פסקי דין

תא (חי') 9858-01-19 גיא סלע נ' אמירי זיכרון יעקב בע"מ

29 אוגוסט 2021
הדפסה

בית משפט השלום בחיפה

ת"א 9858-01-19 גיא סלע ואח' נ' אמירי זיכרון יעקב בע"מ

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת סיגלית מצא

התובעים:

1. גיא סלע

2. יאנה סלע

נגד

הנתבעת:

אמירי זיכרון יעקב בע"מ

פסק דין

1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה שנפלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת.

א - העובדות

2. התובעים רכשו מהנתבעת דירה בפרויקט שנבנה ברחוב משמר הגבול 29 בחדרה. הדירה היא דירה מס' 22, מסוג דופלקס, וכוללת 4 חדרים, כמו גם מחסן וחניה לא מקורה (להלן: "הדירה"). בהסכם המכר שנחתם ביום 16.11.2015 נקבע כי התמורה תעמוד על סך של 1,425,000 ₪, וכי מועד המסירה יחול חודש ממועד קבלת המטבח, אך לא יאוחר מיום 15.5.2016.

--- סוף עמוד 2 ---

3. הדירה נמסרה לתובעים ביום 27.1.2016. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר מסירת הדירה התגלו בה ליקויי בניה שונים. בין הליקויים נכללו ליקויי רטיבות משמעותיים, אותם ניסתה הנתבעת לתקן במהלך תקופה שנעה בין חצי שנה לשלוש שנים - בהתאם לגרסאות הצדדים.

ההליך

4. ביום 6.1.2019 הגישו התובעים את תביעתם לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה, עוגמת נפש ודיור חלופי. לצורכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 200,000 ₪.

לטענת התובעים סבלו מליקויי בנייה קשים וחמורים שנפלו בבניית הדירה. עוד טענו התובעים כי עודם סובלים מליקויים אלה, באשר הנתבעת כשלה לתקנם, על אף שהעמידו את דירתם לרשותה לשם כך למשך תקופות ממושכות במהלך ארבע השנים שחלפו ממועד קבלת החזקה בדירה, לרבות תקופה של חצי שנה בה התגוררו התובעים הלכה למעשה באתר בניה, לטענתם.

5. לכתב התביעה צורפה, בין היתר, חוות דעתו של המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא (להלן: "בן עזרא") מיום 19.12.2018. בחוות דעתו העריך בן עזרא את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירה בסך של 204,273 ₪, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ. עוד העריך בן עזרא כי זמן ביצוע העבודות לתיקון הליקויים הינו חודשיים ימים, במהלכם יזדקקו התובעים לדיור חלופי.

6. ביום 29.1.2019 הגישה הנתבעת כתב הגנה במסגרתו הכחישה את טענות התובעים, הודיעה כי לא תתנגד למינוי מומחה מטעם בית המשפט וכן לביצוע התיקונים שידרשו בהתאם לחוות דעתו.

הנתבעת טענה כי הנה זכאית לבצע את התיקונים בדירת התובעים, ככל וייקבע כי קיימים כאלה וכי הם באחריותה.

7. בהמשך, ביום 22.8.2019, הגישה הנתבעת חוות דעת של המומחה מטעמה, המהנדס רפאל גיל (להלן: "גיל") מיום 20.8.2019. בחוות דעתו העריך גיל את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירה בסך של 39,400 ₪, לא כולל מע"מ.

--- סוף עמוד 3 ---

8. נוכח הפער המשמעותי בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ניתנה ביום 24.8.2019 החלטה על מינוי המהנדס מר דן ברלינר (להלן: "המומחה" או "המומחה מטעם בית המשפט") כמומחה מטעם בית המשפט.

ביום 4.12.2019 הוגשה חוות דעתו של המומחה לתיק בית המשפט.

בחוות דעתו (מוצג במ/1) העריך המומחה את עלות תיקון הליקויים בסך של 70,317 ₪, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ. עוד קבע המומחה כי אין הכרח בפינוי הדירה בעת ביצוע התיקונים אותם מצא בדירה.

9. במסגרת מסכת הראיות בתיק הוגש מטעם התובעים תצהירו של התובע 1 (להלן: "התובע", התצהיר סומן כמוצג ת/8). מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר ליאור טויטו (להלן: "טויטו", התצהיר סומן כמוצג נ/6), מנהל פרויקטים בנתבעת.

כל המצהירים נחקרו. כך גם המומחה מטעם בית המשפט.

