בית משפט לענייני משפחה בירושלים
20 דצמבר 2021
תלה"מ 10409-04-19 אם א' נ' ב"כ היועמ"ש ואם ב'
בפני
כב' השופטת מיכל ברדנשטיין
תובעת
אם א'
על ידי עו"ד ניר כחלון
נגד
הנתבעים
1. משרד הרווחה והשירותים החברתיים- המשרד הראשי משרדי ממשלה 500102280
הנתבע 2 על ידי עו"ד הדר איצקוביץ
2. אם ב'
בעצמה
פסק דין
לפני תביעה לביטול צו הורות פסיקתי מיום 28.05.2018, שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו (כב' השופטת א' סגל אילוטוביץ) בגדרי תיק תמ"ש 30657-02-18, בעניינו של הקטין XXX (להלן: הקטין), בהסכמת הצדדים באותו הליך, שהם גם הצדדים להליך שלפני.
כדי להקל על הקורא, אביא בפתח הדברים את עיקרי הטענות והמחלוקות, וכן את הכרעתי בקליפת אגוז. לאחר מכן יוצגו טענות הצדדים בהרחבה ויפורטו נימוקי ההכרעה.
עיקרי הטענות והמחלוקות ולוז ההכרעה
1. התביעה דנן לביטול צו ההורות הוגשה על ידי האם הביולוגית של הקטין (להלן: התובעת או אם א'), בהסכמת הנתבעת 2 (להלן גם: הנתבעת או אם ב'), שהורותה כוננה באמצעות צו ההורות הפסיקתי. בסיס התביעה בטענה כי יחסי הצדדים עלו על שרטון זמן קצר מאוד לאחר מתן צו ההורות הפסיקתי ולידת הקטין, והן נפרדו, וכי מאז המועד 30.08.2018, עת היה הקטין כבן חודשיים וחצי (כעת הוא בן כ-3.5 שנים), אם ב' אינה פוגשת, ואינה מעוניינת לפגוש את הקטין, ואינה קיימת בעולמו כלל, וכי אין צפי לשינוי עמדה זו בעתיד. הקטין מטופל באחריות ובמסירות רבה מאוד על ידי אם א', והוא מתפתח היטב. התובעת טוענת כי בנסיבות אלו, הותרת רישום אם ב' כהורה נוסף של הקטין היא בבחינת רישום ריק מתוכן, שישפיע לרעה על המשך התפתחותו של הקטין, ולפיכך, אינו לטובתו, ויש לבטלו.
2. הנתבע 2, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: ב"כ היועמ"ש) מתנגד לביטול צו ההורות הפסיקתי.
3. ביום 08.01.2020 הוגש לתיק תסקיר עו"ס לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א -1981 (להלן: חוק האימוץ), ובו התייחסות לסעד המבוקש בהיבט של טובת הקטין. העו"ס מתארת את אם א' כאם טובה ומסורה, ומציינת את התפתחותו משביעת הרצון של הקטין מכל הבחינות. העו"ס עומדת על כך שגם אם ב' היא אדם נורמטיבי, ששם לנגד עיניו את טובת הקטין, וסבורה כי הנתק בקשר בינה לקטין אינו בלתי הפיך ובר תיקון. העו"ס מעלה חשש כי ביטול צו ההורות הפסיקתי עלול לתמרץ את מחיקת סיפור תכנונו והבאתו לעולם של הקטין בזוגיות המשותפת של שתי האמהות, וכי קיומו של סוד בחייו, במקרה כזה, תסב נזק לקטין. עמדת העו"ס היא כי טובת הקטין היא להותיר את צו ההורות הפסיקתי על כנו, ולטפל בסוגיית חידוש הקשר בין אם ב' לקטין.
