשקיע באיגרות חוב מיועדות, בעוד הקרנות הקיימות מוסיפות להשקיע באיגרות חוב מיועדות שמנפיקה הממשלה, משמעותה למעשה גזירת כיליון על הקרנות החדשות עוד בטרם תחלנה לפעול, וזאת משום שהן לא תוכלנה לעמוד בכל תחרות מסחרית עם קרנות הפנסיה האחרות, הזכאיות להשקיע באיגרות חוב מיועדות.
--- סוף עמוד 451 ---
.8בחודש מאי 1991 נפל דבר בעל משמעות רבה לענייננו כאשר קרן פנסיה בשם "עתידית", שגם היא ביקשה לקבל אישור ונענתה בכך שלא תותר לה השקעה באיגרות חוב מיועדות, עתרה לבית-משפט זה כנגד הסירוב.
עתירתה נתקבלה (בג"צ 52/91 עתידית – קופת פנסיה בע"מ נ' שר האוצר (להלן – עניין עתידית [1]). בית המשפט קבע בפסק-דינו כי לא הייתה כל הצדקה להפלייתה של העותרת, "עתידית", לעומת קרנות פנסיה אחרות הפועלות בשוק ואשר הינן מאוזנות מבחינה אקטוארית. בית המשפט קבע כי הבחנה בין קרנות פנסיה חדשות לבין קרנות פנסיה קיימות, הן מבחינת עצם אישור הקרן והן מבחינת התנאים לאישור (הקצאות איגרות חוב מיועדות), אינה אלא הפליה פסולה, וזאת מאחר ששוק קרנות הפנסיה ממילא "פתוח" לקליטת מצטרפים חדשים.