ב – ליקויי בניה

ב.1 – מעמד חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

10. בטרם אדרש לטענות בעניין ליקויי הבניה לגופן, מן הראוי להזכיר את ההלכות בדבר מעמד חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט והטעמים לסטייה ממנה. כפי שנקבע לא אחת, הנטייה תהא לאמץ את ממצאי מומחה שמונה מטעם בית המשפט, אלא אם הוצג טעם בולט לעין שלא לעשות כן. לעניין זה ראו פסק הדין בת"א (מחוזי מרכז) 36334-11-10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (9.1.2017) והאסמכתאות המובאות שם:

"אמנם, חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002)), ואמנם, מומחה בית המשפט הינו ככל העדים וניתן להעמיד לבחינה את מקצועיותו ואת עמדותיו – ויחד עם זאת, בדרך כלל בית המשפט יאמץ את ממצאי המומחה המקצועי האובייקטיבי מטעמו וזאת בהיעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (23.4.1990); ע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ

--- סוף עמוד 4 ---

נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563), ע"א 5509/09 מסארווה נ' מסארווה (23.2.2014)). על הלכות אלו חזר בית המשפט לאחרונה בת.א. (חי') 20103-11-14 עוסמאן עבאס נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (13.12.2016) ובת.א. (מחוזי ת"א) 18238-07-12 יוסף לוי נ' רפאל רייך (18.08.2016))."

(לעניין זה ראו גם ד"ר גיל הררי – האחריות החוזית לליקויי בניה לאור חוק המכר (דירות) וחוק חוזה קבלנות, בורסי הוצאה לאור, התשע"ו-2016, עמ' 343-344 והאסמכתאות המובאות שם)

11. בענייננו, מצאתי את חוות דעתו של המומחה מקצועית, הוגנת ומהימנה. משכך, אאמץ את ממצאיו, אלא אם אציין אחרת.

הערה מקדמית: כל הסכומים הנקובים בגוף הדיון הם ללא מע"מ ופיקוח, אלא אם נאמר אחרת.

ב.2 - דלת הכניסה הראשית - סעיפים 6-9 לחוות דעת בן עזרא

טענות התובעים

12. המומחה מטעם התובעים, בן עזרא, מצא את הליקויים הבאים בדלת הכניסה הראשית לדירה:

א. הסף אינו במישור עם הדלת וגימורו לקוי - עלות התיקון 600 ₪;

ב. מיקום הדלת בדירה אינו תואם למיקומה לפי תוכנית המכר;

ג. חור המפתח אינו תואם למנעול בשל טעות בביצוע ציפוי הדלת;

ד. נעילת הדלת מנוגדת לתקנות. בהתאם לפרט 2.92 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), נדרשת נעילה על ידי בריחים הננעלים ב- 4 כיוונים. בענייננו אין כל נעילה לכיוון הרצפה. אף לכיוון מזוזת הצירים אין נעילה, אלא פיסת מתכת קבועה שצורתה הגיאומטרית מנוגדת לתקנות.

--- סוף עמוד 5 ---

בן עזרא העריך את עלות פירוק הדלת, התאמת הפתח לתוכניות המכר והתקנת דלת חדשה בסך כולל של 7,500 ₪.

13. התובעים מוסיפים כי מנגנון הנעילה שהותקן בדלת הכניסה נכנס להגדרת "אמצעי 2" בפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות, וכי תחת "אמצעי 2" אין כל הפניה לתקן כלשהו או למפמ"כ של מכון התקנים. אף אין קביעה כי עמידה בתקן או במפמ"כ מהווים מענה לדרישות המפורטות בפרט 2.92 לתוספת לתקנות. התובעים מוסיפים כי המומחה מטעם בית המשפט אישר שבדלת הכניסה לדירה הותקנו בריחים הננעלים לשני כיוונים בלבד, וכי לא בוצעה על ידו בדיקה פיסית לגבי עמידת מנגנון הנעילה בעומסים הנדרשים. התובעים מדגישים כי "אמצעי 1" המצוין בפרט 2.92 אינו רלוונטי, שכן הוא עוסק ב"דלת סובבת". משכך, טוענים התובעים, לא הרימה הנתבעת את הנטל הקבוע בפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות להוכיח כי מנגנון הנעילה הקיים הנו שווה ערך למנגנון נעילה עם בריחים הננעלים לארבעה כיוונים.

