ביום 5.7.2018 שולח גדי אפלבאום מכתב לד"ר יצחק יניב ולדדי לוכסמבורג מכתב בו הוא מתאר את זכויותיה של בלוגרין (כפי שהוא רואה אותם) ומתריע מפני הפרת זכויותיה אלו. (מוצג 40 אוריס)
ביום 8.7.2018 כותב גדי אפלבאום לד"ר יצחק יניב:
"איציק שלום עדיין מחכה לקבל הצעת מחיר לרכישת הידע (אמרת שאתה רוצה למכור ולצאת לפנסיה...)" (מוצג 39(א) אוריס)
ביום 9.7.2018 משיב ד"ר יצחק יניב למכתבו של גדי אפלבאום מיום 5.7.2018 וכותב בין השאר:
"...
4. במספר הזדמנויות הביעה חברת בלוגרין (פניה בכתב ובע"פ) את רצונה לרכוש מאוריס את הידע הנוגע לייצור הפורמולציות והידע הנוגע לתהליכי הציפוי. מה שמדגיש ביתר שאת את בעלותה הבלעדית של אוריס על הפורמולציה והידע התהליכי.
5. פטנטים: אין ולא היה במעשיה או בכוונתה של אוריס להפר פטנטים של בלוגרין ככל שהם ברי תוקף.
6. סודיות: אין ולא היה במעשיה או בכוונתה של אוריס להפר את הסכם הסודיות אשר נחתם בחודש ינואר 2016. אוריס מצפה כי כך תנהג בהתאם גם בחברת בלוגרין. " (מוצג 41)
במייל/הדואר האלקטרוני אליו צורף מכתב זה כותב ד"ר יצחק יניב: "מצפה להמשך שת"פ חיובי".
ביום 10.7.2018 עונה/כותב גדי אפלבאום לד"ר יצחק יניב ולדדי לוכסמבורג:
"שלום לכולם
--- סוף עמוד 51 ---
כל עוד ישמרו הצדדים מהפרת הפטנטים וישמרו סודיות, ניתן להמשיך בשיתוף פעולה הפורה לטובת הצדדים". (מוצג 42 אוריס)
ביום 19.7.2018 כותב ד"ר יצחק יניב לגדי אפלבאום:
"גדי שלום
מצטער על העיכוב בתשובתי.
עקב מורכבות הנושא נדרש זמן רב בכדי להכין הצעה. אני מניח שניתן יהיה להעביר הצעה עד סוף חודש זה".
משיב גדי אפלבאום:
"אמתין בסבלנות". (מוצג 40 אוריס)
ביום 31.8.2018 כותב דדי לוכסמברג לד"ר יצחק יניב:
"איציק
בעוד אני כותב את הסיכום ביננו, הודיע לי אייל מבלו גרין, שהטכנולוגיה לציפה ושחרור איטי שפיתחת לבלו גרין שייכת להם ולא לך ואם בכוונתך/כוונתנו לעסוק בזה הם יוציאו צו מניעה למנוע זאת ממך/מאיתנו וגם יתבעו אותך.
עוד הוא מוסיף שהפטנטים שלהם ימנעו מאתנו יכולות לשיווק המוצרים.
נדבר ביום א' ... "
(מוצג 53 אוריס)
בסופו של יום, לא התבצעה עסקה כלשהי בין אוריס לבין לוכסמבורג.
ד"ר יצחק יניב לא העביר מידע כלשהו ללוכסמבורג או לכל גורם אחר.
בדיון שהתקיים ביום 11.9.2019 נשאל גדי אפלבאום:
" שאלת בית המשפט: ... האם ידוע לכם היום על קיום "מוצר שלם" של אוריס?
--- סוף עמוד 52 ---
תשובה: לא. מוצר שנמכר מסחרית – לא. " (עמ' 3)
בעדותו נשאל והשיב משה הראל:
" העד: הוא לא משתמש היום בכלום להבנתי.
כב' השופט: אז זאת אומרת שאין לך הוכחה כרגע שאוריס משתמש במשהו?
עו"ד בר זוהר: לא, יש לי הוכחה שאוריס ניסה למכור.
...
כב' השופט: שאלתי אם יש לך כרגע הוכחה,
העד: יש לי הוכחה שגם אוריס וגם לוכסמבורג תכננו,
...
כב' השופט: אני שאלתי אם אתה ראית בעיניים שלך שימוש,
העד: התשובה היא לא. " (עמ' 64, 65)
בעדותו נשאל והשיב עו"ד אייל הראל:
" כב' השופט: ... ומה היום? הוא מפיץ בישראל משהו אחר?
