שכבה נוספת בעבודת אפוקסי וביצוע מחדש של רצפת אפוקסי
82. טענות הצדדים בעניין עוסקות בציפוי רצפת הבטון בשכבת אפוקסי, הן במבנה החדש והן במבנה הישן. אין חולק כי בהתאם להוראות סעיף 11.04 למפרט הטכני, העובי הנדרש הוא 250 מיקרון. לטענת התובעת מדובר בכשל תכנוני משום ששכבת אפוקסי בעובי שכזה איננה מספקת, ועל כן התובעת בפועל הניחה שכבה עבה יותר של אפוקסי. זאת, חרף הודעת הנתבעת מראש כי התובעת לא תהיה זכאית לתשלום בגין תוספת עובי השכבה. על תוספת זו בקשה התובעת תשלום סך 30,000 ₪; בקשת זו נדחתה על ידי הנתבעת. בהמשך, לאחר יציאת התובעת מאתר העבודות, הנתבעת הניחה באמצעות חברה אחרת שכבה נוספת של אפוקסי בעלות של 27,280 ₪ (על פי נספח 21 לכתב התביעה). את מלוא עלות העבודה קיזזה הנתבעת מחשבון התובעת, וזאת לטענתה עקב אחריותה של התובעת לעבודה רשלנית בניגוד
--- סוף עמוד 26 ---
למפרט שחייבה את התובעת לבצע את עבודת האפוקסי מחדש. מומחה בית המשפט סבר כי התובעת זכאית לתשלום בגין תוספת השכבה בניכוי של 10% בגין אחריותה החלקית, וכמו כן סבר שאין מקום לחייב את התובעת בעלות תיקון האפוקסי.
83. חריגה מהוראות החוזה באמצעות תוספת עבודה איננה מזכה בתשלום גם במקרה בו הקבלן סבור, כי מדובר בכשל תכנוני והתוספת הכרחית ונדרשת. על הקבלן לדבוק בלשון החוזה ולא לחרוג מהוראותיו. זאת בפרט בענייננו, כשהנתבעת הבהירה לתובעת בזמן אמת כי לא תקבל תשלום על תוספת עבודה זו. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור זאת שהנתבעת לא העלתה כל הסתייגות או שאלת הבהרה במהלך המכרז לעניין עובי שכבת האפוקסי. הואיל וההתקשרות החוזית בענייננו נעשה מכוח מכרז של רשות ציבורית המחייב שוויון בין המציעים, יש להיצמד למחיר ההצעה הזוכה. על כן לא מצאתי שיש לשלם לתובעת תוספת תשלום בגין כך. עם זאת, מצאתי שיש לבטל את הקיזוז שביצעה הנתבעת בגין תשלום לקבלן אפוקסי עבור התיקונים, וזאת משום שלא הוכחה אחריות של התובעת לנזקים אלה, אלא אדרבה: לאחר ביצוע עבודת האפוקסי קבלנים ובעלי מקצוע רבים עבדו באתר, כך שאפשרי בהחלט שהנזקים הנטענים לאפוקסי נגרמו בשל עבודתם. זאת, פרט שהתובעת הציעה מראש שעבודות האפוקסי ייעשו בסיום כלל העבודות של קבלני המשנה מטעם הנתבעת, על מנת למנוע פגיעה ברצפה, אך הנתבעת עמדה על כך שהעבודה תבוצע טרם כניסת הקבלנים הנוספים (פרוטוקול הדיון מיום 15.09.2020 עמ' 257 ש' 26). לכן, הנתבעת איננה זכאית להטיל את תשלום העבודה על כתפיה של התובעת. לפיכך, על הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שקוזז בסך 27,280 ₪.
רצפת שיש במעלית
84. הנתבעת העלתה בכתב ההגנה טענת קיזוז כנגד תשלום 12,500 ₪ בעבור רצפת המעלית ששולמה לשיטתה ביתר ושלא על פי הוראות החוזה. לגישת הנתבעת מחיר המעלית כולל גם את רצפת המעלית. לטענתה, תשלום זה שולם מצידה לפנים משורת הדין וזאת עקב הצורך להביא לסיום הפרויקט. התובעת טענה, כי מחיר רצפת השיש איננו כלול במחיר המעלית, ולכן היא זכאית לתשלום נפרד שאף אושר בפועל על ידי המפקח. המחלוקת בעניין נוגעת בפרשנות משפטית של לשון החוזה.
85. נפנה אפוא ללשון החוזה. על פי סעיף 1.17.1.0010 לכתב הכמויות (נספח ו' לכתב ההגנה) תיאור המעלית הוא כדלהלן:
"מעלית הידראולית, עגולה עם דלתות מפולשות ל-2 תחנות, 38 נוסעים, 0.6 מ/ש פקוד אוניברסלי רושם, ביצוע עיצוב פנים תא מעלית מותנה באישור אדריכל ".
