פסקי דין

תלהמ (י-ם) 10409-04-19 אם א' נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים - חלק 7

20 דצמבר 2021
הדפסה

דיון והכרעה בעניין התקיימות התנאי השלישי בסע' 19 לחוק האימוץ

165. סבורני כי התנאי שטובת הקטין מחייבת את ביטול הצו אף הוא לא מתקיים בענייננו.

166. חשוב לציין כי בחקירתו הנגדית בבית המשפט לפני ביום 16.12.2021, הבהיר המומחה כי עמדתו בחוות דעתו ניתנה בהתייחס למצב הדברים לעת מתן חוות הדעת. כך, לשאלת בית המשפט הבהיר כי אם המשפחה תופנה אליו בהמשך לצורך בחינת חידוש קשר (דבר שמותנה מטבע הדברים ברצון או בהסכמת אם ב'), הרי שהוא לא היה נמנע מלבחון את ההתכנות של העניין אך בשל הנתק שקדם לכך. להלן ציטוט מהפרוטוקול:

"ש. האם אתה מתייחס לסיטואציה שבה צו ההורות ישאר על כנו ואם ב' תגיש בקשה לחידוש קשר בעוד מספר שנים.

ת. במקרים שכאלה, כשאני לוקח זאת על עצמי נושא של חידוש קשר בגירושין או אימוץ, אני מניח שיש תשתית בראשית החיים שעליה ניתן להישען. תשתית שלפעמים לא טוב, ואולי מזיקה, אתה מנסה לעשות אחרת מתוך גישה שיקומית. פה חסרה התשתית הזאת.

ש. אם הייתי מפנה אליך בקשה ילד שלא ראה את אביו מגיל שנה.

ת. אני בודק את הילד וגם את האבא, והייתי נותן תשובה שהיא לפי טובת הילד, הייתי רואה מה הילד מחפש.

ש. אתה לא יכול בעצם שאם צו ההורות ישאר על כנו, ואם ב' תגיש בקשה לחידוש קשר בעוד שנתיים, תדרש לזה ותבדוק את אם ב' מה הילד, מה מצבו, וקובע מתווה?

--- סוף עמוד 32 ---

ת. אני רק אומר, שבמקרה הזה אני לא חושב שהיתה תשתית התקשרותית כבסיס ראשוני, אם זה יקרה עוד שנתיים אפגש עם הקטין, עם אם א', עם אם ב', אם זה אני, זה מה שהייתי עושה, ואבדוק את ההיתכנות לפי עיקרון של טובת הילד" (עמ' 13 .בש' 13-1, ההדגשה הוספה).

167. המומחה נשאל עוד בחקירתו על ידי ב"כ המדינה, באופן ספציפי לגבי אמירתו בחוות הדעת כי טובת הקטין מחייבת את ביטול צו האימוץ, ומתשובותיו עלה כי ביטול הצו כעת בהחלט אינו מחוייב מבחינת לטובת הקטין, אך אי הביטול עלול להקשות על האם ליאת שתזקק להסכמת אם ב' לעניינים הקשורים בקטין. כמו כן, עולה מדבריו כי לו בנסיבות המקרה דנן היה מבוקש לבטל צו אימוץ, יתכן שחוות דעתו היתה משתנה. כלומר, "הנחת העבודה" שלו היתה כי צו הורות פסיקתי חלש יותר כמוסד משפטי מאשר צו אימוץ, הנחה שנשמטת לאור קביעות בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיק עמ"ש 53065-11-20. להלן ציטוט מתוך פרוטוקול חקירתו לענין זה:

ש. לגבי התנאי בחוק האימוץ שטובת הילד שמחייבת את הביטול של צו האימוץ. בתשובה שלך בחלק הראשון התייחסת לטובת האמהות, אני חושבים שיש בלבול שבא לידי ביטוי בחוו"ד. תנסה לענות שוב על השאלה למה אתה סבור שטובת הילד פה מחייבת את הביטול, שאנחנו יודעים שמדובר על ילד בן שלוש וחצי שחי חיים טובי, עטוף במשפחה, למה מחייב לבטל בשלב זה את צו ההורות?

ת. אענה באמירה עקרונית, טובת הילד הרבה פעמים קשורה בטובת ההורים שלו, אנחנו רוצים לפעמים לנתק את זה, אבל הרבה פעמים טובת הילד זה טובת ההורים.