העד: הוא רוצה להפיץ בישראל משהו אחר.
כב' השופט: בינתיים הוא מפיץ משהו בישראל?
העד: הוא רוצה, הוא אמר.
...
העד: אני לא יכול לחכות שאוריס,
כב' השופט: ... שאלתי אם נתקלת במוצר שלו שהוא הפיץ בישראל?
העד: לא שאני יודע. " (עמ' 167)
ובהתייחס ללוכסמבורג אומר ד"ר משה הראל:
"העד: ... עמדה להפר, לא הפרה עדיין". (עמ' 184)
--- סוף עמוד 53 ---
בעת הגשת התביעה היה ידוע לבלוגרין שאוריס לא הפרה את "הסכם הסודיות".
בלוגרין ידעה היטב שלוכסמבורג ירדה מכוונתה לרכוש את הידע של אוריס/ד"ר יצחק יניב.
לוכסמבורג הייתה המפיצה שלהם של הפורמולה הצפה והייתה גם בעלת מניות בבלוגרין.
בלוגרין ידעה היטב שלוכסמבורג לא מפיצה את הפורמולה שלא באמצעותם.
ד"ר יצחק יניב הבהיר לבלוגרין לא אחת - בע"פ ובכתב - שאין בכוונתו להפר את ההסכם עמה.
ביום 17.9.2018 כותבים עוה"ד של בלוגרין לד"ר יצחק יניב:
"7. משיחה עם מר דוד לוקסמבורג, נודע למרשתי כי אוריס הפרה את התחייבויותיה כלפי מרשתי והעבירה את תוצרי עבודת הפיתוח לחברת לוקסמבורג תעשיות בע"מ (להלן: "לוקסמבורג"). " (נספח 8 בלוגרין).
ביום 3.10.2018 במענה למכתב מיום 17.9.2018 כותב ד"ר יצחק יניב:
"4. מובהר בזאת כי אוריס ו/או מי מטעמה לא הפרו את בקשות הפטנט של מרשתכם (באשר הן ברות תוקף). וכמו כן אין בכוונת אוריס ו/או מי מטעמה להפר בקשות אלו (באשר הן ברות תוקף) בעתיד, ו/או לבצע כל דיספוזיציה בתוצרי הידע של עבודות הפיתוח של החברה, כפי שנטען בשגגה במכתבים שבנדון.
5. הבהרותינו המצויינות בסעיפים 5 ו-4 לעיל, נשלחו זה מכבר אל מרשתכם ב-9.7.2018. " (מוצג 9 בלוגרין)
בסמוך - באותו היום 3.10.2018 - נשלח מכתב בנוסח דומה המתקן את המכתב הקודם שנשלח בהשמטת המשפט: "ו/או לבצע כל דיספוזיציה בתוצרי הידע של עבודות הפיתוח של החברה", אשר לטענת ד"ר יצחק יניב נכתב בטעות (מוצג 10 בלוגרין).
--- סוף עמוד 54 ---
אין בהשמטת משפט זה לשנות ממהות העניין שאוריס לא עשתה כל דיספוזיציה ולא מכרה פורמולה זו ו/או הידע של פורמולה זו למאן דהוא. אוריס/ד"ר יצחק יניב חזרו על כך מספר פעמים:
בסעיף 5 מפנים המכתבים להבהרות שניתנו במכתב מיום 9.7.2018: "הבהרותינו המצוינות בסעיפים 5 ו-4 לעיל, נשלחו זה מכבר אל מרשתכם ב-9.7.2018".
במכתב מיום 9.7.2018 - שנשלח לאחר השיחה הטלפונית שהתקיימה ביום 25.6.2018 בין גדי אפלבאום לבין ד"ר יצחק יניב בה התנגד גדי אפלבאום להעברת כל מידע ללוכסמבורג - ובמענה למכתבו של גדי אפלבאום מיום 5.7.2018 (מוצג 6 בלוגרין) כותב ד"ר יצחק יניב:
"5. פטנטים: אין ולא היה במעשיה או בכוונתה של אוריס להפר פטנטים של בלוגרין ככל שהם ברי תוקף.
6. סודיות: אין ולא היה במעשיה או בכוונתה של אוריס להפר את הסכם הסודיות אשר נחתם בחודש ינואר 2016. אוריס מצפה כי כך תנהג בהתאם גם חברת בלוגרין.
