עוד ראו עמדתו של המלומד זמיר הגורס כך:
--- סוף עמוד 15 ---
"נלך מן הקל אל הכבד ונפתח במקרה הרביעי, קרי: תקן או תקנה שלא היו קיימים במועד הבנייה, אלא נקבעו אחר-כך, לפני כריתת החוזה. במקרה זה, אנו סבורים שלקונה אין ציפייה סבירה שהדירה תתאים לתקנות ולתקנים שהמוכר לא יכול היה להיות מודע לקיומם במועד הבנייה (משום שטרם נקבעו באותה עת). דרישה שהדירה תתאים לתקנים ולתקנות שנקבעו רק אחרי הבנייה לא תמריץ את המוכר לבנות בהתאם להם, ואין זה הוגן להטיל על המוכר אחריות לאי עמידתו בתקנים עתידיים.
...
עולה מהמקובץ, שהמועד הקובע לעניין תוכן התקנים והתקנות שלפיהם תיבחן התאמת הדירה איננו בהכרח אותו מועד - רגע הכריתה או רגע הבנייה - בכל המקרים. הקונה זכאי להסתמך על תקנים ותקנות שהיו בתוקף במועד הכריתה או במועד הבנייה; ובלבד שבמקרה של בנייה שקדמה לכריתת החוזה לא יסתמך על תקנים או תקנות שעדיין לא היו קיימים במועד הבנייה."
(זמיר, 350;354)
46. בענייננו, ת"י 1555.2 פורסם כחמישה חודשים בלבד בטרם ניתן טופס אכלוס לבניין, קרי בשלהי תהליך הבנייה של הבניין, ממש בישורת האחרונה. בנסיבות אלה היה על התובעים להראות כי במועד פרסום התקן טרם בוצע חיפוי הקירות בחדרי השירותים והאמבטיה (החדרים הרטובים, עליהם חל התקן). התובעים לא טענו כן, לא שאלו את נציג הנתבעת שאלות בנושא זה במסגרת עדותו וממילא לא הוכיחו טענה זו. לאור האמור, אני דוחה את טענות התובעים בנקודה זו.
ב.5 - היעדר סף בכניסה לחדר השירותים ליד הכניסה לדירה - סעיף 17 לחוות דעת בן עזרא
טענות התובעים
47. טוענים התובעים כי בהתאם לת"י 1555.3 יש לבצע סף בגמר האיטום התת רצפתי של חדר רטוב. משמכיל חדר השירותים ליד הכניסה לדירה אסלה וכיור ויש בו 3 סוגי צנרת מים - מי רחצה, דלוחין וביוב - מדובר בחדר רטוב.
המומחה בן עזרא העריך את עלות התיקון בסך של 1,200 ₪.
--- סוף עמוד 16 ---
48. עוד טוענים התובעים כי שגה המומחה מטעם בית המשפט, עת הגדיר את חדר השירותים ליד הכניסה לדירה כחדר יבש. לטענתם, אישר המומחה כי בחדר רטוב יש לצפות את הקירות בקרמיקה, בדיוק כפי שנעשה בחדר השירותים ליד הכניסה לדירת התובעים, מה שתומך בטענתם כי מדובר בחדר רטוב.
49. התובעים מוסיפים כי הקריטריונים המבחינים בין חדר רטוב לבין חדר יבש הם אלו: חשיפה למים, סוגי צנרת ושימוש. בהתאם לקריטריונים אלה, מטבח בדירת מגורים אינו בחזקת חדר רטוב, בשל שילובו עם פינת האוכל והסלון בתכנון המודרני. לעומת זאת, חדר שירותים, בין אם יש בו כיור ובין אם לאו, כמו גם חדר אמבטיה, חדר מקלחת וחדר כביסה הם בבחינת חדרים רטובים.
50. התובעים מפנים לת"י 1924 סעיף 1.3.24, הקובע כי חדר רטוב הוא בין היתר גם חדר שירותים. עוד מפנים התובעים ל"מפרט לבניית חדרים רטובים במרחבים מוגנים" מינואר 2009 (ת/2) של פיקוד העורף, שם מוגדר חדר רטוב כחדר "המשמש לשירותים, לאמבטיה, למקלחת או לחדר כביסה".
51. משכך, עותרים התובעים כי אחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בגין סעיף זה בסך של 1,287 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח), בהתאם לאמור בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה (ת/1).
