פסקי דין

תא (י-ם) 3331-06-16 שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' רשות הטבע והגנים ירושלים - חלק 4

13 ינואר 2022
הדפסה

מזגנים ומערכות אחרות על המבנה הרלוונטי. משום שמדובר בעבודה מיוחדת שלא תומחרה בחוזה, לא ניתן להחיל עליה את המפרט הכללי בספר הכחול כלשונו. העיר על כך המומחה, שהמפרט הכללי רלוונטי למקרה בו עסקינן בביצוע טיח חוץ על קיר בטון מיוצב, אך זה לא המקרה בו עסקינן. האחראית לכך שעבודה זו נתבקשה רק בשלב כה מאוחר היא הרשות, ועליה הייתה החובה לתמחר את העבודה טרם ביצועה. משלא עשתה כן, זכאית שיבולת למחיר העבודה כפי שנקבעה בידי המומחה. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת סך 67,912 ₪.

מזרוני צמר זכוכית בתקרה, ומחסום אדים במזרוני צמר הזכוכית

56. התובעת טענה, כי מחיר מזרוני צמר הזכוכית ותוספת בעבור מחסום האדים במזרוני צמר הזכוכית אינם כלולים בחוזה, ומשכך היא זכאית לתוספת תשלום בגינם. מנגד, טענה הנתבעת כי רכיבים אלו כלולים במחיר החוזי. הנתבעת ביססה את טענתה על שני אדנים: הראשון, סעיף 22.01 (ג3) למפרט (נספח ה לכתב ההגנה) הקובע, כי "המחיצות תכלולנה במחירי היחידה השונים את הבידוד"; לשיטת הנתבעת תקרה נחשבת מחיצה. השני, מקורות בספר הכחול (נספח כג' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת), סעיף 22.00.01, בו נקבע כי: "מחיר רכיבים מתועשים בבניין הוא מחיר הרכיבים הנדרשים, פרט אם נאמר אחרת באחד ממסמכי החוזה. בנוסף לאמור בסעיף "תכולת המחירים" בפרק 00 – מוקדמות, המחיר של כל סוגי הרכיבים כולל גם את הנושאים הבאים: [...] ב. בידוד אקוסטי אם נדרש". למכרז צורף נספח העוסק בהוראות התקרה האקוסטית ושם צוין במפורש, כי נדרש בידוד בתקרה. על כן, לדידה, על פי המכרז, הבידוד כלול במחיר התקרה, ואינו מזכה בתשלום נוסף.

57. מנגד, טענה התובעת כי כתב הכמויות לא כלל רכיב של בידוד בתקרות, בעוד שרכיב זה מופיע במפורש בכתב הכמויות ביחס לבידוד הנדרש בקירות. מכאן, לשיטתה, נלמד שהבידוד בתקרות לא נדרש לפי החוזה, ועל כן היא זכאית בגינו לתשלום נפרד. זאת, בפרט כשהמפקח אישר תוספת זו, וטענות הנתבעת הועלו רק בדיעבד בעת חישוב החשבון הסופי.

58. למעשה, עולה כי מדובר בסתירה מסוימת בין הוראותיו השונות של החוזה. מחד גיסא, ישנו סעיף העוסק בכתב הכמויות שעניינו בבידוד אקוסטי לקירות, כך שמכאן ניתן ללמוד שככל שלא פורטה דרישה זו ביחס לתקרה, הרי שהתובעת זכאית לתשלום נפרד בשל כך. מאידך גיסא, נקבע בבירור בספר הכחול שמחירי הרכיבים כוללים בידוד. לדעת המומחה, במנותק מהשאלה החוזית, מכוח הגיון הנדסי פשוט מגיעה תוספת תשלום בעבור הבידוד, וככל הנראה מדובר בהשמטה בטעות של סעיף העוסק בבידוד התקרות, על ידי עורך כתב הכמויות. על כן, המומחה הציע כי לאור הסתירה בהוראות החוזה התובעת תהא זכאית למחצית מעלות הבידוד. התובעת בסיכומה (ס' 86) אימצה את קביעת מומחה בית המשפט.

59. סבורתני, כי הצדק עם התובעת, והפרשנות הנכונה לדעתי היא כשיטתה. אינני סבורה שיש לפרש שמחיצה משמעה גם תקרה. ראשית, משום שיש לפרש את לשון החוזה ככתבו וכלשונו כאמור לעיל בעניין ביבי כבישים. פרשנות הכוללת גם תקרה תחת הביטוי "מחיצה" היא פרשנות מרחיבה ביחס למשמעותה הפשוטה של המילה "מחיצה", ולכן אין

--- סוף עמוד 17 ---

לפסוע בכיוון פרשני זה. שנית, מעיון במפרט נמצא שהסעיף הקובע, כי המחיצות תכלולנה בידוד עוסק בפרק הדן בקירות בלבד, תוך שההתייחסות למפרט התקרות מופיע רק בהמשך, בפרק העוסק בתקרות. מכאן, שהכוונה במחיצות היא לקירות בלבד.

