אני כבר אקדים ואומר שבהמשך למדנו שהשוק אינו בשל לכלור, כל מיני סיבות רגולטוריות ולמדנו שהלקוח צריך לקבל מה שהוא רוצה לא מה שהוא צריך ולכן עברנו בשלבים מאוחרים יותר לפורטפוליו שהיה מבוסס בהתחלה על נחושת ובהמשך על סודיום פרקרבונט בדיוק מהסיבות האלה שאמרתי מראש. " (עמ' 58)
"עו"ד בר זוהר: רגע, רגע, המפרט הטכני נספח 29 הוא רלוונטי לכלור בלבד או רלוונטי,
העד: לא, לא, לא. בוודאי שלא, המפרט הזה מופיע ככלור כי שמה חשבנו להפיל את רוב יהבנו באותה תקופה אז, זה מסמך מאיפה שהוא במאי 2015 בהמשך אנחנו משתמשים באותם עקרונות בכל שאר החומרים אגב, יש לנו עוד חומרים מבוססים גם על אלומיניום ועל אחרים. " (עמ' 73)
העד: ..אני מנהל שיחות אז עם גדי זעירה, הביולוג הראשי של מקורות והוא אומר באותה תקופה מאה אחוז מהשוק זה רק נחושת. אני אומר לו אבל לי אתם לא משתמשים בנחושת? אני אומר לו, אני יודע שנחושת זה מה שמשתמשים בשוק היום, בישראל גדי זה מתכת כבדה, הוא אומר לי אבל זה מה שמשתמשים. ואז אנחנו מנהלים ביננו שיחות הכלור זה המוצר הכי טוב בעולם כי הוא משלב את כל הטוב והיקר גם בנחושת וגם בזה והוא גם סביבתי ולאט לאט מתגבשת ההבנה וזו הבנה בחייה של סטרט אפ. שהמוצר הטוב והנכון הוא לא, הוא לאו דווקא המוצר שאיתו צריך להתקדם" ( עמ' 141)
ללמדך, שדרישת בלוגרין/ד"ר משה הראל שחומר ההדברה יהיה כלור.
בתחילה פעל ד"ר יניב בדיוק כפי דרישת ד"ר הראל. יצירת דוגמאות כלור:
--- סוף עמוד 31 ---
"העד: הזה כרגע, אמר לי אני רוצה ככה, אני רוצה ככה, במידת האפשר, מה שלא בדיוק קורה כי לוכסמבורג הביאו לי את הכלור שזה גרגרים בגודל אחר לגמרי והכל לגמרי ו, ו, ובדיעבד אבל יגיע (לא ברור) בקיצור אני לקחתי את החומר שנתן לי לוכסמבורג ייצרתי דוגמאות, נתתי אותן לד"ר אורי וייסהאוז אמרתי לו הנה דוגמאות, מספרתי אותן בסדר רץ, 1, 2, 3, 4 הנה הדוגמאות, אני עשיתי סטרידינג ראשוני במעבדה גם כן יש פי צילום, יש לי כוסיות מפלסטיק, לקחתי את החומרים, שמתי אותם בכוסיות פלסטיק עם מים, שמתי אותם, ראיתי מה שנראה לי שפחות או יותר בסדר עבר את הסקרינינג זאת אומרת שאם אני כתבתי נגיד הוא דוגמא 50,
...
העד: לא זה לא אומר שנתתי 50 דוגמאות זאת אומרת שבתוך הסריה הזאתי בחרתי אני,
כב' השופט: זה ברור לי, אתה נתת את מה שאתה חשבת שהוא הטוב ביותר,
העד: נכון מאוד. (עמ' 219)
...
העד: כן. וגם בשלב יותר מאוחר גם היה דוגמאות של סודיום פרקרבונט. "
(עמ' 222)
העד: בקיצור ייצרנו גם את הטונה הזאת, נתנו לאדונים את החומר, מסרנו ללוכסמבורג את החומר, עשו איתם כל מיני ניסויים בכל מיני מקומות. אני בשלב הזה וכל הזמן אנחנו מדברים על כלור, שום דבר, לא כלום, לא נחושת, לא מוזכר נחושת לא עשינו נחושת, לא כלום שום דבר. בשלב מסוים דדי ואני ניהלנו ביננו דיונים על מה שקורה, הוא רצה לבדוק מה המשמעות התעשייתית של הדבר הזה הוא זימן אותי אליו למפעל בנאות חובב וגם מושיק היה איתי אפילו באותה הזדמנות הוא גם כן בא לראות, הוא בא לראות והם הגיעו בשלב הזה לקראת אוגוסט הוא בא ואמר לי שהוא החליט שהוא לא רוצה להמשיך,
כב' השופט: אוגוסט איזה?