השאלה שלפניי היא האם עיצוב פנים כולל גם רצפת שיש. לדעתי התשובה לכך היא חיובית. משמעות לשון "עיצוב פנים המעלית" איננו מוגדר ככזה הכולל רק את הקירות ואת גג המעלית, ומשמעותו הלשונית היא כל פנים המעלית ללא סייג. ניתן ללמוד זאת גם מלשון סעיף 3.11.2 למפרט הכללי (נספח ה' לכתב ההגנה) הקובע כך:
"הרצפה על מסבך קונסטרוקטיבי, עשויה מפח מלא. הקבלן יכין שקע בעומק לפי דרישת אדריכל ברצפה להנחת שייש ע"י קבלן הראשי" (הטעות במקור).
--- סוף עמוד 27 ---
לטעמי, פרשנות הנתבעת כי הסעיף עוסק בהוראות להכנת שקע עבור הריצוף בלבד, וכי העבודה תיעשה על ידי הקבלן אך לא תשולם על חשבונו (עדות מר אבו סמרא – פרוטוקול הדיון מיום 2.2.20 עמ' 82 ש' 20) אינה עולה מלשון הסעיף. הגם שהסעיף עוסק בהוראות הכנה לשקע עבור הריצוף, עולה ממנו שגם הנחת הרצפה תיעשה על ידי הקבלן ועל חשבונו. כמו כן, יש לדחות את טענת מר אבו סמרא, כי המפרט איננו מתייחס לכל מה שמעבר לרכיב המעלית ולמבנה השלד, ומשכך גם הרצפה איננה כלולה במפרט (שם עמ' 79 ש' 24 – עמ' 82 ש' 5), משום שהמפרט בהחלט מתייחס לרכיבי המעלית כדוגמת מראות ומעקה אחיזה (ס' 3.11.1 למפרט). בהתאם לכך דרישת הקיזוז בסך 12,500 ₪ מטעם הנתבעת מתקבלת.
חישוף שוחות ביקורת סתומות
86. הנתבעת קיזזה מהתשלום סך של 2,100 ₪ וזאת משום שלשיטתה התובעת גרמה לחסימת שוחות בחזית המבנה. המומחה ביטל את הקיזוז עקב היעדר מידע עובדתי בעניין. לטענת הנתבעת, נטל ההוכחה לעניין זה מונח על כתפי התובעת, דהיינו, שעליה להוכיח שלא גרמה לחסימת השוחות. עוד נטען, שקביעה זו סותרת את הכרעה אחרת של המומחה לפיה התובעת פגעה בשבילים המובלים לפרויקט ואחראית להשבת המצב לקדמותו.
87. אין בידי לקבל הטענה זו. מקום בו צד מבצע קיזוז, עליו הנטל להוכיח את טענתו (ראו ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון בע"מ (בפירוק) נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 744; ע"א 127/69 שולמית גולדשטיין נ' עזבון המנוח משה טוכר, כג(2) 678). זאת, בפרט שהמשיבה אחראית לכך שהקיזוז בוצע בדיעבד, בעיתוי שלא מאפשר לבחון את אמיתות טענותיה. בנוסף, מעדותה של הגברת מרחב עלה, כי אין תיעוד לנזק הנטען (פרוטוקול הדיון מיום 15.9.20 עמ' 269 ש' 7):
ש: אני לא יודע מה היה בשנת 2012. אני רק שואל אנחנו נסמכים כרגע על סמך איזשהו תיעוד, ואני שואל אם יש תיעוד כזה.
ת: לא שאני מכירה.
טענת התובעת מתקבלת עקב כך שהנתבעת לא הוכיחה את טענתה לעניין הקיזוז. כמו כן, יש לדחות את טענת הנתבעת בעניין קביעת המפקח, משום שלא ניתן ללמוד מהתרשמות המפקח לגבי הריסת השבילים שנגרמו על ידי התובעת, שגם סתימת השוחות נגרמה על ידי התובעת. מסקנה זו אינה מתחייבת, ומכאן שהנתבעת לא עמדה בנטל המוטל על כתפיה בסוגיה זו. לאור האמור, על הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שקוזז בסך 2,100 ₪.