אשר לספר הכחול הקובע כי המחירים כוללים בידוד, הרי שיש להעדיף את המשתמע מכתב הכמויות בו לא צוין רכיב הבידוד ביחס לתקרות, על אף שצוין כך במפורש לגבי הקירות. במקום של סתירה משתמעת בין חלקי החוזה, יש לתת משקל רב יותר להוראות כתב הכמויות הכולל בחובו סעיפים ייעודיים וספציפיים אל מול הוראותיו הכלליות של הספר הכחול. לכן, כאשר קיימת סתירה ביניהם הראשון הוא גובר. בנוסף, כאמור, יש ליתן משקל גם לכלל הקובע, כי פרשנות החוזה תהיה לרעתו של המנסח, הרשות, מקום בו ההוראה ניתנת לשתי פרשנויות סבירות. לאור כל האמור, התובעת זכאית לתשלום מלא בגין רכיב זה, שכן משעה שהנתבעת לא הסכימה להמלצתו של המומחה ונדרשה הכרעה, הסכמתה של התובעת לכל חוות דעתו של המומחה, לא תעמוד לה לרועץ, ועל כן היא זכאית לסכום המלא, ולא למחציתו על פי הפשרה שהציע המומחה. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובעת סך 30,143.4 ₪ בגין רכיב זה.

בניית מסלעות והצבת בולדרים

60. המחלוקת בסעיף זה מתייחסת לנושא ביצוע קיר הסלעים. דרישת האדריכלית הייתה בניית קיר אבנים דוגמת הקיר הקיים, אולם, בפועל התובעת השתמשה באבנים שונות. בתגובה, התובעת החליטה להפחית מתשלום בגין רכיב זה עקב הליקוי. התובעת טענה, כי הודעת האדריכלית ניתנה לאחר יציאת שיבולת מהשטח, ועל כן, הנתבעת פעלה באופן לא סביר עת הפחיתה את התשלום בדיעבד. בנוסף, טענה התובעת כי הנתבעת היא זו אשר הפנתה את הקבלן למקום הבאת הסלעים, כך שהוא פעל כשורה בהתאם להנחיותיה. הנתבעת ציינה, כי היא נענתה לכל הוראת תיקון שניתנה בזמן אמת, כך משלא ניתנה הוראה כזו בזמן אמת, יש לראות בתוצר העבודה את הסכמת הנתבעת לביצוע כפי שנעשה. מנגד, טענה הנתבעת כי מאחר שאדריכלית הפרויקט התריעה, כי הביצוע איננו תואם את התכנון, פעלה כדין. המומחה בחן את תמונות הסלעים ולדעתו אכן הקיר מבחינה ויזואלית איננו תואם את הקיר המקורי ואינו נראה כהמשכו.

--- סוף עמוד 18 ---

61. המומחה הגיע למסקנות הבאות: א. ביצוע שיבולת לא תאם את הגדרת "כדוגמת הקיים" שנדרשה בכתב הכמויות. ב. הביצוע הסופי של שיבולת לא אושר על ידי המתכננת. ג. במהלך העבודות לא היו הערות של הפיקוח לגבי הקיר ד. הערות האדריכלית היו רק לאחר השלמת העבודה. ה. הערות לגבי הקיר ניתנו בסיורי המסירה. לאור זאת, לדעת המומחה האחריות מוטלת בעניין זה על שני הצדדים, כך שראוי לשלם לשיבולת סך 18,000 ₪ המהווה 50% מהעלות.

המומחה בחקירתו (שם, בעמ' 313 ש' 18 - עמ' 317 ש' 13) הסביר, כי לדעתו על אף הודעת האדריכלית בדבר הליקוי בסיום העבודה קמה אחריות גם על הנתבעת בכך שלא התריעה בזמן אמת מיד בתחילת ביצוע העבודה.

62. בעניין רכיב זה, מצאתי לאמץ את הצעת המומחה לתשלום 50% מהעלות, מאחר שלא ניתן להתעלם מכך שהנתבעת לא התריעה בזמן אמת על החריגה מהוראות התכנון, וניתן לראות בזאת הסכמה מכללא לביצוע העבודה. עם זאת, ברי כי חריגה כה מובהקת מהוראות התכנון איננה מצדיקה תשלום מלא, כך שהצעת המומחה לתשלום מחצית מהעלות סבירה ומתקבלת בנסיבות העניין.

חישוב ביניים

63. לסיכומו של פרק זה, על הנתבעת לשלם לתובעת סך 335,909.69 ₪ בגין העבודות מכוח חוזה.

