31. לאחר עיון בטענות הצדדים, שמיעת עדותו של מנכ"ל החברה ועיון בהסכם הקצאת האופציות שניתנו לנתבע בשנת 2018, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם התובעת. להלן נימוקי.
32. הנתבע החל את עבודתו בחברה בשנת 2002. החברה נוסדה כבר בשנת 1983 (עמ' 12 לפר' שורה 21). מדובר אם כן בחברה מבוססת הפועלת בשוק מזה עשרות שנים. לטעמי אין דין חברת 'הזנק' (סטארטאפ), נטולת הכנסות, שבדרך כלל אין באפשרותה לתגמל את העובדים בזמן הווה וכל כולה בנויה על הישגי העתיד, כדין חברה ותיקה ויציבה המתגמלת את עובדיה על בסיס ביצועיהם ועל יסוד ניסיונם, הוותק שצברו בחברה והכישורים המוכחים שלהם.
33. חברה הנמצאת בתחילת דרכה, אינה יכולה לאמוד את יכולותיו וביצועיו של מנהל בחברה על יסוד העבר (שלא קיים בחברה) ולפיכך הענקת האופציות מבוססת על יכולות שיבואו לידי ביטוי בעתיד. אומנם, ניסיון העבר והרזומה יכול להילמד גם מקורות חייו של העובד וניסיון שצבר בחברות אחרות. ברם, אין הדבר דומה לניסיון אמת בחברה עצמה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי במקרה שלפני.
34. מניע נוסף להענקת אופציות שבא לידי ביטוי בחברות "צעירות" הוא הרצון, שלא לומר ההכרח, לשמור את העובדים הבכירים והמוכשרים, שזה עתה החלו עבודתם בחברה באמצעות הענקת אופציות, שיחייבו את העובד להישאר בחברה לצורך מימושן של אותן אופציות מחד גיסא, ומאידך גיסא יתמרצו את העובד להביא את החברה להישגים שהרי הישגי החברה יגדילו את התגמול לו יהיה זכאי עם הגיע מועד מימושן של האופציות.
35. עוד ייאמר כי דווקא באותן חברות סטארטאפ שטרם התבססו והתייצבו נהוג להעניק כמות אופציות נדיבה יחסית בתחילת הדרך, שכן האופציות אינן משקפות ניסיון עבר או הישגי עבר אלא אך ורק ביצועים והישגים עתידיים, אם וכאשר יגיעו.
36. לא כן הדבר במקרה של חברה ותיקה ומבוססת כחברת *****. מהראיות שהובאו בפני עולה כי את האופציות קיבלו דווקא העובדים הוותיקים בחברה ורק 10% ממקבלי האופציות היו עובדים חדשים (עדות המנכ"ל עמ' 15 שורה 33). חלק מהעובדים, כמו הנתבע למשל, כבר זכו בעבר להענקת אופציות. ברם, כמות האופציות להן זכה הנתבע בשנת 2008 הייתה נמוכה משמעותית מכמות האופציות לה זכה בשנת 2018. הפער בין כמות האופציות שהוענקו לנתבע בשנת 2008 (54,459 אופציות) לבין הכמות שהוענקה לו בשנת 2018 (179,000 אופציות) אינו יכול להיות מוסבר ברצון "לשמר" את הנתבע בחברה או בצורך "לתמרץ" אותו.