בעדותו טען עו"ד אייל הראל – שהיו סיכומים בע"פ בנדון וכי לעיתים "יש גם עסקים שנחתמים בלחיצת יד" (עמ' 155, 156).
לא כך הם פני הדברים במקרה הנדון.
עו"ד אייל הראל העיד על עצמו שהוא עו"ד העוסק בתחום המסחרי. הוא בוודאי יודע, שעסקאות מהסוג הנדון נעשות בהסכמים בכתב. הא-ראייה, ששקד ניסחה שני הסכמים בכתב – מוצגים 2,3 – ששניהם לא נחתמו.
אם די היה בהסכמים ובסיכומים בע"פ ואם היה בסיכומים אלו לחייב את שני הצדדים, מדוע היה צורך בעריכת מסמכים אלו??
אם האמור בהם היה מוסכם על לוכסמבורג וגם על שקד, מדוע לא נחתמו הסכמים אלו??
ביום 27.8.2015 החליטה לוכסמבורג לנצל את האופציה שניתנה לה לפרוש מהמיזם.
במכתבה מיום 27.8.2015 היא כותבת לד"ר יצחק יניב
"איציק
בפגישתנו הודעתי לך שלא להמשיך עוד בעבודות פיתוח של SDCC עד הודעה חדשה.
את החשבונית של עבודות עד כה שלח אלינו.
דדי (דוד) לוכסמבורג
מנהל כללי \ לוכסמבורג תעשיות בע"מ " (מוצג 21 נתבעת)
עם מתן הודעה זו, ה"הסכם כוונות לבדיקת התכנות" מיום 30.4.2015 בא אל קיצו.
אין במכתב זה המחאת זכויות כלשהן לשקד/בלוגרין.
לוכסמבורג לא הייתה צריכה לתאם עם שקד את פרישתה מהמיזם ו/או לקבל את רשותה לכך.
--- סוף עמוד 17 ---
עם פרישתה של לוכסמבורג מה"הסכם כוונות לבדיקת היתכנות" מיום 30.4.2015 לא נותרו לה כל זכויות על פי הסכם זה אותן היא הייתה יכולה להמחות לאחר לרבות לשקד/בלוגרין.
שקד לא הייתה צד להסכם מיום 30.4.2015 בין לוכסמבורג לבין אוריס. הוא לא נעשה לטובתה (כצד שלישי להסכם) וגם לא הומחו או ניתנו לה זכויות כלשהן על פי הסכם זה.
בעדותו – בעמ' 144 אומר עו"ד אייל הראל:
העד: אנחנו לא צד בהסכם הזה.
אומנם בהמשך הוא אומר: "כאמור ההסכם הזה נעשה עבורנו ובידיעתנו" אולם אין לכך כל תימוכין.
אם הייתה המחאת זכויות כלשהן של לוכסמבורג לשקד/בלוגרין, היה נעשה הדבר בהסכם בכתב. עו"ד אייל הראל - שהעיד על עצמו שהוא עו"ד מסחרי - בוודאי יודע שהסכם כזה הוא מחויב המציאות.
בעדותו הוא נשאל על קיומו של הסכם כזה והשיב:
"העד: ... האם יצא מסמך המחאה עצמאי? התשובה הייתה לא". (עמ' 159)
אני דוחה את הטענה שתמורת העברת מניות ללוכסמבורג, הומחו לבלוגרין הזכויות שהיו ללוכסמבורג במערכת היחסים שלה עם אוריס על פי ההסכם מיום 30.4.2015.
אין להעברת מניות זו כל קשר להמחאת זכויות כלשהן לבלוגרין