מספר ד"ר יצחק יניב:
"העד: בקיצור נפרדנו ב-2016 לשלום והלכנו, החבר'ה האלה הלכו לדרכם, לא שמעתי מהם שנה, לא כלום, דרך אגב כשנפרדנו אם הם טענו לכאורה שמה שאני עשיתי כאילו שייך להם וזה, לפחות אני מצפה שהיו שולחים לי איזה נייר אומר לי אדוני תשמע נפרדנו אומנם אבל אנחנו מצפים ממך שלא תעשה, תדע לך, תזהר הידע הוא שלנו או משהו, לא אמרו כלום.
...
העד: לא שמעתי מהם לא, " (עמ' 243)
...
"העד: כלום, גורנישט. בקיצור עברה שנה עד מרץ 2017 אני לא עקבתי אחרי מה הם עושים, לא שום דבר, לא יודע מה הם עשו גם אם הייתי זה, לא יודע, לא יודע מה הם עשו,
כב' השופט: טוב.
העד: העובדה היא שבמרץ 2017 בבוקר אביבי צח, צלצל אלי מושיק,
כב' השופט: 2016?
העד: 17, עברה שנה, שנה לא עשיתי איתם כלום. שמתי את הכל במקרר וזהו.
כב' השופט: נו?
העד: בשנת 2017 צלצל אלי מושיק ואמר לי תשמע אני יכול לדבר איתך? אתה לא כועס עלי? אתה זה, כאילו אחד שהולך על ביצים ככה, אמרתי לו אני לא כועס עלייך, אומר תשמע אתה יכול לעבוד איתנו? אמרתי לו תשמע אתה רוצה שאני אעבוד אתכם? (עמ' 244)
...
--- סוף עמוד 44 ---
העד: אנחנו נפרדנו כפי שאמרנו למשך איזה שנה, כל אחד הלך לדרכו. אחרי שנה הם באו אלי עוד פעם, ככה, ביקשו ממני בדחילו ורחימו האם אני יכול לשתף איתם פעולה, לחזור לשתף פעולה,
כב' השופט: כן.
העד: אמרתי להם MY WAY מה זאת אומרת MY WAY?
כב' השופט: בדרכך.
העד: כן. אמרתי להם חבר'ה לא רוצה, לא שיתופי פעולה, לא פטנטים לא אדוונצ'רס לא כלום, אני מייצר מוכר לכם את החומר.
...
העד: לא בלעדי, תרצו תקנו ממי שאתם רוצים, לא ממני, ממי שאתם רוצים.
...
העד: ... אמרתי להם עוד דבר אם יש לכם איזה פטנטים ששומרים עליכם אז אני יכול לייצר את החומר הזה ושלום על ישראל אני לא יכול להשתמש בו כי יש לכם פטנט אבל אם אין פטנט כל אחד יכול להשתמש בחומר הזה. עכשיו הם באו וביקשו ממני בכלל שהם באו שאני אייצר להם, הם ביקשו ממני שאני יכין להם ספר תהליך, הצעה איך לייצר והרעיון היה, הם ביקשו שאני אתן להם תזרים איך מייצרים את החומר, מה התהליך, מה הציוד, מה כל הדברים שאני אתן להם, הם יצאו מנקודת הנחה שיש לי את הדבר הזה כבר הרי, כן והם יקנו ממני את חומר הציפוי ואני אמכור להם את חומר הציפוי והם יעשו את זה אצל יצרן צד ג', אני לא יודע אצל לוכסמבורג או וואט אבר, כן וגם העליתי להם גם אופציה שאולי יש אפשרות, אני יכול לבדוק לייצר את זה באמצעותי דרך איזה קבלן משנה שאני אשכור את השירותים שלו והכנתי להם הצעה כזו, הכנתי להם הצעה שאומרת ככה וכך יעלה תזרים תהליך, ככה וכך יעלה זה, כך וכך, זה ויש אפשרות לעשות את זה אצלי על מנת שנוכל לעשות את זה אצלי אנחנו צריכים לעשות הרצה של איזה 50 או 100 קילו משהו כזה מסיבה אחת, קבלן משנה אני צריך לקבל ממנו הצעת מחיר כמה יעלה לייצר את זה. אני לא יכול להציע להם את החומר אם אני לא יודע כמה יעלה לי ואני צריך לדעת גם כן שאני בין זה שאני ייצרתי כמות קטנה במעבדה ובין זה שאני אייצר אותו עכשיו בכמות יותר גדולה האם האיכות נשארה אותו דבר מבחינתכם? יכול להיות שיבואו ויגידו לי תשמע מה שעשית אז זה לא מתאים לפעם, כן, יש פלקטואציה,
--- סוף עמוד 45 ---
...