טענות הנתבעת
52. הנתבעת סומכת ידיה על קביעת המומחה מטעם בית המשפט וטוענת כי כפי שהמטבח אינו נחשב חדר רטוב, אף שיש בו צנרת מכל הסוגים, כך גם חדר שירותים שאינו כולל מקלחת אינו חדר רטוב. הנתבעת מוסיפה כי מה שחשוב לצורך ההכרעה האם יוגדר החדר כחדר רטוב הינו קיומם של מים זורמים, כגון אמבטיה או מקלחת, ולא סוג הצנרת שהותקנה בחדר. עוד נטען כי העובדה שיש ציפוי קרמיקה על חלק מהקיר אינה רלוונטית לעניין הנדון.
53. הנתבעת טוענת כי ת"י 1924 מתייחס לקירות גבס, ולכן איננו רלוונטי לענייננו. כן הפנתה הנתבעת לפסקי דין במסגרתם נקבע כי חדר שירותים אינו מהווה חדר רטוב.
דיון והכרעה
--- סוף עמוד 17 ---
54. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי אין חובה להתקין סף בכניסה לחדר השירותים ליד הכניסה לדירה. במענה לשאלות ההבהרה חזר המומחה וקבע כי בחדר שירותים הכולל אסלה וכיור – אין חובה להתקין סף. בחקירתו הסביר המומחה כי לדעתו המצב בחדר שירותים כגון זה שנבנה בכניסה לדירה דומה לזה שבמטבח. בזה כבזה אין חובה לבצע סף (עמ' 5, ש' 33-34). עוד הסביר המומחה כי תכלית סף, היוצר הפרש גבהים בין החדר הרטוב לבין יתרת שטח הדירה, היא מניעת זליגה של מים הנקווים בחדר הרטוב לשאר הדירה. משכך, הגורם הרלבנטי ביותר לצורך הגדרת חדר כחדר רטוב הוא קיומם של מים זורמים, כגון אמבטיה או מקלחת, ולא סוג הצנרת שהותקנה מתחת לריצוף (עמ' 12, ש' 15-20).
55. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לא מצאתי סיבה בולטת ומשמעותית לסטות מקביעת המומחה בעניין זה. הסבריו של המומחה בדבר התכלית העומדת בבסיס החובה להתקין סף לחדרים רטובים הניחו את דעתי כי זו אינה קיימת במקרה של חדר השירותים שהוקם ליד הכניסה לדירה, ואינו כולל מקלחת או אמבטיה. בחדר השירותים, בניגוד לחדר אמבטיה, אין צפי להצטברות מים על הרצפה, שעלולים לזלוג לחדרים אחרים. משכך אין צורך בהתקנת סף – אשר בהיעדר צורך פונקציונאלי להקמתו אף עשוי להוות מכשול. עוד אני מקבלת את עמדת המומחה כי חדר השירותים דומה במאפייניו למטבח, בו אין חולק כי לא נדרש סף, וזאת נוכח קיומם של סוגי צנרת זהים בשני החדרים, קיומו של כיור ואף חיפוי הקיר או חלקו באריחי קרמיקה. יצוין כי עמדה דומה הובעה בשורה של פסק דין (ת.א (שלום ת"א) 63558-11-14 נמצוב נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ (24.9.2020); ת.א. (שלום פ"ת) 39557-11-15 בהרב נ' מידן חברה להנדסה ולבנין השקעות 1988 בע"מ (18.6.2020); ת.א. (שלום חי') 35594-07-15 לביא נ' נורה יזמות הכרמל לניהול פרוייקטים ונדל"ן בע"מ (18.10.2019); ת.א. (שלום קר') 5241-04-14 גלבוע נ' כרמי מכוש בע"מ (18.7.2018)).
56. לאור האמור, אני דוחה את טענות התובעים בנקודה זו.
ב.6 – דלת חדר השירותים ליד הכניסה לדירה - סעיף 18 לחוות דעת בן עזרא
טענות התובעים
57. טוענים התובעים כי הדלת שהותקנה בפתח חדר השירותים ליד הכניסה לדירה אינה מתאימה לחדר רטוב, כעולה מאזהרת היצרן הרשומה במדבקה על הדלת. לטענתם, קביעת המומחה מטעם בית המשפט לפיה אין מניעה להתקין דלת זו בחדר רטוב, אינה לוקחת בחשבון
--- סוף עמוד 18 ---
את העובדה שדירת מגורים מיועדת לשימוש, בין השאר של ילדים, שלא תמיד מקפידים על כך שהדלת לא תבוא במגע עם מים.
58. המומחה בן עזרא העריך את עלות החלפת הדלת בסך של 1,000 ₪. התובעים עותרים כי אחייב את הנתבעת בפיצוי בגין החלפת שלוש דלתות המותקנות בחדרים הרטובים בדירה בסך כולל של 3,861 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח).
