מסקנות אלו נתמכות, בין השאר, בראיות הבאות:
בשיחה הטלפונית שהתקיימה ביום 24.6.2018 בין גדי אפלבאום לבין ד"ר יצחק יניב אומר גדי אפלבאום:
"גדי: .. אנחנו מייצרים היום את החומר הזה בפורמולציה שפיתחנו. שתהיה מיועדת לשוק לשווקים בחוץ לארץ כי היינו צריכים את זה עבור ה- IPA לתת להם מפרט של כל מיני דברים שאתה התנגדת לתת לנו אז לא הייתה לנו ברירה והלכנו לפיתוח, והיום אנחנו כבר אחרי פיתוח עם יכולת ייצור.
...
איציק: תגיד לי. תגיד לי וכשאתה הלכת למישהו אחר לייצר את החומר היית צריך את ההסכמה שלי?
--- סוף עמוד 58 ---
גדי: ... לא.
איציק: אז לא אז למה לא.
גדי: כי אני לא מייצר. מכיוון שאני לא, כיוון שאני לא התחייבתי כלפיך שאני לא אייצר את החומר אצל מישהו אחר בפורמולציה שאינה קשורה אליך. " (ההדגשה שלי י.פ. מוצג 39 אוריס)
ביום 16.9.2018 כותב עו"ד אייל הראל לדדי לוכסמבורג בעקבות שיחה שהתנהלה ביניהם ביום 12.9.2018:
"7. ככל שהדברים נוגעים לייצור, ולאור כל ההתפתחויות בחברה, הבהרנו כי כרגע אין לנו עניין בשירותי היצור של לוקסמבורג, בוודאי לא ככל שידע היצור הגיע לידי לוקסמבורג שלא כדין.
8. הבהרנו שטכנולוגיית הציפוי של מוצרי הנחושת שפותחה עצמאית בבלוגרין טובה מזו שפותחה אצל איציק והוסכם שלפחות ולו מטעמים של אחידות גלובאלית אין לבלוגרין כל עניין בשימוש בסוגים שונים של חומרים תחת אותו מותג ..."
(ההדגשה שלי י.פ מוצג 25 בלוגרין)
בעדותו מסביר עו"ד אייל הראל, שמאחר וד"ר יצחק יניב לא היה מוכן לתת להם את הרכב הפורמולה אותה הוא מייצר; והיות והיעדר מידע זה מנע מהם את האפשרות לרשום פטנט הם החליטו לפתח ולייצר מוצר דומה באמצעות אחרים:
" עו"ד בר זוהר: אז ניסיתם לשחרר את הפקק באמצעות עובדה של אוריס לרשום פטנט?
כב' השופט: מה פירוש זה בדיוק מה שקרה?
העד: זה בדיוק מה שקרה, אנחנו לא יכולנו, אוריס היה בונקר, לא היה מוכן לתת לנו את האינפורמציה הזאת אז מה קרה? אנחנו המשכנו לעבוד איתו בישראל וזה הסכמי הייצור מ-2017, המשכנו לעבוד איתו בישראל לטובת הייצור בישראל ובמקביל פיתחנו פורמולציה שלנו על בסיס ידע שלנו ואיתה נגשנו לרשם הרגולציה בחו"ל. לא הייתה לנו אלטרנטיבה. (עמ' 165)
--- סוף עמוד 59 ---
...
העד: היום אנחנו מייצרים רק את הפורמולה שלנו ".
(הדגשה שלי י.פ עמ' 167)
בעדותו מספר ד"ר משה הראל:
" העד: אני פגשתי אותו ובמהלך התהליך הזה היו לי עוד משאים ומתנים עם פורמולטורים מתך הבנה אסטרטגית פה אייל אמר לי תשמע אני מנסה לדבר עם הבן אדם ואי אפשר להגיע איתו, סוג של, הוא אומר משהו אחד ובאיזה שהוא שלב בשיחה זה הופך להיות משהו אחר לגמרי, אי אפשר לעדות שום דבר ואני מצד שני מהמקום שלי אומר, אני יש לי good enough. יש לי מוצר שעובד בוא נתקדם אבל באיזה שהוא שלב גם אני מבין שאי אפשר להתקדם ככה, שחס וחלילה יקרה משהו או שתשתנה דעתו והוא מחליט להפסיק לייצר לי את תקוע וזה משהו שאסור שהיה.
כב' השופט: ואז מה עשית?