לגבי טובת הילד, כרגע זה מין עננה עליו, לא שהוא חווה אותה, שהשאלה אם נכון להשאיר את זה על כנו עד גיל 18, התשובה שלי היא שלא חייבים, לא אמרתי שצריך עכשיו לבטל, אבל לא חייבים, ויש בזה סיכונים עבורו, וצריך לדעת, די מהר הוא ידע על זה, כשצריך לרשום לבית ספר, נסיעה לחו"ל כל מיני דברים כאלה.

אם יבוטל הצו, אין פה המתה של ההורות, אלא יש פה המתה של הצו. ההורות, להערכתי, לא כוננה אופרטיבית, לא מבחינת ההורות של אם ב' שחשבה שיהיה, ואין לילד רישום לדבר הזה. זה עוד יותר קיים היום. אני אומר את זה בצער ובכאב, זה ילד שהיה צריך להיות עם שתי אימהות ולא בבית משפט. מכיוון שההורות לא כוננה, לא התקיימה, אנחנו שומרים צו שהוא ריק מתוכן. זה דבר מקצועי שאני יכול לומר על צו ההורות.

ש. האם אתה משנה את דעתך אם היה לנו את אותו סיפור אם היה מדובר בצו אימוץ?

ת. שאלה קשה (חושב). דרך המקרה הזה, למדתי על מה זה צו הורות פסיקתי, לא עסקתי בכך בעבר. אני חושב שלו היה צו אימוץ הייתי מחפש כיוונים של נזק, של ילדים שנפגעו בהורות הביולוגית שלהם.

ש. פה ניתן צו אימוץ ולא הורות, האם ההמלצה שלך היתה משתנה?

ת. לא יודע להגיד. בהיכרות המקצועית שלי עם צווי אימוץ ולביטולם, זה גורם נזק לקטין. פה אנחנו מדברים בסידור אחר, ולא בנזק כמו שיש בתיקי אימוץ" (עמ' 14-13, ההדגשות הוספו).

--- סוף עמוד 33 ---

168. הנה כי כן, המומחה בעצמו הבהיר כי טובת הקטין אינה מחייבת כעת את ביטול הצו, וכי לו היה מדובר בבקשה לביטול צו אימוץ, עמדתו היתה עשויה להשתנות.

169. הקשיים של חוסר שיתוף פעולה מצד אם ב' בנושאי חינוך וכיוצ"ב שקשורים בקטין, שאותם ציין ד"ר אלדור בחקירתו בהקשר זה, ניתנים לפתרון באמצעות הענקת אפוטרופסות בלעדית לאם א' עד להחלטה אחרת, מתווה שהוצע על ידי ב"כ היועמ"ש ואם ב' הסכימה לו. מדובר בפתרון שמתאים לעת הזו, ואין בו כדי לסתום את הגולל על הסיכוי להתגבשות הורות אפקטיבית בהמשך.

170. לוז עמדתו של ד"ר אלדור בחוות דעתו הוא כי רישום הורות חלול, שלא נוצק בתוכו תוכן ממשי, אינו לטובת הקטין. על עמדתו זו הוא עמד גם בחקירתו בבית המשפט.

171. אכן, לא יכול להיות חולק על כך שהמצב הרצוי הוא שבכל עת נתונה ההורות לא תהא בבחינת נתון פורמלי גרידא אלא בעלת תוכן ממשי של מחויבות וקשר משפחתי בין ההורה לקטין.

172. ברם, איני רואה כיצד הותרת צו ההורות הפסיקתי על כנו פוגעת או תפגע בקטין, אך משום שלא נוצרה הורות אפקטיבית של אם ב' כלפי הקטין ונותק הקשר בינה לקטין מאז מלאו לקטין כ-3 חודשים ועד היום (יוזכר כי הקטין רק בן כ- 3.5 שנים היום). מאז ניתן צו ההורות הפסיקתי, הוא עומד על כנו, והקטין מטופל ומתפתח היטב חרף קיומו, ולא שוכנעתי כי המשך המצב הקיים, בעצם הותרת הצו על כנו, עלול בהמשך לגרום נזק לקטין.