--- סוף עמוד 3 ---
4. בתיק מונה בהסכמת הצדדים ד"ר רועי אלדור כמומחה מטעם בית המשפט, וביום 18.05.2021 הוגשה לתיק חוות דעתו המפורטת, שבה הוא הציג עמדה שונה מעמדת העו"ס בשאלה האם טובת הקטין היא בביטול צו ההורות הפסיקתי. בדומה לעו"ס, המומחה מציין כי אם א' היא אם מיטיבה ביותר שמטפלת בכל היבט בעולמו של הקטין וכי מצבו של הקטין טוב מאוד, באופן שאינו מלמד על חסר בדמות הורית נוספת, והוא מפותח אף מעבר לגילו. המומחה מתאר אף הוא את אם ב' כאדם נורמטיבי ורגיש. חרף זאת, הוא חיווה דעתו כי בחלוף תקופה של 3 שנים ויותר מאז נותק הקשר בין אם ב' לקטין, ומשעה שאם ב' אינה חלק מעולמו של הקטין, והיא אינה מתפקדת כהורה בפועל עבורו, הרי שלא כוננה למעשה הורות בעלת תוכן ממשי כלשהו. המומחה ציין עוד בחוות דעתו כי אין התכנות סבירה לשינוי במצב דברים זה. בנסיבות אלו, כך סבור המומחה, רישומה של אם ב' כהורה היא בבחינת רישום חלול, שיש בו כדי לפגוע בקטין. בחוות דעתו ציין ד"ר אלדור כי הוא סבור בנסיבות אלו, כי טובת הקטין מחייבת את ביטול צו ההורות הפסיקתי. אקדים ואציין כי בחקירתו בבית המשפט ביום 16.12.2021, הוא הבהיר כי אין הכרח לבטל כעת את צו ההורות מבחינת טובת הקטין, ואולם אם א' עלולה להיתקל בקושי בהמשך בשל אי שיתוף פעולה מצד אם ב' כמו לעניין הוצאת הקטין מהארץ, רישום למסגרת וכיוצ"ב. עוד עלה מחקירתו, כי יתכן ועמדתו, כאמור בחוות דעתו, היתה משתנה לו עסקינן היה בנסיבות המקרה דנן בבקשה לביטול צו אימוץ.
5. השאלה שמתעוררת בהליך דנן היא מהו המתווה הנורמטיבי לביטול צו הורות פסיקתי, והאם ישומו במקרה דנן מאפשר ביטול צו ההורות הפסיקתי שניתן.
6. ב"כ היועמ"ש טוענת כי צווי הורות פסיקתיים הם סופיים, ולא ניתן לבטלם אלא במצבים חריגים ביותר, וכי יש להחיל לעניין זה את המתווה הקבוע בסעיף 19 לחוק האימוץ, שעניינו בתנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות על ביטול צו אימוץ. ב"כ היועמ"ש תומכת את עמדתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין זה אך לאחרונה בגדרי עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 53065-11-20 ל' ב' נ' א' ב' א' (נבו 06.06.2021) (להלן: עמ"ש 53065-11-20), שבו אומצה עמדה זו. עמדת ב"כ היועמ"ש היא כי בנסיבות המקרה, אין מתקיימים שלושת תנאי סע' 19 לחוק האימוץ, ובכלל זה התנאי שטובת הקטין מחייבת את ביטול הצו, והיא מבקשת להעדיף את עמדת העו"ס על פני עמדת המומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, לעמדתה, דין התביעה להידחות.
7. מנגד, התובעת טוענת כי התנאים לביטול צו הורות צריכים להיות גמישים יותר מאלו שנקבעו בסע' 19 לחוק האימוץ, באשר קיים לשיטתה הבדל מהותי בין ההליך שהתקיים בטרם מתן צו אימוץ לבין ההליך המתקיים בטרם מתן צו הורות פסיקתי. מכל מקום, לטענתה, מתקיימים בענייננו גם תנאי סע' 19 לחוק האימוץ, ובכלל זה, התנאי כי טובת הקטין מחייבת את ביטול הצו, והיא מבקשת לאמץ את עמדת המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו לעניין זה. לפיכך, יש לשיטתה לבטל את צו ההורות הפסיקתי.
--- סוף עמוד 4 ---
8. אם ב' לא היתה מיוצגת בהליך. עמדתה, כפי שהוגשה בכתב לתיק, ונמסרה גם בדיונים שהתקיימו בבית המשפט, היתה כי היא מסכימה לביטול צו ההורות הפסיקתי בנסיבות העניין.
9. פסק הדין העקרוני והמנחה לענייננו ניתן בעמ"ש 53065-11-20 הנ"ל. בפסק הדין נקבע, מפי כב' השופט נ' שילה, שכתב את פסק הדין המרכזי, כי צו הורות פסיקתי דומה לצו אימוץ משעה ששניהם מכוננים יחסי הורה-ילד מכוחם. בית המשפט קבע כי שיקולי מדיניות שיפוטית מחייבים לראות בהורות מכוח צו הורות פסיקתי כהורות ביולוגית, וכפי שהורה ביולוגי לא יכול בהסכמת ההורה האחר לבטל את הורותו, כך גם צו הורות פסיקתי הוא צו בלתי הפיך, אלא בהתקיים נסיבות חריגות. בית המשפט ראה לאמץ את קביעתה של הערכאה הדיונית באותו מקרה (כב' השופט שמואל בר-יוסף) כי יש להחיל את התנאים שנקבעו בסע' 19 לחוק האימוץ גם לעניין תביעה לביטול צו הורות פסיקתי.
