"יכול להיות שקראו לה לנה. הכרתי את המפיק והיא התנהלה מול נופר והייתי בטוח שהיא גם סגרה עם נופר פשוט הייתי מאוד עסוק בלקיים את ה אירוע ולארגן מלצרים ולארגן את כל מה שצריך. ואז פתאום הבנתי שנופר התקשרה אמרה לי לא סגרה איתי, אמרתי לה לא יכול להיות,
--- סוף עמוד 18 ---
איך, היא אמרה לא. אז התקשרתי למפיק הביא את הלקוחה אמרתי לו יורם איך זה יכול להיות וזה? הוא אומר תשמע יש לה הסכם אין לה בלעדיות. אני לא יכול, אמרתי לו תדבר איתה תגיד לה שיש בלעדיות וזה, הוא אמר לא רשום לה בהסכם שיש בלעדיות ואז ככה גילינו בעצם שאין בלעדיות."
105. נועם שילם במזומן עבור שירותי העיצוב לטיסונה והעביר דיווחים לגבי פעילות התובעת.
106. נועם העיד בעמוד 87 בשורה 14 כי שילם במזומן לדנה את העמלה עבור חלקה של לאגו באירוע של טיסונה. בעמוד 91 העיד שהעביר העמלה גם עבור אירועים נוספים במזומן לדנה, לבקשת ראובן ואף טען משורה 28 שלא ביקש קבלה. בעמוד 92 לא היה לו הסבר מדוע בטח בדנה למרות שטען כי ההסכם הופר מיד באירוע בראשון. הוא טען שאדון בשם פיליפ יעיד שהוא דובר אמת, אך פיליפ לא העיד.
107. בעמוד 15 בשורה 29 נועם אישר כי "גם אני עשיתי כמה פעמים" דיווחים לגבי פעילות התובעת.
108. בהמשך יפורט כיצד נועם ערב להסכם הלוואה בין התובעת ובין לאגו ולאחר מכן חותם על הסכם הלוואה בשם התובעת ומתקשר לצורך השכרה בשם התובעת.
נופר אישרה בכתב בזמן אמת כי מעבירה הדברים לנועם כדי שיסגור עם ראובן
109. ביום 6.12.15 נופר כתבה להדר "אני העברתי את הדברים לנועם שיישב עם ראובן וייסגרו את הדברים". נופר עומתה עם תוכן המסרון ובעמוד 65 משורה 1 השיבה כלהלן:
"בעלי לא סוגר אבל היה פה שוב העניין היה הרבה יותר מורכב מזה, כי אני מצד אחד הייתי מעצבת בלעדית מאוד מאוד ניסינו לא לערבב בין שני הדברים. הדר לא כל מה ש-, הדר הבטיחה דברים שלפני זה אבא שלה אמר לה ודיבר איתה ואמר לה לעשות ככה וכשהיא חוזרת ושוב לא מקיימת את הדברים אז אני אומרת אני מעבירה את הזה לנועם שידבר עם ראובן."
110. ביהמ"ש לא מצא בתשובה מענה מניח הדעת לגבי הטענה של לאגו כי אין לקבל את טענת נופר שאין לערב בינה ובין בעלה.
111. ביהמ"ש דוחה טענת התובעת בסעיף 7 לסיכומי תשובתה כי קבלת הטענה בעניין עירוב העסקים בין נופר ובין נועם הינה "שוביניסטית" כביכול. העובדה שנופר ונועם פעלו כיחידה כלכלית אחת אינה מצביעה על כפיפות כביכול של נופר לנועם ואף לא להפך, אלא על פעילות כישות כלכלית אחת.
--- סוף עמוד 19 ---
112. לכן, ביהמ"ש קובע כי נופר ונועם פעלו כישות אחת וכך גם ראתה נופר פני הדברים בזמן אמת.
הוויתור של נופר על הבלעדיות לא היה חד צדדי
113. מסקנת ביהמ"ש בדבר כריתת הסכם על דרך התנהגות מתבססת גם על עובדה חשובה נוספת. הוויתור על הבלעדיות, לא היה ויתור חד צדדי. מנגד לאגו הסכימה להפחתת שיעור העמלה בחמישים אחוזים מעשרים אחוזים לעשרה אחוזים, וכן היעזרות לאגו במעצבים נוספים אפשרה לנופר להתמקד בלקוחות האמידים של לאגו שהסכימו לשלם לה על פי המחיר שדרשה, שעה שלאגו מקבלת הכנסות מהזמנות זולות בשיעור עמלה של עשרים אחוזים ע"י העסקת מעצבים אחרים, הכנסות שלנועם ונופר היה עניין בהגדלתן לנוכח זכותו של נועם לחלוק ברווחים.