173. הפגיעה המשמעותית האפשרית בקטין היא סיפור התנתקות אם ב' מעולמו מאז היותו כבן 3 חודשים ועד היום, נושא שמטבע הדברים, בהחלט עשוי להחוות על ידי הקטין כנטישה. ואם יש צורך באסמכתה מקצועית לדברים, הרי שהמומחה מסר בחקירתו בבית המשפט (אף כי בהקשר של אב ביולוגי שנוטש את ילדיו) כי מניסיונו עולה כי הנטישה גורמת נזק עצום לקטינים (עמ' 14 בש' 13). ברם, ביטול צו ההורות הפסיקתי, לא ימחק את ההיסטוריה המשפחתית של הקטין, ואיני רואה כיצד יוכל ביטול הרישום לאיין את חוויית הנטישה אצל הקטין או למתן אותה. ברי כי הקטין יבקש לדעת מיהו הורהו האחר ומדוע אינו קיים בחייו, בין שהצו יעמוד על כנו, גם אם כאות מתה, ובין שיבוטל, וביטול הצו לא יכול לחסוך מהקטין את ההתוודעות לסיפור חייו, כואב ככל שיהיה. אכן, הרישום הוא רק רישום, והעיקר הוא כי מי שהיה שותף לתכנון הולדתו, שותף מלא לעת ההיריון והלידה, והורהו לאחר הלידה, נעלם מחייו.

174. לצד האמור אבהיר, כי עמדת העו"ס שלפיה ביטול צו ההורות הפסיקתי עלול לתמרץ גידול הקטין תחת סוד הסתרת סיפור הבאתו לעולם (עמדה שעליה חזרה בחקירתה בבית המשפט (ראו בעמ' 17 בש' 20-16), אינה נראית לי. זאת, הן משום שנחה דעתי כי אין בכוונת אם א' להסתיר מהקטין את סיפור חייו המוקדם, ובכוונתה לשתפו בכך לעת שיבשיל לכך, בהתאם להנחיית גורם מקצועי שמלווה אותה (ראו לעניין זה דבריה בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.2021

--- סוף עמוד 34 ---

בעמ' 15 למעלה), והן משום שניתן היה לקבוע מנגנון שיבטיח כי סיפור חייו יסופר לו לעת שיבשיל לכך. לפיכך, נימוק זה כשלעצמו, אינו נימוק משכנע נגד ביטול הצו.

175. לא ברור אפוא מדוע הותרת צו ההורות הפסיקתי על כנו יפגע בקטין, ומכל שכן, באופן המחייב את ביטול הצו.

176. לטעמי, דווקא ביטול צו ההורות הפסיקתי לעת הזו מנוגד במובהק לטובת הקטין.

177. מצב הדברים הקיים זה קצת יותר מ-3 שנים, שבו קיים נתק בין אם ב' לקטין, עשוי בהחלט להשתנות, ואין סיבה להניח כי אין סיכוי לשינוי המצב.

178. אם ב' היא אישה נורמטיבית והעו"ס והמומחה לא סברו בשום אופן כי היא נטולת יכולת הורית. שניהם תלו את הנתק בקשר במידה רבה בהסדר זמני השהיה שנקבעו בשעתם בבית הורי אם א'. היום יודעת אם ב' כי במקרה שהיא תגיש תביעה לחידוש הקשר, יקבעו תחילה מפגשים במרכז קשר כדי לבסס את ההכרות בין אם ב' לקטין, בסיוע והכוונה, כמקובל, של גורם מקצועי במרכז הקשר, ולאחר מכן, המפגשים יוצאו ממרכז הקשר ויורחבו בהדרגה (ראו הערת בית המשפט בעמ' 19 בש' 23-18).

179. גם אם אם ב' "לא הרימה את הכפפה" עד כה, לא שוכנעתי כלל כי אין סיכוי לכך גם בעתיד, ובוודאי שאין מקום לשלול התכנות של הדברים בהמשך.

180. התרשמותי היא כי אם ב' עדיין שבורת לב מהזוגיות שהתפרקה וכי הקשר עם הקטין נכרך לתוך הסבך הרגשי שאליו נקלעה עקב הפרידה, ואשר אותו טרם עיבדה עד תום. לדברים ביטוי בעמדה שהגישה, כמצוטט בפרק טענות הצדדים לעיל, והיא חזרה על הדברים גם בבית המשפט. כך למשל בדיון מיום 14.11.2021 היא מסרה במענה לשאלות בית המשפט: "לא היה שינוי מאז עמדתי האחרונה. לשאלת בית המשפט גם אם צו ההורות לא יבוטל האם אגיש תביעה לחידוש קשר, אני רק יכולה לקבל החלטות לפי מה שאני רואה כרגע כראוי וכרגע אין שינוי באיך שאני כרגע רואה את המצב" (עמ' 8 בשורות 3-1; כל ההדגשות הוספו).