טענות הנתבעת
59. הנתבעת סומכת ידיה על קביעת המומחה מטעם בית המשפט, לפיה אין מניעה להתקין את הדלת שהותקנה בפתח חדר השירותים ליד הכניסה לדירה בכל חדר, לרבות חדרים רטובים. הנתבעת מוסיפה כי במקרה דנן כלל לא מדובר בחדר רטוב אלא בחדר שירותים.
60. המומחה מטעם הנתבעת, מר רפאל גיל, הפנה בחוות דעתו לת"י 23.6 העוסק ב"מכללי דלתות עץ: מכללים מוגמרים - דלתות סובבות". התקן ממיין את סוגי הדלתות על פי מיקום התקנתן בבניין, כאשר ההבחנה היא בין "דלתות חוץ" ל"דלתות פנים". התקן אינו מבחין בין דלתות המתאימות לחדרים רטובים לבין כאלו שאינן כן. משכך, אין כל דרישה מיוחדת החלה על דלתות המותקנות בחדרי רחצה. המומחה גיל הוסיף כי הדלת הינה בעלת תו תקן, ומשכך עומדת בדרישות התקן.
דיון והכרעה
61. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי אין פגם בדלת שהותקנה בפתח חדר השירותים בסמוך לכניסה לדירה, וכי הכיתוב על הדלת מזהיר מפני מגע ישיר עם מים ולא מפני שימוש רגיל, גם בחדר רטוב. על עמדתו זו חזר המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה (ת/1) וכן בחקירתו (עמ' 6, ש' 6-18). המומחה אף אישר כי אין דלתות ייחודיות לחדר רטוב (עמ' 12, ש' 18-20).
62. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לסטות מחוות דעת המומחה בנקודה זו. הדלת שהותקנה בפתח חדר השירותים ליד הכניסה לדירה הינה דלת הנושאת תו תקן. התובעים רכשו את הדירה כשהיא מוכנה למסירה, וראו ככל הנראה את הדלת (ואת המדבקה שעליה) בטרם החליטו לרכוש את הדירה, לאחר שמצאו אותה מתאימה לצרכיהם. זאת ועוד, הניסיון מלמד כי בחדרי רחצה, קל וחומר בחדרי שירותים, אין הדלת באה
--- סוף עמוד 19 ---
במגע קבוע או משמעותי עם מים, אלא לכל היותר מגע אקראי וקל. למעשה כל דלתות הפנים בדירה באות במגע כלשהו עם מים, כגון בעת שטיפת הרצפות. משכך, ניתן להניח כי אזהרת היצרן אינה מכוונת למגע אקראי וחולף של מים עם הדלת, שאם לא כן אין הדלתות מתאימות לאף חדר בדירה, גם לא לחדרי השינה. מסקנה זו עולה בקנה אחד אף עם האמור במדבקה שעל הדלת שם נכתב כך: "על מנת לשמור על התקינות והאחריות של הדלת והמשקוף - יש למנוע מגע ישיר עם מים." (ההדגשה אינה במקור- ס.מ.).
63. ועוד, לא נטען וממילא לא הוכח כי קיים פגם כלשהו בדלת, למרות שחלפו מספר שנים ממועד תפישת החזקה בדירה על-ידי התובעים. אף לא מדובר בעניין בטיחותי.
64. משכך, אני דוחה את הטענה כי התובעים זכאים לפיצוי בראש נזק זה (לקביעה זהה ראו עניין כהן פסקה 58.ט.; עניין גלעדי פסקה 15; ת.א. 8212-06-10 (שלום חי') אריק רוזנטל נגד י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ (22.8.2016)).
ב.7 - דלת יציאה אל מרפסת סלון - סעיף 21 לחוות דעת בן עזרא
טענות התובעים
65. טוענים התובעים כי דלת היציאה למרפסת הסלון אינה תואמת את זו שתוארה בתוכנית המכר. בעוד שבתוכנית המכר דלת היציאה למרפסת היא דו אגפית, הדלת שהותקנה בפועל היא דלת הכוללת שלושה אגפים. מוסיפים התובעים כי המומחה מטעם בית המשפט אישר שדלת תלת אגפית מסתירה יותר את הנוף כאשר היא במצב סגור, וכי פרופילים בדלת דו אגפית הם מסוג משוכלל ויקר יותר בשל הגדלת המפתח של כל אגף. לטענת התובעים ביקשה הנתבעת לחסוך בהוצאות ולכן התקינה מוצר זול ונחות יותר בדירתם.