העד: כן. אז כן, אז סיכמנו והצעתי להם ויש להבדיל, אני במפורש אמרתי להם הסכם ייצור, לא פיתוח לא כלום כי פיתוח מהרגע שהרעיון עד שאתה מגיע למפעל או עד שאתה מגיע למשהו זה זמן רב מאוד שיכולים והתעשייה הכימית זה שנים וסכומי כסף מטורפים, " (עמ' 250, 251)
בתאריך 30.3.2017 נחתם הסכם הייצור הראשון – לייצור 50 ק"ג מהמוצר על מנת שניתן יהיה לבחון את התאמתו (מוצגים 30 אוריס, 5 בלוגרין)
"..... "התחייבות הצדדים:
בלוגרין:
- יספק לאוריס 50 ק"ג בשל סודיום פרקרבונט .....
- יעביר לאוריס כתב הזמנת מוצרים בהתאם להסכם זה.
- יבצע את התשלומים כמוסכם בהסכם זה.
אוריס:
- תפעל מול המשרד לשמירת איכות הסביבה לקבלת היתר רעלים (חד פעמי) המאשר אחזקה וטיפול בגופרת נחושת.
- תרכוש מחברת מכרות תמנע 50 ק"ג של גופרת נחושת (FEED GRADE) כפי שמצויין במסמך הנלווה להסכם זה.
- תבצע ציפוי של גופרת הנחושת ושל הסודיום פר קרבונט כך שיתקבלו 2 מוצרים במשקל של 50 ק"ג, כל מוצר. הציפוי יתבצע באמצעות קבלן משנה של אוריס (חברת פולכרום מינרלים ברחוב המלאכה 3 נשר) ובהתאם להנחיות והשגחת אוריס.
....
תשלומים:
(פירוט התשלומים)
שונות:
--- סוף עמוד 46 ---
- סודיות: הצדדים יישמרו על סודיות בהתאם להסכם הסודיות אשר נחתם בין הצדדים בינואר 2016.
...
- החתימה על מסמך זה אינה מעניקה לצד ב (בלוגרין י.פ) זכויות כלשהם בטכנולוגיה אשר פותחה על ידי אוריס ואשר כוללת את חומרי הציפוי ותהליך הציפוי של החומרים אשר סופקו על ידי צד ב".
ואז, כדברי ד"ר יצחק יניב:
"העד: ואחרי שהוא אישר שה-50 קילו האלה מתאימים ואחרי שקיבלתי מהקבלן משנה שלי את התמחיר אז הלכתי לעשות הסכם ייצור מספר 2 לגבי הטונות. " (עמ' 253)
ביום 25.4.2018 נחתמה תוספות להסכם זה המתייחסת לייצור סודיום פרקרבונט מצופה (מוצג 37 אוריס).
את הפורמולה/המוצר CU20 - שיוצר על ידי אוריס - החלה בלוגרין לשווק בשיווק מסחרי באמצעות לוכסמבורג.
ביום 18.6.2017 נחתם "הסכם ייצור 2" – הסכם ייצור מסחרי – הדומה במהותו ל"הסכם הייצור" מיום 30.3.2017 בו נאמר בין השאר שאוריס תייצר ותספק לבלוגרין "10 טון להזמנה בודדת של כל מוצר ולא יותר מ 100 טון לשנה של כל מוצר מצופה. כל זאת על בסיס כמויות המקסימום המאושרות ע"י המשרד לאיכות הסביבה. וזאת על מנת שיתאפשר לבלוגרין לספק את צרכי לקוחותיה". גם בהסכם זה יש הפנייה להסכם הסודיות מינואר 2016 : "סודיות: הצדדים ישמרו על סודיות בהתאם להסכם הסודיות אשר נחתם בין הצדדים בינואר 2016" (מוצג 31).
בהתאם ל"הסכם ייצור 2" אמורה אוריס לקבל תמורה נאה עבור ייצור ואספקת המוצר כשהיא נעזרת לצורך הייצור – בידיעה ובהסכמת בלוגרין – בחברת פוליכרים מינירלים (1978) בע"מ, עמה יש לאוריס "הסכם סודיות" (מוצג 32).