עבודות חריגות

סעיפים בהכרעת המומחה שלא נטענו כנגדם טענות ספציפיות

64. מאחר, שכאמור, החלטתי לקבל את חוות דעת המומחה למעט בסוגיות ספציפיות שיבחנו בהמשך, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת בגין הרכיבים שלהלן: שתילת קוצים קוטר 12 מ"מ - 85,932 ₪ ; צביעה נגד אש לעמודי פלדה - 93 ₪ ; עיבוי אפוקסי במדרגות - 6,128 ₪ ; שינוי טפסנות - 1,446.48 ₪ ; תוספת עבור תשתיות חשמל ותקשורת - 6,534 ₪ ; בניה סביב פתח בקיר הבולדרים - 1,701 ₪; שיפוץ לוח חשמל מיזוג אויר - 4,315 ₪; תוספת מחיר עבור מחיצות גליות - 10,985 ₪; הפחתה בגין עבודה לזיהוי מעגלים - 12,000 ₪; ביצוע החלקת קירות גבס - 4,500 ₪. סה"כ לסעיף זה – 133,634.48 ₪.

החלקת בטון בהליקופטר

65. המחלוקת בין הצדדים בעניין זה נוגעת לשאלה האם החלקת הבטון באמצעות הליקופטר כלולה במחיר הבטון כשיטת הנתבעת, או שמדובר ברכיב נפרד המזכה בתשלום בגינו לשיטת התובעת. הנתבעת הפנתה לסעיף 02.20 למפרט הטכני המיוחד הקובע, כי "מחירי הבטון כוללים בנוסף לאמור במפרט הכללי ובמפרט המיוחד גם את המפורט להלן..." בנוסף הנתבעת צירפה (נספח כה' לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת) את הוראות ביצוע ההחלקה המבואות בספר הכחול (סעיף 500614). לשיטת הנתבעת צירוף הוראות אלה

--- סוף עמוד 19 ---

לסעיף 02.20 מלמד שהחלקת הבטון היא חלק בלתי נפרד ממפרטי העבודה בהתאם לחוזה ועל כן תשלום נוסף בגין רכיב זה חורג מהוראות החוזה.

עוד מפנה הנתבעת לסעיף 02.15 למפרט הטכני המיוחד (נספח ה לכתב ההגנה) בו נכתב:

"החלקת פני הבטון בתקרות וברצפות

א. כללי

פני הבטון בכל הרצפות במרתפים והגגות וכל שטחי הבטון אשר יבוצע עליהם איטום יוחלקו ב"הליקופטר" כמתואר בסעיף זה, אלא אם כן נכתב אחרת באחד ממסמכי החוזה, או הוראה בכתב של המפקח..."

66. בעת הבירור שערך מומחה בית המשפט, הציגה התובעת יומן עבודה בו נכתב שעל הקבלן להגיש ניתוח מחיר להחלקת הליקופטר. כמו כן התובעת הציגה את אישור המפקח שניתן. לאור זאת, המומחה סבר שיש לשלם בנפרד על ההחלקה. המומחה נחקר על כך על ידי הנתבעת, והעיד כי מניסיונו מקובל שעל "הליקופטר משלמים בנפרד..." (שם עמ' 323 ש' 20). הנתבעת בסיכומה עומדת על כך, כי אין מקום לסטות מהוראות החוזה, שלשיטתה כוללות את רכיב ההחלקה בתוך מחיר הבטון.

67. מעיון בסעיפי החוזה שאליהם הפנתה הנתבעת עולה, שאין לקבל את עמדתה. הוראות ביצוע ההחלקה המובאות בספר הכחול (ס' 500614) מתייחסות למקרה בו ההחלקה נדרשת לפי החוזה – המפרט המיוחד. הדבר נלמד מלשון הסעיף: "ההחלקה תיעשה, בהתאם לנדרש" (ההדגשה שלי – ח.מ.ל). לכן, אין ללמוד מעצם הוראה זו על כך שמחירי הבטון כוללים החלקת הליקופטר. דבריו של המומחה לפיהם על החלקת הליקופטר משלמים בנפרד מחזקת קביעה זו. כמו כן, גם בזמן אמת התקבל אישור מטעם המפקח לתשלום בנפרד בעבור ההחלקה מה שמהווה חיזוק נוסף לכך שכך היה עומד דעתם של הצדדים מלכתחילה, כפי שנקבע בעניין תל אביב. כמו כן, יש לדחות את פרשנות הנתבעת לסעיף 02.15 למפרט הטכני המיוחד, שכן שסעיפים אלה מתייחסים להחלקה על מרתפים, גגות וכל שטחי הבטון שיבוצע עליהם איטום. הדבר מצוין במפורש:

"פני הבטון בכל הרצפות במרתפים והגגות וכל שטחי הבטון אשר יבוצע עליהם איטום יוחלקו ב"הליקופטר".