העד: 2015.
כב' השופט: 2015.
העד: נכון מאוד. הוא אמר לי אל תיתן יותר דוגמאות כי יש אי מייל כזה, הכל כתוב." ( עמ' 223)
בעדותו מאשר את הדברים ד"ר הראל:
"העד: אז אנחנו מתחילים עם חומר שמתבסס על כלור או SDCC כמו שהוא מופיע". (עמ' 72) ( ראה גם מוצג 15).
--- סוף עמוד 32 ---
היה זה ד"ר יצחק יניב אשר "החזיר" את בלוגרין – ד"ר הראל – אל גופרת הנחושת, חומר ההדברה המקובל.
בעדותו אומר ד"ר יניב:
"העד: אני ייצרתי חומרים שונים כולל גופרת נחושת בציפוי איטי ובשחרור מבוקר לא לצורכי אצות. לא עסקתי בנושא של אצות. (עמ' 213)
...
העד: אבל זה היה הרעיון. עכשיו אני יתרה מזאת אני באתי לאדונים האלו באוגוסט עוד, ממש זה היה שלהי התפר שדדי לוכסמבורג החליט שהוא רוצה לצאת והם רוצים להיכנס זה היה איזה מן, זה לא היה חד וחלק ונתתי לדוגמאות אחרונות של הכלור אבל גם ביוזמתי אני לפני שהם ביקשו הם לא נתנו לי שום מפרט, שום דבר, שום כלום, הם, אני לא יודע, נתתי להם ארבע דוגמאות של נחושת. אני, ואמרתי להם תבדקו. וחזר הדוקטור, דוקטור אורי וייסהאוז מיד אחרי כמה זמן אמר מדהים. מדהים זה צף, וואלה אורקה, הוא אמר, חוץ ממדהים הוא לא כתב כלום באותו הזמן.
(ראה מוצג 54 למוצגי הנתבעת י.פ.)
...
העד: יתרה מזאת יותר מאוחר באוקטובר שכבר הייתי איתם במשא ומתן פניתי אליהם ואמרתי להם חבר'ה, למה אתם לא נכנסים לעשות גופרת נחושת? מה אתם עובדים עם הפקקטה כלור הזה? אף אחד לא ייצר את הכלור הזה. יש בו סיכונים, יש בזה השקעות אדירות כי אני הגשתי להם תוכנית לכלור.
...
העד: שהתוכנית הייתה צריכה לערוך שנתיים, הם היו צריכים להשקיע איזה מיליון דולר אולי להגיע למצב,
כב' השופט: כלומר ההצעה לרדת מהכלור ולעבור למשהו אחר הייתה הצעה שלך?
העד: לא, אני לא אמרתי להם לרדת מהכלור, הראיתי להם תוכנית שאם הם יעשו את הכלור זה מה שצריך לעשות.
...
העד: וגם אמרתי להם יש לי חומר גופרית נחושת, יש לי תהליך מוכן כבר, הוא לא מסוכן הוא לא כלום, אתם עשיתם במעבדה והוא עובד, הוא אמר, מדהים, למה לא תלכו לדבר הזה? מה ענה לי האדון הזה, אייל שיושב פה? ענה בכתב ידו, זה כתוב, עוד לא החלטנו אם בכלל אם נכנס לנחושת בכלל, בשלב הזה עדיין חכו, באוקטובר 2015, הם לא היו בטוחים שהם
--- סוף עמוד 33 ---
רוצים להיכנס לנחושת בכלל. (עמ' 229, 230, 231)
...
העד: כן. היה חשוב לי רק להדגיש שם שכל הנושא הזה של היוזמה להביא את הנחושת הזאת ולעשות את הדבר הזה היה יוזמה שלי, (עמ' 243)
...
העד: אבל עכשיו הנה בנחושת, נתתי ארבע דוגמאות, משהו כזה, בהתחלה ואני עוד פעם מדגיש את זה, זה ביוזמה שלי, (עמ' 271)
...
העד: אני הצעתי לה נחושת מתוך זה שקראתי בספרות שמשתמשים גם בנחושת.