השלמת גופי תאורה ונורות מתקרה שקרסה
88. המחלוקת בין הצדדים בנושא זה נוגעת לאחריות התובעת לקריסת חלק מתקרת הגבס. מדובר בתקרת גבס בגודל של כ-80 מ"ר שקרסה לאחר מספר חודשים מסיום עבודות התובעת באתר. לשיטת הנתבעת האחריות לקריסת התקרה היא של התובעת, עקב ביצוע כושל, ועל כן היא חבה בעלות גופי התאורה שניזקו מחמת הקריסה, וכן בהשלכות הנוגעות מכך לגבי התארכות לוחות הזמנים במסירת הפרויקט. מנגד, טענה התובעת כי התקרה קרסה עקב ניתוקי תליות שבוצעו על ידי קבלנים מטעם הנתבעת. הנתבעת תמכה טענתה
--- סוף עמוד 28 ---
בדבר אחריות התובעת לקריסה בחוות דעת מומחה מטעם חברת "דור ליקויי בניה". בהחלטתי מיום 1.3.20 קבעתי, כי בהתאם לכתב מינוי מומחה בית המשפט, עליו לבחון גם את בחינת קריסת התקרה. בהתאם לכך קבעתי כי יש להוציא את חוות הדעת מטעם הנתבעת מתיק בית המשפט, בהתאם לתקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
89. מומחה בית המשפט, שבחן את טענות הצדדים בעניין זה מצא שאין באפשרותו לקבוע מהי הסיבה לקריסת התקרה. זאת, בשל כך שהתובעת סיימה את עבודתה ללא הערות של הפיקוח או המתכננים, וכי מתקופת סיום העבודה עד לשעת קריסת התקרה לא נטען כי קיימות שקיעות בתקרה או ישנם איתותי אזהרה אחרים. בנוסף, מאחר שבמהלך תקופה זו עבדו באתר קבלנים אחרים, לא ניתן להגיע למסקנה בשאלה זו. כמו כן קבע המומחה, כי לא ניתן לבחון את עלות הנזק, וזאת משום שהוגשה מטעם הנתבעת רק הצעת מחיר עבור החלפת גופי התאורה, ולא קבלה, וכן שהצעת מחיר זו נמצאה כלא אמינה בשל כך שהחלקים רבים במסמך הושחרו ובוצעו בו תיקונים בכתב יד.
90. הנתבעת טענה, כי לא בוצעה בדיקת העמסה המחויבת בתקן לבדיקת איכות ביצוע התקרה, ועל כן המומחה איננו יכול להתעלם בהכרעתו ממסקנותיה של חוות הדעת שהוצגה מטעמם. המומחה בחקירתו הנגדית הסכים עם התובעת, כי לא הוצגה לו הוכחה בדבר בדיקת העמסה. אולם, ציין כי לא ניתן לקבוע כיום מי האחראי לקריסה עקב עבודתם של קבלנים אחרים מטעם הנתבעת שהתקינו אלמנטים כבדי משקל על התקרה בניגוד לתקן. על כן מסקנתו היא כי לא היה מקום לקזז את עלות גופי התאורה מחשבון התובעת, וכן לא ניתן לקבוע, בהקשר זה, כי התובעת אחראית להתארכות העבודה מבחינת לוחות הזמנים.
בשל העובדה שמדובר בהכרעה מקצועית במהותה, מצאתי לאמץ את עמדת המומחה. המומחה קבע שלא ניתן להכריע בסוגיית האשם חרף סוגיית בדיקת ההעמסה, מה גם שלא הוכח שבדיקת העמסה לא בוצעה, אלא שהמומחה לא נחשף לבדיקה כזו. משכך, הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכחת אחריות התובעת לקריסה. לאור מסקנתי זו, מתייתר הצורך לדון בשאלת עלות הנזק לגופי התאורה ודין האסמכתאות שצורפו מטעם הנתבעת, שעה שקבעתי כי קריסת התקרה איננה באחריות התובעת כקביעת המומחה. מכאן, שלא היה מקום לקיזוז, ועל כן על הנתבעת להשיב לתובעת סך 8,650 ₪.
חיוב עבור לוחות גבס שלא סופקו
91. על פי החוזה היה על התובעת לספק חומר גלם רזרבי. החומר לא סופק. עלות החומר על פי חישוב הנתבעת עומד על סך 3,759 ₪ ובשל כך הנתבעת קיזזה סך זה מחשבון התובעת. המומחה קבע, כי בעניין זה החיוב נכון מהותית, אך ההפחתה בוצעה בשיעור חסר פרופורציה ביחס לעלות החומר, ועל כן יש להשיב לתובעת סך 3,359 ₪. הנתבעת טענה, כי המומחה לא התייחס לרכיב ההובלה בהקשר זה, וכן קביעת המחיר שנעשתה על ידו חסרת בסיס. לא מצאתי, כי יש מקום להתערב בקביעתו של המומחה בעניין עלות החומר, שנקבעה על ידיו בהתאם למחיר הסביר לכך. כאשר הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור את קביעתו בעניין זה, והדבר נזקף לחובתה. בנוסף, המומחה שינה את החיוב מ-3,759 ₪ ל-400 ₪ .
