בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"ח 26933-08-18 מדינת ישראל נ' האנייה FREEDOM
ת"ח 26966-08-18 מדינת ישראל נ' האנייה KAARSTIEN
לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
בעניין:
ובעניין:
המבקשת
1. האנייה "FREEDOM"
2. האנייה "KAARSTIEN"
מדינת ישראל
ע"י עו"ד ה' מסורי מפרקליטות מחוז חיפה
נגד
המשיבות 1. האנייה "FREEDOM"
2. האנייה "KAARSTIEN"
ע"י ב"כ עוה"ד ג' לסקי
פסק דין
1. בשנת 2009 הכריזה מדינת ישראל על הטלת סגר ימי (Blockade) על מי הים שמול חופי רצועת עזה. מאותו מועד פועל חיל הים הישראלי לאכיפת הסגר ומניעת כניסתם של כלי שיט זרים, לרבות כלי שיט ניטראליים, לרצועת עזה. מעת לעת, ארגונים בינלאומיים המבקשים למחות על הטלת הסגר הימי על הרצועה, מנסים לפרוץ את הסגר באמצעות ספינות מחאה ולהגיע אל חופי עזה.
2. ההליך הנוכחי עוסק בניסיון נוסף שנעשה בחודש מאי 2018 במהלכו התקרבו לחופי עזה שתי ספינות, Kaarstien (שכונתה גם "השיבה") ו-Freedom (שכונתה גם "החירות"). שתי הספינות נעצרו על ידי חיל הים הישראלי והובלו לנמל אשדוד, שם הורדו נוסעיהן והמטען שהיה עליהן.
3. בבקשות המונחות להכרעתי כעת, עותרת מדינת ישראל לאשר את החרמתן של הספינות, הבקשות הוגשו על פי חוק המלקוח הימי משנת 1864 (1864 – Naval Prize Act). כפי שיובהר להלן הדיון מתמקד בטענות בעלי הספינות שהתייצבו בהליך, על פגמים שנפלו בהליך לרבות השיהוי בהגשת הבקשות והפרת החובה להעביר את הציוד ההומניטארי שהיה על סיפון הספינות לתושבי רצועת עזה.
רקע כללי
4. ההליך הנוכחי הוא ההליך הרביעי במספר המתנהל בבית משפט זה, בית המשפט לימאות, בבקשות שהגישה המדינה להחרמת ספינות שביקשו לפרוץ את הסגר הימי שהוטל על רצועת עזה. קדמו לבקשות בתיק זה הבקשות שנדונו בת"ח 26861-08-13 מדינת ישראל נ' האנייה Estelle (31/08/2014) (להלן: עניין האנייה אסטל); ת"ח 7961-07-15 מדינת ישראל נ' האנייה Marianne (20/11/2016) (להלן: עניין האנייה מריאן); ות"ח 19424-10-16 מדינת ישראל נ' האנייה Zaytouna Oliva (31/01/2019) (להלן: עניין האנייה זייתונה). בהליכים הקודמים פרשתי בהרחבה את המסגרת המשפטית הכללית לבקשות ההחרמה, ועל כן אסתפק בפסק דין זה בסקירה תמציתית בלבד של הסוגיות השונות הדרושות להכרעה.
הסגר הימי – רקע כללי
5. מאז שנת 1967 ועד יישומה של תכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005, התייחס צבא ההגנה לישראל לאזור הימי הסמוך לרצועת עזה כאזור שבשליטה ישראלית מכוח השליטה באזור הרצועה עצמה. עם יישום תכנית ההתנתקות ויציאת צה"ל משטחי רצועת עזה, עלתה שאלת סמכותו של חיל הים הישראלי לשלוט באזור הימי שסביב הרצועה ולפקח על כניסת ויציאת אניות ממנו. החשש מפני הברחת אמצעי לחימה ולוחמים לרצועת עזה עורר את הצורך למצוא דרכים למנוע כניסה של כלי שיט זרים ללא פיקוח ובקרה של חיל הים.