בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ת"א 50822-11-15 אפריאט נ' זרעים גדרה בע"מ ואח'
לפני
כבוד השופט יעקב פרסקי
התובע:
תומר אפריאט
ע"י עו"ד אלישע כהן ועו"ד יוסי תורג'מן
נגד
הנתבעים:
1. זרעים גדרה בע"מ
ע"י עו"ד עודד שטייף
2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ע"י פרקליטות מחוז דרום אזרחי
ע"י ב"כ עו"ד ליאור קורן
פסק דין
התביעה בתיק זה עניינה בנזק שנגרם לגידולי העגבניות של התובע כתוצאה מגילוי וירוס חדש
1. התובע, מר תומר אפריאט, (להלן: "תומר"), הינו חקלאי ותיק ומקצועי אשר מתמחה בגידול עגבניות, במשקים במושב אוהד שבחבל אשכול, כאשר בתקופה הרלבנטית גידל עגבניות על פני כמאה דונם. הנתבעת 1, חברת זרעים גדרה בע"מ, (להלן: "זרעים גדרה"), הינה חברת בת של קבוצת סינג'נטה (Syngenta) העולמית, המתמחה בטיפוח ייצור ושיווק של זני מכלוא של ירקות. הנתבעת 2 הינה שירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות, (להלן: "הנתבעת" או "משרד החקלאות"), שהינו זרוע של המדינה לאכיפת חוקים ותקנות ולמתן שירותים מקצועיים בנושאי הגנת הצומח, ניטור ומניעת נגעי צמחים ליבוא ויצוא של תוצרת חקלאית, והאחראי לפי החוק למניעת הפצת מחלות ומזיקים בצמחים: בשלב ייבוא הצמחים או הזרעים כמו גם בשלבים מאוחרים יותר של גידול הצמחים.
2. כעולה מכתב התביעה, בתחילת חודש 05/14, שתל תומר 20 דונם של עגבניות מזן מוזה (mose) בבתי רשת (חממות) 13 וכן 14 במשק שלו, (להלן: ה – "מוזה" או "חלקות המוזה"). שתילי המוזה הורכבו על כנת "ארנולדס", (Arnolds). הן זרעי המוזה והן הכנות שווקו ע"י זרעים גדרה. תומר פירט שהוא ביצע הכנה מדוקדקת לפני תחילת השתילה ובין היתר קיבל שירותי הדברה ופיקוח על מנת שהשתילים יקלטו בצורה המיטבית. 45 יום לאחר השתילה, (היינו בסוף 06/14), אובחנו בצמחים סימני פיגור ותסמינים נוספים כמו שינוי צבע בעלים, היחלשות השתיל וכן חלק תחתון של השתיל בריא ועבה בעוד החלק העליון הראה סימני דלדול בנוף. תומר פנה לנציג זרעים גדרה, מר אוריאל סויסה, (להלן: "אוריאל"), אשר מסר לו שהגידול סובל ממחסור בהזנה, ומחסור של מיקרו אלמנטים. ההמלצה הייתה תגבור דישון ודישון בריסוס, וזו הייתה ההמלצה של נציג נוסף של זרעי גדרה, מר אשר קלינסקי כמו גם של חברת ביו בי שדה אליהו בע"מ. ביום 28.8.14, תומר שתל 28 דונם של עגבניות מסוג איקראם (ikram), מורכבים על כנת ארנולדס, בבתי גידול 15 וכן 16 אף הם שווקו בידי זרעים גדרה. בתחילה, מהלך הגידול היה תקין, אלא שלאחר 30 יום, הופיעו סימני פיגור בגידול שבאו לביטוי בהופעה של קודקודי צימוח מדולדלים כפי שנצפו בחלקות המוזה, כאשר כאן, התפשטות התופעה בשטח הייתה מהירה יותר. באותה תקופה תומר שתל 66 דונם נוספים בבתי גידול לעגבניות מסוגים שונים.
