העד: מסכים שהוא לא היה יכול לעשות את זה מלהגיע ל- co20
כב' השופט: זה ברור, הבנתי את הכל. בוא נאמר כך, אתה היית שדה הניסוי שלו והתגובה. שדה הניסוי והתגובה. הוא היה מעביר לך, היית מגיב על,
העד: הוא השתמש בי אתה אומר? אתה צודק,
עו"ד בר זוהר: אבל גם נתתי הגדרות בהתחלה אדוני,
כב' השופט: תשמע,
העד: הוא השתמש בי, נכון.
...
העד: זה מה שקרה.
כב' השופט: הכל טוב, לא הוא לא רק, הוא השתמש בך גם במובן הזה שנתת לו הערות חכמות שלימדו אותו ללכת הלאה. הראיה שמה-15 ב- cu20 הגענו ל-90 היום אתה אומר אני נמצא מ-98 ולא משנה באמצעות מישהו אחר. אבל את ה-90 אתה לא זרקת לפח זאת אומרת את אותו חלק שהוא נתן לך אוריס, אתה הלכת, לא התחלת מאפס. הלכת לפורמולטור אחר, "
(עמ' 95, 96)
....
--- סוף עמוד 65 ---
כב' השופט: .... אני לא אמרתי שאתה למדת ממנו, אמרתי שאתה עשית ניסויים על מה שהוא שלח לך.
עו"ד קרוכמל: נכון.
כב' השופט: ומכל ניסוי לומדים.
העד: כל דבר בחיים לומדים.
כב' השופט: ... מכל ניסוי אתה מסיק מסקנה. מכל ניסוי, אני לא אמרתי שהוא למד ממך או, אני אומר שבאמצעות הדברים שהוא סיפקו ואתה עשית,
העד ששילמתי אותם,
כב' השופט: אני כרגע מדבר על כסף? אני אומר מהדברים שהוא סיפק לך וניסית אותם, בהתחלה על דברים מסוימים, יותר קטנים ואחר כך יותר גדולים ... ועל זה שסיפקת ללקוחות וקיבלת הערות מלקוחות. למדת אז למדת משהו על הדברים האלה וכאשר גם פנית לפורמולטור אחר לא התחלת מאפס, היה לך איזה ידע שהוא שצברת בניסיון, הניסיון על הדברים שהוא עשה וזהו.
העד: ... אבל הניסיון הוא במקום ששיטת המדידה ייקח לי עכשיו שעה עכשיו היא לוקחת לי עשר דקות.
כב' השופט: בדיוק.
העד: אבל זה משהו שהיה קורה איתו או עם אחרים, "
(עמ' 102)
אין לי כל ספק שבייצור המוצר החדש עשתה בלוגרין שימוש בידע שנצבר בפיתוח וייצור המוצר CU/20 אותו היא פיתחה במשותף עם אוריס/ד"ר יצחק יניב.
ד"ר משה הראל ליתן פרטים כלשהם על המוצר אותו הם מייצרים היום (עמ' 68,60).
אם היה עושה כן, הייתה מתגלית האמת ביתר שאת.
צא ולמד, שבלוגרין הפרה את "הסכם הסודיות" מיום 18.1.2016.
--- סוף עמוד 66 ---
האם במערכת עובדות ומסקנות אלו זכאית בלוגרין לסעדים המבוקשים ?:
" 49. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן סעד הצהרתי לפיו הבעלות בתוצרי הפיתוח ו/או הידע של עבודת הנתבעת 1 עבור התובעת, שייכים לתובעת.
50. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן צו מניעה קבוע נגד הנתבעות 1-2 אשר יאסור עליהן לעשות שימוש כלשהו בתוצרי הפיתוח ו/או הידע של עבודת הנתבעת 1 עבור התובעת.
51. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן צו עשה נגד הנתבעות 1-2 לפיו הנתבעות 1-2 ישמידו את תוצרי הפיתוח ו/או הידע של עבודת הנתבעת 1 עבור התובעת, אשר נמצאים אצלן. "
התשובה היא חד משמעית – לא !!
כאמור, הרעיון של בלוגרין אינו חדשני ואין עליו פטנט רשום על שם בלוגרין.
לבלוגרין לא היה את מספיק ידע ויכולת לייצר פורמולה שתכיל חומר מדביר אצות, שגם תצוף על פני המים וגם תתפרק ותפזר באיטיות את החומר מדביר האצות.
