מבלי להידרש לעת הזו לשאלת זכאותה של סלטי להוציא את העובדים מהפרויקט, נהיר כי סוגיות הנוגעות למחלוקות הכספיות בין הצדדים, יכול והשליכו אף הן על מצבת כוח האדם.
66. בהתייחס לחלק מהחסרים הנלמדים מתוך יומני העבודה אשר צורפו כמוצג ת/4, טען מר חאלד סלטי, במסגרת חקירתו הנגדית כי יומנים אלו מתייחסים לשלבים מקדמיים של הפרויקט, בהם בוצעו הכנות בסיסיות לקראת פתיחת אזורים לעבודה, ולפיכך ייתכן, כי באותו השלב, לא היה צורך בפועלים נוספים. (ר' ע' 122 ש' 29 – ע' 123 ש' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.2020). כן הוא העיד, כי ככל שאכן נעשו אליו פניות בנוגע לצורך בהעמדת
--- סוף עמוד 13 ---
כח אדם נוסף, הוא דאג לשלוח, לאחר יום או יומיים, את כח האדם הנדרש, ועובדתית, האתר נפתח בזמן (ר' ע' 123 ש' 12-15 לפרוטוקול הדיון).
67. סוגיה נוספת אשר היה מקום ליתן לה את הדעת לעניין זה היא הממשק שבין ביצוע העבודות על ידי סלטי, לקבלנים אחרים בשטח.
כך לדוגמא עלה מתוך עדותו של מר מיכאל הון כי קיימים מקרים רבים בהם עבודות החשמל מתעכבות נוכח הצורך בביצוע עבודות בינוי (ר' ע' 92 ש' 1-4 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020), דהיינו עיכובים אשר אין בינם לבין מצבת כוח האדם באתר, דבר.
באופן דומה העיד גם מר מוסטפא אבו שאח, הגם בהתייחס לפרויקט בית לוינשטיין, על הממשק שבין עבודות החשמל לעבודות הבינוי, וכמפורט להלן:
"... קבלן חשמל עובד תחת קבלן הבינוי הוא לא יכול להביא לך 50 איש היום כאשר אין מי שהקים את המחיצות. רוצה להגיד לך שהפיקוח כל הזמן הוציא מכתבים ומיילים שרוצים לתגבר את כל האנשים של כל הקבלנים. לכן כשאתה מציג לי יומן פה בשביל לתת לך תשובה אני צריך את היומן של קבלן הבינוי א. עמית, של המיזוג ושל התברואה, אז אדע בדיוק איפה אני עומד. במיוחד שאתה מדבר על לפני 8 שנים" (ר' ע' 116 ש' 7-11 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
68. על אף הראיות המלמדות במועדים אלו ואחרים על חסר לכאורי של כוח אדם, הוצגו גם ראיות המלמדות על היקף רחב של עובדים אשר פעל באתר בזמנים אחרים.
כך לדוגמא עלה מעדותו של מר ראמי סלטי כי לכל אורך ביצוע הפרויקט, העסיקה סלטי כוח אדם מספיק ומיומן, כי בממוצע הוחזק בשטח צוות של כ- 25 עובדים ובתקופות שיא גם יותר מ- 35 עובדים (ר' ס' 11 ו- 12 לתצהירו).
גם מר אורן פלג העיד, כי: "לאורך הפרויקט היו תקופות משתנות, שהיה מצמד עובדים ועד ל- 20-30 עובדים. לא מעבר ל- 35 עובדים" (ר' ע' 61 ש' 6-7 לפרוטוקול הדיון).
על ביצוע העבודות עם היקף גדול של עובדים, בתקופות מסוימות, ניתן ללמוד גם ממוצג נ/6, בו כותב מר שטרית למוחמד סלטי: "העברת התשלום מהמזמין כפופה לחזרתנו המלאה לעבודה באתר, ואני מבקש לעבוד בתפוקה מלאה ובכמות עובדים שלא תפחת מ 45 עובדים כפי שהיה עד כה" (ההדגשה אינה במקור – ה.ס; וראה גם עדותו של מר פלג בעניין זה בעמוד 61 ש' 8-18 לפרוטוקול הדיון).
69. מן האמור לעיל עולה כי אכן היו מקרים, בהם התנהלותה של סלטי באתר לא הייתה מיטבית, בין היתר שעה שסלטי נמנעה מלספק פועלים לאתר, עבדה עם כח אדם מצומצם או התנתה את ביצוע העבודות בקבלת תשלום (סוגיה אשר תידון בנפרד בהמשך).