3. בחודש 09/14, המידע אודות התופעה שנצפתה בגידולים של תומר, נגעים בחלקות העגבניות, הגיע דרך המדריכים החקלאיים של הנתבעת, למחלקת המחקר במשרד החקלאות, לידי ד"ר אביב דומברובסקי, (להלן: "ד"ר דומברובסקי"), אשר אסף דגימות בזמן אמת, והחשד להימצאות הווירוס אושש ביום 7.10.14. התברר כי גידולי העגבניות נחשפו לפגיעה של וירוסים
--- סוף עמוד 3 ---
ממשפחת ה-טובמווירוסים (tobamovirus). זאת, למרות שמזה עשרות שנים, החקלאים המגדלים, משתמשים בזרעים של חברות שונות, אשר עמידים לווירוסים אלו, בעיקר הכוונה לווירוסים tmv, (tobacco mosaic virus) וכן tomv (tomato mosaic virus). בטווח הזמן המידי, הסמוך לאחר הגילוי בשלהי 2014, כך למשל כפי שעלה ממזכר פנימי אצל הנתבעת מיום 12.11.14, עלו שתי השערות: הראשונה, שאחד משני הווירוסים או שניהם עברו מוטציה, שאפשרה את שבירת העמידות המסחרית של זני העגבנייה לווירוסים. השנייה, שילוב של שני הווירוסים יחד (סינרגיזם) בצמח בודד במקביל לתנאי סביבה קיצוניים אפשרו את שבירת העמידות בצמחים הנגועים. בדיעבד, התברר אירעה אפשרות שלישית, שלא עלתה על דעת החוקרים באותו שלב, ולפיה מדובר בווירוס חדש, שלא היה מוכר עד לאותו שלב, ושגידולי העגבניות אצל תומר, היו בגדר "patient zero", היינו המקרה הראשון בעולם שבו זוהה וירוס חדש ממשפחת הטובמווירוסים, וירוס TBRFV (tomato brown rugose fruit virus), (להלן: "הווירוס החדש").
4. כיצד מתמודדים עם הווירוס החדש? לכאורה, בין אם מדובר בזן חדש של ווירוס כפי שהתברר בדיעבד, או מוטציה של ווירוס קיים או שילוב סינרגטי של ווירוסים, אפשרויות שפגעו בעמידות הגידול לווירוס, בשלב הראשון, צריך לעשות כל מאמץ למניעת ההתפשטות והשמדת התופעה החדשה. הדרך שבה פועלת הנתבעת במקרים שכאלו, הינה בהתאם לחוק הגנת הצומח התשט"ז – 1956, (להלן: "החוק"), ראו סע' 3 לחוק. בהתאם, ביום 23.11.14 ניתן כלפי תומר צו אישי, שנחתם בידי מר משה וייס, מנהל השירותים להגנת הצומח, (להלן: "וייס"), צו ולפיו עד ליום 30.11.14, החממות בהם היו הגידולים, צריכים להיות בהסגר, יש להזרים חומר חיטוי, לעקור את הגידולים ואז לשרוף אותם. לאחר מכן, יש צורך בחיטוי הקרקע והמבנים (חממות) כמו גם איסור שתילה למשך 6 חודשים. תומר פעל לביטול הצו שניתן, ובהתאם, הוציא וייס צו מתקן ביום 14.12.14, שבו תאריך היעד עודכן ליום 14.1.15. בהמשך, וייס כתב לתומר ביום 14.1.15 שהצו שניתן בטל לאחר שהתברר כי אין בו טעם ולאור כך שהווירוס החדש כבר נמצא במקומות נוספים.