כב' השופט: ואז חזרו ואמרו נחושת,
העד: בינגו (עמ' 280)
...
העד: אז עכשיו איך נולד? עכשיו הם רצו, היות והם הבינו שהשוק לא רוצה לקבל כלור, השוק מתנגד לכלור, (עמ' 281)
העד: עכשיו היות ואני קראתי בפטנטים כי הרי ברגע שהתחלתי להיות מודע קראתי בספרות שיש גם נחושת, יש חומרים אחרים ויש זה והיות ולי במחסן היה נחושת מוכנה במקרה,
...
העד: אז אמרתי להם חבר'ה למה לא תיקחו את הנחושת זה גם מתאים לדבר הזה.
...
העד: במקרה יצא בינגו. במקרה גם זה יצא בינגו.
כב' השופט: יפה, יפה.
העד: נכון. מה שלא קרה במקרה עם הכלור ומה שלא,
(עמ' 309)
(ראה גם ההתכתבות בין הצדדים מוצג 24 למוצגי אוריס)
אני נותן אמון מלא בעדות זו של ד"ר יצחק יניב שהוא זה אשר שיכנע את התובעת לזנוח את חומר ההדברה מסוג כלור ולעבור לחומרי ההדברה של גופרת נחושת והפרקרבונט, הידועים והמקובלים.
בעדותו מאשר ד"ר משה הראל שד"ר יצחק יניב סיפק להם דוגמאות של גופרת נחושת (עמ' 163) ושעל בסיס דוגמאות אלו - שהוכיחו את עצמם בניסויים אותם הם ערכו בארץ ובחו"ל - התקבלה ההחלטה לפתח מוצר מבוסס על גופרת נחושת (עמ' 162).
--- סוף עמוד 34 ---
על טיבם של דוגמאות אלו נרשם ביום 18.8.2015 על ידי ד"ר אורי וייסהאוס: "מרשים מאוד" "הפורמולציה CW3 מדהימה".
בעדותו – בעמ' 139 – אומר ד"ר הראל שהאמור במוצג זה מתייחס ל"ארבע פורמולציות ראשונות של נחושת".
צא ולמד על טיב הפורמולה/המוצר CU20 –המתקדם יותר- אותו פיתח וייצר ד"ר יצחק יניב.
את הפורמולה/המוצר CU20 החלה בלוגרין לשווק בשיווק מסחרי באמצעות לוכסמבורג.
בעדותו אומר פרופ' קפלן:
"העד: ... כשמדברים בנושא שהוא נושא סביבתי ואני מדבר על טיפול ספציפי אני הולך עכשיו לטיפול באצות טוקסיות האלמנט המרכזי שאנחנו עושים, אנחנו אמנם משתמשים בחומרים כימיים על מנת לטפל באורגניזם שבהם אנחנו רוצים לטפל אבל טיפול שלנו הוא על הביולוגיה שלהם משום שאם אנחנו ניקח ונשתמש בכמויות הענקיות של גופרת נחושת כמו שנהוג היה להשתמש בעבר, לא רק שזה, אני הרבה פעמים אומר שזה החלפה של רעל אחד ברעל אחר אלא אנחנו גם הורגים את האורגניזמים האחרים. אנחנו צריכים להתאים את החומר או במקרה הספציפי הזה את הגודל של הגרגירים את המהירות שבה הגרגירים האלה נמסים בתוך המעטפת שלהם כי משתמשים פה, הרעיון שהוא להשתמש בחומר שמציפים אותו. המהירות שבה החומרים הפעילים יוצאים מהעטיפה שלהם, נקרא להם כך לצורך זה, עכשיו חשוב מאוד לדעת גם את התכונות של המים כי אם יש הרבה חומר אורגני בתוך זה ותופס חלק מחומרים הפעילים אז אני צריך להגדיל את כמות החומרים הטבעיים אני צריך לדעת באיזה אורגניזמים אני מטפל. יש הבדל גדול מאוד אם אני מטפל באורגניזמים שציאנובקטריה טוקסיות או באצות טוקסיות, אני צריך להתאים את כל העסק למקרה הספציפי פה ...
