ת. מר אבו סמרא: יש במפרט התייחסות למה לפרק והיו הנחיות בשטח. כל התוכניות פתחנו גם מול המומחה, מול הנציגים שלכם ויש פירוקים שנוספים אפילו תוכל להסתכל בסעיפים שאישרו לי עבור פירוקים שהמפקח ידע שזה פירוק נוסף, שלא הופיע, אישר לי אותו.
--- סוף עמוד 21 ---
ש. עו"ד לוי: אני אומר לך שבמכרז הסעיף היה כללי והתמחור היה כללי לביצוע כלל הפירוקים, ורק אחר כך בשלב הביצוע אמרו לכם, את זה אל תפרק ואת זה כן תפרק. נכון?
ת. מר אבו סמרא: לא. לא נכון.
ש. עו"ד לוי: לא נכון?
ת. מר אבו סמרא: אני אומר לך שיש תוכניות.
ש. עו"ד לוי: אתה תוכל להציג לנו איזו שהיא תוכנית של פירוקים?
ת. מר אבו סמרא: אבל הצגנו תוכניות מול המומחה, בדקנו את זה.
ש. עו"ד לוי: לא, לא הצגתם תוכניות של פירוקים.
עו"ד קרני שטרית: אז תטען שלא הצגנו ראיה, מה אתה רוצה ממנו עכשיו?
ש. עו"ד לוי: אתה יכול להציג לנו?
ת. מר אבו סמרא: אני כרגע לא יכול להציג לך, לא באתי עם תוכניות."
בנוסף, טענה זו לא אושרה בעדותו של המומחה, אלא להיפך (פרוטוקול הדיון מיום 15.9.20 עמ' 331 ש' 19-17) :
"ש. הקבלן הציג לך איזו תוכנית שאמרו לו לפי התוכנית הזאת תעשה את הפירוקים ככה וככה?
ת. הקבלן לא הציג לי תוכנית, כתבתי שזאת הטענה שלו."
הדברים נכונים גם ביחס לפירוק השטיחים באודיטוריום. מעיון בפרק 24.2 בסעיפים 1.24.2.0010 ו- 1.24.2.0030 לכתב הכמויות עולה, כי נוסח סעיפי הפירוק כולל את:
"כל עבודת הפירוק וההריסה של הקיים בתחום אולם "אילן רמון", לרבות מחיצות, ציפויים, תקרות, שטיחים, דלתות וכד', הכל מוכן לעבודת השיפוץ. [...] כל עבודת הפרוק וההריסה של הקיים כנ"ל אך באולם "אודיטוריום" שבקומת הכניסה."
גם כאן, בהתאם ללשון הסעיף עבודת הפירוק כוללת את פירוק כל השטיחים. אם כן, גם אם בפועל בשלב הראשון הקבלן לא נדרש לפרק את כל השטיחים באודיטוריום עקב שיקולי הנתבעת, שעה שבסופו של דבר הנתבעת החליטה לשנות את דעתה ולדרוש לפרק כל השטיחים, אין בכך בכדי לחייבה בתשלום נוסף בתור עבודה חריגה שעה שדרישה זו נקבעה בהוראות החוזה. לו הייתה הנתבעת מחליטה להסתפק בפירוק חלקי התובעת הייתה "מרוויחה" מכך, אך כאמור, אין בדרישת הפירוק הנוסף כדי לחייב בתשלום נוסף.
גם לכך לא נמצאה תכנית פירוקים לפי עדותו של המומחה (שם, בעמ' 333 ש' 19- 24):
ש: אתה ראית שבסיור קבלנים או אישור משהו שאומרים- כשאתה מתמחר לי, אל תתמחר לי את השטיחים האלה? את הפירוק של השטיחים האלה?
ת: לא.
ש: לא ראית.
ת: לא ראיתי.
--- סוף עמוד 22 ---
אשר על כן, לא מצאתי לקבל את דעתו של המומחה בעניין זה, לפיה יש הצדקה לתשלום נוסף עקב שינוי התוכנית. בהתאם, נדחית דרישת התשלום הנוסף בסך 5,418 ₪ שנתבעה בגין תוספת הפירוקים.
טיפול בהיתר חפירה
70. המחלוקת בין הצדדים בנושא זה עוסקת בפרשנות לשון החוזה בקשר לאחריות המצאת היתר חפירה. לשיטת התובעת על פי החוזה מטלת הוצאת ההיתר החפירה מוטל על כתפי הנתבעת, וכי אין חולק שלמעשה התובעת עסקה בהוצאת היתר החפירה, ועל כן הנתבעת חבה בתשלום היתר זה. מנגד, הנתבעת טוענת כי האחריות להמצאת היתר החפירה היא של התובעת, ומשכך אין היא זכאית לתשלום נוסף בשל כך. יצוין, כי מחלוקת זו נתגלעה בין הצדדים כבר בזמן אמת (על פי חלופת מיילים בנושא בין המפקחים לתובעת, נספחים יד' – טז' לכתב ההגנה). עוד יצוין, כי מעבר לעניין דרישת התשלום בעבור הוצאת ההיתר, ישנה נפקות נוספת למחלוקת זו בהיבט של האחריות לעיכוב ביצוע הפרויקט כפי שיפורט בפרק העוסק בלוחות הזמנים להלן.