--- סוף עמוד 14 ---
עם זאת, מקום בו מדובר בפרויקט אשר התנהל במשך תקופה של כשלוש שנים, ועת כי לא הוכח כי אותם חסרים נטענים בכוח האדם, היו עקביים או ממושכים, לא מצאתי לראות בראיות אשר הוגשו על ידי מנוליד כאלו המלמדות על הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים, וחשוב מכך – כי במשך זמן רב מאוד, מנוליד עצמה, לא ראתה בכך כדי הפרה יסודית.
ביצוע עבודות ותיקון ליקויים
70. אחת מהטענות המרכזיות אשר לשיטת מנוליד הביאו להתדרדרות מערכת היחסים בין הצדדים, וכפועל יוצא מכך, לסילוק ידה של סלטי מן הפרויקט, היא סוגיית איכות העבודה ותיקון הליקויים.
בעניין זה טענה מנוליד, כי סלטי הפרה את ההסכם, בין היתר עת ביצעה את העבודות בטיב ובאיכות ירודים, ונמנעה מלבצע תיקונים אשר נדרשו בפרויקט, תוך שהיא מתנה את ביצועם בקבלת סכומי כסף שונים.
לעניין זה הוסיפה מנוליד והלינה על החלטותיה של סלטי להפסיק, הפסקות יזומות, את ביצוע העבודות בפרויקט, בשל אותן דרישות כספיות, מעת לעת.
71. לעניין זה מצאתי להבחין, בהיבט הראייתי, בין סוגית איכות העבודה שבוצעה, לבין שאלת קיומן של הפסקות עבודה יזומות על ידי סלטי (לרבות בכל הנוגע לתיקון הליקויים).
72. באשר לסוגיית איכות העבודה - אני מוצאת לדחות את טענות מנוליד כי העבודה אשר בוצעה על ידי סלטי בפועל, הייתה באיכות ירודה.
הראיות בתיק זה מלמדות אחרת, ומהותית, מנוליד לא הרימה את הנטל הראייתי המוטל עליה להוכחת טענותיה בעניין זה.
אכן, כפי שיפורט להלן, נמצאו ליקויים שונים כמו גם צורך בהשלמות שונות. ואולם, עיקרם של ליקויים אלו היה מוגדר, אותר בשלב מתקדם, והיה חלק מתהליך של בדיקה, קבלת ריג'קטים לקראת סיום הפרויקט ותיקונם.
מהותית, למעט סוגיית גופי התאורה ורשימת הרג'קטים אשר הועברה לביצוע ביום 28.4.2015, לא צורפו ראיות כלשהן מכוחן ניתן היה להסיק דבר קיומו של חוסר שביעות רצון מתמשך מעבודתה של סלטי וליקויים משמעותיים אשר התגלו בה.
לעניין זה העיד מר מיכאל הון, המפקח, כי הוא עצמו היה מרוצה מעבודתה של סלטי ואף המליץ עליה לחב' אפקון, בה עבר לעבוד (ר' ע' 90 ש' 14-22 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
--- סוף עמוד 15 ---
גם מר יוסי ולאס, מטעם חב' מוריה העיד כי היה שלב בו המזמין הציע לסלטי לבצע עבודות נוספות בפרויקט, לאחר שהוא הסתיים, שלא דרך מנוליד, אולם בסופו של דבר התקשרות זו לא יצאה אל הפועל (ר' ע' 104 ש' 8-15 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
ניתן להניח כי הצעה זו לא הייתה באה אל העולם, מקום בו היה נמצא כי סלטי ביצעה את העבודות באיכות ירודה, או כזו אשר נמצאו בה ליקויים רבים.
73. בהינתן כל אלו, אין מקום לקביעה על פיה הופסקה עבודתה של הנתבעת עקב היות עבודתה באיכות ירודה.
74. באשר לטענת מנוליד לפיהן סלטי בחרה לבצע הפסקות עבודה יזומות, או סירבה להוסיף ולהשלים את העבודות, נמצא כי אכן, כטענת מנוליד, היו מקרים בהם בחרה סלטי להפסיק את ביצוע העבודות או להתנות את המשך הביצוע, בהעברת תשלום זה או אחר, ואפרט;
75. בהודעת דואר אלקטרוני ששלח מר ניר שרם מטעם דניה סיבוס למר נתן שטרית, ביום 30.10.2012 (ת/3) הוא כותב כדלקמן: "היום חזרו העובדים של מנוליד לעבודה מן החג. לא זאת בלבד שאין עבודה על התאורה הזמנית באתר, אלא שממך ומהקבלנים שלך אני מבין שאין הם מקבלים כסף ולפיכך מחר יומם האחרון לעבודה. יום לאחר מכן, תחילת החודש, תיפתח שביתה נוספת..."