5. כאן המקום לציין כי הווירוסים נשוא התיק, אינם מסוכנים לבריאות האדם, ואינם פוגמים בתוצר המשווק לאחר שיצא מהמשק. כפי שטען תומר וכפי שנקבע, בין היתר בשמאות המוסכמת, משמעות הווירוס הינה פגיעה ביבול בשיעור 25% היינו, באותם תשומות שהושקעו ובאותם משאבים, במקום 100% יבול, כפי שהיה צריך להיות משווק בתום פעולות הגידול, בתום קטיף העגבניות, ניתן היה להביא לכך שבשערי המשק, יהיו 75% מהתוצרת שהייתה אמורה לצאת לשיווק. אלא שבשל הצווים שניתנו בידי הנתבעת, נגרם אובדן גם לשאר התוצרת החקלאית. זאת, לאור כך שלצורך ניסיון מיגור הווירוס החדש, היינו לצורך התועלת הציבורית,
--- סוף עמוד 4 ---
נוצר אילוץ להשמיד את כל הגידולים של תומר. לפיכך, 75% מהנזק כפי שנקבע, נגרם בשל החלטות הנתבעת 2. הפתרון שבחוק למצב זה שעל "גבו" של החקלאי, "מועמסת" התועלת הציבורית, מצוי בסע' 11(ג) לחוק, הקובע כי שר החקלאות רשאי להורות על פיצוי אותו גורם שנפגע כתוצאה מהוראות צו שניתן לפי החוק, באופן מלא או חלקי וזאת לאחר קבלת עמדת הועדה המייעצת שהוקמה לצורך כך. הוועדה המייעצת התכנסה, ובעניינו של תומר התקיימו 3 דיונים. ביום 29.12.15 ניתן דו"ח מפורט מאת יו"ר הוועדה המייעצת, מר מועמר חאג' יחיא למנכ"ל משרד החקלאות שהינו הגורם שהואצלה אליו הסמכות לקבל החלטה בשם שר החקלאות. במסגרת הדו"ח פורט כי הוועדה עמדה להמליץ על פיצוי בסך 707,000 ₪, אולם לאור כך שתומר הגיש תביעה ע"ס 4,800,000 ₪, הוחלט להקפיא את דיוני הוועדה שכן התביעה הוגשה נגד גורמים נוספים ולאור כך שהנושא תלוי ועומד בביהמ"ש ומכיוון שפורט כי תומר ימשיך בתביעתו בכול מקרה, כמו גם שיכול להיות כפל פיצוי או שיכול להיקבע כי גורמי חוץ הם האחראים למלוא הפיצוי, ההמלצה הייתה להקפיא את דיוני הוועדה.
6. בנוגע לפיצוי שנקבע לפי סע' 11 לחוק, דומה שיש לו שתי תכליות עיקריות: הראשונה, תמריץ כלכלי למגדלים שנפגעו מצו שניתן לפי החוק, לשתף פעולה עם הרשויות למניעת התפשטות הנגיף. השנייה, לסייע למגדלים שנפגעו כחלק מיישום החוק בעת מצוקה כאשר הנזק נגרם ללא "אשם" של מי מהנוגעים בדבר. באופן דומה, כך נקבע, לגבי פיצויי סטטוטורי, לפי סע' 16 לפקודת מחלוקת בעלי חיים, התשמ"ה – 1985, ראו: רע"א 3898/04 קיבוץ להב נ' מדינת ישראל (4.10.10), פסקה 31. יש להדגיש כי אם מלכתחילה, הייתה הנתבעת סבורה כי: "הסוסים ברחו מהאורווה", ולא נוקטת בכול פעולה, יכול היה נזקו של תומר, להסתכם ב - 25% מהנזק שנקבע, שכן כפי שפורט לעיל, העגבניות המשווקות, אין בהם ליקוי המפחית מערכם בשוק. נקודת האיזון בין הנזק האישי של המגדל, לטובת הציבור, עוברת בוועדה המייעצת לשר החקלאות, להמלצה על פיצוי מלא או חלקי. כשיטת תומר, הנתבעת פעלה ברשלנות וצריכה לשאת במלוא נזקו וכי הוא אינו צריך להיות תלוי בהמלצת הוועדה או ברצונו הטוב של שר החקלאות, וזכותו לפיצוי הינה בזכות.
7. המחלוקת בתיק נגעה למספר שאלות עקרוניות ובין היתר: מתי הייתה הפעם הראשונה שבה זוהה הווירוס בחלקות של תומר? (האם בחודש 6/14 כשיטת תומר או בחודש 9/14 כשיטת הנתבעות)? האם מקורו של הווירוס בזרעים שסיפקה זרעים גדרה ולאיזה מהזרעים, היינו לאיזה אצווה? בהנחה שהתשובה חיובית, האם הנתבעת התרשלה בכך שאפשרה ייבוא זרעים נגועים לארץ? האם הנתבעת התרשלה בפעולות ובהוראות שניתנו לאחר שהתגלע האירוע?