זו סיבת פנייתה לד"ר יצחק יניב/אוריס בעל הידע והיכולת לפתח ולייצר את המוצר.
כאמור, לבלוגרין חלק חשוב במתן הערות על הדוגמאות שנשלחו אליה על ידי אוריס ובפיתוח המוצר, אולם החומרים וטכניקת הייצור של הפורמולה הצפה פותחו על ידי אוריס עוד לפני שנוצר הקשר עם בלוגרין והם שייכים לאוריס/ד"ר יצחק יניב. הגם שהייתה הפרייה הדדית בפיתוח המוצר, עיקר עבודות הפיתוח והייצור של המוצר CU/20 – הכולל את הפורמולה הצפה וחומרי ההדברה שהפורמולה מכילה -הם פרי/תוצאת המלצה, תכנון, ייצור וניסויים אותם ערך תחילה ד"ר יצחק יניב במעבדות של אוריס ורק לאחר מכן הם נשלחו לבחינה והתייחסות של בלוגרין.
גם חומר ההדברה – גרגירי הגופרת נחושת והפרקרבונט– הם תוצאת המלצות, ההתאמה והניסויים של ד"ר יצחק יניב שנערכו בתחילה במעבדת אוריס בטרם הם נשלחו לבדיקה והתייחסות של בלוגרין.
--- סוף עמוד 67 ---
גרגירי גופרת הנחושת והפרקרבונט אינם חומר חדש. השימוש בהם לחומר הדברה נעשה זה מכבר.
התוצר/המוצר הסופי היה שונה מ"המפרט הטכני" של בלוגרין.
גם לאחר פיתוח המוצר, הפורמולה הצפה - שהיא המרכיב העיקרי של המוצר - נשארה בבעלותה של אוריס/ד"ר יצחק יניב. היא סוד מסחרי של אוריס/ד"ר יצחק יניב ולא הייתה כל התחייבות לגלות לבלוגרין את סוד מרכיביה ואופן הייצור שלה.
ללמדך, שהגם שמדובר במוצר סופי בבעלות משותפת של אוריס ובלוגרין "טביעות האצבע" והשייכות של אוריס בו, גדולה. בוודאי לא פחותה מבלוגרין.
כפועל יוצא, בלוגרין אינה יכולה לנכס לעצמה בלבד "בעלות בתוצרי הפיתוח ו/או הידע" לא על פי "הסכם הסודיות " בו מודגשות הזכויות הדדיות ושייכות של שני הצדדים "בתוצרי הפיתוח ו/או הידע" ולא מכוח פיתוח והייצור של המוצר.
משהפרה בלוגרין את "הסכם הסודיות" וניצלה את המידע מפיתוח וייצור המוצר CU/20 על ידי אוריס על מנת לפתח מוצר חדש אותו היא מייצרת ומשווקת באמצעות אחרים; ומשביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס, חד צדדית, ובהיעדר תום לב; ומשהפסיקה לייצר את המוצר CU/20 באמצעות אוריס ובכך מנעה ומונעת מאוריס רווח נאה לו ציפתה; היא אינה זכאית לסעדים המבוקשים על ידה.
בלוגרין אינה רשאית לדרוש מאוריס להמשיך ולכבד את "הסכם הסודיות" כדי למנוע ממנה את השימוש במוצר CU/20 כאשר היא עצמה הפרה הסכם זה.
בלוגרין אינה זכאית לקבלת צו אשר יאסור על אוריס "לעשות שימוש כלשהו בתוצרי הפיתוח ו/או הידע" וכי "ישמידו את תוצרי הפיתוח ו/או הידע" כאשר היא עצמה עשתה שימוש בהם.
אם בלוגרין עושה במוצר המנצל את הידע שנצבר בפיתוח וייצור המוצר CU/20, מדוע למנוע זאת מאוריס ?
אני דוחה את התביעה נגד אוריס על כל עתירותיה.
משלא הוכיחה בלוגרין גרם הפרת חוזה כלשהו של לוכסמבורג כלפיה ו/או כל עילת תביעה אחרת שיש לה כלפי לוכסמבורג – אני דוחה את התביעה של בלוגרין נגד לוכסמבורג.
--- סוף עמוד 68 ---
5. התביעה שכנגד.
העובדות והמסקנות הנובעות מכך פורטו לעיל בתביעה העיקרית.
לעובדות ומסקנות אלו יש השלכה על התביעה שכנגד והסעדים להן עותרת אוריס.
