הנזק
13. הצדדים הגיעו להסכמה, במסגרת הליכי גישור שהתקיימו, כי ימונה שמאי מוסכם, אשר שומתו תחייב את הצדדים בהליך. בהתאם לשומת השמאי עוזי איתמר, מיום 9.4.19, נקבע כי
--- סוף עמוד 7 ---
התאריך הקובע לשומה הינו מועד האירוע, ולכן יובא בחשבון בעיגול ובקירוב המועד של 1.1.15. השומה הינה 1,753,818 ₪. השמאי איתמר הוסיף כי ההדבקה בווירוס גרמה לירידה ביבול בשיעור 25% וזהו הנזק החלקי שהיה צפוי להתהוות בגין הנגיעות בווירוס. שאר 75% מהנזק, הינו בשל הצו להשמדת התוצרת החקלאית, אשר לגביו תומר טוען שניתן תוך רשלנות נציגי הנתבעת.
העדויות
14. העדים מטעם התובע: התובע, מר תומר אפריאט, העיד בעצמו. מומחה התובע, ד"ר חזי אנטיגונוס הגיש חוות דעת מומחה בתמיכה לטענות התובע. מר אוריאל סויסה, עובד לשעבר בזרעים גדרה, היה אחראי על מוצרי הזרעים והקשר עם הלקוחות בהם תומר. התובע זימן לעדות את ד"ר דוד לוי, העובד בחברת הזרע, חברה המתחרה לחברת זרעים גדרה, שביקר בתקופה הרלבנטית בחממות של תומר. העדים מטעם זרעים גדרה: מר עופר הוכברג – היה בזמן האירועים, מנהל איכות בחברת זרעים גדרה, כיום עובד בשיווק בחברה האם סינג'נטה ד"ר הרווה אואט הגיש חוו"ד מומחה בתמיכה לטענות זרעים גדרה. מר פונתיקס גאורגיוס העיד על כי ביוון לא נתקלו בבעיות דומות של ווירוס חדש בעקבות שימוש בזרעים דומים. העדים מטעם משרד החקלאות: מר משה וייס – מי שהיה במועד הרלבנטי מנהל השירות להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, ד"ר אביב דומברובסקי – חוקר במנהל המחקר החקלאי במכון וולקני. מר אורי זיו – מי שהיה בתקופה הרלבנטית מ"מ מנהל תחום יבוא באגף ההסגר שבמשרד החקלאות העיד על אופן הבדיקה של דוגמאות זרעים שמיובאים לארץ.
דיון
15. אקדים את תוצאת פסק הדין, ולפיה יש לדחות את התביעה הן כנגד זרעים גדרה והן כנגד משרד החקלאות, אם כי שמורה זכותו של תומר לפנות להמשך הדיונים שהוקפאו בוועדה המייעצת לשר החקלאות, לפי סע' 11 לחוק, כפי שיפורט להלן, בשני חלקי פסק הדין.
חלק ראשון:
טענות תומר כנגד זרעים גדרה ומשרד החקלאות, כי הווירוס החדש מקורו בזרעים גדרה
חוות דעת מומחי הצדדים
16. מטעם תומר הוגשה חוו"ד של ד"ר חזי אנטיגונוס. מטעם זרעים גדרה הוגשה חוו"ד של ד"ר ארווה אואט. הנתבעת לא הגישה חוו"ד מטעמה אולם העידה את החוקר ד"ר אביב דומברובסקי, אשר העיד על המחקר שערך החל מהגילוי בזמן אמת, לווירוס החדש. מטעם תומר
--- סוף עמוד 8 ---
זומן לעדות ד"ר דוד לוי, חוקר בחברה מתחרה לזרעים גדרה, חברת הזרע, כאשר ד"ר לוי אישר שמדובר בווירוס חדש.