תמצית טענות התובע - תומר
8. טוען תומר כי רשלנות ואף פזיזות הנתבעות גרמו לו לנזקיו. טענות תומר מתייחסות לשני חלקים. החלק הראשון, בכול הנוגע לזרעים שגרמו כשיטתו להדבקה בווירוס. החלק השני נוגע
--- סוף עמוד 5 ---
להתנהלות משרד החקלאות, לאחר שזוהה כי יש ווירוס אצל תומר בגידולי העגבניות במשקים שלו. בנוגע לחלק הראשון של התביעה, טוען תומר כי זרעים גדרה סיפקו לו זרעים נגועים בווירוס בניגוד להתחייבותה, כאשר לא בוצעו כל בדיקות, וככול שבוצעו בדיקות בכניסה לישראל, אלה בוצעו ברגישות בדיקה שאינה עומדת בתקן האירופי. טוען תומר כי מנעו ממנו לעשות בדיקות עצמאיות בכך שלא אפשרו לו לקבל בישראל זרעים שנאספו מהמשתלות מהמכסות הרלוונטיות של הספקת הזרעים. טוען תומר שזרעים גדרה כשלה בזיהוי הווירוס בחודש 06/14 כאשר אבחנה כי מדובר בבעיות הזנה ובכך מנעה מתומר את האפשרות להקטנת הנזק. תומר טוען כי המקור הבלעדי והיחידי למופע הווירוס החדש אצלו, הינו הזרעים שנרכשו מזרעים גדרה. כלפי משרד החקלאות טוען תומר שכשל בבדיקת הזרעים בעת הבאתם לישראל ומשרד החקלאות התרשל בכך שהנחיות הביצוע היו מיושנות ושהמשרד לא הכניס לתוקף תקנים אירופים מחמירים, רגישים, שהיו יכולים להביא לאיתור הווירוס כבר בכניסה לישראל.
9. בנוגע לחלק השני של התביעה, טוען תומר כי מרגע שמשרד החקלאות זיהה כי מדובר בגילוי ווירוס, ועד הוצאת צו השמדה, חלפה תקופה בלתי סבירה, כאשר בתקופת הביניים לא ניתנו כל הנחיות מקצועיות מקובלות, והדבר גרם להחמרת המצב והתפשטות הווירוס. טוען תומר כי משרד החקלאות התעכב בביצוע סקר ארצי לבחון את התפשטות הווירוס ואם היה נעשה סקר, היה ברור כי לא היה יוצא צו השמדה. זאת ועוד, טוען תומר כי הנתבעת כשלה בכך שהוציאה צו השמדה רק לגביו ולא למשקים אחרים שהיו אף הם נגועים. כן טוען תומר כי הבדיקות שנעשו במקומות אחרים היו חלקיות ולא נבדקו במלואם מגדלים אחרים דוגמת כהן או סויסה ממושב אוהד, וזאת כאשר ישנו מעבר ישיר של עובדים וכלי עבודה כמו גם מערכות השקיה. תומר טוען לרשלנות חמורה של הגורמים המטפלים אצל הנתבעת. לפיכך תובע תומר פיצוי לו הוא זכאי מהנתבעות בשל הנזקים שנגרמו לו הן בחלק הראשון, שמהווה 25% מנזקו, בשל התהוות הווירוס ואת שאר הנזק (75%), שנגרם כתוצאה מהתנהלות משרד החקלאות בחלק האירוע לאחר זיהוי הווירוס.