העד: אז אנחנו פונים לפורמולטורים אחרים...
(ההדגשה שלי י.פ. עמ' 95)
כאמור, לא הייתה חובה כלשהי על ד"ר יצחק יניב/אוריס למסור/לגלות לבלוגרין את הרכב וטכניקת הייצור של הפורמולה שבבעלותם. על פי ההסכמים בין הצדדים פורמולה זו הייתה שלהם ונשארה בבעלותם. אין גם כל ביטחון שגם אם היו נמסרים פרטים אלו לבלוגרין, ניתן היה לרשום פטנט על המוצר. הא-ראיה, שעל המוצר החדש של בלוגרין – הגם שברשותה כל הפרטים – לא רשום עדיין פטנט. מכל מקום, לא הוצג רישום של פטנט על מוצר זה.
כאמור, בלוגרין – משיקולים כלכליים ואחרים– החליטה לייצר מוצר דומה ולשווק אותו באמצעות אחרים, תוך שימוש בידע אותו צברה מייצור המוצר CU/20
הניסיון לרכוש מד"ר יצחק יניב/אוריס את הידע והטכנולוגיה שלו, מטרתו הייתה אחת, להרחיק כל אפשרות של תחרות עמה על המוצר החדש אותו היא מייצרת ומשווקת באמצעות אחרים.
זו הסיבה, שגם לאחר ביטול ההסכמים, ממשיכה בלוגרין במו"מ עם ד"ר יצחק יניב במטרה לרכוש ממנו את הפורמולה ואת הידע והטכנולוגיה לייצר אותה, ובכך למנוע כל שימוש בה לתחרות עמה.
--- סוף עמוד 60 ---
בתאריך 19.11.2018 – חודש לאחר שבמכתבה מיום 10.10.2018 מבטלת בלוגרין את ההסכמים -מתקשר טלפונית גדי אפלבאום לד"ר יצחק יניב. השיחה הוקלטה – מוצג 46 אוריס.
האזנתי לשיחה זו.
בשיחה זו פונה גדי אפלבאום לד"ר יצחק יניב ושואל אותו: " ממשיכים בהתמשפטויות או מסתכלים קדימה והולכים לייצר ...האם עכשיו רבים או הולכים קדימה ?"
ד"ר יצחק יניב עונה לו: שהם חייבים לו הרבה כסף, וכי בלוגרין נהגו כלפיו בחוסר תום לב ובאופן חד צדדי ביותר, הם גרמו לו נזק איום ונורא, שהוא לא עצר את הרכבת וממשיך בדברים שלו.
עם זאת, הוא מוכן לקבל הצעה מבלוגרין ומבקש מגדי אפלבאום לשלוח לו במייל את הצעתם. אם הבסיס שלה יהיה נורמלי והגיוני, הוא ישקול אותה בחיוב.
גדי אפלבאום נכון לעשות כן.
ללמדך, שגם בשלב זה, ולמרות שבלוגרין ביטלה את ההסכמים חד צדדית ללא שהייתה לכך כל הצדקה, נכון עדיין ד"ר יצחק יניב לקבל את הצעתה של בלוגרין.
בהמשך לשיחה זו – בחודש נובמבר 2018 - שולחת בלוגרין את הצעתה לאוריס ב"מזכר הבנות" (נספח 47 אוריס).
אין ב"מזכר הבנות" זה, הצעה כספית כלשהי של בלוגרין לרכישת הפורמולה של אוריס.
"במזכר ההבנות":
בסעיף 1: מתחייבת בלוגרין לשלם לאוריס את יתרת החוב לפי הסכמי הייצור.
בסעיף 2: "אוריס מתחייבת שלא לייצר את המוצרים הנזכרים בהסכמי הייצור לכל גורם אחר כלשהו שלא בהסכמת בלוגרין".
בסעיף 3: "אוריס מתחייבת לשמור בסודיות את כל המידע שהועבר אליה על ידי בלוגרין לצורך פיתוח טכנולוגיית הציפוי הייחודית למוצריה בלוגרין וכן תוצרי עבודת הפיתוח והטכנולוגיה שפיתחה למוצרי בלוגרין ובכלל זה בקשר עם ציפוי והצפת חומרי הדברה לאצות במאגרי מים. מידע זה יישמר בידי אוריס בהתאם להסכם הסודיות וכן לא תעשה בו כל דיספוזיציה כלשהי." (נספח 47 אוריס)
--- סוף עמוד 61 ---
יש לזכור לעניין זה, שהפורמולה וה"פיתוח טכנולוגיית הציפוי הייחודית" (הפורמולה) הם של אוריס אשר פותחו על ידי אוריס שנים לפני כן ועל פי המוסכם עם בלוגרין הם נשארו שייכים לאוריס ובבעלותה גם לאחר פיתוח המוצר.