71. לשיטת הנתבעת האחריות להוצאת ההיתר מוטלת על הקבלן בהתאם להוראת סעיף 00.06 למפרט (נספח ה' לכתב ההגנה) הקובע:
"הקבלן אחראי לקבלת כל האישורים וההיתרים הנדרשים מהרשות המקומית, מהמשטרה, רשות העתיקות, ומרשויות אחרות לצורך ביצוע עבודתו כגון: התחברות למים, חשמל וכו'. "
בנוסף, סעיף 00.00.01.01 לספר הכחול (נספח כו' לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת) קובע כי אם לא נאמר אחרת, המחיר כולל את הוצאת ההיתרים למעט היתר בניה:
" יח. השגת היתרים (למעט היתר בניה) ואישורים לביצוע העבודה..."
בהתאם לכך, טענה הנתבעת כי האחריות להוצאת היתר החפירה והתשלום בגין כך מוטלים על התובעת ואין לחייבה בתשלום בעבורו. מנגד, טענה התובעת כי פרשנותה של הנתבעת להוראות אלו שגויה. לשיטתה, סעיף 00.06 אינו מטיל חובה כללית וגורפת לדאוג לכל האישורים הנדרשים ובכלל זה הוצאת היתר חפירה כשיטת התובעת, אלא לאישורים ספציפיים וממוקדים לצורך העבודה, כמו חיבור למערכות מים וחשמל.
72. אם כך, השאלה הפרשנית העומדת לפניי היא: מה מעמדו של היתר החפירה בהתאם להוראות החוזה? לשיטת התובעת מדובר בהיתר כדוגמת היתר בניה שאחריות הוצאתו והעלות הכרוכה בכך מוטלת על המזמין, ומנגד, לשיטת הנתבעת מדובר בהיתר הנדרש לצורך העבודה ואין מעמדו כהיתר בניה, ולכך האחריות להוצאתו מוטלת על הקבלן כולל העלויות הכורכות בהוצאתו.
73. לדידי, אין לקבל את גישת התובעת בנדון דידן. כפי שכבר צוין לעיל, יש לתת בחוזה מסוג זה משקל מהותי ללשון החוזה. מלשונו עולה שהאחריות לטיפול בהוצאת כלל האישורים הנדרשים היא של הקבלן, ובכלל זה בהיתר החפירה. זאת, בפרט, כשהחוזה החריג בפועל היתר מסוים – היתר הבניה – ככזה שמצוי באחריות הנתבעת. הווה אומר, שלמעשה חוץ
--- סוף עמוד 23 ---
מהיתר בניה שנגרע במפורש מהוראה זו, הרי שעל הקבלן מוטלת החובה להוציא את "כל האישורים" הנדרשים ובכלל זה גם את האישור להיתר החפירה. לאור האמור, אני דוחה את תביעת התובעת ברכיב זה. כאמור, להכרעה זו גם השלכות בסוגיית לוחות הזמנים בביצוע הפרויקט כפי שיפורט בהמשך.
התארגנות חוזרת לעבודת טיח כורכרי
74. טענת התובעת בסעיף זה מתבססת על כך שהתבקשה לפרק את טיח הגרנוליט לאחר שהותקנו המזגנים. עבודה זו בוצעה בנקודת זמן שדרשה התארגנות חוזרת מיוחדת, ומשום כך היא דרשה תוספת תשלום בעבור ההתארגנות. המפקח אישר בזמן אמת את דרישת התשלום, אך בהמשך הנתבעת טענה, כי העבודה בוצעה טרם מסירת המבנה, ולכן התובעת אינה זכאית לתוספת בשל התארגנות חוזרת. לשיטת הנתבעת, כל עוד התובעת לא סיימה מבחינה חוזית את כלל העבודות, לא ניתן לחייבה בתשלום התארגנות חוזרת. לראיה, טוענת התובעת שהנתבעת לא דרשה תשלומים נוספים מסוג זה בעבור עבודות שביצעה לאחר מכן.