תמצית טענות הנתבעת 1 - זרעים גדרה
10. טוענת זרעים גדרה כי הוכיחה באופן פוזיטיבי שהזרעים שלה לא היו מאולחים בווירוס וכי מה שאירע בפועל הינו התפרצות של וירוס חדש, שלא היה בעולם קודם לזיהויו אצל תומר. טוענת זרעים גדרה כי האצווה ממנה סופקו הזרעים לתומר, שווקה בהצלחה בחמש מדינות נוספות, ולא הגיע כל תלונה אודות קשיים דומים לאלו שתומר תיאר, גם לא לחברת האם סינג'נטה. טוענת זרעים גדרה כי תומר מבלבל בין בעיות הזנה וקשיים חקלאיים לבין גידולים שנפגעו כתוצאה מהווירוס החדש. טוענת זרעים גדרה כי בחודש 06/14 זיהתה בחלקת המוזה של תומר, בעיות בצימוח שנבעו מקשיי הזנה והדגישה כי לא היה מדובר בווירוס, כאשר הווירוס החדש התגלה רק בחודש 9/14. מדגישה זרעים גדרה שעמדה בכול התחייבויותיה ולא סיפקה זרעים הנגועים בווירוסים שהיו ידועים עד אז, ווירוס tmv וכן tomv. טוענת זרעים גדרה כי הזרעים נשוא התביעה, נבדקו במקור בחברה האם, נבדקו בישראל בכניסה, נבדקו לאחר התלונה
--- סוף עמוד 6 ---
במעבדה בהולנד ושתומר סירב שלא כדין לבדיקה משותפת לאחר הגשת התביעה. טוענת זרעים גדרה שלא יכול להיות שהזרעים הם שהיוו את מקור הווירוס החדש. זרעים גדרה הכחישה את טענות תומר לנזקיו כמו גם את אחריותה. בכול אופן, זרעים גדרה הדגישה כי לחילופין, כפי שעלה מהשמאות המוסכמת, התהוות הווירוס מהווה 25% מנזקו של תומר כך שזהו גבול אחריותה. לסיכום טוענת זרעים גדרה שיש לדחות התביעה נגדה ולחייב את תומר בהוצאותיה.
תמצית טענות הנתבעת 2 – הנתבעת – משרד החקלאות
11. טוענת הנתבעת לגבי החלק הראשון של התביעה, כי לא קיימת כל ראייה לכך שהזרעים שרכש תומר היו נגועים בווירוס בעת כניסתם לארץ וכי מצטרפת היא לטענות זרעים גדרה בעניין זה. בנוגע לכך שבזמן האירועים, טרם אומץ תקן מחמיר יותר, טוענת הנתבעת כי התקן האירופאי נקבע כשנה או שנתיים לפני האירועים וטרם היה סיפק בידי הנתבעת להטמיעו, אם כי הדבר אירע בשלהי 2015, ומכל מקום בהעדר הוכחת זרעים נגועים, זה שיש בדיקה מחמירה יותר, הדבר אינו מסייע לתומר. לגבי החלק השני של התביעה, התנהלות הנתבעת לאחר גילוי הווירוס, טוענת הנתבעת כי ההחלטה על הוצאת הצו לתומר התקבלה כדין, לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי כראוי והתייעצות מול כל הגורמים הרלוונטיים בהתאם למצב העובדתי כפי שהיה ידוע בעת הוצאת הצו, תוך שמירה על מידתיות והתחשבות מקסימלית בתומר.
12. טוענת הנתבעת כי הגורמים המקצועיים למדו בזמן אמת את היקף התופעה החדשה, כאשר בסופו של דבר, שקלו שוב את מצב הדברים ועל מנת להקטין את נזקו של תומר, ניתנה החלטה על ביטול הצו והודעה מנומקת נשלחה לתומר. הנתבעת ציינה את פוטנציאל הנזק הכבד שבווירוס החדש, ושאם היו מצליחים בביעור הווירוס, הנזק שהיה נמנע לכלל החקלאיים, היינו: לציבור, היה גדול. טוענת הנתבעת כי פעלה מכוח הרשאה חוקית, לפי סע' 3 לחוק, וכי פעולת המדינה חוסה בגדר סע' 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב – 1952, ושלא היתה כל רשלנות במעשה, שהינה סייג להוראה זו. טוענת המדינה כי הפתרון הנכון הינו המשך טיפול הוועדה המייעצת לשר החקלאות, לפיצוי תומר לפי סע' 11 לחוק. טוענת הנתבעת כי בזמן אמת, בטרם קבלת החלטות, ניתנה זכות טיעון לתומר אשר יכול היה לנקוט בהליך מנהלי מתאים, כאשר היה הוא מיוצג, ולהעמיד את סבירות ההחלטה של הגורמים המקצועיים לבחינה משפטית בערכאה מנהלית ולא לתקוף את שיקול הדעת המקצועי לאחר מעשה. לפיכך טוענת המדינה שיש לדחות התביעה על שני חלקיה.