17. המומחים פירטו כי מחלות נגיפיות ווירליות מגבילות את שטחי הגידול בכל רחבי העולם. נגיף הצמח הוא הטפיל הקטן ביותר שתוקף צמחים, ומורכב מחומר גנטי מוגן על ידי חלבוני מעטפת. הנגיף נע ומשתכפל בתוך הצמחים תוך הדבקת כלל חלקי הצמח השונים. הדרך הטובה ביותר להגן על גידולים היא למנוע הדבקה באמצעות זרעים נטולי נגיף, השייכים לזנים חסינים לנגיף כמו גם ליישם שיטות אגרונומיות למניעת הדבקה והעברת הנגיף. שני הווירוסים הנפוצים הידועים מזה עשרות רבות של שנים, הינם: ווירוס tmv ווירוס tomv. הווירוס החדש דווח על ידי שני חוקרים ירדניים בסביבות מאי 2015. כפי שעלה מהעדויות, במשרד החקלאות הייתה הנחייה להצניע את העובדה ולפיה לראשונה התגלה הווירוס בישראל, חלילה מלהגיע למצב שהווירוס יכונה בעולם, מסיבות מובנות, "הווירוס הישראלי", ולכן ההתייחסות הייתה "לווירוס החדש".
18. הווירוס החדש כמו ווירוסים הtmv- והtomv-, שייכים למשפחת ה-טובמווירוסים. סימני מחלה בעגבניות עשויים להשתנות לפי סוג הזן ובתנאי סביבה שונים. סימני המחלה כוללים רמות שונות של מוזאיקה על העלים, הופעה של נוף דליל, עלים בעלי מבנה שרכי, פגיעה בפיגמנטציה של הפרי ולעיתים כתמים נקרוטיים. שבירת עמידות הצמח לנגיף משמעה מצב שבו מנגנון העמידות הקיים בצמחי הגידול אינו מסוגל לספק עוד הגנה לצמח. עקב נזקים כבדים הנגרמים ע"י ווירוסים, פותחו במהלך השנים זני עגבנייה המגלים עמידות למחלוקת הנגרמות ע"י הנגיף. זאת, באמצעות החדרת גנים שנמצאו בזני בר של עגבנייה לזנים תרבותיים באמצעות הכלאות, תוך למידת מנגנוני העמידות הנשלטים בידי גנים אלו והדרך שבה הם מקנים לעגבנייה את היכולת למנוע את ריבוי הווירוס או התפשטותו ברקמה.
19. הראשון שחקר את המקרה הינו ד"ר דומברובסקי אשר כבר בשלהי 09/14 קיבל דגימות מבתי גידול של תומר, (בסוגי העגבניות: מוזה ובאיקרם), וכן אסף בעצמו הן מהמשק של תומר והן דגימות ממגדלים שכנים, (צמחי עגבניות חיים ושאריות צמחים שהושמדו). העלים הציגו תסמינים המעידים באופן ברור על זיהום נגיפי. אין מחלוקת בין המומחים כי הווירוס מדבק מאוד במגע מכני ומתפשט מהר מאוד. הגם שמלכתחילה, היו מספר השערות לתופעה שהתגלתה, בדיעבד אין מחלוקת כי מדובר בווירוס חדש ושהזרעים של זרעים גדרה היו עמידים לווירוסים הידועים tmv וtomv-. כך למשל העיד ד"ר דוד לוי, שהוזמן לעדות בידי תומר, כאשר בחודש 10/14, היינו בזמן אמת, ביקר במשק של תומר, עד שהינו עובד של חברה המתחרה בזרעים גדרה. הטענה המקורית שעלתה, ולפיה זרעים גדרה שווקה זרעים שאינם עמידים לtmv- וtomv-, אין לה על מה לסמוך ויש לדחותה, ולא היה מפתיע כי תומר עצמו הודה בכך בחקירתו הנגדית, עמ' 60 ש' 5-12.
