הנתבעים טענו כי הם פרעו ממקורותיהם האישיים, יחד עם הנתבעים 3 ו - 4, את חובות החברה לצדדים שלישיים, בעוד התובע אינו משתתף בתשלומים אלה, וכי לא בכדי בחר התובע להגיש תביעתו רק לאחר שהחברה פרעה את מלוא חובותיה ממקורותיהם האישיים של הנתבעים 1- 4.
הנתבעים 1 ו - 2 הכחישו את כל טענותיו של התובע בכתב התביעה בין היתר ביחס למעמדו ותפקידו של הנתבע 1; לגבי מצגי השווא הנטענים על ידו הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי; לעניין הקשר בין החברה היפנית ובין החברה דנן; לגבי נתונים שנמסרו על ידם לעניין מצבה הטוב של החברה ערב ההשקעה או לעניין התנהלותם לאחריה; הנתבעים הכחישו את כל טענותיו העובדתיות של התובע והפן המשפטי הנלווה לטענות אלה, לרבות במישור החוזי ובמישור הנזיקי, וטוענים כי התובע אינו זכאי לסעדים המבוקשים על ידו.
עוד נטען כי התובע, משיקולים השמורים עמו, הוא שביקש שלא לבצע את הקצאת המניות בפועל, אלא להתייחס אליו כבעל מניות בפועל (סעיף 20 לכתב ההגנה של הנתבעים 1 ו-2) בכל הנוגע להחלטות מהותיות לרבות לעניין הפסקת הפעילות של החברה.
בסיכומיהם טענו הנתבעים 1 ו - 2 כי לא עלה בידי התובע להוכיח אף אחת מהטענות שהועלו על ידו בכתב התביעה, שנותרו כולן כטענות בעלמא חסרות תימוכין משפטי או עובדתי, וכי מדובר בתביעת סרק שדינה להידחות.
עוד נטען כי התנהלותו הדיונית של התובע לרבות מספר הבקשות שהוגשו על ידו, אופן הגשתן ותדירות הגשתן חורגים מהמקובל והסביר בהליך משפטי ומגלמים חוסר תום לב דיוני שגרר את הנתבעים להוצאות נכבדות שהוערכו בכ - 100,000 ₪.
5. הנתבעים 3 ו - 4 בכתב הגנתם כפרו בכל הנטען כנגדם.
זה המקום לציין שהנתבעת 3 נפטרה במהלך ההליך בטרם נחקרה על תצהירה, אותו עתר ב"כ התובע בסיכומיו להוציא מן התיק. בקשות שונות שהוגשו על ידי התובע לצירוף בעלי דין אחרים במקומה של הנתבעת 3 ז"ל נדחו על ידי והחלטה זו אושרה גם על ידי ערכאת הערעור.
עו"ד חברון המשיך לייצג את הנתבע 4 עד תום ההליך.
בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים 3 ו - 4 הועלו טענות דומות לאלו שהועלו על ידי הנתבעים 1 ו - 2 לרבות לעניין מועד הגשת התביעה וחוסר תום הלב הגלום במועד ההגשה (2/2015) בשים לב לכך שהתביעה הוגשה רק לאחר שהסתיים פירעון חוב החברה לבנק באמצעות הנתבעים או מי מהם.
לגבי הנתבעת 3 נטען כי עבדה בחברה במהלך תקופה מסוימת אך לא בתקופה בה נחתם ההסכם וכי היא לא הייתה מעורבת במגעים עם התובע.