66. טוענים התובעים כי הנתבעת מחויבת לתכנית המכר, כאמור בסעיף 4(א)(1) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)").
67. המומחה בן עזרא העריך את עלות החלפת דלת היציאה למרפסת לדלת דו אגפית בסך של 12,100 ₪. התובעים מבקשים פיצוי בסך של 12,870 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח) בהתאם לאמור בתשובת המומחה לשאלות ההבהרה.
טענות הנתבעת
--- סוף עמוד 20 ---
68. לטענת הנתבעת, דלת עם שלושה אגפים מאפשרת מפתח גדול יותר – באופן המרחיב את פתח היציאה למרפסת, מאפשר אוורור טוב יותר של הסלון וכן הנאה מרובה יותר מהנוף. משכך, מדובר בדלת עדיפה, המהווה אף מוצר טוב ויקר יותר. בנסיבות אלה, אין לומר כי נגרם לתובעים נזק כלשהו.
69. עוד טוענת הנתבעת כי הטענה שדלת היציאה למרפסת אינה תואמת את זו שמופיעה בתכנית המכר אינה נכונה נוכח סעיף 14(ג) לנספח א' למפרט, בו נאמר כי יתכנו שינויים בחלוקת הדלתות, לרבות בחלוקת הכנפיים.
דיון והכרעה
70. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי אין פגם בדלת המורכבת משלושה אגפים. בחקירתו אישר המומחה כי, ככלל, פרופילים של דלת דו אגפית משוכללים ויקרים יותר, אך ציין כי אינו יכול לדעת אם במקרה הנדון אכן היה הפרש בעלות הפרופילים בין שתי הדלתות (עמ' 6, ש,26-29). המומחה אף אישר בחקירתו כי דלת המורכבת משלושה אגפים כוללת פרופילים רבים יותר מאלה הנכללים בדלת דו אגפית (עמ' 12, ש' 25-27), וכי דלת עם שלושה אגפים יקרה יותר מדלת דו אגפית בשל ריבוי המסילות שיש להתקין ברצפה (עמ' 13, ש' 15-20).
71. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין טענת התובעים בנקודה זו להידחות. ראשית אציין כי טענות הצדדים באשר לאיכויות הדלתות משני הסוגים אינן רלוונטיות לדיון. לדלתות משני הסוגים יש יתרונות וחסרונות, והשאלה מה טוב או יקר יותר אינה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא מה התחייבה הנתבעת לספק בתכנית המכר. מעיון בסעיף 14(ג) למפרט שצורף להסכם המכר עולה כי בכל הנוגע לדלתות, חלונות ותריסים, הסכימו הצדדים כי "יתכנו שינויים באופן ובכיוון הפתיחה וכן יתכנו שינויים בחלקי זיגוג קבוע, בחלוקה ובמס' כנפיים." משזו היתה הסכמת הצדדים, לא חדלה הנתבעת לחובתה מכוח תכנית המכר, עת החליטה לספק דלת תלת אגפית חלף דלת דו אגפית.
72. בנוסף, ומעבר לנדרש, אציין כי אף אם הייתי סבורה כי התקנת דלת תלת אגפית מהווה סטייה מתוכנית המכר, לא היה מקום לפסוק פיצוי בסעיף זה בנסיבות העניין. כאמור, התובעים רכשו את הדירה כשהיא מוכנה למסירה. אומנם, נכון שלא הובהר עובדתית על-ידי מי מהצדדים אם במועד הרכישה כבר הותקנה דלת המרפסת, אך הדעת נותנת כי הנתבעת לא הותירה את הדירה "פרוצה" למשך תקופה של למעלה משנה שחלפה מיום קבלת טופס האכלוס ועד למועד
--- סוף עמוד 21 ---
רכישת הדירה על-ידי התובעים. אינדיקציה נוספת לכך ניתן למצוא בנספח ז' להסכם המכונה "נספח דירה בשלבי בנייה", ממנו עולה כי האלמנטים היחידים שלא בוצעו ו/או לא הוזמנו במועד רכישת הדירה היו ארונות המטבח, השיש וחיפוי המטבח. משכך, המסקנה המתחייבת היא כי התובעים רכשו את הדירה כאשר דלת המרפסת כבר הותקנה וכי הם מצאו אותה מתאימה לצרכיהם. במצב דברים זה בו התובעים רכשו את הדירה כאשר היא מוכנה ויכלו לבחון בעיניהם את האלמנטים השונים בה, תפחת הנטייה לפסוק פיצוי בגין אי התאמה לתוכנית כל עוד אין המדובר בליקוי על פי דין או בליקוי נסתר – ובענייננו לא כך הדבר.