10. מתווה זה מנחה בענייננו. בנסיבות העניין, עמדתי היא כי אין מתקיימים תנאיו של סעיף 19 לחוק האימוץ, שהם 3 תנאים מצטברים: אין מתקיים התנאי הראשון, של נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בעת מתן הצו, שכן עניינן של אלו בנסיבות חריגות ביותר, שלא מתקיימות בענייננו; אין מתקיים התנאי השני, כי ראוי לבטל את הצו, משעה ששיקולי מדיניות משפטית מצדיקים שלא לבטל את הצו בנסיבות דוגמת המקרה דנן; ואין מתקיים התנאי השלישי, כי טובתו של הקטין מחייבת את ביטול הצו. לטעמי, טובתו של הקטין דווקא מחייבת את הותרת הצו על כנו.
11. לעניין התנאי הנוגע לטובת הקטין, אשר לצורך בחינתו מונה המומחה מטעם בית המשפט, שסבר כאמור כי טובת הקטין היא בביטול הצו, יאמר כי אמנם, ככלל על בית המשפט לאמץ את עמדת המומחה שמינה, שכן לחוות דעתו מעמד מיוחד, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל שלא לעשות כן (ראו למשל: Error! Hyperlink reference not valid. חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (נבו 31/12/1988). בית המשפט מעריך מאוד את המומחה, ומדובר במומחה בעל שם שיש לו מומחיות גם כמטפל בחידוש קשר. לצד האמור, וכפי שכבר צוין, המומחה בעצמו הבהיר בחקירתו הנגדית כי טובת הקטין אינה מחייבת כעת את ביטול הצו ותיאר אך קשיים אפשריים בשל חוסר שיתוף פעולה אפשרי מצד אם ב'. אלא שקשיים אלה ניתן לפתור באמצעות הענקת אפוטרופסות בלעדית לאם א' עד להחלטה אחרת - מתווה שב"כ היועמ"ש הציע, וגם אם ב' הודיעה כי היא נכונה לקבלו - ואין הכרח במהלך המשפטי הקיצוני והבלתי הפיך של ביטול צו ההורות הפסיקתי. בנוסף, וכפי שצוין, המומחה הבהיר בחקירתו כי לו היה מדובר בתביעה לביטול צו אימוץ בנסיבות המשפחה דנן, הרי שהמלצתו בחוות דעתו היתה עשויה להשתנות. מאחר והמתווה המשפטי לעניין ביטול צו הורות פסיקתי הוא זה הקבוע בסע' 19 לחוק האימוץ, הרי שהדברים מאירים כעת באור שונה את המלצת המומחה בחוות דעתו.
12. מעבר לכך, סבורני כי חוות הדעת של ד"ר אלדור ניתנה בהתבסס על ההנחה ש"מה שהיה הוא שיהיה", דהיינו, כי אם ב' תימנע מנקיטת הליך לחידוש קשר ותמשיך להדיר עצמה מעולמו של
--- סוף עמוד 5 ---
הקטין. יתכן שהנחה זו מקורה בכך שאם ב' לא היתה נכונה להשתתף בתהליך שקדם להכנת חוות הדעת מעבר לשתי שיחות מינימליות עם המומחה. כשלעצמי, וגם לאחר ששמעתי את דבריה של אם ב' בדיונים, התרשמת כי אם ב' עדיין כואבת את סיפור התרסקות הקשר הזוגי עם אם א', וכי הקטין שזור עדיין מבחינתה בשברון הלב שהיא חוותה ועדיין חווה, ומכאן עמדתה עד כה ביחס לסעד המבוקש. דא עקא, עמדה רגשית זו בהחלט יכולה להשתנות בהמשך, ככל שפצעי קריסת הקשר הזוגי יחלימו, ולמצער, יכאיבו פחות עקב חלוף הזמן, ויהיה בידה להפריד מבחינה רגשית בין שבר חלום הזוגיות לבין חלום ההורות להקטין שהתגשם וקיים בפני עצמו ואינו תלוי ביחסים הזוגיים, וגם לא בקשר עם הקטין.
13. ההורות אינה תלויה בגורל הזוגיות, וגם אינה פונקציה של רצף הקשר מאז נולד הילד ועד למועד ההכרעה בתביעה לביטול צו ההורות הפסיקתי. יתר על כן, לבתי משפט לענייני משפחה ניסיון רחב עם תביעות לחידושי קשר שמוגשות גם בחלוף שנים מהתחלת הנתק, וספק בעיני אם ניתן לומר כעת בנחרצות, ואף לא בסבירות גבוהה, כי אין כל סיכוי לחידוש קשר בין אם ב' – אשר הן העו"ס והן המומחה התרשמו מאישיותה החיובית ומיכולתה הפוטנציאלית לתפקד כאם מיטיבה לקטין. מעבר לכך, אין לשלול תביעה לחידוש קשר גם מצד הקטין, ועל בסיס התרשמותי מאם ב', מסופקני אם במקרה כזה אם ב' תסרב לאחוז ביד המושטת. דא עקא, ככל ויבוטל צו ההורות, הרי שלא לאם ב' ולא לקטין יהיה מעמד בהגשת תביעה לחידוש הקשר, ובכך יסתם הגולל על חידוש הקשר בין אם ב' לקטין, מהלך שלא יכול להיות חולק כי הוא לטובת הקטין, שהרי טובת הקטין היא לעולם בקיום קשר עם שני הוריו (כל עוד אינם פוגעניים כלפיו).