אבחן עתירות אלו.
עתירה ראשונה:
ליתן: " צו הצהרתי, לפיו התובעת כנגד רשאית להשתמש בחומרים ובתהליכים שפיתחה המבוססים בין היתר על פטנטים אשר היו רשומים על שמה (ואשר פג תוקפם) ועל ידע ייחודי אשר פיתחה ואשר מצוי בחזקתה הבלעדית (להלן: "הטכנולוגיה"), ללא כחל וסייג, ואין בכך כדי להוות כל הפרה של זכות של כל אדם או ישות משפטית. "
כבר נאמר, שהפורמולה הצפה שהיא המרכיב העיקרי של המוצר נשארה בבעלותה של אוריס/ד"ר יצחק יניב, היא סוד מסחרי של אוריס/ד"ר יצחק יניב ולא הייתה כל התחייבות לגלות לבלוגרין את סוד מרכיביה ואופן הייצור שלה.
ניתן בזאת צו המתיר לאוריס לעשות בפורמולה זו כל שימוש שהיא חפצה בו.
כבר נאמר;
שלבלוגרין חלק חשוב במתן הערות על הדוגמאות שנשלחו אליה על ידי אוריס ובפיתוח המוצר, אולם החומרים וטכניקת הייצור של הפורמולה הצפה פותחו על ידי אוריס עוד לפני שנוצר הקשר עם בלוגרין והם שייכים לאוריס/ד"ר יצחק יניב. כך גם עיקר עבודות הפיתוח והייצור של המוצר CU/20 – הכולל את הפורמולה הצפה וחומרי ההדברה שהפורמולה מכילה - הם פרי/תוצאת המלצה, תכנון, ייצור וניסויים אותם ערך תחילה ד"ר יצחק יניב במעבדות של אוריס ורק לאחר מכן הם נשלחו לבחינה והתייחסות של בלוגרין.
וכי;
גם חומר ההדברה – גרגירי הגופרת נחושת והפרקרבונט– הם תוצאת המלצות, ההתאמה והניסויים של ד"ר יצחק יניב שנערכו בתחילה במעבדת אוריס, בטרם הם נשלחו לבדיקה והתייחסות של בלוגרין.
וכי;
גרגירי גופרת הנחושת והפרקרבונט אינם חומר חדש. השימוש בהם לחומר הדברה נעשה זה מכבר.
--- סוף עמוד 69 ---
וכי;
התוצר הסופי היה שונה מ"המפרט הטכני" של בלוגרין.
וכי;
גם לאחר פיתוח המוצר, הפורמולה הצפה שהיא המרכיב העיקרי של המוצר נשארה בבעלותה של אוריס/ד"ר יצחק יניב, היא סוד מסחרי של אוריס/ד"ר יצחק יניב ולא הייתה כל התחייבות לגלות לבלוגרין את סוד מרכיביה ואופן הייצור שלה.
וכי;
הגם שמדובר במוצר סופי בבעלות משותפת של אוריס ובלוגרין "טביעות האצבע" והשייכות של אוריס בו גדולה. בוודאי לא פחותה מבלוגרין.
וכי;
בלוגרין אינה יכולה לנכס לעצמה "בעלות בתוצרי הפיתוח ו/או הידע" לא על פי "הסכם הסודיות " בו מודגשות הזכויות הדדיות ושייכות של שני הצדדים בתוצרי הפיתוח ו/או הידע ולא מכוח פיתוח והייצור של המוצר.
וכי;
משהפרה בלוגרין את "הסכם הסודיות" וניצלה את המידע מפיתוח וייצור המוצר CU/20 על ידי אוריס על מנת לפתח מוצר חדש אותו היא מייצרת ומשווקת באמצעות אחרים; ומשביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס, חד צדדית, ובהיעדר תום לב; ומשהפסיקה לייצר את המוצר CU/20 באמצעות אוריס ובכך מנעה ומונעת מאוריס רווח נאה לו ציפתה, היא אינה יכולה לדרוש מאוריס להמשיך ולכבד את "הסכם הסודיות" כדי למנוע ממנה שימוש מתחרה במוצר CU/20. היא אינה זכאית לקבלת צו אשר יאסור על אוריס "לעשות שימוש כלשהו בתוצרי הפיתוח ו/או הידע" וכי ישמידו את תוצרי הפיתוח ו/או הידע "
אם בלוגרין עושה שימוש במוצר המנצל את הידע שנצבר בפיתוח וייצור המוצר CU/20, תוך הפרת "הסכם הסודיות" מדוע למנוע זאת מאוריס ?"