ב"הסכם הייצור" נאמר:
"החתימה על מסמך זה אינה מעניקה לצד ב [בלוגרין י.פ] זכויות כלשהם בטכנולוגיה שפותחה על ידי אוריס ואשר כוללת את חומרי הציפוי ותהליך הציפוי של החומרים אשר סופקו על ידי צד ב". (נספח 30 אוריס)
זו הסיבה שבלוגרין הייתה מעוניינת ברכישתה.
סעיפים 5-4: דנים ומחייבים את אוריס לא להמחות את זכויותיה לצד שלישי ואם כבר עשתה כן לדאוג לקבלתו חזרה ומחיקתו אצל הצד השלישי.
אוריס לא עשתה זאת. בלוגרין זאת עת ניצלה את הידע שרכשה בפיתוח וייצור המוצר CU/20 לפתח ולייצר מוצר דומה אחר באמצעות אחרים.
בסעיף 7 נאמר: "הצדדים ימשיכו לפעול בהתאם להסכמי הייצור"
בפועל זה לא קרה.
הנה כי כן במקום לשלוח הצעה לרכישת הפורמולה של אוריס, נשלח על ידי בלוגרין " מזכר הבנות" מיותר לחלוטין.
במועד זה, ידעה בלוגרין שהמו"מ עם לוכסמבורג נפסק וכי אוריס לא הפרה ואין לה כוונה להפר את "הסכם הסודיות".
הדבר גם הובהר לה פעם נוספת במכתב מיום 24.10.2018 של עוה"ד של אוריס:
"יובהר בשנית, כי מרשיי ו/או מי מטעמם לא ביצעו כל דיספוזיציה בתוצרי הפיתוח, כפי הנטען בשגגה במכתבכם שבסימוכין, טענה זו חסרת שחר ויסוד ומוכחשת בכל פה.
כל שהייתה צריכה בלוגרין לעשות, לחזור בה מביטול "הסכם הייצור" ואז הכול היה חוזר לקדמותו:
"הסכם הסודיות" ו"הסכם הייצור".
כל שהייתה צריכה בלוגרין לעשות, לחזור ולפנות לאוריס ולהזמין אצלה ייצור של המוצר CU/20.
דא-עקא, שמה שעמד באמת מול עיניי בלוגרין, הוא מניעת תחרות עמה של אוריס במוצר החדש אותו היא פיתחה, ייצרה ושיווקה באמצעות אחרים. בלוגרין לא הייתה מעוניינת לשווק שני
--- סוף עמוד 62 ---
מוצרים דומים בוודאי כאשר לטענתם המוצר אותו הם פיתחו טוב יותר. כדברי עו"ד אייל הראל במכתבו מיום 16.9.2018 לדדי לוכסמבורג:
"הבהרנו שטכנולוגיית הציפוי של מוצרי הנחושת שפותחה עצמאית בבלוגרין טובה מזו שפותחה אצל איציק והוסכם שלפחות ולו מטעמים של אחידות גלובאלית אין לבלוגרין עניין בשימוש בסוגים שונים של חומרים תחת אותו מותג ... (מוצג 25 בלוגרין).
על כן ביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס, "(למעט הסכם הסודיות) ( מוצג 11 בלוגרין) ועל כן אין לייחס כוונה אמיתית לנאמר בסעיף 7 הצדדים ימשיכו לפעול בהתאם להסכמי הייצור".
תמים דעים אני עם הטרוניה של ד"ר יצחק יניב על ביטול ההסכמים עם אוריס בשיחתו עם גדי אפלבאום:
"נהגתם בחוסר תום לב ובאופן חד צדדי ביותר".
בעדותו נשאל והשיב ד"ר משה הראל:
" כב' השופט: מי מייצר לך היום?
העד: יש לי היום יצרנים בכמה מקומות בעולם, טולמן אינפקטורס זה נקרא, יצרני קצה, הלייבל הוא שלי. כמו שאגב עם פוליכרום ומר יניב.
כב' השופט: ומה העברת להם?