14. התובעים טוענים כי בהתאם לפסיקה, עמידה בדרישות התקן אינה מהווה מענה לדרישות הקבועות בפרט 2.92 לתוספת השנייה תקנות, וכי אין בטענה כי דלת מסוימת נושאת תו תקן בכדי לעמוד בדרישות פרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות. התובעים מוסיפים כי אין בת"י 5044 (נ/2) ובמפמ"כ 196 (נ/3) שום סעיף הקובע כי מנגנון נעילה לשני כיוונים הנו שווה ערך לדרישות הקבועות בפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות.

15. התובעים מוסיפים כי מפמ"כ 196 נחות ביחס לפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות במספר פרמטרים: מספר כיווני הנעילה; עומס ההכנעה של הבריח; מניעת כשל בשרשרת; צורת הבריח ובליטתו. משכך, אין לומר כי מפמ"כ 196 התיימר להציע מנגנון נעילה "שווה ערך מבחינת חוזקו עמידותו ואמינותו", כקבוע בפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות.

16. התובעים טוענים כי במסגרת המענה לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי עלות פירוק הדלת וביצוע מנגנון נעילה חדש הינה 800 ₪ ובצירוף מע"מ ופיקוח 1,030 ₪. משכך, עותרים התובעים כי אורה על פיצויים בסכום זה.

טענות הנתבעת

17. לטענת הנתבעת, הותקנה בדירת התובעים דלת רב בריח תקנית (היתר לסמן מוצר בתו תקן הוגש וסומן כמוצג נ/1). כך גם אישר המומחה מטעם בית המשפט. משכך, לא ברור מה

--- סוף עמוד 6 ---

הנזק שנגרם לתובעים. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים לא העלו כל טענה בעניין דלת הכניסה עד להגשת התביעה.

18. המומחה מטעם הנתבעת, רפאל גיל, העריך את הליקויים בדלת הכניסה כדלקמן:

א. יש לתקן את סף דלת הכניסה. עלות התיקון היא 600 ₪;

ב. באשר למיקום פתח הדלת אין ליקוי פונקציונאלי. הליקוי היחיד הוא אי התאמה לתוכנית המכר. יש לשלם פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין אי ההתאמה;

ג. החיתוך סביב חור המנעול אינו מתאים. משכך, יש להחליף את הטפט הפנימי של הדלת. עלות התיקון 450 ₪;

ד. בדירה הותקנה דלת תקנית של חברת רב בריח. הדלת נושאת 3 כוכבים על פי מכון התקנים. בדלת הכניסה הותקן מנעול ביטחון בעל מנגנון גלילי הננעל ל- 3 כיוונים, כאשר במקום הנעילה כלפי מטה בוצעה נעילה בעזרת מוט תחתון הצידה. העובדה כי הדלת בעלת תו תקן ובעלת 3 כוכבים מעידה כי אמצעי הנעילה שווה ערך לזה שנדרש בפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות. המומחה גיל הפנה למפמ"כ 27 ולמפמ"כ 196 של מכון התקנים, המאפשרים התקנת בריח נוסף בפאה הצדדית, חלף זה שנדרש כלפי מטה. עוד הפנה המומחה גיל לת"י 5044 חלק 1, הדן בייצור דלתות כגון זו שהותקנה בדירת התובעים, וקובע כי מנעול הביטחון יתאים לדרישת מפרט מכון התקנים - מפמ"כ 196.

דיון והכרעה

19. בחוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט כי בדלת הכניסה בדירת התובעים נפלו הליקויים הבאים:

א. יש לתקן את מיקום סף הדלת – עלות התיקון 600 ₪;

ב. מיקום דלת הכניסה סוטה ממיקומו בתוכנית המכר - התובעים זכאים לפיצוי בגין סטיה זו בסך 2,000 ₪;

--- סוף עמוד 7 ---

ג. יש להחליף את ציפוי הדלת בשל ליקוי באזור המפתח. עלות תיקון הליקוי - 500 ₪;

ד. באשר למנגנון הנעילה - דלת הכניסה היא דלת תקנית ותואמת את הכללים התקפים בשנים האחרונות. משכך, אין ליקוי.

20. בתשובותיו לשאלות ההבהרה (ת/1) פירט המומחה כי בת"י 5011, חלק 1, נקבע כי מנעול הביטחון חייב להתאים לדרישות מפמ"כ 196, וכי דלת הכניסה שהותקנה בדירת התובעים תואמת מפרט זה. עוד ציין המומחה כי לא הוצגה בפניו תעודת בדיקה המעידה על כך כי המנגנון שהותקן בדלת הכניסה שווה ערך לזה הנדרש לפי פרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות, אולם לדעתו אין צורך בהצגת תעודה כאמור.

