תמצית טענות EY
121. לטענת EY ישנן מספר עילות סף משפטיות לדחיית התביעה כנגדה – לרבות היעדר עילה והיעדר יריבות, שכן בהתאם להלכה הערכות שווי המבטאות שווי גבוה יותר מהשווי במציאות אינן מסיבות נזק לחברה; כי הסך המקסימאלי שיכולה התובעת לתבוע מ-EY הוא בגובה שכר הטרחה ששולם לה – 170 אלף ש"ח, בהתאם להסכם יסודי בין הצדדים; כי לא ניתן להמחות זכויות תביעה בנזיקין, ולכן המחאת זכויות התביעה של הנושים לחברה לא הייתה ניתנת להמחאה מלכתחילה; כי הנזק שנטען בחוות הדעת הכלכלית חורג מהנזק הנטען בדו"ח החקירה באופן שמהווה הרחבת חזית אסורה.
122. לגוף הדברים, ביקשה EY להדגיש כי הסתמכות על נתונים ותחזיות המתקבלים מהנהלת החברה היא פרקטיקה מקובלת, הן בעולם המעשה והן בדין, והדבר עולה לטענת EY גם מעמדת סגל רשות ניירות ערך.
123. עוד ביקשה EY לדחות את הטענות לפיהן הסתמכה באופן עיוור על המצגים שהוצגו לה בעל-פה על ידי הנהלת החברה, ותו לא. כך, טוענת EY כי בהתאם לראיות שצורפו בתצהיר פישהוף, ובהתאם לחו"ד מופקדי, EY סקרה את הנתונים שנמסרו לה מנציגי החברה ובחנה את סבירותם, תוך שהיא מסתמכת כדין על כך שהנהלת החברה לא החסירה ממנה נתונים או הציגה בפניה מצגי שווא; הוסיפה וביקשה מידע נוסף לרבות תקציב מעודכן לשנת 2014 בהתאם לתיקונים 6 ו-7 להסכם ובהתאם לנתונים נוספים שציינה; ההסכם עם סמסונג, כמו גם התיקונים שלו, עמדו לרשות EY בעת הערכת השווי; וכמפורט בהערכות השווי עצמן – EY התייחסה למידע גלוי רב שנותח בקשר עם השפעתו של שווי פעילות סמסונג לרבות סקירת כלכלית ישראל, ניתוח שוק ציוד הקצה העולמי, ניתוח ענף הסלולר בישראל ועוד.
124. לשיטת EY העובדה כי מדובר בהערכת שווי לפעילות, אין משמעה כי הערכת השווי מתייחסת לפעילות שהיא מחוסרת סיכון. כמו כן, בהתאם לטענה בחו"ד מופקדי שלא נסתרה, לא זו בלבד ש-
--- סוף עמוד 33 ---
EY התחשבה לצורך הכנת הערכות השווי בכל הסיכונים שהתובעת טענה כי לא נלקחו בחשבון, אלא שהיא אף הניחה את התרחישים החמורים ביותר – לרבות סיכון של פירוק.
125. לטענת EY, בחינת המומחה עובדיה מטעם התובעת התאפיינה בשימוש סלקטיבי בנתונים ובאי דיוקים רבים, וכן התבססה על מבחן השוואתי שטחי שלא יושם נכונה, כאשר טענתו הפוזיטיבית היחידה הייתה שההסתברות שהיה נכון לתת להארכת ההסכם הזיכיון היא 50%, ועל כן בוודאי שלא ניתן בנסיבות העניין לטעון על סמך זאת להתרשלות של .EY כמו כן, נטען כי יש לדחות את טענותיו של המומחה עובדיה כנגד השימוש של EY בשיטת DCF במסגרת הערכות השווי, שכן מדובר בשיטה המקובלת ביותר להערכה כללית של שווי פעילויות וחברות.