--- סוף עמוד 9 ---
חוו"ד ד"ר חזי אנטיגונוס, המומחה מטעם תומר
20. כשיטת ד"ר אנטיגונוס, אובדן היבול במשק של תומר, נבע, ממחדלי ורשלנות הנתבעים. ד"ר אנטיגונוס סבור שהופעת ווירוס חדש ושבירת העמידות בזן המוזה, נמצאה לראשונה בשטחי הגידול של תומר, אך במקביל דווחה גם במקומות מרוחקים יותר. לפיכך כשיטתו, ברור שההדבקה הראשונית בחלקות של תומר, אינה תוצאה של אירוע ספונטני ומוגבל, אלא תוצאה של התפשטות וירוס באמצעות זרעים מאולחים בווירוס שמהם הוכנו השתילים. ד"ר אנטיגונוס סבור שאילוח הזרעים יכול היה להתרחש רק אצל יצרן הזרעים שלא זיהה את הווירוס החדש ולא מנע שיווק זרעים מאולחים בווירוס. מלבד יצרן הזרעים, סבור ד"ר אנטיגונוס כי גם הרשויות כשלו, בהעדר הספקת תעודות בריאות לאצוות הזרעים הרלבנטיות. נטען שבניגוד לכללי הדגימה בעולם, על פי תקן מחמיר, לפיו צריכים להיבדק 3,000 זרעים, אין עדות לבדיקה לפי התקן האמור בכניסה לישראל.
21. ד"ר אנטיגונוס סבור כי נציגי זרעים גדרה כשלו כאשר בחודש 06/14 עת התלונן תומר על מופעים של פגיעה בגידולים, לא זיהו שמדובר בווירוס אלא קבעו שמדובר בבעיות אחרות כאשר המקור לווירוס החדש הוא בזרעים שסופקו. לפיכך, התפשטות המחלה הוויראלית כשיטתו הינה תוצאה של שרשרת מחדלים של הנתבעות. ד"ר אנטיגונוס מוסיף את הקושי בנקיטה מאוחרת של הצעד הדרסטי של הוצאת צו ההשמדה בידי הנתבעת אשר כלל איסור על שיווק הפרי. זאת, בהעדר היגיון של צו השמדה, אחרי שהווירוס החדש הספיק לפלוש לשטחים נוספים, דבר שלא היה בו טעם. לפיכך סבור ד"ר אנטיגונוס כי התוצאה של נזקי תומר רובצת לפתחי הנתבעות.
חוו"ד ד"ר הרווה אואט המומחה מטעם זרעים גדרה
22. ד"ר אואט התייחס לכך שהנגיף החדש הוא שתקף את בתי הגידול של תומר, על שני סוגי הגידולים הן המוזה והן האיקרם. ד"ר אואט סבור שישנן דרכים רבות בהן עלולים צמחי עגבניות וגידולים להידבק. הנגיף יכול להדביק גידולים אחרים בהם לא יהיו תסמינים או תסמינים מתונים כולל עשבים נפוצים. אפשרות הדבקה באמצעות זרעים קיימת, אולם כאשר הזרעים אינם נגועים, עדיין יכולה להיות הדבקה כתוצאה מהאדמה בשתילה, השקיה, ביצוע פעולות אגרוטכניות באמצעות כלים מזוהמים או מגע ידי אדם ובגדים, ציוד מזוהם וכן דבורים מאביקות. בהעדר אמצעים סניטריים דרסטיים, המחלה תתפשט בקלות ביבול, ובגידולים סמוכים. אין מחלוקת שאחת הדרכים הטובות ביותר למנוע מחלה ויראלית הינה בטיפוח זנים עמידים.