7. חובות וזכויות חוזיות: החובות והזכויות החוזיות בין בלוגרין ואוריס מסוכמות באופן תמציתי וברור בשני הסכמי ייצור והספקה אשר נחתמו בין הצדדים ב- 30.3.2017 וה- 18.6.2017 ואשר מגדירים את יחסי הצדדים כיצרן ספק (אוריס) ולקוח (בלוגרין). אין ולא היה בכוונתה או במעשיה של אוריס להפר את חובותיה הנגזרים מהסכמים אלו. נהפוך הוא, לאחר שכבר נחתמו הסכמים אלו הסכימה אוריס להגמיש את תנאי התשלום של בלוגרין בהתאם להתחייבויותיה הנגזרות מהסכמים אלו.
הניסיון לנכס לבלוגרין קניינים מעבר למה שמצויין בהסכמים אלו הינו חסר בסיס. (מוצג 7 בלוגרין)
ללמדך, שהאמור במכתב מוצג 10 - שנשלח במענה למכתב בלוגרין מיום 17.9.2018 (מוצג 8 בלוגרין) - מבטא את שנאמר קודם לכן במוצג 7 מיום 9.7.2018 וגם אם הושמטה ממנו השורה: "ו/או לבצע כל דיספוזיציה בתוצרי הידע של עבודת הפיתוח של החברה".
דא עקא, שביום 10.10.2018 החליטה בלוגרין לבטל את ההסכמים עם אוריס, באמצעות מכתב שנשלח ע"י עורכי הדין המייצגים אותה:
"2. במכתבכם שבסימוכין אין תשובה כלשהי לטענת מרשתי לפיה אוריס ביצעה דיספוזיציה בתוצרי הידע של עבודת הפיתוח שבוצעה עבור מרשתי ואשר פורטה במכתבנו מיום 17.9.18.
--- סוף עמוד 55 ---
3. בנוסח הראשון של מכתב התשובה מטעמכם הצהרתם שלא בוצעה דיספוזיציה בתוצרי הידע הנ"ל, אך, בנוסח השני של המכתב שאותו שלחתם תוך בקשה להתעלם מהנוסח הראשון, נשמטה ההתייחסות לכך.
4. לפיכך, המסקנה כי טענת מרשתי לפיה אוריס ביצעה דיספוזיציה בתוצרי הידע של עבודת הפיתוח שבוצעה עבור מרשתי, אינה מוכחשת על ידכם, על כל המשתמע מכך.
5. כפי שצוין במכתבנו מיום 17.9.18 המדובר בהפרה יסודית של ההסכמים בינכם לבין מרשתי. על רקע זה, מודיעה בזאת מרשתי על ביטול כל ההסכמים עם אוריס (למעט הסכם הסודיות). כמו כן, בכוונת מרשתי לתבוע מאוריס ומנושאי המשרה שלה, פיצוי בגין כל נזקיה.
...
7. מרשתי שבה ודורשת כי אוריס תמשוך חזרה כל מידע אשר העבירה ללוקסמבורג או לצד שלישי כלשהו, וכן כי תצהיר שאין בכוונתה לבצע דיספוזיציה כלשהי בתוצרי עבודת הפיתוח שביצעה עבור מרשתי וכי היא מסכימה להותיר תוצרים אלו בסודיות מוחלטת בין הצדדים להסכם הסודיות ולא לגלותם לצד שלישי כלשהו ולא לעשות בהם כל שימוש בעצמה ו/או עבור אחרים, וכן תודיע בכתב עם העתק אלינו כי העברת המידע נעשתה בשגגה, ואסור לחברת לוקסמבורג לעשות בו שימוש כלשהו ... ". (מוצג 11 בלוגרין)
בלוגרין הגיעה למסקנה שבסעיף 4 דלעיל, מבלי שיש בידה הוכחה שאוריס ביצעה דיספוזיציה כלשהי במוצר וללא שביררה פעם נוספת עם ד"ר יצחק יניב, את הדבר.
ראוי היה לברר את הנושא עם אוריס בטרם משלוח מכתב ביטול ההסכמים.
ביום 24.10.2018 השיבה אוריס למכתב עוה"ד של בלוגרין מיום 10.10.2018, המבטל את ההסכמים.
הפעם היא עושה זאת באמצעות עוה"ד המייצגים אותה:
" ...
1. מרשיי דוחים מכל וכל את האמור והנטען במכתבכם.
2. מרשיי יתכבדו לחזור ולהפנות אותך לאמור במכתבם מיום 3.10.18.