75. לדעת מומחה בית המשפט טענת התובעת מוצדקת, בפרט כשהיא נתמכת באישור המפקח בזמן אמת. לדידו, מבחינה מקצועית התארגנות חוזרת יכולה להיות גם בתוך תקופת זמן עבודת הקבלן באתר, כגון במקרה שהקבלן סיים באופן מלא תחום אחד של עבודה, ועתה הוא עוסק בתחום אחר. במקרים כגון אלו יש הצדק לדרישת תשלום עקב ההתארגנות החוזרת לתחום העבודה שבוצעה בעבר, וזאת על אף שהקבלן עדיין נוכח באתר. חוות דעתו בעניין זה מקובלת עלי, ולא מצאתי טעמים לסטות ממנה. על כן, אני מקבלת את דרישת תשלום התארגנות החוזרת מטעם התובעת ועל הנתבעת לשם בגין כך לתובעת סך 5,916 ₪.
טיפול בהעברת לוח חשמל מול חברת חשמל
76. לטענת התובעת, קבלן החשמל מטעמה טיפל בכל ההיבטים המקצועיים בהעברת לוח החשמל מול חברת החשמל. מנגד, הנתבעת טענה כי הטיפול בוצע על ידה. בדיון שנערך לפני המומחה, התובעת הציגה מספר תכתובות דואר אלקטרוני בנושא, שעל בסיסן המומחה סבר שיש הצדקה לתשלום סך של 5,500 ₪ בגין עבודת הנתבעת. מנגד, הנתבעת עמדה על כך שהטיפול מול חברת החשמל נעשה על ידה (ס' 122, 124 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת).
ואולם, מחקירתו הנגדית של המומחה עלה שאותם מיילים מהם עלה, לכאורה, שגם מר זאייר מטעם התובעת היה מעורב בטיפול מול חברת החשמל התייחסו לחלקו בגין עניין אחר הקשור בהעברה – טיפול בהארקה. בסוף עדותו בעניין זה, המומחה קיבל את עמדת הנתבעת לפיה הטיפול בנושא היה של הגב' זהבה מרחב מטעם הנתבעת:
ת: טיפלה זהבה, אין מחלוקת על זה. פה היתה בעיה שהיה צריך גם את זאייר וגם את המפקח.
ש: לקבל מסמך או אישור, אבל לא מול חברת חשמל, זה היא טיפלה.
ת: הטיפול מול חברת החשמל.
ש: וכל הייתר.
--- סוף עמוד 24 ---
ת: היה של זהבה, זה נכון.
77. לאור האמור, משום שהגב' מרחב הייתה אמונה על הטיפול מול חברת החשמל, ולצד זאת התובעת נדרשה גם היא לעבודה בעניין הארקה הקשורה להעברת לוח החשמל, אני פוסקת מחצית מהסכום עבור התובעת, בשל עבודה משותפת זו, בסך 2,750 ₪ .
בניית קיר הסתרה בגג האודיטוריום
78. התובעת טענה, כי בתחילה התבקשה לבנות קיר הסתרה למזגנים שעל גג המבנה. אולם בהמשך, לאחר בניית הקיר, התובעת התבקשה לפרקו עקב דרישת האדריכלית. לטענת התובעת, נבנה קיר קשתי למסתור המזגנים, וזאת בהתאם להוראה מפורשת וישירה מאת המפקח לצורך אוורור והשארת מקום גישה למזגנים, ומשכך סירוב הנתבעת לשלם בגין קיר זה אינו כדין. מנגד, טענה הנתבעת כי דרישת האדריכלית מלכתחילה התייחסה לבניית קיר מקביל לקיר הקיים בקווים ישרים, ועל כן בניית הקיר הקשתי על ידי התובעת חורגת מהוראות התכנוניות, ומשום כך התובעת נדרשה לפרקו. לכן, לשיטתה, אין הצדקה לתשלום בעבור עבודה שחורגת מהוראות התכנון. מומחה בית המשפט שנדרש לעניין ציין, כי מבחינה הנדסית יש היגיון בבניית קיר מעוגל לצורך אוורור וגישה לתחזוקת המזגנים. עוד ציין, כי בניית קיר מעוגל מורכבת ויקרה יותר. נוכח הצורך בבירור עובדתי אשר להוראות בניית הקיר ונסיבות פירוקו, המומחה העביר את ההכרעה העובדתית בנושא לבית המשפט.
