בחקירתו הנגדית נשאל הרוש מדוע לא טען שהנאשם אישר את כל השמות ברשימת הנזקקים בחקירתו במשטרה, והשיב כי כל הרשימות קיבלו אישור ללא יוצא מהכלל (עמ' 990). הוא ישב מספר פעמים עם ברזני, רונית וודאי וגרושתו של הנאשם. לא שוחחו במפגשים על מעשיו של הנאשם (עמ' 991). כל אחד מהם נפגע מהנאשם בדרך כלשהי. ברזני היה מבוהל לפני שהגיע
--- סוף עמוד 28 ---
למשטרה, והרוש אמר לו שאם הוא מבוהל אז שייתן עדות ויתנו לו חסינות (עמ' 995-996). הפגישות עם ברזני, רונית המזכירה וגרושתו של הנאשם המשיכו גם לאחר החקירות במשטרה. היה אסור להם לדבר על החקירות, הפגישות היו חבריות בלבד (עמ' 997).
יתכן שבבית הדין לעבודה ציין שהוא חילק את התלושים בין היתר לעובדי ניקיון בעירייה שידע שהם נזקקים (עמ' 999-1001). למרות שהוא סמנכ"ל, ברזני היה זה שאמר לו לתת את התלושים לעובדות הניקיון, מתוך יחסי עבודה קרובים (עמ' 1002). הוא לא קיבל תלושים.
הוא לא ראה פסול בכך שהוסיף 7-8 משפחות נזקקות ולא ראה פסול בחלוקה באמצעות אנשי קשר כגון פעיל במטה הבחירות, שמביא אנשים לקלפי (עמ' 1007-1008).
מר תומר מועלם
33. מר תומר מועלם (להלן: "תומר") העיד כי עבד בעבר בעיריית כפר סבא. התחיל את עבודתו בעירייה כנציג קבלה. בערך בשנת 2011 עבד בלשכת ראש העיר ומשנת 2014 היה ראש לשכה עד שעזב את עבודתו במרץ 2016 (עמ' 638-639). הוא עבד מול ברזני. תומר העיד כי היו מחלקים תלושים למשפחות נזקקות בפסח ובראש השנה. הגיעו תלושים מיינות ביתן ללשכה. צביה צורף ואביו של תומר, אורי מועלם, שעבד בתור נהג, נשלחו להביאם (עמ' 641). אביו, אורי מועלם, נשלח פעמיים. פעם אחת הביא ופעם אחת לא הביא בגלל שדרשו ממנו חתימה. גם מצביה צורף ביקשו חתימה והיא לא הביאה (עמ' 641-642). ההתנהלות בעניין התלושים הייתה מול ברזני ולא מול הנאשם (עמ' 642). ברזני נתן למשפחות נזקקות תלושים לחגים, לפעמים כשברזני לא היה, הוא היה משאיר תווים אצל תומר כדי שייתן למשפחת נזקקות ותומר היה נותן (עמ' 642). לא היה רישום ותיעוד (עמודים 641-642). בחג תומר היה מקבל תווי קנייה של יינות ביתן בסך 200 ₪ מרונית ודאי, מנהלת הלשכה. התלושים הגיעו במעטפה עם ברכת חג שמח בכתב ידו של הנאשם (עמ' 643). בנוסף קיבלו עובדי העירייה בראש השנה תווי קנייה מוועד העובדים ובפסח מההנהלה. הברכה בכתב ידו של הנאשם הייתה בפתק נפרד מהתלושים (עמוד 644).