--- סוף עמוד 20 ---
1056). קנתה לו דברים בתלושים של הנזקקים בעשרות אלפי ₪. צביה צורף אם הבית, היתה קונה דברים מהסופר עם התלושים. היא קנתה בפחות כסף (עמ' 1056-1057). צורף היתה קונה בתלושים בסטימצקי ספרים או דיסקים שהוא היה נותן כמתנות לימי הולדת (עמ' 1059). בכל פעם שהנאשם ביקש שתקנה דברים בתלושים היא הסכימה לעשות כן (עמ' 1060-1061). היא ידעה לאורך כל התקופה שמדובר בתלושים שיועדו לנזקקים (עמ' 1061). כל עוד עבדה אצלו לא היתה יכולה לסרב כי הוא הבוס. הבינה בשלב מסוים שהוא עושה מעשה אסור, כאשר ראתה את ההיקפים של התלושים שחלק מהם הלך לכיסו (עמ' 1062-1063). לא ידעה שהיא עושה מעשה אסור, משום שפעלה בהנחיית הנאשם שהיה הממונה עליה (עמ' 1067, 1065). התלושים שיועדו לנזקקים שקיבלה בחגים כעובדת הלשכה – היא עצמה אם חד הורית שעבדה המון שעות וזה היה צ'ופר לעבודה שלהם, כך גם הנאשם הסביר זאת (עמ' 1069). זה לא היה כל השנים. זה התחיל בסכומים של 400-500 ₪ ובסוף 1,500-2,000 ₪ (עמ' 1069, 1096 ,1072). הוא חילק לנזקקים וחילק גם לעובדי הלשכה (עמ' 1073). כולם ידעו על חלוקת התלושים. במפגש שקיימה עם הרוש וברזני שהתקיים בתקופת החקירה הסמויה, לאחר החקירה הראשונה בה הוזהרה, הם לא שוחחו על החקירה, ואמרה אז שהיא לא סובלת את הנאשם וכי הוא פגע בה. הרוש וברזני פוטרו והיה מירמור. נשאלה במשטרה על הפגישה הזו והיא סיפרה על כך, ואמרה שהם דיברו על מה כל אחד יודע על הנאשם. הכוונה לא היתה מה כל אחד יודע על החקירה. הפגישה היתה עם רוני פילבסקי שעבד עם הנאשם והיה מאוד פגוע, אך לא היה קשור לחקירה.
ברזני אמר לה שהוא הלך לאסוף תלושים בסכומים גבוהים מאוד גם אחרי שהפסיק לעבוד בעירייה. הוא הפסיק לעבוד בשנת 2014. ברזני סיפר לה שהוא הביא את התלושים לבקשת הנאשם, אחרי שהפסיק לעבוד. הביא 40,000 ₪ מיינות ביתן בתקופה שלפני ראש השנה 2014. כאשר נשאלה על כך שבתקופה הרלוונטית נכנס עוזר חדש לתפקיד ולא התקיימה חלוקת תלושים ומכאן שברזני לקח את התלושים וחלק מהם נתן לעדה, השיבה שמדובר בשקר (עמ' 1087-1089). התלושים שקיבלה כעובדת הלשכה כמתנה לחגים ניתנו במשך 5 השנים האחרונות לעבודתה (עמ' 1095). ידעה שהתלושים באו מהקבלנים כיוון שראתה את המעטפה נכנסת לחדר, ראתה אותה במגירה ומהמגירה הם חולקו. ישבה ליד הנאשם בעת שכתב ברכות על המעטפות. ברזני הביא לו את התלושים ומעטפות ריקות עליהן כתב. היה סכום ליד כל שם, כמה לשים במעטפה. ברזני שם את התלושים בהנחיית הנאשם, ולא עשה זאת על דעת עצמו. שמעה בעצמה את האישור מספר פעמים במהלך השנים (עמ' 1097-1098). ראתה שהיו רשימות אצל ברזני אך לא קראה את הרשימות. היא העבירה שמות של נזקקים שפנו ללשכה כדי שיוסיף לרשימה (עמ' 1107). אישרה ששלחה הודעה ביום 1.6.16 לחוקר: "בוקר טוב, נו מתקדמים? כל יום שעובר עוד מישהו נפגע מהחרא הזה". הכוונה היתה לחקירת הנאשם (עמ' 1111). הנאשם ניסה לגרום לכך שיפטרו את בתה. לכן יזמה פנייה כי באמת אנשים נפגעים ממנו. ברזני עסק רבות בעניין הנזקקים. אחד הקבלנים נתן לברזני כסף מזומן. היא היתה בחדר כשהנאשם צרח על ברזני למה הוא לקח כסף מזומן, שלא יצלמו אותו והוא עלול להיפגע (עמ' 1117). היא נחשפה לתלושים כאשר ראתה כמות גדולה של תלושים במגירה של הנאשם שהיא מעבר לתלושים שניתנים לנזקקים (עמ' 1118). המעטפות שהיו מיועדות לנזקקים היו ידועות לה כל התקופה. היא נחשפה לשימוש האישי בתלושים בשלב מאוחר יותר כשראתה במגירה שלו ושהוא ביקש שתקנה באמצעותם מתנות (עמ' 1119). היא ראתה שברזני נתן תלושים לצביה צורף אם הבית לקנות מזון והיא היתה מביאה לברזני שהיה מוסר את המוצרים לבית הכנסת לצורך אזכרות