על פי האמור בהסכם ממש-בן ארויה, חברת ממש התחייבה לשלם לבן ארויה בעד כל מניות רקפת, וכפועל יוצא מכך – בעד הנכס, סך של 1,010,000$ (סעיף 7 להסכם). בסעיף 3.6 להסכם נאמר כי לרקפת אין כל חובות או התחיבויות למעט חובות והתחיבויות שבן ארויה הודיעה עליהם בכתב; ובסעיף 3.8 להסכם נאמר כי נכסי רקפת חופשיים מכל שיעבוד, משכנתא, משכון או זכות צד ג' למעט המשכנתא על הנכס לטובת הבנק (כמפורט בסעיף 3 לעיל). בו ביום שנחתם הסכם ממש-בן ארויה, נערך ונחתם גם שטר העברת המניות בהתאם (נספח 3 לתצהיר עו"ד סאקס).
מקץ חצי שנה, ביום 2/12/93 ערכה חברת ממש הוראת קבע לבנק שעניינה בהחזר ההלוואה שבשעתו נטלה התובעת לצורך רכישת מניות רקפת (אישור בדבר עריכת הוראת הקבע צורף כנספח ח לתצהיר הרב וילישנסקי). כך למעשה חברת ממש נכנסה בנעליה של התובעת בכל הנוגע לפירעון ההלוואה. אמנם דה-יורה התובעת הוסיפה להיות רשומה כלווה ואחראית לפרעונה; אך זאת בה בעת שהנכס, שהוא בבעלות רקפת (שמניותיה נרכשו כאמור על ידי ממש), ממושכן לבנק – ורקפת אף מוגדרת בהסכם ההלוואה כאחת הערבים להחזרה.
אין חולק כי התובעת המשיכה וממשיכה גם כיום להחזיק בנכס ולקיים בו את הישיבה; וגם אין חולק כי לפחות למן המועד שבו רכשה ממש את הזכויות בנכס מאת רקפת (באמצעות רכישת מניות רקפת), מזה כ-13 שנים – התובעת לא שילמה ואינה משלמת תמורה כלשהי לידי רקפת או ממש. יוער בנקודה זו, למען הסדר, כי במשך מספר חודשים בודדים (3 חודשים) חברת ממש לא העבירה לבנק את תשלומי
--- סוף עמוד 4 ---
המשכנתא בהתאם להוראת הקבע, והתובעת עשתה כן מכספיה היא (מוצגים נ/3 ו-נ/5); אך מדובר בעניין נקודתי שאין לו השלכה על הדיון.
5. בחלוף כעשור מעת רכישת מניות רקפת (ועימן הזכויות בנכס) על ידי חברת ממש, נתעוררו חילוקי דעות בקשר עם הנכס בין התובעת לבין ממש. ביום 31/12/02 פנה ב"כ התובעת לב"כ ממש במכתב (צורף כנספח 7 לתצהיר עו"ד סאקס), שבו נאמר כי נודע לתובעת שבכוונת ממש למכור לצד ג' את מניותיה ברקפת, בעלת הזכויות בנכס. התובעת הביעה התנגדות למהלך זה, בציינה:
"רכישת הזכויות בידי מרשתך נעשתה תוך ידיעה והסכמה מלאה לזכות החזקה והשמוש של מרשתנו, כל זמן שמנוהלת במקום הישיבה." (ההדגשה שלי - ע.ב.) (סעיף 2 למכתב).
ב"כ התובעת הוסיף וציין שמרשתו "תתנגד לכל פעולה שתפגע בזכותה להמשיך ולהחזיק במקרקעין כל זמן שמנוהלת עליהם הישיבה ע"י מרשתנו" (ההדגשה שלי - ע.ב.) (סעיף 3 למכתב). יודגש כבר כעת שכעולה מהאמור במכתב זה, התובעת טענה במסגרתו אך ורק לזכות החזקה והשימוש בנכס.