בחקירתו חזר המומחה על עמדתו, לפיה מנגנון הנעילה שהותקן בדלת הכניסה לדירת התובעים שווה ערך לזה שנדרש בפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות (פרוטוקול הדיון עמ' 5, ש' 6; עמ' 11, ש' 18-19).

21. מורם מהאמור עד כה כי הנקודה היחידה לגביה חלוקים המומחים מטעם הצדדים ביחס לדלת הכניסה הנה התאמת מנגנון הנעילה שהותקן בדלת להוראות פרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות.

בסיכומיהם, הפנו התובעים לפסקי דין בהם התקבלה עמדתם. מנגד, הפנתה הנתבעת בסיכומיה לפסקי דין בהם נדחתה טענת התובעים בנקודה זו. ביום 17.8.2021 הגישו התובעים בקשה לצירוף אסמכתא, פסק דין שניתן ביום 15.8.2021 בע"א 202050-10-20, שנדון יחד עם ע"א 21444-11-20. בפסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את הערעור שהטגש כנגד קביעת בית משפט השלום (כב' השופטת ת' יטח-לוי), לפיה לא הוכח כי מנגנון הנעילה בדלת שהותקנה בדירה עומד בדרישות תקנה 2.92 לתוספת השנייה לתקנות (סעיפים 18-23 לפסק הדין), תוך שדן בטענות המערערות לגופן. פסק דין זה, טוענים התובעים, סתם את הגולל על המחלוקת רבת השנים בעניין זה.

איני מסכימה עם טענת התובעים.

22. בענייננו, בשונה מפסק הדין מושא הערעורים שצרפו התובעים, קבע המומחה מטעם בית המשפט במפורש כי מנגנון הנעילה שהותקן בדלת הכניסה של דירת התובעים הינו שווה

--- סוף עמוד 8 ---

ערך לזה שנדרש לפי פרט 2.92 לתוספת השניה לתקנות (ראו עדותו בעמ' 5, ש' 6; עמ' 11, ש' 18-19). לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו זו של המומחה מטעם בית המשפט.

23. לעניין זה ראו פסק דינו של כב' השופט ר' סוקול בת.א. (שלום חי') 27349/99 סטארובין מרדכי נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (27.2.2005) (להלן: " עניין סטארובין"):

"נעילת דלת כניסה ראשית לדירה - לפי הנדרש בסעיף 2.92 לתקנות התכנון והבניה, יהיו עוקצי נעילת הדלת הראשית בארבעה כיוונים שונים. במנעול דלת הכניסה הראשית חסר פין אנכי תחתון לנעילת הדלת אל רצפת הדירה, וסף הדלת חסר קדח לפין. המומחה המוסכם כותב בחוות דעתו כי אין מדובר בליקוי כיוון שבדלת הכניסה הותקן מוט נעילה צידי תחתון, השווה ערך לנעילה תחתונה ולפיכך מתקיימות הוראות תקנה 2.92 לתוספת השנייה. לטענת התובע בסיכומיו אין די בבריח צידי תחתון ויש למלא את לשון התקנות. בהתאם לקביעת המומחה בריח צידי תחתון הוא שווה ערך לבריח לכיוון הרצפה ואיני מוצא מקום לסטות מקביעתו המבוססת על מומחיות. לפיכך אני דוחה את דרישת התובע בפריט זה."

כן ראו פסק דינו של כב' השופט י' עמית בת.א. (מחוזי חי') 889/98‏ ‏ אופק אריה וטוני נ' שיכון בע"מ (1.5.2005):

"המומחה בדק ומצא, כי הותקנה נעילה לדלת בחלק התחתון, כתחליף לנעילה לכיוון הרצפה, ודרך נעילה זו אף פרקטית מזו המוצעת בתקנות, כיוון שחור ברצפה נוטה להיסתם בלכלוך באופן המקשה על סגירתו. מסקנתו של המומחה הייתה, כי יש לראות בדלת הקיימת שוות ערך לדלת עם נעילה לכיוון הרצפה. כן ציין המומחה, כי בדגמים מהשנים האחרונות, כבר לא משתמשים בנעילה לכיוון הרצפה. אשר על כן, אני דוחה דרישת התובעים בפריט זה."

1
2...10עמוד הבא