מרבית חברי הכנסת שנכחו בדיון ביום 17.8.2020, לרבות חברי כנסת מהאופוזיציה, עמדו על הקושי הטמון ביציאה לבחירות בעת ההיא – והמחלוקת שהתגלעה בין חברי הוועדה נגעה לשאלת משך הארכה שיש ליתן להעברת חוק תקציב: האם ניתן להסתפק במתן ארכה קצרה, או שמא נדרשת ארכה ממושכת יותר. חלק מחברי הכנסת הצביעו על המגבלות הנובעות מהסתייעות בתקציב המשכי לתקופה ממושכת והציעו, בין היתר, להטמיע שינויים מסוימים במודל הקיים, כך שניתן יהיה להוציא לפועל תכניות שאושרו בשנת 2019 והוקפאו בשל תקרת התקציב ההמשכי. אולם, מחלוקות אלו לא הובילו לשינוי בניסוח ההצעה והיא הונחה עוד באותו היום
--- סוף עמוד 10 ---
על שולחן הכנסת לדיון במליאה – ועברה בקריאה ראשונה ברוב של 62 תומכים מול 38 מתנגדים.
7. ביום 19.8.2020 עברה הצעת החוק לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. בפתח הדיון בוועדה, התנה ח"כ זוהר (הליכוד) את תמיכת סיעתו בהצעה בכך שתתווסף גמישות של 5% לתקציב ההמשכי לשנת 2020, וכן שבתיקון עצמו תעוגן גם הקצאת כספים שהובטחו במסגרת הסכמים קואליציוניים, ובהם כספי תמיכות לציונות הדתית ולישיבות החרדיות (פרוטוקול ישיבה מס' 116 של ועדת הכספים של הכנסת ה-23, 7-5 (19.8.2020)). הצעתו של ח"כ זוהר נתקלה בהתנגדות חברי הוועדה, והיועצת המשפטית של ועדת הכספים (כתוארה אז), עו"ד שגית אפיק, הביעה תמיהה לגביה בציינה:
"מציע חבר הכנסת מיקי זוהר ואומר: בוא נגדיל את זה ב-5%. למה 5%? [...] ההגדלה הזאת של 5% למעשה מוסיפה סכום לאותה מנה של 1/12 שתתחלק בין כל המשרדים, תתחלק ביחס לכל התקציב. ואז נשאלת השאלה: ככל שזה ייעשה לזמן ארוך יותר, אז בעצם ניתן לטעון שמדובר פה במשהו שהוא סמי תחליף תקציב בעצם בסופו של דבר. ולכן אני מציעה אולי לחשוב על מודל של חלוקת התקופות" (שם, בעמ' 23; ההדגשה הוספה).
בתום הישיבה, ולאחר שהובעו דעות שונות מטעם חברי הכנסת, סוכם כי נציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים יקדמו בחינה של נושאים אלו בתוך הממשלה, ולאחריה יתחדש הדיון בוועדה.
8. ביום 23.8.2020 התקיימו שני דיונים בוועדת הכספים, והאחרון שבהם נמשך עד לשעות הבוקר של יום המחרת. במהלך הדיונים הוצע להגדיל את תקרת התקציב ההמשכי במטרה להתגבר על הקושי הנעוץ בהתנהלות המתמשכת על בסיס מנגנון זה, המוגבל מבחינת היקפו ומבחינת השימושים שניתן לעשות בסכומים שמוקצים מכוחו. בפרט, הובהר במהלך הדיונים כי ההצעה נועדה לאפשר חלוקת כספי תמיכות מכוח הסכמים קואליציוניים שכן כספים אלו, ככלל, נמצאים בתחתית סדר העדיפויות שקבע חוק יסוד: משק המדינה.