מעורבותו הפעילה של ברזני בקשר עם תורמי התווים החלה בראש השנה 2009, אז הנאשם הורה לברזני ליצור קשר עם נחום ביתן ולבקש ממנו תלושים. באופן כללי, החל ממועד זה, בדרך כלל לאחר שברזני היה מבקש את התלושים, התלושים היו מועברים למישהו מעובדי הלשכה (הנהג או אם הבית) ולאחר מכן מועברים לנאשם. לעיתים ברזני היה מקבל רשימה יחד עם תלושים כדי להעביר את התלושים לאנשים המופיעים ברשימה. ברזני היה צריך לשנן את השמות ולגרוס את הרשימה במגרסה שהייתה מתחת לשולחן העבודה של הנאשם. הרשימה כללה נציגי שכונות, רבנים או נציגי בתי כנסת, דוברות ומזכירות. ברזני הכיר את האנשים ברשימה מעבודתו בעירייה. בנוסף ברשימה נכללו עובדי לשכה, נהגים, מנהלת הלשכה, רונית וודאי, ואף ברזני עצמו. ברזני היה מקבל תלושים בסך 15,000 ₪ ומחלק אותם בהתאם לרשימה. האנשים שברשימה היו בקשר יומיומי עם הנאשם. כל אחד היה מקבל בין 400-200 ₪, ובחלק מן המקרים הנאשם היה מוסיף ברכה ונותן להם באופן אישי (עמודים 308-310).
כאמור לעיל, ראש השנה שנת 2009 היה הפעם הראשונה שברזני נדרש להתקשר לנחום ביתן ולבקש ממנו את התלושים. ברזני קיבל טלפון כשהתלושים היו מוכנים והוא שלח את מועלם הנהג או את אם הבית צביה צורף (להלן: "צורף") אשר הביאו את התלושים. ברזני הניח בפני הנאשם תלושים בסך 25,000 ₪. מתוך סכום זה קיבל ברזני רשימת חלוקה ו-15,000 ₪. הרשימה נגרסה וברזני נדרש לחלק 15,000 ₪. אינו יודע מה קרה עם ה-10,000 ₪ הנותרים (עמ' 316-317). לגבי ה-15,000 ₪ - הנאשם הנחה אותו להתקשר לאותם גורמים ואותם שמות פחות או יותר, עם תוספות כאלה ואחרות. באותה שנה, יום לפני ערב החג, ברזני נדרש על ידי הנאשם להתקשר לחזי שבת ולבקש ממנו תלושים. באותו יום חזי שבת הגיע למשרד ומסר לברזני 5,000 ₪ בתלושים וכן חבילת שוקולד. ברזני מסר את המעטפות והשוקולד לנאשם. באותו חג ודאי מנהלת הלשכה והוא קיבלו מעטפה עם תווים של רב-תו ולא של יינות ביתן (עמ' 317). ברזני שם לכל עובד לשכה על פי הנחיית הנאשם, 200-400 ₪ מתווים של יינות ביתן (עמ' 317).
בפסח 2010, אין שינוי מראש השנה 2009. ברזני שוב נדרש ע"י הנאשם להתקשר לנחום ביתן וחזי שבת וכמה ימים לאחר שהתקשר אליהם, שניהם הביאו תלושים. התווים שהגיעו נמסרו לנאשם באותו אופן. גם הפעם קיבל ברזני רשימת חלוקה מאת הנאשם והיה צריך לגרוס אותה לאחר שינונה. סכום התווים לכל אחד נע בין 200 ל-400 ₪ של יינות ביתן. סך התווים היה 30 אלף ₪. 25 אלף ₪ מיינות ביתן, מתוכם ברזני חילק 15 אלף ₪, ואינו יודע לאן הגיעו שאר התווים. עוד 5,000 ₪ מחזי שבת שאותם מסר ברזני לנאשם. באותו חג עובדי הלשכה קיבלו תווים עם ברכה מהנאשם (עמודים 317-319).