12. ביום 16.2.2021 עדכנו משיבי הממשלה כי ביום 10.2.2021 התקבלה החלטת ממשלה מס' 794 בה הוחלט לאמץ את המלצת צוות השרים מיום 8.2.2021 בדבר
--- סוף עמוד 12 ---
הסמכת השב"כ לסייע למשרד הבריאות למשך 21 ימים נוספים – עד ליום 3.3.2021 (להלן: ההכרזה האחרונה). עוד צוין כי ביום 15.2.2021 אישרה ועדת החוץ והביטחון הכרזה זו.
תמצית טענות הצדדים
13. טענתם המרכזית של העותרים היא כי השימוש בשב"כ לשם איתור מגעים פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות ובזכות לחירות. עיקרה של הפגיעה בזכות לפרטיות טמון לשיטתם באפשרות הנתונה לממשלה לאסוף בצורה כפויה נתוני מיקום אשר עשויים לגלות מידע אישי הנוגע לפרט, כגון מצב בריאותי ונפשי, אמונות, דעות פוליטיות, נטייה מינית, מצב כלכלי וכיוצא באלה, במיוחד בהינתן העובדה שכיום ניתן לבצע דה-אנונימיזציה למידע באופן פשוט יחסית מבחינה טכנולוגית. לגישת העותרים, לכך מתווספת הפגיעה בזכות לחירות הנגרמת כתוצאה מכך שהחוק מאפשר להורות לאדם להיכנס לבידוד של עד שבועיים, ללא כל הנמקה או הסבר.
לטענת העותרים, חוק הסמכת השב"כ אינו צולח את מבחני פסקת ההגבלה שכן פגיעתו בזכות לפרטיות ובזכות לחירות קשה מאוד, ומנגד – התועלת המופקת ממנו מוגבלת. העותרים מדגישים את חלוף הזמן מאז פרוץ המגיפה ואת שינוי הנסיבות שהתרחש מאז חקיקתו של החוק, ובכלל זה: הקמתו של מערך יעיל של חקירות אפידמיולוגיות, מערך החיסונים נגד הנגיף וכן הירידה בתועלת השולית המופקת מהשימוש בכלי השב"כ. לגישת העותרים, בהינתן שינוי נסיבות זה אין עוד הצדקה לשימוש גורף בכלי זה אשר פוגע קשות באמון הציבור בממשלה ומוביל ל"תחושת מעקב" ולאפקט מצנן על התנהלותם של פרטים. עוד טוענים העותרים כי יש לקבוע שסעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת אינו מאפשר את הארכת חוק הסמכת השב"כ, שכן מדובר בחקיקת חירום חריגה שהמשיבים עצמם סברו ש"מרכיב הזמניות" בה – קרי, תחולתה למשך חצי שנה בלבד והצורך בקיום הליך חקיקה מלא לאחר מכן – הוא מרכיב משמעותי בצליחת המבחנים החוקתיים. לחלופין, העותרים טוענים כי יש לקבוע שנפל פגם היורד לשורשו של עניין בהחלטת הממשלה להמשיך ולהכריז על הסמכת השב"כ, ועל כן יש להורות על בטלות החלטה זו. לבסוף, באשר לחובה לקדם חלופה טכנולוגית, טוענים העותרים כי בשל הסתמכות הממשלה על כלי השב"כ היא נמנעת מלקדם את השימוש בחלופה טכנולוגית, בניגוד לחובתה לפי סעיף 12א לחוק הסמכת השב"כ.