העד: להם אני מעביר, להם אני מעביר את האלמנט המציף כמקשה אחת." (עמ' 95)
ברי לי שבייצור המוצר החדש עושה בלוגרין בידע ובניסיון שצברה בפיתוח המוצר CU/20 על ידי אוריס.
אני דוחה את טענתו של ד"ר משה הראל שהוא התחיל הכל "מאפס":
" כב' השופט: התחלת מאפס?
העד: בוודאי.
כב' השופט: הכל מאפס?
העד: בוודאי. " (עמ' 96)
בעדותו אומר ד"ר יצחק יניב:
--- סוף עמוד 63 ---
"... פיתוח מהרגע שהרעיון עד שאתה מגיע למפעל או עד שאתה מגיע למשהו זה זמן רב מאוד שיכולים והתעשייה הכימית זה שנים וסכומי כסף מטורפים, " (עמ' 250)
בלוגרין לא הוכיחה שפרט לרעיון להדביר אצות באמצעות פורמולה צפה על פני המים המכילה חומר הדברה המתפרק באיטיות – כשלעצמו לא היה חדש לחלוטין – היה בידה מוצר כלשהו כזה ואף לא אב טיפוס.
לבלוגרין היה חסר את מלוא הידע המקצועי והיכולת לפתח ולייצר את המוצר.
מכאן גם פנייתם לאוריס/ד"ר יצחק יניב.
אם היה לה את הידע לכך, היא לא הייתה פונה לד"ר יצחק יניב והיא הייתה מפתחת את המוצר בעצמה.
בעדותו אישר ד"ר משה הראל את חסרונו של ידע זה:
" העד: .... אין לי את הידע, אני מיקרוביולוג, אין לי את הידע הכימי או לא היה לי אז את הידע הכימי לעשות את הגרב הזאת ולכן התחלתי, התחלתי בריכוזי חומר,
...
כב' השופט: ...מדוע הפנייה הייתה דווקא לאוריס?
העד: כי תחום המומחיות שלו הוא פולימירים והוא טען שיש בידו את הניסיון המספיק, את הפלטפורמה לייצור המוצר כפי שביקשנו ולכן פנינו אליו.
כב' השופט: יפה, האם כאשר פניתם לאוריס,
העד: כפי שפניתי להרבה אחרים.
כב' השופט: ...אבל פניתם לאוריס משום שזה היה, ייצור הפולימרים זה היה בין השאר תחום,
העד: בוודאי.
כב' השופט: שהוא עסק בו קודם.
העד: אין עורר על זה. " (ההדגשה שלי י.פ. עמ' 66, 67)
אומנם לבלוגרין חלק חשוב בבחינה ובמתן הערות על הדוגמאות שנשלחו אליה על ידי אוריס ובפיתוח המוצר , אולם החומרים וטכניקת הייצור של הפורמולה הצפה פותחו על ידי אוריס עוד לפני שנוצר הקשר עם בלוגרין והם שייכים לאוריס/ד"ר יצחק יניב. כך גם עיקר עבודות הפיתוח והייצור של המוצר CU/20 –הכולל את הפורמולה הצפה וחומרי ההדברה שהפורמולה מכילה - הם פרי/תוצאת המלצה, תכנון, ייצור וניסויים אותם ערך תחילה ד"ר יצחק יניב במעבדות של אוריס ורק לאחר מכן הם נשלחו לבחינה והתייחסות של בלוגרין.
--- סוף עמוד 64 ---
היו כאן לימוד והפרייה הדדית. בלוגרין/ד"ר משה הראל למדו רבות מד"ר יצחק יניב ומהמוצר CU/20 כשם שד"ר יצחק יניב שאב ידע הקשור למוצר מהמידע שהועבר לו על ידי בלוגרין /ד"ר משה הראל.
המוצר הסופי היה שונה מה"מפרט הטכני" אותו ביקשה בלוגרין
בעדותו נשאל והשיב ד"ר משה הראל:
" כב' השופט: אוקי תקשיב, בוא נתחיל לאט, לאט, מי שפיתח למעשה על פי הוראות שלך אבל מי שפיתח, עשה את העבודה הפיתוח, בוא נאמר את העבודה בשטח, עבודה במעבדה, פיתוח, לא במעבדה, להגיע למוצר הסופי זה היה אוריס. העביר לך כל פעם את המוצר, אתה בדקת חזרת עם דרישות חדשות, הוא איך אמרת, בורג פה, בורג שם, עשה את העבודה החזיר לך את העבודה.