14. אוסיף עוד כי קיימים שיקולים נוספים הקשורים בטובת הילד, מעבר לסוגיית הקשר, ועניינם בזכויות של הקטין מכוח הדין כלפי שני הוריו (ואשר המומחה לא נדרש להם ויתכן שגם לא צריך היה להידרש אליהם). כך, במצב הקיים, להקטין שתי אמהות שהן אפוטרופסיות עליו בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 (להלן: חוק הכשרות והאפוטרופסות). במקרה שבו חלילה אם א' לא תוכל מסיבה כלשהיא להמשיך למלא את תפקידה כאפוטרופסית, על מכלול הסמכויות, החובות והזכויות הכרוכות בכך על פי החוק, עדיין תהיה לקטין אפוטרופסית נוספת, וספק בעיני אם במקרה כזה, אם ב' לא תמלא דה פאקטו את התפקיד בחלל שנוצר. בנוסף, שתי האמהות חבות במזונות הקטין מכוח הדין, וביטול צו ההורות הפסיקתי, שומט מהקטין את זכותו למזונות מאם ב', על כל הכרוך בכך, והדברים אמורים ביתר שאת, ככל ואם ב' לא תוכל מסיבה כזו או אחרת לכסות בעתיד ממקורותיה את צרכיו באופן מלא ומספק או ככל שצרכיו של הקטנים יגדלו מסיבות כאלו ואחרות, באופן שלא יהא בידיה לספקם באופן ראוי. כמו כן, הקטין הוא יורש על פי דין של שני הוריו, והוא זכאי לרשת אותם בהעדר צוואה. גם זכות זו תישלל ממנו עקב ביטול צו ההורות הפסיקתי.
15. לפיכך, ולנוכח מכלול האמור, עמדתי היא כי יש לדחות את התביעה.
16. משהוצגו הדברים בקצירת האומר, להלן פירוט הרקע העובדתי, טענות הצדדים, ואדני ההכרעה בהרחבה.
--- סוף עמוד 6 ---
רקע עובדתי
17. הצדדים ניהלו קשר זוגי משנת 2013 ונישאו בהליך אזרחי בXXX ביום XXX. בנות הזוג נקטו יחדיו בהליכים להוריית הקטין ופנו לביהמ"ש למשפחה בתל אביב בבקשה למתן צו הורות פסיקתי, עוד טרם לידת הקטין (הבקשה צורפה כנספח ב' לתביעה). במסגרת הבקשה ציינו הצדדים באופן נרחב את הזוגיות ביניהן, והמאמצים המשותפים שנקטו לצורך הוריית הקטין ובכלל זה, רכישת תרומות זרע אנונימיות מבנק הזרע בעלויות ניכרות במימון משותף, לאחר שבחרו יחד את התורם, וזאת, במטרה לגדל את כל הילדים שיולדו למי מהן כזוג הורים לכל דבר ועניין, כאשר כוונתן היתה כי כל אחת מהן תוכל להרות מזרע אותו תורם, כך שהילדים שיוולדו לכל אחת מהן יהיו אחים גם מבחינה ביולוגית. כפי שצוין בבקשה למתן צו הורות פסיקתי, בהתאם להחלטתן המשותפת, טופלה המבקשת באמצעות זרע התורם, והרתה. צוין כי הצדדים היו שותפות מלאות לטיפולי הפוריות וחוו יחדיו את כל שלבי ההיריון, וכי אין ספק כי לאחר לידת הקטין, אם ב' תהיה הורהו של הקטין לכל דבר ועניין.
18. ביום 26.04.2018 נולד הקטין.
19. ביום 09.05.2018, לאחר הולדת הקטין, הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש, ולפיה אין מניעה מלתן את הצו המבוקש, וביום 28.05.2018 נחתם צו הורות פסיקתי מוסכם, שבמסגרתו הוחלו לגבי אם ב' כל הזכויות והחובות והסמכויות בין הורה לילדו, בהתאם לכל דין, תוך שצוין בצו, כמקובל, כי הוא אינו מנתק את קשר ההורות בין אם א', האם הביולוגית, לקטין. כך הפכה אם ב' לאם הקטין מכוח צו ההורות הפסיקתי המוסכם.