בעדותו מספר ד"ר יצחק יניב
העד: ומאותו רגע אחרי שנחתם ההסכם הזה ואחרי שקיבלנו את ההיתר רעלים נכנסו לייצור מסחרי.
...
העד: והייצור המסחרי בהתחלה היה טונה ואחר כך היה 10 טון, זה הכל.
...
--- סוף עמוד 47 ---
העד: אז היה ייצור מסחרי. כן, זה מה שהיה, אנחנו מכרנו להם, הם לקחו את החומר, הם מכרו אותו ללוכסמבורג, לוכסמבורג הפיצו, היה להם הסכמים שאני אפילו לא, בדיעבד אני רק נודע לי שהיו הסכמים. " ( עמ' 255)
בחודש יוני 2018 החלו ד"ר יצחק יניב ודדי לוכסמבורג ביוזמה שלו, במו"מ למכירת הפורמולה וטכניקת הייצור של אוריס ללוכסמבורג.
מו"מ זה לא הוסתר מבלוגרין. הוא הובא לידיעתה על ידי דדי לוכסמבורג.
מספר ד"ר יצחק יניב:
"העד: יפה. עד איזה שהוא שלב בחודש יוני 2018,
כב' השופט: כן.
העד: הגיע אלי דדי לוכסמבורג ואמר לי תשמע, אני מעוניין לקנות ממך את הידע שלך, מעונין לקנות את הידע אז האמת היא שהתלבטתי אבל במצבי ובגילי ובהכל אמרתי בסדר. התחלתי לנהל איתו משא ומתן שאני אמכור לו את הידע, איך לייצר, איך הכל, איך כל מה שקשור בדבר הזה וגם הוא אמר לי שהוא הודיע לבלוגרין שהוא מנהל איתי משא ומתן וכתוצאה מזה יום אחרי זה קיבלתי טלפון ממושיק אמר לי תשמע, אתה, שמענו מדדי ככה וככה אמרתי לו כן, אני מדבר איתו, מבחינתי הכל שקוף לא קרה כלום זאת אומרת כל ההתחייבויות שלי כלפיכם נשארות זאת אומרת מבחינתי יהיה יצרן אותו יצרן קבלן משנה שלי שיש לי איתו הסכם בלעדיות לייצר. " (עמ' 255)
ביום 14.6.2018 שולח דדי לוכסמבורג מכתב לד"ר יצחק יניב.
במכתב/דואר אלקטרוני זה, מבקש דדי לוכסמבורג להיפגש עם ד"ר יצחק יניב בין השאר לצורך:
" איציק שלום
אני מעוניין להפגש בנושאים
א. יצירת שוק וייצור רכיבי הציפוי לנחושת (ועוד מוצרים לציפוי
ב. תכשיר לחיטוי TCCA (מצופה)?.
ג. ציפוי מוצר שלנו להשהיית התמוססות בתוצרת גרגרים/גבישים בגודל אחיד.
....
שלח בבקשה כמה מועדים שיכולים להתאים לך.
--- סוף עמוד 48 ---
כל טוב
דדי (דוד) לוכסמבורג. "
(נספח 38 אוריס)
ביום 24.6.2018 התקיימה שיחה טלפונית בין ד"ר משה הראל ובין ד"ר יצחק יניב.
השיחה הוקלטה (מוצג 38(א) אוריס).
האזנתי לשיחה זו.
בשיחה זו מספר ד"ר משה הראל לד"ר יצחק יניב, שדדי לוכסמבורג התקשר אתו ואמר לו שד"ר יצחק יניב מעביר לו את הטכנולוגיה של ייצור הפורמולה.
ד"ר יצחק יניב מאשר את קיומה של אותה שיחה.
ד"ר משה הראל מגלה אי שביעות רצון מכך.
ד"ר יצחק יניב מנסה להרגיע אותו ומדגיש שאם יעשה הדבר, כל ההסכמים הקיימים בין אוריס/ד"ר יצחק יניב ובין בלוגרין, ובין אוריס לבין פוליכרום, יישארו תקפים ויעברו לדידי לוכסמבורג אשר ימשיך לפעול על פיהם.
