פסקי דין

תא (י-ם) 3331-06-16 שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' רשות הטבע והגנים ירושלים - חלק 8

13 ינואר 2022
הדפסה

חישובי ההצמדה

105. תשלומי הביניים ששולמו לתובעת במהלך הפרויקט כללו תוספת הצמדה בשיעור מצטבר של 317,125 ₪, בהסתמך על הוראת סעיף 5 להסכם הפרויקט (נספח 1 לכתב התביעה):

"ההצמדה בחוזה זה היא למדד תשומות הבניה של חודש 08/2010"

בחשבון הסופי הנתבעת קיזזה סכומים אלו מחשבון התובעת, וזאת משום כי לשיטתה מדובר בתשלומים ששולמו בטעות. הנתבעת הסתמכה על סעיף (3)(א)(1.1) בהסכם המדף הכללי (נספח 2 לכתב התביעה) בו נקבע:

" עבור כל התקשרות האמורה להימשך תקופה של 18 חודשים, או פחות, לא תשולם כל התייקרות"

בהתאם לכך, משום שתקופת ההתקשרות בגין פרויקט זה נקבעה לתקופה של 9 חודשים, הנתבעת טענה, כי התובעת איננה זכאית לתוספת הצמדה. מנגד, התובעת טענה שסעיף 5 להסכם הפרויקט קובע הצמדה למדד תשומות הבניה של חודש 08/2010. עוד נטען, כי סעיף 3ב לדף ההזמנה מטעם הנתבעת (נספח 14 לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת) קובע שתי אפשרויות תשלום לבחירת הנתבעת, האחת תשלום מקדמה, והשנייה, היא זו שנבחרה בפועל:

"הקבלן הזוכה לא יקבל כל מקדמה עם חתימת החוזה אלא יגיש מזמן לזמן חשבונות חלקיים אשר ישולמו תוך 60 יום מהגיע החשבון המאושר ע"י המפקח

--- סוף עמוד 35 ---

ואשר עליהם תשולם הצמדה למדד תשומת הבנייה, מתאריך הגשת המכרז ועד תאריך הגשת החשבון הנדון. באם תהיה הצמדה בתקופה הנדונה"

התובעת טענה כי הוראות ספציפיות אלו הקובעות הצמדה, גוברות על הוראותיו הכלליות של חוזה המדף, ובפרט שניתן ללמוד זאת מהתנהלות הנתבעת שעה שאישרה בפועל את ההצמדה בחשבונות הביניים. הן בידי המפקח והן בידי מנהלת הפרויקט באמצעות חישוב במערכת תוכנת התשלומים של הנתבעת, מה שמוכיח, לדידה, שכלל הגורמים הרלוונטיים סברו בזמן אמת כי יש לשלם את תשלומי ההצמדה. מנגד, טענה הנתבעת כי בהתאם לסיפא של הסעיף הנ"ל ההצמדה חלה רק "באם תהיה הצמדה". על פי פרשנותה, בעניינו אין הצמדה, כי המדובר בפרויקט לזמן קצר שאיננו מזכה בהפרשי הצמדה כאמור בהסכם המדף.

106. אני סבורה שיש להעדיף את פרשנותה של התובעת. ראשית, יש לתת משקל עדיף להוראה הברורה המצויה בהסכם הספציפי שבין שיבולת לרשות, הקובעת בסעיף 5 הצמדה למדד תשומת הבנייה. שנית, מקובלת עליי טענת התובעת לפיה לו הייתה הצמדה למדד רק לאחר 18 חודשי עבודה, אין הסבר המניח את הדעת מדוע הוראה זו מצויה בחוזה שבין שיבולת לרשות, וכן בהצעת המכרז. אכן, הסיפא של סעיף (3)(ב) מעלה קושי בהקשר זה אם מקבלים את אופן הקריאה של הנתבעת, משום שהיא קובעת "באם תהיה הצמדה", הוראה שהוצגה בידי הנתבעת כסייג, בהתכתב עם הוראת סעיף (3)(א)(1.1) בהסכם המדף הכללי. ואולם, התובעת העלתה אפשרות פרשנית אחרת לעניין קריאת סיפא זו, כך שהיא מתייחסת לשאלה האם הייתה בפועל תהא התייקרות המצדיקה תשלום הצמדה בחודש המסוים, משום שלא בכל חודש חלה התייקרות המחייבת תוספת תשלום זו (עניין ביבי כבישים, בפסקה 39 לפסק דינו של השופט שטיין). לאור האמור, פרשנות זו של שיבולת מקובלת עלי ומסירה את הקושי שמעלה הסיפא של סעיף 3(ב). עוד אוסיף, שגם לו הייתי מניחה שלפנינו שתי הוראות המכחישות זו את זו, ולכן החוזה ניתן לשני פירושים סבירים (בהנחה ונסיבות החוזה אינן מלמדות על תכלית עדיפה של החוזה מבין השניים), יש להעדיף את הפרשנות לחובת המנסח, כאמור, ובמקרה דנן הנתבעת.

