70. גב' רוזי נוימן מסרה בהודעתה במשטרה (ת/34, (פרו' 31.1.19, עמ' 358) שהיא עובדת סוציאלית, עובדת בעיריית כ"ס משנת 1991, והחל ממרץ 2016 משמשת כמנהלת שירותי הרווחה. התרומות מגיעות מפונקציה בעירייה שנקראת משאבי קהילה. לגבי חלוקת התרומות, המחלקה שלה קובעת את הנזקקים על פי קריטריונים ברורים, והם "עושים את הסינון והניתוב למי מגיע תרומה ולמי לא" (עמ' 2). העירייה לא נותנת תרומות ולא נותנת כסף ישירות לנזקקים של הרווחה. הרווחה מעבירים את שמות הנזקקים לאגף משאבי קהילה. חברה קדישא מגייסת כסף לקמחא דפסחא והעירייה מעבירה סכום לטובת העניין, 30,000 ₪ לערך. החלק של הרווחה הוא להעביר המלצות למי לתת. לא ידוע לה על תרומות שהתקבלו מאגף ראש העיר, באמצעות ראש העירייה או מי מטעמו (עמ' 3). לא ידוע לה על תרומה שקיבלה העירייה מיינות ביתן (עמ' 3-4). בעדותה בבית המשפט, גב' נוימן נשאלת האם חשבה שיש צורך לרשום את התרומות שהעירייה מקבלת כהכנסה בספרי החשבונות וענתה כי התרומות "זה לא משהו שאנחנו רושמים כהכנסות" (עמ' 259 ש' 5). הם, כאנשי מקצוע, בודקים נזקקות וזכאות ומכינים רשימות על פי קריטריונים מאד ברורים (עמ' 259 לפרו').
71. גב' סימה בן שמואל העידה שהיא עובדת בעיריית כפר סבא, ברווחה. בשנים האחרונות של עבודתה באגף הרווחה הייתה אחראית על המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות. הייתה אחראית לגייס כספים לקרן סיוע לנזקקים בכפר סבא (פרו' 31.1.19, עמ' 268-269). מטרת הקרן לסיוע לנזקקים הייתה לגייס כספים ולסייע לחלשים באמצעות כספים, תלושי שי לפני החגים, ועוד. הקרן עבדה בשיתוף פעולה צמוד עם הרווחה (עמודים 268-269). הכסף נתרם לקרן לסיוע לנזקקים, לא לעירייה (עמ' 277 לפרו'). הקרן מתנהלת באגף הרווחה. תרומות תועדו באופן מסודר, לרבות צילום התווים, תיעוד מספר סידורי מתן קבלות, ורישום. היו מקבלים רשימה מסודרת מהעובדים הסוציאליים של הנזקקים, ומי שנבחר היה מגיע לקחת עם תעודת זהות וחתם שקיבל (עמ' 270). בחינת הנזקקים נעשית על פי קריטריונים ברורים. היא אינה מכירה העברה של 25,000 ₪ בתווי קנייה שניתנו ללשכת ראש העירייה לשם חלוקה לנזקקים (עמ' 273, 271). אילו הייתה מקבלת סכום של מעל 25,000 ₪ כל חג בתווי שי שמיועד לנזקקים, הייתה עורכת רשימה ארוכה יותר עם סכום גבוה יותר לאפשר לנזקק ליהנות מהחג. גב' בן שמואל הבהירה כי תווי הקנייה שהיו מתקבלים היו נרשמים בספרי הקרן ולא בספרי העירייה (עמוד 276). העדה נשאלה מדוע היא מעורבת בחלוקה אם היא עובדת מטעם העירייה בעוד הקרן היא זאת שמקבלת את התלושים, וענתה כי לקרן אין עובדים ולא הייתה הפרדה ברורה בין הקרן לעירייה (עמודים 285-287).