לאגו הסכימה על דרך התנהגות להפחתת סכום העמלה שעל התובעת לשלם לפי ההסכם הכתוב
114. במסגרת סעיף 4.2.3 לחוו"ד שהכינה המומחית מטעם ביהמ"ש היא התייחסה למחלוקת לגבי שיעור העמלה המגיע מנופר ללאגו, כשנופר טוענת כי השיעור הינו 10%, למרות שלפי הסכם השירותים שיעור העמלה עומד על 20% כלהלן:
"4.2.3.4 לנוחיות כבוד השופט, מוצג להלן התחשיב בשני טורים - לפי 20% עמלה ולפי 10%עמלה.
.4.2.4 החברה שילמה ללאגו בגין עמלות סך של כ- 95 אלפי ₪. יצוין כי סכום זה הינו תוצאה של העברת עמלה בשיעור של .10% התשלומים החלו בחודש 8/2016 ונפסקו בחודש 11/2016.
4.2.5. לאגו גבתה סך של כ- 74א' ₪ עבור עיצוב שביצעה החברה, אך לא העבירה לחברה את חלקה )כ- 67 א' ₪ לפי תחשיב של 10%או כ- 60 א' ₪ לפי תחשיב של (20%.
המומחית קבעה ביחס לעניין זה כך "תגובתי לתגובות שני הצדדים (סעיפים 4.2.3.1 ו- 4.2.3.2)- המחלוקת לגבי שיעור העמלה הינה משפטית.".
115. ראובן הצהיר בסעיף 36 לתצהירו כי בסמוך לתחילת הפעילות, מכיוון שלנועם לא הייתה הכנסה שוטפת ומצבו הקשה, הוא הסכים לכך שהתובעת תשלם "בשלב הראשון.. למשך חודשי הרצה ראשונים" עמלה בשיעור עשרה אחוז בלבד. ראובן הצהיר בסעיף 39 שלאחר תקופה נכבדה בה שילמה נופר עמלה בשיעור 10% "וגם זאת באופן חלקי לאור דיווחים שקריים וחלקיים" הוא לחץ על נועם להסדיר הנושא, ובהסכמתו, הוכנה טיוטא שאמורה הייתה להסדיר זאת. הוא הפנה למסרון בו נועם כתב לו ביום 18.12.16 כלהלן:
"צהריים טובים דיברתי עם נופר היא תשלם 20% מהיום יש כמה אירועים שנסגרו שהיא חישבה לפי 10% תעביר רשימה ממש בודדים שתדע גם שאין לה בכלל עדיפות להפך.."
116. ראובן הפנה למסרון תגובה בו עמד על כך שהשינוי יהיה החל מתחילת חודש דצמבר.
--- סוף עמוד 20 ---
117. מכאן שעל פי גרסת ראובן, החוזה שונה בהסכמה לעניין גובה העמלה, בדיוק כפי שהחוזה שונה בהסכמה לעניין הבלעדיות, לפחות עד תחילת חודש דצמבר 2016.
118. דנה טענה בעמוד 82 בשורה 32 שחישבה סכום התביעה "על 20 אחוז, כי ההסכם הוא על 20 אחוז, הם לא חתמו על ההסכם הנוסף, לא עברנו ל- 10 אחוז, אז מה אתה רוצה שאני אגיש?" טענה זו אינה מתיישבת עם ההתכתבות בזמן אמת. לאגו לא רשאית מצד אחד לטעון שהסכם בכתב שונה על דרך התנהגות לעניין הבלעדיות, אך להיצמד לנוסח ההסכם לעניין שיעור העמלה.
119. דנה אישרה בעמוד 84 בשורה 25 כי עמדתה שאם נופר לא תחתום על הטיוטא יש לחייב אותה לפי עשרים אחוז, זו פרשנותה ולא הוראה שקיבלה מראובן.
120. כאמור לעיל, גם בסוגיה זו לנועם יש קשר ישיר. ראו דבריו בעמוד 80 משורה 11 כאשר הוא נשאל אם ביקש מראובן הפחתת שיעור העמלה:
"לא מדויק. אנחנו בגלל מה שקרה שלא היה בלעדיות ולא היה בלעדיות מהיום הראשון אז אמרתי לראובן זה לא ההסכם, אי אפשר לשלם 20 אחוז שאין בלעדיות כי היא לא מסוגלת לסגור אירועים הרי יש אנשים שנכנסים מבחוץ חלקם משלמים עמלה חלקם אפילו לא משלמים עמלה היא לא יכולה להתמודד על זה שהיא יכולה לשלם 20 אחוז, בוא תן לה לפחות להכניס משהו אז ראובן אמר שהיא תשלם כרגע 10 אחוז."