--- סוף עמוד 29 ---
מדובר בהפרש משמעותי, שהסברה של הנתבעת כי לא נלקח בחשבון מחיר ההובלה, אינו משכנע לאור פער זה. משכך על הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שקוזז בסך 3,359 ₪ .
חישוב תקורה בגין עבודות שבוצעו על ידי הנתבעת
92. הנתבעת קיזזה עלויות תקורה בהיקף של 12% בהתאם להוראת חוזה המדף (סעיף 54(3)) הקובע, כי עבודות שהיו על הקבלן לבצע ולא ביצע יש לקזז תקורה בשיעור זה. בחשבון הסופי הנתבעת קיזזה סך 4,803 ₪. בתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת, היא הגישה את הפירוט המתוקן הבא: תיקון רצפת אפוקסי; ניקוי שוחות; תשלום עבור גופי תאורה; גילוי מעגלי תאורה. התקורה על פי חישוב זה היא 6,003 ₪ ולשיטת הנתבעת יש להוסיף על הקיזוז שכבר בוצע 1,200 ש"ח. התובעת טענה, כי אין המדובר בתיקון ליקויים שלה והוסיפה כי בהתאם לחוזה היה על מזמין העבודה להודיע על קיזוז שכזה מה שלטענתה לא נעשה. בהתאם להכרעתי לעיל הוברר כי התובעת לא הייתה צריכה לשאת בעלויות עבודות אלו, ומשכך על הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שקוזז בסך 4,803 ₪.
החזרת המצב לקדמותו
93. אחת מהמטלות החוזיות שעל התובעת היה לבצע, הייתה השבת המצב לקדמותו ערב תחילת העבודות. במהלך ביצוע העבודות נהרסו על ידי התובעת שבילים בסמוך לאתר. בנוסף, הרשות טענה, כי נהרס קו בזק ונדרש לשקמו. (כמו כן נטען, כי נהרסו שוחות תקשורת על ידי התובעת, בטענה זו דנתי, כאמור, לעיל והוכרע כי התובעת אינה אחראית לנזק זה). היקף עלות ביצוע השבת המצב לקדמותו הוערך על ידי הנתבעת בחישוב הבא: שיקום 300 מ"ר במחיר של 150 ₪ למ"ר ושיקום קו הבזק בעלות של 10,000 ₪. על כן, קוזזו סה"כ 55,000 ₪ בגין אי השבת המצב לקדמותו.
94. בדיון שערך המומחה התובעת טענה, כי מדובר על פיתוח ושיקום שטח שהיה הרוס עוד קודם לביצוע העבודות מטעמה, וכמו כן גם קו הבזק היה הרוס, ובכל מקרה, בזמנו הוגשה הצעה לטיפול בקו הבזק תמורת 6,329 ₪. המומחה הכריע כי טענות שני הצדים אינן נקיות מספקות. מחד גיסא, אין ספק כי התובעת מחויבת הייתה להשיב את המצב לקדמותו. אך מאידך גיסא, בהיעדר תיעוד של מצב הפיתוח שקדם לעבודות, לא ניתן לקבוע מה בדיוק נדרש מהתובעת לעשות, ועל כן דרישת הנתבעת להשבת המצב לקדמותו קשה ליישום. המומחה התרשם, כי אכן התובעת פגעה בשבילים המובלים אל הפרויקט, וכן כי מצב השבילים היה טעון שיפור מלכתחילה. לדעתו, שתי טענות אלו מתיישבות מבחינה הנדסית. המומחה קבע, כי המחיר שחושב על הנתבעת למ"ר סביר, אולם להערכתו שטח של 300 מ"ר גדול מדי, ובהתאם לזאת העריך המומחה את היקף העבודה בכ-100 מ"ר. לאור זאת, המומחה הפחית את סכום הקיזוז ל-15,000 ש"ח. המומחה נותר איתן בדעתו גם בתשובתו לשאלת הבהרה מטעם הנתבעת באשר להיקף השטח אותו היה נדרש לשקם. בנסיבות אלה, אני סבורה שיש לקבל את חוות דעתו של המומחה לעניין שיקום השבילים.
95. אשר לקו הבזק המומחה הגיע לכלל מסקנה, כי לא ניתן לקבוע דבר. לאור זאת, המומחה לא אישר בחוות דעתו את הקיזוז שבוצע בגין שיקום קו הבזק. שוכנעתי, כי יש לדחות את טענת התובעת, כי המדובר בקו הרוס מלכתחילה, וזאת משום שהוכח לפניי שפעל קו בזק