בענייננו אין מדובר ברצפה שנאטמה, וכן אין מדובר בגגות או מרתפים, כך שהוראה זו לא רלוונטית. בעניין זה יש לדרוש שמכלל הן לומדים לאו, קרי, מכך שישנה התייחסות מפורשת למשטחים אלה, הרי שהשתיקה בייחס למשטחים אחרים, מלמדת שהם אינם באים בגדרי סעיף זה. על כן, התובעת זכאית לתשלום בגין ההחלקה בסך 12,520 ₪.

פירוק תעלות מיזוג ופירוק שטיחים באודיטוריום

68. לשיטת התובעת עבודות הפירוק שהוגדרו בחוזה ביחס לסעיפי פירוק תעלות מיזוג אויר ולפירוק השטיחים בוצעו במלואן. בהמשך, בשלב מאוחר יותר משיקולים אדריכליים חלו שינויים בתוכניות ושיבולת התבקשה לבצע עבודות פירוק נוספות, בגינן התבקש תשלום נוסף בסך של 5,418 ₪ בסעיפי עבודות חריגות. הנתבעת טענה, כי סעיפי הפירוק כוללים גם

--- סוף עמוד 20 ---

את העבודה הנוספת שבוצעה, ועל כן התובעת לא זכאית לתשלום נוסף בגין עבודות אלו. לדעת מומחה בית המשפט מדובר בעבודה נוספת, והתובעת זכאית לתשלום זה, וזאת משום שהתכנון מלכתחילה לא כלל את עבודות פירוק אלו. על כן לדידו, התובעת זכאית לתשלום נוסף (שם עמ' 333-325).

69. מעיון בכתב הכמויות (נספח ו' לכתב ההגנה) עולה, כי נוסח סעיף 1.15.5.0030 הוא:

"פרוק כל ציוד המיזוג הקיים בבנין מהגג ומתוך הבנין כולל: יחידות מיזוג, תעלות אויר, מפזרי אויר, צנרת נחושת, וכל שאר המערכת וסילוקן למקום מאושר על ידי העירייה".

מכאן, שבהתאם ללשון הסעיף על הקבלן לפרק את כל ציוד המיזוג הקיים בבניין. גם אם בפועל בשלב הראשון הקבלן לא נדרש לפרק את כל תעלות המיזוג עקב שיקול כזה או אחר מטעמה של הנתבעת, מכל מקום, שעה שבסופו של דבר הנתבעת החליטה לשנות את דעתה ולדרוש לפרק את מלוא התעלות, אין בכך בכדי לחייב את אותה בתשלום נוסף כעבודה חריגה, מקום שדרישה זו נכללת בהוראה החוזית הקובעת שהמחיר כולל את הפירוק של "כל ציוד המיזוג הקיים בבניין" (ההדגשה שלי – ח.מ.ל).

חיזוק למסקנה זו נמצא בעובדה שלא קיימת תכנית פירוקים לתעלות מיזוג האוויר.
לפי עדותו של מר בילגוראי (פרוטוקול הדיון מיום 2.2.20 עמ' 128 ש' 15 - עמ' 129 ש' 8 לפרוטוקול) מלמדת ששיטת התמחור בסעיף סל של פירוק היא או על פי תכנית פירוקים, או לאחר התרשמות ישירה מהיקף העבודה הנדרש הנמסר למתמודדי המכרז בסיור קבלנים. בעניינו בעניין תעלות מיזוג האוויר, מהנדס התובעת בעדותו טען, כי ישנה תכנית פירוקים, וכי זו הוצגה בפני המומחה (שם עמ' 88 ש' 28 – עמ' 89 ש' 26):

"ש. עו"ד לוי: אתה יכול להציג לי תוכנית שמחריגה איזה שהוא פירוק של מיזוג אוויר שלא כלול כלל בתוכניות?

ת. מר אבו סמרא: אני לא עם התוכניות פה אבל זה ישבנו עם המומחה

ש. עו"ד לוי: אתה יכול להראות לנו אחר כך תוכנית שאמרו לך לפרק איזה שהוא תוואי של מיזוג אוויר שזה לא סעיף כולל של פירוק כל הציד של מיזוג האויר?

ת. מר אבו סמרא: עוד פעם אני אומר

עו"ד קרני שטרית: כל התוכניות אצלך, למה אתה לא מציג תוכניות פירוק?

ש. עו"ד לוי: כי אין תוכנית פירוק. זה בדיוק.

ת. מר אבו סמרא: יש תוכנית פירוקים.

עו"ד קרני שטרית: אז לפי מה הוא מתמחר את זה?

ת. מר אבו סמרא: יש תוכנית פירוקים.

ש. עו"ד לוי: כי כתוב פה קומפלט כולל הכל.

עמוד הקודם1234
5...9עמוד הבא