14. לשיטת התובעת, גם ביחס לפרויקט זה, הפרה הנתבעת את התחייבויותיה, מקום בו לא בוצעו העבודות במלואן או באיכות הנדרשת והנתבעת לא העמידה כח אדם ניהולי מספק.
15. נוכח הפרות אלו, נאלצה התובעת להשלים את העבודות ולהעמיד כח אדם ניהולי במקומה של הנתבעת.
16. ביום 29.7.2015, הפיקה התובעת לנתבעת חשבון סופי בפרויקט בית לוינשטיין, הכולל קיזוזים שונים אשר בוצעו על ידה בגין גופי תאורה עליהם שילמה במקום הנתבעת, כמו גם תשלום עבור צוותי ניהול אשר הועמדו על ידה במקום על ידי הנתבעת. בהתאם לחשבון זה, נטען כי הנתבעים חייבים לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 820,855 ₪.
כתב ההגנה
17. במסגרת כתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות כתב התביעה וטענו כי התובעת התנהלה בכוחניות ובחוסר תום לב, וכי התביעה הוגשה, אך ורק נוכח קיומה של תביעה
--- סוף עמוד 4 ---
אחרת, אותה הגישה הנתבעת כלפי התובעת, בגין סכומי עתק אותם נותרה התובעת חייבת לנתבעת, בפרויקטים שונים בהם בוצעו על ידי הנתבעת עבודות.
18. עוד נטען, כי ערבותו של הנתבע נעדרת תוקף, ומעולם לא הייתה בתוקף, נוכח היעדר חתימתו של ערב נוסף, כעולה מהמסמך.
19. בהתייחס להיקפו של פרויקט ארנה נטען כי לאחר מו"מ בין הצדדים סוכם ביום 28.8.2014, ביחס לשלב ב' של הפרויקט כי העבודה תהיה פאושלית, וסכום התמורה הכולל הועמד במסגרת זו על סך של 4,300,000 ₪, לא כולל חריגים.
לטענת הנתבעים, הפרויקט נמשך הרבה מעבר למתוכנן, בשל סיבות שאינן תלויות בנתבעת, לרבות מועד תחילת העבודה.
20. עוד נטען, כי לאחר תחילת העבודה, הנתבעת העמידה כוח עבודה ניהולי וביצועי מוכשר ומספיק, לרבות מנהל שטח ומנהל פרויקט שהינו מהנדס תעשיה וניהול בהכשרתו, ואף את אחד ממנהלי הנתבעת, מר חאלד סלטי. לשיטת הנתבעים, הגורמים הניהוליים אשר הועמדו על ידי הנתבעת ביצעו את עבודתם על הצד הטוב ביותר, מבלי שאירעה תקלה ניהולית כלשהי, בפרויקט זה או בפרויקטים אחרים אותם ביצעה הנתבעת עבור התובעת.
21. בנסיבות אלה, קיזוז הכספים ע"י התובעת, בוצע בחוסר תום לב, כאשר גם למכתבי ההתראה שנשלחו אליהם לא היה כל קשר למציאות בשטח והם נועדו להכשיר את הקרקע לקראת ביצוע אותם קיזוזים. לעניין זה ביקשו הנתבעים להפנות את שימת הלב לעובדה כי לאחר משלוח מכתבי התובעת לנתבעים, הוסיפו הצדדים והתקשרו בהסכם לביצוע העבודות בשלב ב' של הפרויקט.