76. התנהלות דומה עלתה מתכתובת דוא"ל אשר הוחלפה בין ראמי סלטי לבין מר אורן פלג בחודש יולי 2014 (נספח 7 לתצהיר מר פלג), כמו גם מתכתובת באפליקציית המסרים שהוחלפה בין מר אורן פלג לבין מר ראמי סלטי באותו היום (נספח 21 לתצהיר מר פלג) , במסגרתה מתריע ראמי סלטי כי בכוונתה של סלטי להוציא את עובדיה מהאתר עקב היעדר תשלום מצד מנוליד (כאשר לא ברור אם בסופו של דבר יצא איום זה אל הפועל, ור' עדות מר חאלד סלטי בסעיפים 48 ו- 49 לתצהירו).
77. בסוף חודש אפריל 2015, הועברה על ידי המזמין רשימת רג'קטים והשלמות של העבודה אותם היה על הקבלנים לבצע, לצורך השלמת הפרויקט. רשימה זו הועברה גם לסלטי, ביום 28.4.2015, וביום 3.5.2015 ניתנה התייחסותה (ר' נספחים 14 ו- 15 לתצהיר מר פלג).
במסגרת התייחסותה של סלטי לרשימת הרג'קטים וההשלמות, צוינו ע"י מר ראמי סלטי, על גבי הרשימה עצמה, העבודות אשר בוצעו, העבודות שטרם בוצעו ונדרש טיפול בהן ע"י אחד הספקים וכן עבודות שנותרו לביצוע באחריותה של סלטי.
מר ראמי סלטי הוסיף והבהיר, בין היתר, כדלהלן: "שאר הסעיפים השייכים אלי יטופל בהם בעת קבלת הנחייה מסלטי לביצוע". (נספח 15 לתצהיר מר פלג).
--- סוף עמוד 16 ---
מהתכתבות נוספת בין הצדדים בקשר עם אותה רשימה (נספח 16 לתצהיר מר פלג), עלה כי סלטי, סירבה לשלוח צוות לתיקון הליקויים, נוכח היעדר תשלום מצד מנוליד.
כך כתב מר שטרית למוחמד סלטי בהודעת דואר אלקטרוני מיום 3.5.2015:
"מוחמד שלום
למרות הרצון הטוב של ההנהלה, לא ישוחרר לך שום תשלום אם לא תתקנו את הליקויים.
במידה ועד מחר לא יכנס צוות, נאלץ לתקן זאת באופן עצמאי ונחייב אותך בכל ההוצאות וחבל.
יש הבנות בענין התשלום אליך, שתף פעולה שלא נצטרך להגיע למצבים לא נעימים.
אורן נא להכניס את הצוות של סלטי. לעבודה מחר, אם לא ישלח אדאג לשלוח.
נתן".
ובהמשך הוא מעדכן את אורן פלג כי: "משיחה עם מוחמד מחר ישלח צוות".
במקביל נערכת התכתבות ווטסאפ בין מר פלג לראמי סלטי, ממנה עולים דברים דומים:
"Oren: מחר אני מבין מגיע צוות לארנה?
...
ראמי סלטי: עוד לא קיבלתי הנחיה מסלטי, אם כן זה יהיה ביום שלישי, כי מחר אני בחופש, לא יסתדרו לבד.
Oren: חייבים להתחיל בהקדם ראמי
Oren: יש מייל בנושא
ראמי סלטי: כפי שהבנתי ממנו, בלי הוראת תשלום ממנוליד לא יהיה
ראמי סלטי: אדבר איתו
Oren: תסביר לו שגם לא יהיה כסף בלי לסיים עבודות. שיביע נכונות לסיים וישלח צוות"
(ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
ביום 4.5.2015 שולח מר שטרית למוחמד סלטי הודעה נוספת, במסגרתה הוא מעדכן כי החשבון הסופי מדניה, אשר על בסיסו אמורה מנוליד להכין חשבון לתשלום לסלטי, צפוי להגיע תוך יומיים שלושה, ומבקש "בדחיפות ולא יאוחר ממחר לשלוח צוות לתיקון הליקויים. במידה ולא תשלח, אנו נשלח והמשמעויות ברורות. מקווה שלא נדרש לכך".
ביום 5.5.2015, מוציאה מנוליד לסלטי מכתב התראה לפני סילוק יד, במסגרתו כותב מר שטרית, בין היתר, כדלקמן: "ישנם משימות רבות הכוללות רשימה ארוכה של ליקויים שיש לתקן במידי בארנה ולמרות התראות חוזרות ונשנות, אינך שולח צוות לתיקון הליקויים ואינך ממלא את התחייבויותיך עפ"י ההסכם... מיילים ושיחות טלפוניות רבות נשלחו/ נערכו אתך בימים האחרונים מצידי ומצד אורן ועד רגע זה אינך שולח צוות לתיקון הליקויים ואף מבהיר בשיחה הטלפונית שאינך מתכוון לעשות כן.