אוריס רשאית להשתמש בכל הרכיבים והחומרים המרכיבים את הפורמולה הצפה והמוצר CU/20 לכל מטרה, לרבות המטרה שלשמם פותחו, ככל שהיא אינה מפרה פטנטים של אחרים.
--- סוף עמוד 70 ---
עתירה שנייה ושישית
ליתן: "צו המורה לשלם לתובעת כנגד פיצוי בסך 2 מיליון ש"ח בגין נזקים כבדים שנגרמו לה תולדת גרם הפרת חוזה, כתוצאה מחבלה מכוונת שחיבלה הנתבעת שכנגד בהתקשרות בין התובעת לבין צד ג' – חב' לוקסמבורג בע"מ". (עתירה שנייה)
ליתן: "צו המורה לנתבעת כנגד לשלם פיצויים בגין חבלה מכוונת שהביאה לביטול עסקה שהוסכמה בין התובעת כנגד לבין חברת לוכסמבורג בע"מ, עסקה בשווי מוערך של 2.2 מיליון דולר אמריקאי, ראה נספח 1 לכתב התביעה כנגד... " (עתירה שישית)
אני דוחה עתירות אלו.
אומנם ביום 21.8.2018 שלח דדי לוכסמבורג את הצעתו לד"ר יצחק יניב, אולם הוא לא קיבל תנאים אלו ודרש "תוספות ושינויים".
תנאיה המלאים של אוריס לא הוצגו בבית המשפט.
מכל מקום, מה שברור הוא, שלא נכרת הסכם בין אוריס לבין לוכסמבורג.
אני דוחה את הטענה שבלוגרין מנעה בשיחותיה עם דדי לוכסמבורג חתימתו של הסכם כזה.
ביום 5.7.2018 שולח גדי אפלבאום מכתב לד"ר יצחק יניב ולדדי לוכסמבורג מכתב בו הוא מתאר את זכויותיה של בלוגרין (כפי שהוא רואה אותם) ומתריע מפני הפרת זכויותיה אלו (מוצג 40 אוריס).
מהשיחה הטלפונית (המוקלטת) מוצג 39 (אוריס) שהתקיימה בין גדי אפלבאום לבין ד"ר יצחק יניב, ניתן ללמוד, שהייתה שיחה בין גדי אפלבאום ובין דדי לוכסמבורג בה הוא חזר בפניו על התנגדות בלוגרין להפרת זכויותיה:
" גדי: הייתה לי שיחה עם דדי ..שהוא אמר לי על אפשרות של הצפת חומר לטיפול בסרטנים ...שאתם מדברים שהוא יקנה תעביר לו תעבדו ביחד... אמרתי לו אחד
שאני הולך לדבר אתך, דבר שני אמרתי לו שאני הולך לדבר עם העורכי דין שלנו .."
--- סוף עמוד 71 ---
דע-עקא, שמכתב ההתראה דלעיל מיום 5.7.2018 והשיחה שהתנהלה בהמשך בין גדי אפלבאום ובין דדי לוכסמבורג, לא הרתיעו ולא מנעו מדדי לוכסמבורג להמשיך את המו"מ עם ד"ר יצחק יניב בשיחה התנהלה ביניהם ביום 14.8.2018.
ביום 21.8.2018 שולח דדי לוכסמבורג את הצעתו לד"ר יצחק יניב – נספח 1 לתביעה שכנגד.
הצעה זו, לא הייתה מקובלת על ד"ר יצחק יניב ובמענה/מכתבו לדדי לוכסמבורג ביום 27.1.2018 הוא ביקש: "תוספות ושינויים".
אין בנמצא מכתב מענה של דדי לוכסמבורג למכתבו זה של ד"ר יצחק יניב מיום 27.8.2018 ודרישותיו ל"תוספות ושינויים".
ביום 31.8.2018 כותב דדי לוכסמברג לד"ר יצחק יניב:
" איציק
בעוד אני כותב את הסיכום ביננו, הודיע לי אייל מבלו גרין, שהטכנולוגיה לציפה ושחרור איטי שפיתחת לבלו גרין שייכת להם ולא לך ואם בכוונתך/כוונתנו לעסוק בזה הם יוציאו צו מניעה למנוע זאת ממך/מאתנו וגם יתבעו אותך.