ד"ר משה הראל אינו משתכנע ואומר לד"ר יצחק יניב שזה מדאיג אותו משום שזה מגביל אותו אם הוא יפסיק לעבוד עם לוכסמבורג כמפיץ וירצה לעבור למפיץ אחר.
ד"ר יצחק יניב מנסה שוב להרגיע את ד"ר משה הראל ואומר שהוא לא עשה הסכם הפצה עם לוכסמבורג, ההסכמים ביניהם לא משתנים אלא רק עוברים לאחר כפי שאם חס וחלילה היה נפטר וההסכמים היו עוברים לאחר. כל ההתחייבויות יישארו כשהיו ומבחינה זו לא קרה דבר, וחוזר ומדגיש, שהוא ודדי לוכסמבורג לא סגרו על שום הסכם הפצה ועל שום הסכם שיווק וכי כל מה שיכולה פוליכרום לייצר מבחינת רעלים, ימשיך.
(בהמשך נמשכת השיחה על היחס אותה מקבלת בלוגרין –אביו של ד"ר משה הראל –בעת שהוא מגיע למפעל של פוליכרום לקבל את המוצר).
--- סוף עמוד 49 ---
ביום 25.6.2018 מתקיימת שיחת טלפון מוקלטת נוספת בין בלוגרין/גדי אפלבאום לבין ד"ר יצחק יניב (מוצג 39 אוריס).
האזנתי לשיחה זו.
בשיחה זו, שב ומביע גדי אפלבאום את התנגדות בלוגרין למהלך של העברת הידע והטכנולוגיה ללוכסמבורג:
"אנחנו לא נסכים על דבר כזה אני אחרי השיחה הזאת אעשה את אותה שיחה עם דדי... אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות. ... לנו אין שום בעיה עם פוליכרום אבל אם יש בעיה עם פוליכרום אז אפשר ללכת ליצרן אחר אבל לא כמו דדי, לא יצרן מתחרה שהוא גם מתחרה וגם יצרן".
ד"ר יצחק יניב מדגיש שמדובר בייצור חומר שהוא ייחודי ובלעדי שלו המיוצר על פי טכנולוגיה שלו אותו הוא מוכר כרגע לבלוגרין, וכי הוא יכול למכור אותו לכל מי שהוא רוצה וכי לא נתן לבלוגרין בלעדיות למכור רק להם את החומר והוא יכול למכור את החומר לכל מי שירצה, הגם שכרגע הוא לא מוכר אותו לאף אחד ולא משתמש בציאנו-בקטריה ולא בסרטנים, ואין לו כל כוונה לפעול בשוק הזה.
בשיחה זו חוזר ד"ר יצחק יניב על כך שההתניה עם דדי לוכסמבורג הייתה, שאם תנאיו יתקבלו, ההסכמים הקיימים עם פוליכרום ועם בלוגרין נשארים על כנם: "אני ממחה אותם AS IS ככתבם ולשונם אליך זה הכל. זאת אומרת ההתחייבות שלי הופכות להיות התחייבות שלך מול בלוגרין". וחוזר ושואל, רחמנא ליצלן, מה יהיה אם הוא ימות או יצא לפנסיה ?
גדי אפלבאום אינו מסכים לכך:
"אני לא מסכים שתעביר את ההתחייבות שלך לאף אחד שאני לא אתן לך את ההסכמה כי מפורשות שלי לגביו".
הוויכוח בין השניים נמשך לכל אורך השיחה וגדי אפלבאום מודיע לו, שהוא הולך לנהל עם דדי לוכסמבורג בדיוק את אותה שיחה.
בסיום השיחה, מציע גדי אפלבאום לד"ר יצחק יניב לרכוש ממנו את הידע והטכנולוגיה לייצור הפורמולה הצפה.
על כך מגיב ואומר ד"ר יצחק יניב:
--- סוף עמוד 50 ---
"יש לי תנאים אם תיתן לי את התנאים שלי אני אמכור לך ".
לבקשתו של גדי אפלבאום אומר ד"ר יצחק יניב שיכין מסמך מסודר של דרישותיו ומוסיף:
"האמת היא שעכשיו אני ממתין מצד אחד לשמוע מלוכסמבורג, ממתין לשמוע ממנו, במקביל אין שום בעיה אני אכין לך הצעה, אני אשלח לך את ההצעה, תיתן לי הצעה. אני אכין לך מסמך אני אשלח לך תרצה לעמוד בזה בבקשה".