23. ד"ר אואט מתייחס לכך ששירותי הגנת הצומח במשרד הבריאות, בדקו 250 זרעים של כל זרעי זני העגבניות המעורבים שנבדקו בכניסתם לישראל, לפי התקן הישראלי באותה עת, כאשר
--- סוף עמוד 10 ---
חברת סינג'נטה בדקה את האצוות הרלבנטיות של הזרעים בהולנד במעבדה מוכרת ולא הוכח קיום טובמווירוסים בכל הדגימות כמו גם שלא דווח על מקרים אחרים של התפתחות ווירוסים מהזרעים שנשלחו למדינות אחרות. כשיטת ד"ר אואט, הזרעים הרלבנטיים עמידים לווירוסים שהיו ידועים אולם חשופים לווירוס החדש. לשאלת מקור הווירוס סבור ד"ר אואט כי לאור ההתפשטות המהירה שלו, ולאור כך שבעת שנצפה לראשונה, בחודש 9/14, היה בכמה חממות שגידלו זני עגבניות שונים, ולכן זה כבר היה מקור זיהום משני ואין זה סביר שבעת ובעונה אחת, שני זני עגבניות, היו נגועים בזיהום ראשוני. הוסיף ד"ר אואט כי מדובר בזרעים מאצוות שונות שסופקו לכל הארץ ודווקא באזור ובמקום אחד לא סביר שלא יהיו עמידים. ד"ר אואט סבור שלא ניתן לומר שזן המוזה נדבק ראשון כאשר בחודש 9/14 מצב ההדבקה הן במוזה והן באיקרם היה דומה. בנוסף, לפי התיאור של תומר למה שהוא ראה בחודש 6/14 במוזה, הדבר מתאים לבעיות הזנה. סברתו של ד"ר אואט תואמת את הבדיקות של ד"ר דומברובסקי. ד"ר אואט מסכים שיכול להיות שאצל תומר אין וודאות כי לא היה הזיהום הראשוני אלא משני. כשיטתו, לא סביר כי הדבר נובע מזרעי המוזה.
עדות ד"ר דומברובסקי
24. העדות כללה התייחסות לנושא ההחלטה על צו ההשמדה, נושא שידון להלן. בכול הנוגע למחקר אודות המחלה החדשה, ד"ר דומברובסקי מתייחס לדברים בזמן אמת במסמך מיום 12.11.14. ד"ר דומברובסקי מתאר כי קיבל שקית עם דוגמאות, פחות או יותר בסוף 09/14. בהמשך, הוא יצא לשטח ואסף דוגמאות ראשוניות בסיור מיום 7.10.14 מזני האיקרם וכן המוזה כמו גם ממשקים נוספים. כבר לאחר מספר ימים היה ברור שיש תופעה חדשה, וד"ר דומברובסקי מעיד כי העביר למדריכים עדכונים. ד"ר דומברובסקי ביצע בשבועיים - שלושה מאז 7.10.14 עוד בדיקות במעבדה, כולל הדבקת זנים אחרים של עגבניות מיצור של חברות אחרות. ד"ר דומברובסקי מסכים שעל מנת להילחם בהתפשטות המחלה, צריך לבודד מיד בסמוך לאחר הגילוי בתי הגידול וכך היה צריך לעשות מידית במשק של תומר. ד"ר דומברובסקי אוחז בעמדה "ניצית" שכן כשיטתו במקרה שכזה צריך להכניס להסגר שטח גדול, כשיטתו אולי את כל המשקים בחבל אשכול.
25. ד"ר דומברובסקי מדווח על ביקור בבתי הגידול של תומר בהמשך ביום 29.10.14 אז מוצא שכל הגידולים נגועים. במסמך מיום 12.11.14 ישנה התייחסות לכך שבשבועיים האחרונים, היינו סוף 10/14 תחילת 11/14, התקבלו דוגמאות נוספת ממושב אוהד כאשר חלק מהמגדלים עקרו את הגידול ולכן נאספו דוגמאות קרקע. זוהתה נוכחות טובמווירוסים אצל מגדלים נוספים שכבר עקרו את הגידול. בנוסף, מדווח ד"ר דומברובסקי על גילוי צמחים בודדים נגועים ב-tmv בחממות בזיקים והערכה הינה שההדבקה מקורה בביקורים של אנשי מקצוע ולא בהדבקה שמקורה בזרעים או שתילים נגועים. מכל מקום, סבור ד"ר דומברובסקי כי המקור הראשוני להדבקה הינו בחלקתו של תומר. ד"ר דומברובסקי סבור כי נוכח הנגיעות החזקה מאוד אצל תומר, והשילוב הקשה ביותר של הווירוסים הידועים, ההמלצה הנכונה ובעדיפות מידית היתה
--- סוף עמוד 11 ---
עקירת הגידול אצל תומר בהיותו מקור מדבק משמעותי למגדלי עגבניות באזור, כמו גם לאור כך שאנשי מקצוע רבים פוקדים את משקו של תומר, ובכך מעבירים את הנגיף למגדלים אחרים.
