117. כמו כן, התייחס בן דב גם לטענת התובעת כי הוא החזיק במידע עודף שהגיע אליו מכוח תפקידו בפרטנר, ולא חלק אותו עם שאר חברי הדירקטוריון, וטען כי מדובר בהרחבת חזית אסורה ובטענה חסרת בסיס משפטי, שכן העברת מידע בין שתי חברות ציבוריות הוסדרה בדין, ובהתאם להנחיות היועצים המשפטיים של החברה.
118. אשר לטענה כי דירקטוריון החברה התיישר למעשה עם הקו שהוביל בן דב, והעדיף את האינטרס שלו כבעל שליטה – גם במקרה זה טוען בן דב כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, וממילא כי רוב הדירקטוריון הורכב מחברי דירקטוריון שלא מונו על ידו, ביוזמתו או בתקופתו. יתרה מכך, נטען כי מצבה הכספי והתזרימי של החברה נדון גם בוועדת הביקורת וועדת המאזן בחברה, שהורכבו מדירקטורים בלתי תלויים וחסרי כל נגיעה לבן דב.
119. כמו כן, נטען כי החברה התחייבה בפני בן דב בכתב שיפוי מיום 1.7.2008, לשפותו בגין כל חבות או הוצאה שתוטל עליו, לרבות מכוח הליך משפטי, על כל פעולה שנעשתה על ידו כבעל שליטה ויו"ר דירקטוריון. התובעת זנחה בסיכומיה את טענתה כי כתב שיפוי זה בוטל ואינו תקף, וממילא אין מחלוקת לטענת בן דב כי במועדים הרלוונטיים לחלוקות – כתב השיפוי היה בתוקף.
120. אשר לעילת התביעה השנייה, נטען כי בנוגע להערכת השווי הראשונה הוכח כי בן דב לא היה מעורב כלל בהעברת מידע כלשהו ל-EY, כפי שגם הבהירה EY במסגרת תצהיר פישהוף. לגבי הערכת השווי השנייה, העיד בן דב כי מעורבותו הסתכמה בפגישה בה הסביר ל-EY את הרציונל שעמד בבסיס התיקון השביעי. עוד נטען כי גם ניסיון התובעת לטעון כי היו התכתבויות בין בן דב ל-EY שניסה להסתיר, הופרכו עם עדותו של שחר לפיה בן דב שיתף אותו בדברים.
--- סוף עמוד 32 ---
זאת ועוד, נטען כי אשר לטענה כי בן דב הכניס "גלולת רעל" לתיקון השישי בדמות תניית השליטה – מדובר היה ביוזמה של סמסונג שהסתמכה על פרקטיקה סטנדרטית ומקובלת, כאשר סוגיה זו טופלה לדברי בן דב על ידי אישור ההסכם כעסקה חריגה עם בעל שליטה.
נוסף על הדברים האלו, נטען כי לא הוכח הקשר בין המידע שלטענת בעל התפקיד לא גולה ל-EY לבין מסקנות .EYכך, בין היתר, לא הוכח כי הסטייה מיעדי המכירות, שנבעה מהייבוא הפרללי, הייתה בעלת משמעות כלשהי לשווי פעילות סמסונג; לא הוכח כי הדיאלוג בין החברה לסמסונג בעניין העמידה ביעדי הרכישה חרג משיח רגיל בין ספק למפיץ; ולא הוכח כי המידע הרלוונטי לא הועבר ל-EY.