חברה ציבורית, מעוניינת לבצע עסקה עם חברה נוספת, עניין פשוט שבדרך כלל מצריך אישור בדרגי ההנהלה של החברות השונות, אבל מה אם לשתי החברות יש בעל שליטה משותף? בניגוד למצב פשוט של ניגוד עניינים בעסקה המערבת בעל שליטה - מנהלי החברות עשויים למצוא את עצמם, באופן טבעי, פועלים לטובת בעל השליטה שמינה אותם או יכול להשפיע על המשך העסקתם, ולא לטובת החברה ובכך החברה ויתר בעלי המניות יפגעו.
חוק החברות הישראלי מחייב במקרה כזה "אישור משולש", קרי, נדרש אישורם של שלושה אורגנים שאינם קשורים לבעל השליטה לאשר את העסקה - ועדת הביקורת; הדירקטוריון; והאסיפה הכללית. מדובר במנגנון פרוצדוראלי מחייב אשר בלעדיו לא יהא תוקף לעסקה ובנוסף קיים גם תנאי מהותי והוא שהעסקה "לטובת החברה". הוראות אלו נועדו כדי להתמודד עם הסיטואציה המורכבת (והבלתי אפשרית מבחינת מנהלי החברה), בה, הלכה למעשה, בעל השליטה מבצע עסקה עם עצמו (על גבם של החברה ויתר בעלי המניות). עם זאת, לא תמיד היה די ביישום המבחן המשולש בכדי לרפא את החששות הנובעים מעסקה שכזו ובפרט החשש שמא תנאי העסקה מוטים לרעת החברה ולטובת האינטרסים של בעל השליטה. פתרון וולנטרי שנבחר לעיתים היה הקמתה של וועדה בלתי תלויה (בנוסף לוועדת הביקורת) לפיקוח על ההליך. נתיב דומה בחר המחוקק גם בתיקון משנת 2014 לחוק לקידום התחרות שהטיל על וועדת הביקורת חובה לקבוע הליך תחרותי בעסקאות מסוג זה. עם זאת, הקמת וועדה, בנוסף ומעבר לנדרש ומבלי הסדר חוקי מעלה את השאלה – מה הם חובותיהם של חברי הוועדה הבלתי תלויה?
בהליך שנדון בבית המשפט העליון ביולי, 2023, נדונה שאלת הדלפת חומרים מהוועדות המיוחדות שהקימה בזק בעסקאותיה עם יורוקום ו(באמצעות חברת הבת Yes) חלל תקשורת בע"מ – הדלפה שבוצעה, לכאורה, על ידי חברת הוועדה אל בעל השליטה המשותף, מר שאול אלוביץ. בית המשפט העליון קבע שעל אף שאין מקור מפורש בחוק לחובת הסודיות בדיוני הוועדה הרי שקיומם של המנגנונים שנקבעו בדין לגבי התקשרות עם עסקאות בעלי עניין וטיבו של מוסד הוועדה המיוחדת בכללותו מגבשים הנמקה נורמטיבית לקיומה של חובת סודיות והפרתה של זו, במקרה זה, מהווה עבירה פלילית. מקרה זה שונה ממקרה אחר שנדון בבית המשפט העליון בשנת 2021 ובו העברת המידע נעשתה על ידי הוועדה המיוחדת עצמה והשאלה שעמדה שם למבחן היתה בחינת טיב עבודת הוועדה המיוחדת ולא האם הופרו נורמות פליליות בהדלפת חומרים סודיים לבעל השליטה, ובו נפסק כי אין בהעברת החומרים לידי בעל השליטה בכדי להביא לביטול האישור שניתן לעסקה.
עסקאות בין חברות עם בעל שליטה משותף, ובפרט כאשר מדובר בחברה ציבורית, הינו עניין מורכב וניכר כי הן המחוקק והן בתי המשפט פועלים במגמה לסגור את ה"פרצות" והאזורים האפורים במטרה לנטרל את השפעתו של בעל השליטה. לכן, בכל מקרה של עסקה עם בעל עניין ולא כל שכן בעל שליטה בחברה ציבורית חובה להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום גם לפני וגם באופן שוטף במהלך ביצוע העסקה וקבלת האישורים הנדרשים.