107. חיזוק נוסף למסקנה זו, מצאתי בהתנהגות הצדדים בפועל, לפיה בוצע תשלום דמי ההצמדה במהלך תשלומי הביניים, שאף אושרו על ידי האחראית על הפרויקט במהלך ביצוע העבודות, ונכללו בחישוב המערכות הממוחשבות של הנתבעת. אסמכתא לכך ניתן למצוא בעניין עיריית תל אביב שם נקבע, כאמור, שהתנהגותם של הצדדים לאורך תקופת החוזה, היא כלי פרשני חשוב המשמש לקביעת תוכן ההתקשרות ביניהם.

108. משכך, על הנתבעת להשיב את הסכום שקוזז בסך 317,125 ₪. משמעות נוספת של קביעתי זו היא, שההצמדה תחול על התשלומים להם זכאית שיבולת בגין עבודתה לפי פסק דין זה.

תשלומי ריבית

109. על פי הוראות חוזה המדף (נספח 2 לכתב התביעה) תשלום אשר לא שולם במועדו מזכה את הקבלן בתוספת ריבית החשב הכללי. סעיף 60 (3) קובע, כי על התשלומים החוזיים שנקבעו

--- סוף עמוד 36 ---

על ידי המנהל בחשבון הסופי יתווספו תשלומי ריבית החשב הכללי (להלן: "ריבית רגילה"). סעיף 60(10) קובע, כי עיכוב בתשלום יישא כפיצוי בגין האיחור תוספת של ריבית חשב כללי פיגורים הכוללת מעבר לריבית הרגילה תוספת של 6.5% (להלן: "ריבית פיגורים"). בהוראות הוועדה הבין משרדית, חוזה מדף 3210, בסעיף 4.8.1, נקבע כי עיכוב מהמועד שנקבע לתשלום בשל סכומים שאינם במחלוקת, יישאו בריבית פיגורים החל מהיום ה-9 לחובת התשלום עד ליום התשלום בפועל. פיצוי זה מהווה סנקציה עונשית ומעניקה פיצוי מוגבר לקבלן בגין עיכוב בתשלום. לא בנקל בית המשפט יחייב בריבית זו ועל התובע הנטל לזכותו בריבית זו. עניין זה נקבע בע"א 4553/06 מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון נ' מי ערד חברה להנדסה פיתוח ובנין בע"מ (14.10.2010) (להלן "מי ערד"):

"ריבית הפיגורים מהווה מעין סנקציה עונשית (השוו לסעיף 5(ב) לחוק פסיקת רבית והצמדה, תשכ"א-1961 הקובע ריבית פיגורים על איחור בתשלום של חוב פסוק, וראו רע"א 5420/07 דמארי ויקטור נ' צוות ברקוביץ מאגרי בנייה בע"מ ([פורסם בנבו], 4.3.2008)). ריבית פיגורים מעניקה תרופת פיצוי מוגברת לקבלן אשר יתרת שכר החוזה לא שולמה לו במועד הנקוב. לכן, לא בנקל יחייב בית המשפט בריבית פיגורים, ההתחייבות צריכה להיות מפורשת וברורה ועל התובע מוטל נטל ההוכחה לזכותו בסנקציה זו ((ע"א 3495/05 מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון נ' צחר חברה לבניה ופיתוח בע"מ ([פורסם בנבו], 22.7.2008) בפסקה 14" .

110. לשיטת התובעת, היא זכאית לתוספת ריבית הפיגורים בגין התשלומים שעוכבו על ידי הנתבעת. מנגד, לשיטת הנתבעת הסיבה לכך שהסכום לא שולם נבע מכך שהיא סברה שהיא אינה חייבת לשלמו. מאחר שחיוב זה חל רק על סכומים שאינם שנויים במחלוקת, הרי שאין לחייבה בתשלום זה. מנגד, הדגישה התובעת שכעת לאחר הכרעת המומחה הובהר, כי ההפחתה שבוצעה על ידי הנתבעת הייתה שלא כדין, וקיזוז הסכומים נעשה ביודעין ובכוונה, על אף שחלקם כבר שולמו בפועל לנתבעת, ובאופן המתכחש לאישורים שניתנו בזמן אמת על ידי הגורמים המוסמכים, על כן יש מקום לחייב את הנתבעת בתוספת ריבית פיגורים.