121. התנהלות ראובן בעניין העמלה, משתלבת עם התנהלות נופר בעניין הבלעדיות. על אף ההסכם הכתוב, בפועל הוסכם על דרך התנהגות על התנהלות שונה ולפיה עד המועד בו ראובן דרש לקבל את מלוא העמלה, הוא הסכים לגביית עמלה מופחתת.
הויתור על בלעדיות אפשר לתובעת להתמקד בלקוחות שביקשו הזמנות יקרות
122. מהראיות שהובאו עלה שהוויתור על בלעדיות אפשר לתובעת להתמקד בלקוחות שביקשו הזמנות יקרות. לעניין זה ראו הדיון בהמשך בטענות לאגו להפרת ההסכם ע"י נופר ובדברי הדר בעמוד 43 משורה 27:
"העדה, גב' קפוואנה: בעל פה. אני רק רוצה להדגיש את ההנחייה. עדיין אנחנו כאילו אמרנו, אני, וגם אחרי נובמבר, יש את זה גם בתצהיר שלי ואת כל הרשימות, עדיין אנחנו ניסינו לדחוף לנופר, לתת לנופר את רוב העבודה. אבל בגלל שנופר לא רצתה לתת יותר את הבלעדיות הזאת, כי זה לא היה לה כלכלי, כי היא לא רצתה לצאת מהבית וכי היא העדיפה שיהיו אנשים מסוג כזה, ש"יתחרו איתה" או שיתמנו אלטרנטיבה ומענה ללקוחות, חשוב לזכור שגם לנועם היה אינטרס שלאגו תחזיר כסך. עכשיו, אם נופר לא עושה את העיצוב, עדיף שנרוויח 20 אחוז עמלה מ, לצורך הדוגמה, חיה אלוני. אז "עדיף לי" לעשות הסכם עם חיה אלוני, כדי שאם לא מסתדר בין נופר לבין לקוח לעשות אירוע, עדיף לי שהוא לא ילך לכל מעצב פלוני, עדיף לי שהוא ילך לחיה, וככה לאגו תחזיר את ההשקעה שלה."
--- סוף עמוד 21 ---
123. בעמוד 45 הדר הפנתה למסרון של נופר מיום 22.12.15 בו היא מלינה על כך שהלקוחות דורשים מחירים נמוכים:
"בעמוד 3. היא כותבת: "הרבה יותר כואב לי מהעיצוב, זה שעושים מאיתנו צחוק. מהעיצוב וההפקה זה 15,000 ₪ רווח, עושים מאיתנו צחוק", כזה. זה כלום, לא להרוויח, שתביני ש- 15,000 ₪ ...
זה כלום"
124. וראו בעמוד 51 משורה 8
"תלוי, אם ב- 10 ₪ היא נותנת רק נר, ונניח, לדוגמה, ב- 25.06, שלומית הרוש, היה להם המון, המון פגישות ביניהם, ודקה לפני האירוע, נופר, אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול, אמרה: "עזבי אותי מהם, שייקחו את מי שהם רוצים, ממש לא שווה לי לצאת מהבית", אולי כי, סליחה,
ש: כן, כן, את ממשיכה.
ת: אני אשלים, כי אולי באירוע הספציפי הזה היא הייתה צריכה לתת, אני לא יודעת את הסכומים, אני לא אכנס לזה, אבל לצורך הדוגמה, ב- 60 ₪ לאדם, אבל הם ביקשו פרחים וורדים ולא יודעת מה, ופרחים יקרים, אז זה לא היה לה כלכלי. ואולי באירוע אחר ב- 10,000 ₪ היה לה לשים רק נר וזה כן היה לה כלכלי,".