79. לאחר שבחנתי את הראיות בכתב שהוגשו מטעם כל אחד מהצדדים, ולאחר ששמעתי את עדותה של הגב' מרחב בנושא, אני סבורה כי יש לקבל את גרסת התובעת בעניין זה, וזאת ממספר טעמים: ראשית, התובעת טענה כי בפועל המפקח אישר את דרישת תשלום זו מלכתחילה (נספח 9 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת) וכי התנהלותה הייתה בהתאם להוראות הנתבעת. כנגד גרסה זו מתבקש היה שהנתבעת תבהיר את הנושא באמצעות תצהיר ועדות מטעם המפקח ותוכיח את גרסתה כי בניית קיר נעשתה שלא בהתאם להוראותיו הישירות (סעיף 38 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת). בחירת הנתבעת שלא להעיד את המפקח מטעמה לבירור נסיבות אלו נזקפת לחובתה, ועל כן יש להתייחס לאישור המפקח כהסכמה להתנהלות התובעת בבניית הקיר בהתאם לגרסתה, כפי שפורט לעיל בקשר להשלכות הראייתיות מהימנעות הנתבעת להעיד את המפקח מטעמה. שנית, בהתאם לחוות דעת המומחה, יש היגיון הנדסי-מקצועי לבניית קיר מעוגל עקב הצורך באוורור וגישה נוחה לתחזוקת המזגנים. נתון זה מתיישב עם העובדה שעל אף שנוח יותר וכלכלי מבחינה הנדסית לבנות קיר בקווים ישרים התובעת בנתה קיר מעוגל, ובכך יש כדי לחזק את המסקנה כי ביצוע זה נעשה על פי הוראות הנתבעת ובהתאם לשיקולים הנדסיים, שאם לא כן, מדוע שהתובעת תחליט על דעת עצמה ובחריגה מהוראות התכנון להגדיל ולהרחיב את עבודתה, על אף שלא נתבקשה לעשות כן. שלישית, דרישת פירוק הקיר מטעם האדריכלים נומקה בכך שבניית הקיר יצרה מפגע אסתטי חמור (נספח לו' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת) ועל כן נדרש לפרק את הקיר ולצבוע את מערכות המיזוג (נספח 8 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת; נספח לה' לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת; עדות גב' מרחב
--- סוף עמוד 25 ---
עמ' 253 לפרוטוקול מיום 15.9.20). אם כטענת הנתבעת, סיבת פירוק הקיר המעגלי היא עקב החריגה מהוראות התכנון, מדוע לא נדרש לשוב ולבנות קיר בקווים ישרים בהתאם לתכנון המקורי? הוראות האדריכלית לצביעת מערכות המיזוג, מלמדות כי השינוי נערך בהתאם לשיקולים והחלטות אדריכליות שהתקבלו בהמשך, וזאת רק לאחר שהאדריכלים נוכחו לראות, כי בניית הקיר אינה מתאימה מבחינה עיצובית. נמצא אפוא, כי מדובר בשינוי תכנוני שהוחלט עליו בשלב מאוחר יותר נוכח התוצאה הסופית וללא קשר להתנהלותה של התובעת. מנימוקים אלו אני מקבלת את טענת התובעת ומכאן שעל הנתבעת לשלם לה סך 14,114 ₪ בשל עלות בניית קיר ההסתרה.
עבודות גילוי תשתיות מים וביוב
80. עם סיום העבודות בבניין היה צורך להתחבר לשוחת ביוב, אולם המידע לאיזו שוחה להתחבר היה חסר, ובשל כך נדרשה עבודה לאיתור קווים תת קרקעיים באמצעות קבלן משנה מטעם התובעת. בדיון שערך המומחה עלה, כי התכנון בעניין ההתחברות היה חסר בעת תחילת העבודות. לדעתו, באחריות המזמין לדאוג למידע זה, ועל כן דרישת התובעת מוצדקת. הנתבעת טענה, כי עבודה זו כלולה בחוזה על פי סעיף 00.07.2 למפרט הטכני (נספח ה' לכתב ההגנה) הקובע, כי על הקבלן לוודא טרם תחילת העבודות את מיקום המתקנים על מנת למנוע פגיעה בהם, ומשכך, לשיטתה אין מקום לחייב בשל בדיקת מיקום השוחות. כמו כן נטען, כי לא הוצגה חשבונית מטעם התובעת התומכת בהוכחת עלויות אלו.
81. מצאתי לדחות את טענת הנתבעת בהקשר זה, שכן אין מקום ללמוד מסעיף העוסק באחריות הקבלן לדאוג שלא ייגרם נזק למבנים ומתקנים אחרים, כאמור בכותרתו של הסעיף: "מניעת נזק למבנים אחרים", את הטלת החובה על הקבלן בדבר ידיעת מיקומם של תשתיות החשמל והביוב לצורך התחברות לקווי התשתית. זאת, משום שאין כל קשר בין סעיף העוסק באחריות בנושא זה לבין אחריותו התכנונית בדבר מידע על התחברות לקווים תת קרקעיים. לאור האמור על הנתבעת לשלם את עלות איתור הקווים התת קרקעיים. אכן, חשבונית מטעם קבלן המשנה לא הוצגה על ידי התובעת, וזאת לדבריה בשל הקושי באיתורה, אולם חלף זאת הוצגה בפני המומחה הצעת מחיר שהוסכם על ידי התובעת להפחית ממנה 10%. די בראיה זו לצורך הוכחת גובה התשלום. על פי חוות דעת המומחה, בעניין זה יש לאשר תשלום בסך 11,600 ₪, ומצאתי לאמצה.