--- סוף עמוד 56 ---
3. מרשי רשמו לפניהם את החלטתכם לביטול ההסכמים הקיימים (למעט הסכם הסודיות) ומאשרים ומקבלים החלטתכם זו (סעיף 5 במכתבכם מיום 10.10.18, אודות ביטול כל הסכמי הייצור).
4. יובהר בשנית, כי מרשיי ו/או מי מטעמם לא ביצעו כל דיספוזיציה בתוצרי הפיתוח, כפי הנטען בשגגה במכתבכם שבסימוכין, טענה זו חסרת שחר ויסוד ומוכחשת בכל פה.
5. כן יובהר, כי מרשיי לא הפרו כל זכות ו/או חובה הנגזרת מהסכם זה או אחר ו/או הנגזרת מן הדין ... "
(מוצג 12 בלוגרין)
יאמר מיד, מי שהפרה את "הסכם הסודיות" היא בלוגרין ולא אוריס.
מי שביטלה את "הסכמי הייצור" ללא הצדקה ובחוסר תום לב הייתה בלוגרין.
אומנם ב"הסכמי ייצור" אלו אין כל התחייבות לבלעדיות, אך יש לזכור את הרקע לחתימתם של הסכמים אלו: הפיתוח המשותף של המוצר והציפייה של אוריס שהיא תמשיך לייצר את המוצר וליהנות מפירותיו. ביטול הסכם צריך שיהיה בנסיבות הראויות ובתום לב. לא כך נהגה בלוגרין.
בעדותו נשאל עו"ד אייל הראל:
"עו"ד בר זוהר: האם מכוח ההסכם הזה אוריס יכולה לגלות למישהו אחר את מה שהיא קיבלה מכם?
העד: לא.
כב' השופט: וגם הפוך לא.
העד: נכון. " (עמ' 159, 160)
דא עקא, שבלוגרין הייתה זו שהפרה את "הסכם הסודיות".
--- סוף עמוד 57 ---
הוכח בפניי, שבמקביל לקשר ולהסכמים שהיה לבלוגרין עם אוריס – ועוד הרבה לפני המו"מ (שנפסק) בין לוכסמבורג לאוריס – התקשרה בלוגרין עם יצרן אחר ותוך ניצול הידע שנרכש בפיתוח המוצר CU/20 ייצרה בלוגרין מוצר חדש אותו היא מוכרת ומשווקת באמצעות אחרים. הכול מבלי להודיע על כך דבר לאוריס וללא שהגיעה עמה להסדר כלשהו קודם לכך, כפי שמתחייב היה שיעשה.
זו הסיבה מדוע מחד גיסא מבטלת בלוגרין את "הסכם הייצור" ומאידך גיסא, מדגישה שאין היא מבטלת את "הסכם הסודיות", הגם שהוא מאוזכר ב"הסכמי הייצור" אותם היא מבטלת וכחלק בלתי נפרד מהם. ביטול חלקי זה נועד מחד גיסא, להשתחרר מאותו חלק של מ"הסכם הייצור" המחייב אותה לייצר את המוצר באמצעות אוריס ומאידך גיסא, למנוע באמצעות הסכם הסודיות" ייצור והפצה של המוצר CU/20 ויצירת מחסום התחרות עמה במוצר החדש שייצרה באמצעות אחרים. בלוגרין לא הייתה מעוניינת לשווק שני מוצרים דומים. כדברי עו"ד אייל הראל: "ולו מטעמים של אחידות גלובאלית אין לבלוגרין כל עניין בשימוש בסוגים שונים של חומרים תחת אותו מתג."
מסיבה זו – ולא אחרת – עת סיימה בלוגרין את ייצור המוצר החדש, ביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס " למעט הסכם הסודיות " ואת הסכם ההפצה עם לוכסמבורג.
המו"מ שהתנהל בין לוכסמבורג ובין אוריס היה רק אמתלה לביטול ההסכמים.
זו הסיבה שבדיון שהתקיים ביום 21.9.2020 התמקד ב"כ התובעת - עו"ד בר זוהר - בעתירה לסעד הבא:
"עו"ד בר-זוהר: לאור הערות בית המשפט, אנו נבקש למקד את התביעה לסעד ההצהרתי על הבעלות בתוצרי הפיתוח שאוריס פיתחה עבור התובעת לטענת התובעת, ולא על צו המניעה תוך שמירת זכותנו שאם יתברר שיצא המוצר שאנו סבורים שנעשה שימוש בידע שלנו, נגיש תביעה חדשה לצו מניעה. " (עמ' 5)