111. אם כן, השאלה העומדת לפתחי היא האם התשלום, אשר הנתבעת חבה בו מכוח פסק הדין הוא חוב שנוי במחלוקת ועל כן הריבית בגינו תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי, או שמא מדובר בעיכוב שלא כדין וללא הצדקה, או אז תתווסף גם ריבית הפיגורים. יפים לעניינו הדברים שנאמרו בעניין מי ערד:

"ברגיל, מקום בו מתעוררת מחלוקת לגבי החשבון הסופי שהגיש הקבלן, אין מקום לתשלום ריבית פיגורים ממועד הגשת החשבון הסופי. עניין שבשגרה הוא, שהקבלן מגיש חשבון סופי והמזמין חולק על החשבון מטעמים שונים, כמו אי הסכמה לכמויות או למחירים בהם נקב הקבלן, או בגין ניכויים וקיזוזים למיניהם שהצדדים חלוקים לגביהם. ברי כי כל עוד לא ידוע מה הסכום שעל המזמין לשלם - כפועל יוצא מהגשת החשבון הסופי ובדיקתו ואישורו על ידי המזמין - אין מקום לחייב בריבית פיגורים, גם אם בסופו של יום נקבע על ידי בית המשפט (או על ידי בורר מקום בו הצדדים מפנים את הסכסוך לבוררות) כי הקבלן זכאי לסכום גבוה מזה שאושר על ידי המזמין. שאם לא כן, הסנקציה של תשלום ריבית פיגורים מרחפת

--- סוף עמוד 37 ---

מעל ראשו של המזמין כל עוד לא הוכרעה המחלוקת, מה שמעמיד את המזמין בעמדת נחיתות ואת הקבלן בעמדת יתרון בהליכי מו"מ ובהליכי בית משפט. כל עוד המחלוקת היא עניינית ובתום לב, אין אפוא מקום לחייב את המזמין בריבית פיגורים על הסכומים השנויים במחלוקת. ודוק: הדברים אמורים כאשר המחלוקת לגבי החשבון הסופי היא מחלוקת כנה ובתום לב (ראו פסק דינה של כב' השופטת רונן בתא (מחוזי ת"א) 2026/99 פלס קונסטרוקציות נ' משרד הבטחון ([פורסם בנבו], 22.5.2006) בפסקה 55)".

112. בענייננו, לאור זאת כי לא בנקל בית המשפט ייעתר לחייב בריבית הפיגורים ועל התובע להוכיח כי יש לזכותו בריבית זו, אני סבורה שלא ניתן לקבוע כי המחלוקת שלפניי היא מחלוקת מלאכותית. להתרשמותי, בבחינת מכלול רכיבי המחלוקת נמצא, כי אכן חלק גדול ממנה הוכרע לזכותה של התובעת, אך אני לא סבורה שטענות הנתבעת, ולכל הפחות חלקן הארי נטענו בחלל ריק, וללא כל ביסוס לשם יצירת מחלוקת מלאכותית. על כן, התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכחת זכאותה לריבית הפיגורים. נוכח האמור, לחיובים בגין העבודות ותשלומי ההצמדה יתווספו חיובי ריבית חשב כללי רגילה עד ליום התשלום בפועל בהתאם להוראת חוזה המדף, בסעיף 60(3). יום הגשת החשבון לצורך ביסוס מועדי התשלום בהתאם לסעיף זה הוא 30.7.2012.

סיכום ביניים

113. על הנתבעת לשלם בגין עבודות מכוח חוזה סך 335,909.69 ₪, בגין עבודות חריגות סך 260,397.48 ₪ בגין החזר קנס פיגורים 215,000 ₪. בגין תשלום תקורה סך 111,344.27 ₪. בגין החזר תשלומי הצמדה 317,125 ₪. בניכוי 1.5% בגין הנחה על רכיבי חוזה 5,038.6 ₪ וניכוי תשלום עבור רצפת שיש בסך 12,500 ₪. סה"כ - 1,222,237.84 ₪ בצירוף מע"מ, סכום זה יוצמד למדד תשומות הבניה 08/2010 ולסכום זה תתווסף ריבית בשיעור חשב כללי רגילה בהתאם למפורט בסעיף60(3) לחוזה המדף.

