ואכן, כבר בחוות דעת של משרד הבריאות מיום 15.12.2020 שנזכרה לעיל, נכתב כי התרומה השולית של כלי השב"כ ביחס לחקירות האנושיות בשלושת השבועות שקדמו לחוות הדעת, עמדה על 11% מכלל החולים שאותרו באופן בלעדי על ידי השב"כ. על פי מתודולוגית החישוב של משרד הבריאות, בידודם של אלה מנע בשלושת השבועות המדוברים כ-1,680 חולים נוספים שאילו חלו תוצאתם המסתברת הייתה עוד מעל 37 חולים קשים ו-14 נפטרים.
14. במאמר מוסגר: מאלף לציין שלמרות המידע העצום שהצטבר בעקבות השילוב בין איכוני השב"כ לחקירות האפידמיולוגיות, פילוח הנתונים לוקה בחסר. ניתן היה לצפות כי בחלוף הזמן ועם הצטברות הנתונים, ניתן יהא לרדת לרזולוציות שהן יותר מנתונים של גילאים והיקף התחלואה ביישוב כזה או אחר. למשל, מה מידת הסיכון להידבקות של קופאי בסופר או של נהג אוטובוס; מה מידת הסיכון להידבקות בסופר או באוטובוס; מה מידת הסיכון להידבקות בהתקהלות באוויר הפתוח והאם ניתן להבחין בין התקהלות לצורך הפגנה לעומת התקהלות לצורך תפילה או הלוויה או "שבעה".
15. שיקולי העלות-תועלת אינם מסתכמים אך ורק בנתונים יבשים.
נשמעה הטענה כי איכוני השב"כ הביאו לאובדן אמון הציבור עקב הבידודים ההמוניים השגויים, ודומה כי יש בדברים טעם. לכך יש להוסיף את האפקט המצנן הנובע מהידיעה והתחושה של הציבור שהוא נמצא תחת מעקב מתמיד (וראו מיכאל בירנהק "פרטיות במשבר: הנדסה חוקתית והנדסת פרטיות" משפט וממשל 13 (צפוי
--- סוף עמוד 57 ---
להתפרסם ב-2021)). הדבר בא לידי ביטוי בכך שחלק מהציבור החל להשאיר את הטלפון בבית בצאתו ובלכתו בדרך.
גם שיקול זה ראוי לקחת בחשבון.
16. סעיף 12(א) לחוק הסמכת השב"כ הקובע כלהלן:
קידום ועידוד של שימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים
הממשלה תמנה צוות שרים שיכלול את ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר הבריאות, שר המשפטים, שר המודיעין ושרים נוספים כפי שתחליט (בחוק זה – צוות השרים), לבחינת הצורך בהמשך ההסתייעות בשירות לפי חוק זה, בהתחשב במצב התחלואה בישראל בשל נגיף הקורונה החדש, בתרומת תוצאות פעולות הסיוע לצמצום התפשטות המחלה ובקיומן של חלופות להסתייעות כאמור, והכול בהתחשב, בין השאר, בפגיעה בזכות לפרטיות; לפני הצוות תונח חוות דעתה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בעניין זה.
אכן, חוות דעתה של הרשות להגנת הפרטיות אינה מחייבת, אך דרישת המחוקק לפיה יש להניח בפני הצוות חוות דעת מטעמה, מלמדת כי המחוקק סבר שיש ליתן לה משקל. הרשות להגנת הפרטיות קראה לממשלה, כבר בתחילת הדרך, להיערך ל"שגרת קורונה" ולהשתמש באמצעים חלופיים מידתיים, אשר יוכלו לשמש לטווח ארוך, גם בעתות גאות ושפל של המגפה (חוות דעת הרשות מיום 14.7.2020). בהמשך, ולנוכח התועלת השולית הפוחתת של איכוני השב"כ, הרשות להגנת הפרטיות חזרה והביעה עמדתה כי השימוש בכלי של השב"כ ייעשה רק במצבים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו או שלא מסר מגעים כלל. עמדה דומה הביע גם השב"כ, ואין לי אלא להצטרף למסקנתה של חברתי הנשיאה ולסעד שניתן על ידה.