אני פעם ראשונה שאני רואה את הנתבע, אני לא דיברתי איתו אף פעם, אבל היה לי הרבה מאוד שיחות עם ד"ר הראל וזה, כל העסק הזה נבנה מתוך גישה של לנסות להבין מה קורה להתאים את זה ואז אחרי שמקבלים הרי של חומרים לקחת אותם לניסויים, לעשות את הניסויים הרלוונטיים במעבדה בעיקר בשלב הראשון ולהתאים חזרה, ללכת לפורקולטור וחזרה ולהגיד לו לא אני צריך את זה שיצוף קצת יותר, אני צריך שהגרגרים יהיו יותר גדולים או קטנים, אני צריך שהחומר יפעפע דרך המעטפת לאט יותר או מהר יותר כי זה ישפיע על הביולוגיה שלהם וכולי, (עמ' 13, 14).
--- סוף עמוד 35 ---
ד"ר משה הראל מבקש לייחס לעצמו את קביעת גודל גרגירי גופרית הנחושת בפורמולה/המוצר (עמ' 84, 85, 89) ולא היא. היה שיח והתייעצות בנושא זה בין ד"ר משה הראל ובין ד"ר יצחק יניב. בסופו של שיח והתייעצות זו, סוג הגרגרים שנבחר היה בהמלצת ד"ר יצחק יניב נוכח היכרותו את הקלסיפיקציות של סוגי החומר הקיימים במפעל תמנע מתוך ניסיונו הקודם בעבודה עמם. גודל הגרגירים נקבע בהחלטה משותפת של ד"ר יצחק יניב ושל ד"ר משה הראל בעקבות התוצאות אותם קיבל ד"ר יצחק יניב בניסיונות אותם ערך בעצמו במעבדה של אוריס בטרם נשלחו הדוגמאות לבדיקה והתייחסות של בלוגרין, ובדו-שיח שהתנהל בין ד"ר יצחק יניב ובין ד"ר משה הראל שבחן דוגמאות אלו במעבדה של בלוגרין ובמאגרי מים. כך, עד שהתקבל המוצר CU20 שענה לדרישות.
בעדותו מסביר ד"ר יצחק יניב:
"העד: זאת אומרת שאני לוקח גופרת נחושת אם אתה בא לחברת נחושת תמנע ואתה קונה גופרת נחושת אומרים לך אדוני יש לנו גופרת נחושת בגודל כזה ובגודל כזה ובגודל כזה ובגודל כזה.
...
העד: ויש לנו פיד גרייד שזה כזה ויש לנו זה שזה גרייד שזה כזה. יש כל מיני סוגים של גופרת נחושת. זאת אומרת אני לא מדבר כרגע על הזה, אני לקחתי גופרת נחושת שונה מתמנע גם שאני דיברתי איתו עם מושיק והוא אמר לי תיקח,
...
העד: אז אני אמרתי לו, הצעתי לו לקחת דוגמאות אחרות בכלל. עכשיו מה אני אומר, לקחתי גופרת נחושת דוגמאות שונות וציפית אותן על מנת לראות מה מבינם עדיף.
...
העד: זאת אומרת אני לא יצרן של הנחושת. (עמ' 240)
...
העד: אבל עכשיו הנה בנחושת, נתתי ארבע דוגמאות, משהו כזה, בהתחלה ואני עוד פעם מדגיש את זה, זה ביוזמה שלי,
...
העד: הוא בא ואמר זאת הדוגמא ואני אמרתי לו מראש, תבדוק את זאת, למה? כי אצלי, אני יכול להראות יש לי בטלפון צילום, זה לא בראיות, אמרתי לו זאת הדוגמא, תבדוק אותה.
כב' השופט: עשית כמה, זה נכון, אבל עשית גם לנחושת עשית שיפורים נקרא לזה.
העד: לא עשיתי שום שיפור בהיבט של הטכנולוגיה וכלום פשוט השתמשתי בסוג אחר של נחושת. אמרתי כבר,
...
--- סוף עמוד 36 ---
העד: אני בא ואני אומר, אמרתי שתמנע יש להם גריידים שונים של גופרת נחושת,
...
העד: בגדלים על חלקיקים שונים ואז בא מושיק ואמר לי שהוא מציע לי לעבוד עם איזה גודל מסוים, אני אמרתי לו, לא.
...
העד: בוא נעבוד עם חומר אחר שאני מציע ואז הוא קיבל את מה שאני הצעתי.
כב' השופט: לא חשוב אבל היה שיח בינכם על הנושא.
העד: כן אבל אני הצעתי משהו,
כב' השופט: אבל היה שיח בינכם,
העד: נכון שהיה שיח אבל אני הצעתי משהו שנובע מהניסיון שלי ומהידע שלי,