181. עמדה זו של אם ב' יכולה כאמור בהחלט להשתנות בעתיד, לעת שתוכל להפריד בין התפרקות הקשר הזוגי לבין קשר ההורות בינה לקטין הקטין, שאינו תלוי באם אם א' ובכל גורם אחר.

182. לבתי משפט לענייני משפחה מוגשות תביעות לא מועטות כלל לחידושי קשר גם בחלוף שנים מהתחלת הנתק, ובית המשפט נעזר בגורמים טיפוליים כדי שיסייעו לעניין זה, ובוודאי אינו אומר נואש אך בשל קיום נתק בקשר, גם אם ממושך, וגם אם הוא תולדה של הסתה או אף ניכור הורי (ואין זה המקרה דנן).

183. האמנם ניתן כעת להיות בטוחים, על יסוד ניסיון של כ-3 שנים, ושעה שהקטין בן כ-3.5 שנים בלבד, שכל חייו כקטין, וכמובן כבגיר, עדיין לפניו, כי אין תקומה לתקווה לחידוש הקשר?!

--- סוף עמוד 35 ---

184. אמנם, הקטין מתפתח היטב, והמומחה מצא כי אין הוא סובל מחסר כלשהו עקב העדר דמות האם השניה בחייו (ראו עדותו בעמ' 12, בש' 15-13). ברם, נקודת המוצא האקסיומטית היא שטובת כל קטין בנוכחות של שני הוריו בחייו, כל עוד מדובר בהורים שאינם פוגעניים כלפיו.

185. מעבר לכך, יש ומוגשת תביעה לחידוש קשר מצד הקטין (אף כי מדובר במהלך לא שכיח). משוכנעני כי ככל ותוגש תביעה כזו, היא לא תותיר את אם ב', שתכננה את הריון הקטין והביאה אותו לעולם ביחד עם אם א', אדישה.

186. ביטול צו הורות פסיקתי סותם את הגולל על תביעה לחידוש קשר, בין מצד אם ב', ובין מצד הקטין, ואולי גם מצד אם א' שעשויה, על אף הכל לשנות עמדתה בהמשך.

187. קיימים שיקולים נוספים הקשורים בטובת הילד, ועניינם בזכויות של הקטין מכוח הדין כלפי שני הוריו, ואשר המומחה לא נדרש להם, ויתכן שלא היה צריך להדרש להם (וגם הצדדים לא ראו להתייחס אליהם משום מה).

188. במצב הקיים, לקטין שתי אמהות שהן אפוטרופסיות עליו בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות. במקרה שבו חלילה אם א' לא תוכל מסיבה כלשהיא להמשיך למלא את תפקידה כאפוטרופסית, עדיין תהיה לקטין אפוטרופסית נוספת, וספק בעיני אם במקרה כזה, אם ב' שהיא אישה ערכית שטובת הקטין היא שיקול משמעותי בעיניה (אף כי למרבה הצער בשל הקושי הרגשי הקשור בפרידה היא נמנעת מלפעול חידוש הקשר), תסרב למלא באופן ממשי ומלא את תפקידה כאפוטרופסית טבעית על הקטין.

189. בנוסף, שתי האמהות חבות במזונות הקטין מכוח הדין. ביטול צו ההורות הפסיקתי, שומט מהקטין את זכותו למזונות מאם ב', על כל הכרוך בכך, והדברים אמורים ביתר שאת, ככל ואם ב' לא תוכל מסיבה כזו או אחרת לכסות את צרכיו באופן מלא.

190. כמו כן, הקטין הוא יורש על פי דין של שני הוריו, והוא זכאי לרשת אותם בהעדר צוואה. גם זכות זו תשלל ממנו עקב ביטול צו ההורות הפסיקתי.

סיכום, הערות נוספות והנחיות

191. סיכומו של דבר, המתווה שלפיו יש לבחון את התביעה לביטול צו ההורות הפסיקתי הוא זה הקבוע בסע' 19 לחוק האימוץ, שכולל שלושה תנאים מצטברים.

192. המקרים שבהם בוטלו צווי אימוץ פסיקתיים מאז נחקק החוק הם מועטים ובודדים. המדינה צירפה טבלה להודעה שהגישה ביום 07.12.2021 לתיק שבו התייחסה להליכים שהתקיימו בבתי המשפט לעניין ביטול צווי אימוץ, וציינה אותם מקרים שבהם פסקי הדין פורסמו. מדובר במקרים חריגים מאוד, ואף אחד מהם לא דומה בנסיבותיו למקרה דנן.

עמוד הקודם1...67
8עמוד הבא