--- סוף עמוד 17 ---
התנהלותך זו למעשה מהווה הפרה בוטה וחד צדדית של החוזה הקיים בינינו בפרויקט זה...
הנך נדרש לשלוח מידית ולא יאוחר ממחר ב 8:00 בבוקר - צוות לתיקון ליקויים באתר ע"ב הרשימה שהועברה אליך שאם לא כן נאלץ להודיע לך על סילוק יד מהפרויקט ולהזמין קבלן אחר לביצוע העבודה עד תום..." (ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
78. מקום בו הוכח כי אכן, כטענת מנוליד, בחרה סלטי להפסיק מעת לעת, את ביצוע העבודות בפרויקט, היה עלי להוסיף ולתת את הדעת לטענותיה של סלטי על פיהן, מקורן של הפסקות אלו בביצוע העבודות בהפרותיה של מנוליד את התחייבויותיה החוזית, עת בחרה שלא לשלם לסלטי את התמורה המגיעה לה בגין עבודות אשר בוצעו בפועל, ואשר ביחס לאלו הועברו כספים לידי מנוליד מדניה סיבוס.
79. את טענות סלטי בעניין זה היה צורך לבחון בשלושה מישורים שונים:
- מישור ההסכמות החוזיות בין הצדדים, בכל הנוגע למועדים ולתנאי תשלום התמורה;
- המישור העובדתי - האם אכן, כטענת סלטי, הפרה מנוליד את התחייבויותיה החוזיות לעניין ביצוע התשלומים;
- המישור השלישי הוא זה אשר עניינו זכאותה של סלטי, להפסיק את ביצוע העבודות בשטח, בשל אי התשלום התמורה על ידי מנוליד, אם וככל והוכחו טענות הנתבעים בעניין זה.
ההתחייבויות החוזיות
80. במסגרת ס' 32.א.1 להסכם ארנה, נקבע כי מנוליד תהא רשאית לבטל את ההסכם ולהפקיע את ביצוע העבודות מידיה של סלטי, בין היתר: "במקרה שקבלן המשנה יפסיק את ביצוע העבודה מכל סיבה שהיא" (ס' 32א.1 להסכם).
משכך, עת הוכח בפני כי סלטי אכן הפסיקה מעת לעת את ביצוע העבודות, עומדת לכאורה למנוליד הזכות החוקית להודיע על ביטולו של ההסכם בין הצדדים, תוך הפקעת העבודות.
81. במסגרת ס' 30 ג' להסכם ארנה, הוגדר מנגנון תשלום התמורה בגין ביצוע העבודות ביחס לחשבונות החלקיים. בין היתר נקבע כי על מנוליד לשלם לסלטי 90% מכל סכום של חשבון מאושר, וזאת בתוך 60 ימים מסוף חודש הביצוע או מקבלת התשלום ע"י המזמין או מעת המצאת חשבונית מס כחוק, על פי המאוחר.
בהינתן הוראה חוזית זו, ככל שמנוליד קיבלה תשלום מדניה סיבוס המתייחס לאחד מן החשבונות החלקיים ולא העבירה את חלקה של סלטי לידיה, יש לראותה כמי שהפרה את התחייבויותיה החוזיות.
--- סוף עמוד 18 ---
82. בהינתן שתי ההוראות החוזיות הנקובות לעיל, וקודם בחינת היחס והממשק בין ההוראות השונות בהסכם ארנה, ביקשתי להקדים ולברר, עובדתית, האם אכן קיבלה מנוליד תמורה מדניה סיבוס בגין ביצוע העבודות על ידי סלטי, וככל והתשובה חיובית – האם הועבר חלקה של סלטי לרשותה בהתאם למוסכם.
83. מהראיות אשר הובאו בפני עלה כי התשלום האחרון אשר שולם לסלטי על פי ההסכם, שולם לה ביום 1.10.2014, וזאת בגין עבודות אשר בוצעו עוד בחודש מאי 2014 (ר' חשבון חלקי מס' 24 במסגרת נספח 8 לתצהיר מר פלג, עדות מר פלג בע' 75 שורות 24-26 לפרוטוקול הדיון ועדות מר שטרית בע' 27 ש' 31-35 לפרוטוקול הדיון).
ממועד זה (1.10.2014) ועד לסילוק ידה של סלטי מן הפרויקט, ביום 1.6.2015, דהיינו: משך תקופה של כ- 10 חודשים, לא שולם לה תשלום נוסף כלשהו.