26. לגבי היות בתי הגידול של תומר, מקור ראשוני להתפשטות הווירוס, העיד ד"ר דומברובסקי בעמ' 447 ש' 22 ואילך ובהמשך בעמ' 448:
"יש איזה מופע של המחלה שהיה מאוד מיוחד אצל תומר. מופע מחלה. אם תסתכלו על התמונות של הווירוס אתם תראו את המופע... מה שרואים שמה רואים את תגובת ההגנה של הצמח כנגד הווירוס. האירוע הזה קורה רק בהתחלה. כי אחר כך, ברגע שהווירוס מצליח להתגבר על מערכות ההגנה של הצמח הוא נע חופשי וסיסטמי ובצמחים האחרים כבר אין את המופע הזה. אצל תומר צילמת די הרבה צמחים עם המופע של הקרב של מערכת ההגנה של הצמח כנגד הווירוס. אני יכול להראות לך. ש. [עו"ד כהן] מה זה מראה? ת. זה נקרוזות בנקודות של הצמח. ש. [עו"ד כהן]: אביב מה זה מלמד אותנו? ת. זה מלמד שזה קורה שזה ממש באותו הרגע. ש. [עו"ד כהן]: בזמן התהוות? ת. דיברנו על המקרה הראשון? זה המקרה הראשון. ש. [עו"ד כהן]. אצלו? אבל זה לא. ת. מבחינתי שאני רואה את זה, זה אירוע ראשוני. יש תגובה של HR. זה ביולוגי.".
ומיד בהמשך, עמ' 448 ש' 16, כשנשאל ד"ר דומברובסקי: "אתה רואה את זה אצל מישהו מתהווה. גם אצל מישהו אחר זה נדבק בשלב ראשוני?". וד"ר דומברובסקי משיב:
"...אח"כ, ברגע שהווירוס מוצא את הגרסה הנכונה לשבור את העמידות של הצמח הוא מדביק סיסטמית. אין יותר. זה אירועים של התחלה. אני אראה תמונה אחת ואז תבינו על מה....רואים את האשכול של העגבניות עם נקרוזות לכל האורך, זה תגובה של HR, נקראת תגובה של רגישות יתר, הצמח מנסה לבודד את הווירוס ברקמה ולחסל אותה...זה היה אצל תומר".
ובהמשך, עמ' 449 ש' 17:
"אצל תומר ראיתי את הקרב בין הווירוס והצמח. זה מקרה הראשון שראיתי את מערכת ההגנה של הצמח נכשלת בהתמודדות עם הווירוס".
דומה שהדברים מדברים בעד עצמם, המופע הראשון של הווירוס החדש, התגלה מדעית בחודש 10/14, כאשר נראה שהופיעה לראשונה בשלהי 09/14, ברור שלא היה קודם לכן, בחודש 06/14.
מתי הפעם הראשונה שבה הווירוס נמצא בבתי הגידול (חממות) של התובע (תומר)?
27. כשיטת תומר, כבר בחודש 06/14, היו המופעים הראשונים של הווירוס, בחלקות המוזה, כאשר מלכתחילה, המחשבה הייתה שמדובר בהזנה לקויה, אולם בדיעבד, התברר כשיטתו שמדובר בווירוס שהגיע לבתי הגידול מהזרעים שסיפקה זרעים גדרה, זרעי עגבניות המוזה. מאידך, כשיטת זרעים גדרה והנתבעת, הווירוס החדש זוהה לראשונה בחודש 10/14, כאשר