בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 3331-06-16 שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' רשות הטבע והגנים ירושלים
לפני
כבוד השופטת חנה מרים לומפ
התובעת
שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד מיכאל גינסבורג ונופר שטיין יור
נגד
הנתבעת
רשות הטבע והגנים ירושלים
באמצעות ב"כ עו"ד אמיר לוי
פסק דין
לפניי תביעה לסעד כספי בעילה חוזית וכן לסעד של מתן חשבונות. השאלות העומדות לפתחי הן: האם התובעת זכאית לתשלומים נוספים בגין עבודות בניה שונות שביצעה עבור הנתבעת, במסגרת זכייתה במכרז עבודות בינוי ושיפוץ במרכז המבקרים במצפה רמון, והאם היא זכאית למתן חשבונות של ספקים שונים שביצעו עבודות באתר, וזאת לשם בירור זכאותה לדמי קבלן ראשי, הכל כפי שיפורט בהמשך.
°
--- סוף עמוד 2 ---
רקע
1. התובעת, חברת שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ (להלן: "התובעת" או "שיבולת" או "הקבלן"), הינה חברה קבלנית העוסקת בביצוע עבודות בניה, פיתוח וגמר של פרויקטים שונים. הנתבעת, רשות הטבע והגנים (להלן: "הנתבעת" או "הרשות") הינה גוף סטטוטורי שהוקם מכוח סעיף 3 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים, ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.
2. בשנת 2010 פרסמה הנתבעת מכרז פומבי לביצוע עבודות בינוי ושיפוץ (להלן: "הפרויקט") במתחם מרכז המבקרים במצפה רמון, הנקרא על שמם של אילן ואסף רמון ז"ל. המכרז כלל, בין היתר, שיפוץ וחידוש המבנה הקיים, הקמת מבנה כניסה בסמוך למבנה הקיים, וכן חציבה ובינוי של מנהרת מעבר בין מבנה הכניסה החדש למבנה הקיים. התובעת ניגשה למכרז וזכתה בו.
3. בעקבות זכייתה של התובעת במכרז, נכרת חוזה בין הצדדים בתאריך 7.11.10, שתנאיו נוסחו בידי הנתבעת. לחוזה צורפו כנספחים: תנאים כלליים כפי שהם נהוגים בחוזים של ממשלת ישראל (להלן: "חוזה המדף"), תכניות לביצוע, ותיאור העבודות לביצוע כולל רשימת כמויות ומחירי היחידות (להלן: "כתב הכמויות"). כמו כן, חלות על החוזה הוראות הספר הכחול – מפרט כללי לעבודות בניה (להלן: "הספר הכחול"). הובהר, כי אין המדובר בחוזה שהתמורה בעבור ביצועו קבועה וידועה מראש (חוזה פאושלי), אלא בחוזה שתמורתו מותנת בעבודה שתבוצע בפועל על ידי התובעת "לפי מדידה". כך, שלפי הקבוע בחוזה, אם במהלך העבודה לא יחולו שינויים והעבודה תבוצע בהתאם לאומדן ולכתב הכמויות, התובעת תהיה זכאית לקבל סכום של 6,356,868.38 ₪ (ללא מע"מ).
4. בחוזה נקבע, כי משך זמן ביצוע העבודות הוא 9 חודשים, וכי עיכוב בסיום העבודה מחייב את התובעת לשלם לנתבעת סך 1,000 ₪ בגין כל יום של איחור כפיצוי מוסכם מראש. בפועל, מכוח אילוצים ועיכובים שונים התארכה העבודה בפרויקט. הצדדים חלוקים לגבי מועד הסיום הקובע. לשיטת התובעת, סיום העבודות בפועל היה בתאריך 16.5.12. מנגד, לשיטת הנתבעת מסירת המעלית בפרויקט התבצעה רק בתאריך 28.2.13, המועד בו התקבל אישור הפעלה לפי התקן המחייב, ועל כן לטעמה זהו מועד הסיום הקובע. המחלוקת בין הצדדים עוסקת גם בשאלה מיהו הגורם האחראי להתמשכות הפרויקט, ובהתאם לכך חלוקים הצדדים בעניין חבות התובעת בדמי קנס הפיגורים, ובזכאות לתשלום בגין הוצאות תקורה, הנגזרים מהכרעה זו.