בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 8762/20
לפני: כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערת: שרון עצמון
נ ג ד
המשיבים: 1. אסם השקעות בע"מ
2. Nestle S.A
3. אודיסיי מ.ס בע"מ
4. יוסף אלשייך
5. ד"ר ליאורה מרידור
6. יקי ירושלמי
7. דן פרופר
8. גד פרופר
9. אברהם פינקלשטיין
10. יצחק ירקוני
11. אלי זהר
12. גבי הייק
13. פיטר נוזיק
14. טרוור בראון
15. סדריק בוהם
ערעור על פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' רונן) מיום 4.8.2020 ב-ת"צ 40404-03-16
תאריך הישיבה: כ"ד בתשרי התשפ"ב (30.9.2021)
בשם המערערת: עו"ד עידן איידן; עו"ד דוד תירוש; עו"ד חן פלג
בשם המשיבים 1, 15-7: עו"ד פנחס רובין; עו"ד נועם רונן; עו"ד תום אלקלעי
בשם המשיבות 3-2: עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל; עו"ד עוז סאסי; עו"ד סיון עודד
בשם המשיבים 6-4 : עו"ד דוד פורר; עו"ד אמיר אבני
פסק-דין
השופטת ע' ברון:
1. לפנינו ערעור על פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' רונן) מיום 4.8.2020 בת"צ 40404-03-16. בפסק הדין נדחתה בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור), שעניינה בגובה המחיר ששולם עבור מניות הציבור במשיבה 1, אסם השקעות בע"מ (להלן: אסם), במסגרת עסקת מיזוג מסוג משולש הופכי (להלן: עסקת המיזוג או העסקה). בגדר העסקה רכשה המשיבה 2, שהיא קונצרן מהגדולים בעולם בתחום המזון והמשקאות (להלן: נסטלה), את מניות הציבור באסם תמורת סך של 82.5 ש"ח למניה ובסכום כולל של כ-3.3 מיליארד ש"ח, והביאה להפיכתה של אסם מחברה ציבורית לחברה פרטית. המשיבה 3 היא חברה פרטית שהוקמה על ידי נסטלה לצורך עסקת המיזוג ונמחקה מהמרשם עם השלמת העסקה; המשיבים 15-4 כיהנו כחברי דירקטוריון באסם בעת הרלוונטית לעסקה.
בבקשת האישור נטען על ידי המערערת כי התמורה ששולמה לבעלי המניות מהציבור בעסקת המיזוג אינה הוגנת, ונתבקש פיצוי בגין הנזק שנגרם להם. במסגרת פסק דין מפורט ומקיף, לא הותיר בית המשפט המחוזי אבן שלא נהפכה ונדרש לכל טענות המערערת בנוגע לפגמים שנפלו לגישתה בעבודתה של הוועדה המיוחדת – ועדה בלתי תלויה שמונתה על ידי דירקטוריון אסם וניהלה את המשא ומתן עם נסטלה (להלן: הוועדה המיוחדת). בעניין זה נקבע כי עבודתה של הוועדה המיוחדת היתה יסודית ומעמיקה, ועם זאת לא חפה מפגמים. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים בנושא הוגנות התמורה, ובכלל זה את חוות הדעת הכלכליות שהוגשו מטעמם, והגיע לכלל מסקנה כי לא הוכח שמחיר העסקה שעליו הסכימו נסטלה והוועדה המיוחדת חורג ממתחם הסבירות – וזאת בשים לב לסטנדרט הביקורת השיפוטית שיש להחיל על חברי הוועדה בנסיבות המקרה. במצב דברים זה, הורה כאמור בית המשפט המחוזי על דחייתה של בקשת האישור.
2. יובהר כבר בפתח הדברים, כי לא מצאנו מקום להתערבות בקביעות המפורטות שבפסק הדין בנוגע להתנהלותה של הוועדה המיוחדת – בהיותן מבוססות על ממצאי עובדה ומהימנות עדים, ונטועות היטב בחומר הראייתי שנפרש לפני הערכאה הדיונית. אף לא מצאנו עילה להתערבות בממצאים שנקבעו בנוגע להוגנות המחיר ששולם לבעלי המניות – שגם הם מבוססים על התרשמותו של בית המשפט המחוזי מחוות הדעת שהונחו לפניו ומעדויות המומחים מטעם הצדדים. שיקפנו לצדדים את עמדתנו בנדון במהלך הדיון בערעור שנערך לפנינו, ובסיומו הודיעה המערערת כי היא מקבלת את המלצת בית המשפט ומוותרת על הערעור. התוצאה היא אפוא שהערעור נדחה; ועם זאת, מצאנו שיש מקום לתת את הדעת לסוגיה משפטית מרכזית שהתעוררה אגב הדיון בבקשת האישור ובערעור, ודורשת ליבון. הכוונה היא להיקף הביקורת השיפוטית על עסקת מיזוג משולש הופכי; ובכלל זה לשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה ומהו סטנדרט הביקורת שלאורו יש לבחון את הוגנות התמורה. מדובר בשאלות שטרם נדונו לגופן בפסיקתו של בית משפט זה, וההכרעה נדרשת לנוכח השלכות הרוחב על עסקאות אחרות מסוג זה. לכך אפנה עתה.