הצדדים מתנהלים במשך תקופה ארוכה על פי ההסכם שנכרת על דרך התנהגות
125. נופר, תחת, לפעול לאכיפת ההסכם, כפרשנותה, באופן מלא לעניין הבלעדיות, אישרה בעמוד 42 משורה 15 כי מחודש ינואר 2017, כאשר הוצגה לפניה טיוטה של הסכם שמעגנת ביטול הבלעדיות, ועד אמצע שנת 2017, עת סיימה הקשר עם לאגו, לא לקחה אירועים נוספים ועשתה רק מה שסיכמה עם לקוחות לפני סוף שנת 2016. כמו כן, אישרה שלא העבירה דיווחים לגבי התקופה שהחלה בשנת 2017. כאן המקום לציין שראובן טען שבסוף שנת 2016, עמד על כך שנופר תשלם, מאותו מועד ואילך, עמלה בשיעור עשרים אחוז כדרישת ההסכם.
126. כאן המקום לציין שגרסת נופר לגבי עמידתה על הבלעדיות אינה זוכה לגיבוי בכתב בזמן אמת ע"י נועם. לעניין זה ראו בהמשך (בדיון בעניין גובה העמלה) תוכן המסרון ששלח נועם לראובן בחודש דצמבר 2016 בו הוא מודיע על הסכמה להגדלת שיעור העמלה שתשלם התובעת ללא התניית ההסכמה באכיפת הבלעדיות.
127. כמו כן, ראו מסרון מנועם לראובן מיום 29.9.17 בו הוא מודה לראובן על "העזרה והיושר שלך".
128. בסיכומי תשובתה, התובעת טוענת בסעיף 9 כי אין זה הגיוני כי נופר תסכים עבור "נזיד עדשים" לוותר על מיליונים. אולם, כאמור לעיל, הפחתת העמלה היא רק חלק מהשיקולים. כמו כן, הפחתת העמלה הייתה בשיעור של 50% ושוויה על פי תחשיב
--- סוף עמוד 22 ---
המומחית מטעם ביהמ"ש מאות אלפי ₪. לא פחות חשוב, אם התובעת הפסידה מיליונים כביכול, מדוע המתינה עד סוף שנת 2017 כדי לטעון זאת בדיעבד לראשונה. אם לא די בכך, היא לא הצליחה להוכיח זאת והיא גם לא תבעה מיליונים, אלא 600,000 ₪ בלבד. היא גם לא תיקנה תביעתה לאחר הגשת חוות דעת המומחית.
הטענה של נופר כי הסכימה להפרה כי לא הייתה לה ברירה אינה מתיישבת עם אורך התקופה בה לא עמדה זכויותיה
129. ביהמ"ש תהה בחקירת נופר בעמוד 48 בשורה 30:"רגע אבל אני פה לא מבין משהו, אם יש לך הסכם בלעדיות, אז למה הסכמת לתת את שירותי החופה אם את יודעת שיש מעצב אחר, לשיטתך הפרו את ההסכם איתך?
העדה, גב’ לוי: לא הייתה לי ברירה זה כבר אתה יודע יותר סיפור בהרחבה על כל ההפרה פה,
כב’ הש’ הדר: זה ממש בהתחלה, זה שלושת האירועים הראשונים אני הבנתי.
עו”ד גלבוע: לפני האירוע הראשון.
העדה, גב’ לוי: זה האירוע הראשון.
כב’ הש’ הדר: אז איך לא הייתה לך ברירה, אם זה אירוע ראשון?
העדה, גב’ לוי: כי הם אמרו לי זה אירוע ראשון, לכן גם לא הלכתי ותבעתי מיד שבועיים אחר כך הם אמרו לי זה אירוע ראשון אנחנו בהקמה זה לא יקרה יותר, כל חודש היינו יושבים והייתי שומעת את אותם דברים וזה לא יקרה יותר ואנחנו רוצים לעבוד ביחד ויש את השלבים של ההקמה זה לוקח קצת זמן,"
130. ראו גם בעמוד 63 משורה 1:
"העדה, גב’ לוי: אני נמצאת במצב שאני מרוסקת, בעלי לא מרוויח שקל כי זה אמור להיות הרווח שלנו יש לי ארבעה ילדים בבית יש לי ציוד שכבר קניתי יש לי הלוואת בנק,
עו”ד דניאלי: לאט לאט.
העדה, גב’ לוי: יש לי מחסן שאני משלמת וצריכה לשלם יש לי עובדים שאני מחזיקה צריכה להביא אוכל הביתה אין לי את היכולות לקום ישר לשבור את הכלים וללכת למשפט שלוש שנים או ארבע שנים אני מנסה ליישב כמה שאפשר ומנסה להאמין להם שכן הנה בואי רק את זה נעשה ככה זה התחלה טעינו בוא לא נחזור אחורה, גם רושמת את זה במכתב שלי ב-2015 באוגוסט מול אלי מאור ומול ראובן שאני מנסה,"