דמי קבלן ראשי

114. התובעת טענה, כי במסגרת עבודתה סיפקה שירותים לקבלנים שונים שפעלו באתר הפרויקט. קבלנים אלו הוזמנו על ידי הנתבעת. שירות זה כלל לדבריה: ביצוע תיאומי עבודה בין התובעת לבין הקבלנים; שירותי מנהל עבודה; אמצעי בטיחות; ביטוח; שמירה; ניקיון ופינוי פסולת לאתר מורשה; אמצעי נגישות; חשמל ומים; תיקוני טיח/צבע/שפכטל ונזקים בגין עבודות שבוצעו על ידי קבלנים אלו; סיוע באמצעות ציוד כדוגמת ציוד הנדסי, טרקטורים, פיגומים, במות הרמה, ציוד מכני וכיוצא בזאת. לטענת התובעת, בגין שירותים אלו זכאית היא לתמורה מאת הנתבעת בשיעור של 6% מערך התשלומים לקבלנים האחרים, בהתאם להוראות החוזה. הנתבעת מפנה לסעיפים 00.06.01 – 00.06.04 במפרט הכללי (נספח 5 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת) בהם נקבעו הכללים לתנאי הקבלן הראשי לרבות ההתחייבויות בהן עליו לעמוד ביחס לקבלנים האחרים ואת שיטת חישוב התמורה לה זכאי הקבלן.

--- סוף עמוד 38 ---

115. מנגד, טענה הנתבעת כי לא הייתה דרישה מצידה שתובעת תשמש כקבלן ראשי ביחס לקבלנים איתם התקשרה ישירות, ועל כן אין לראות בתובעת כקבלן ראשי. מעבר לכך, נטען כי גם בפועל הנתבעת כלל לא קיימה את מטלות הקבלן הראשי, ובכלל זה הענקת השירותים המפורטים במפרט הכללי לקבלנים הנוספים. הנתבעת הדגישה, כי היא בעצמה תיאמה את העבודה מול הקבלנים האחרים, ולראיה התובעת אינה יודעת את שמותיהם של קבלנים אלו. במילים אחרות, טענות הנתבעת מתחלקות לשני מישורים: הראשון- מבחינה חוזית כלל לא נדרש מהתובעת לשמש כקבלן ראשי. השני- מבחינה מעשית, התובעת לא ביצעה את חיובי הקבלן הראשי, ועל כן היא אינה זכאית לתשלום דמי קבלן ראשי. עוד טענה הנתבעת, כי שילמה לתובעת תשלום נוסף עבור ציוד שהשאילה התובעת לקבלנים אחרים, ועל כן מדובר בתשלום כפול, אם היא אכן שימשה כקבלן ראשי. יתרה מזו, לשיטת הנתבעת, דרישת תשלום זה מלמדת שהתובעת לא ראתה עצמה כקבלן ראשי.

116. לעניין הטענה הראשונה, לפיה לא נקבע כי התובעת תשמש כקבלן ראשי ביחס לקבלנים האחרים, אני סבורה שיש לדחות את טענת הנתבעת בעניין זה. כאמור, יש להיצמד להוראות החוזה, מהן ניתן ללמוד כי הנתבעת בחרה שלא להחריג את הוראות סעיפי הקבלן הראשי מחוזה המדף, ועל כן הוראותיו מחייבות את הצדדים. זאת, בפרט שהנתבעת מחקה סעיפים אחרים בחוזה המדף שלא היו רלוונטיים לטעמה. נמצא, אפוא, שסעיפים אלה מחייבים את הצדדים. בנוסף עדותו של מר זומרתי תומכת אף היא במסקנה זו (פרוטוקול הדיון מיום 15.9.20 עמ' 169 ש' 23 –עמ' 170 ש' 3):

ש: אתה מכיר שבספר הכחול יש שתי דרכי חישוב איך לחשב דמי קבלן ראשי, נכון?

ת: נכון.

ש: האם החרגתם את אחד מהסעיפים האלה?

ת: לא, לא.

ש: האם החרגתם את החוזה?

לא, לא.

ובהמשך (שם, בעמ' 172 ש' 9 -18):

ש: כב' השופטת: מגיע לו או לא מגיע לו?

ת: לא מגיע לו, למה החוזה זה מדף. חוזה מדף יש כל מיני סעיפים שלפעמים הם מתאימים.

כב' השופטת: אז למה לא מחקת את זה?

ת: ולפעמים הם לא מתאימים. לפעמים הם לא מתאימים.

[...]

כב' השופטת: אז למה לא מחקת את זה?

ת: לא. במידה ויהיה אחר כך, אם אני אהיה צריך את זה.

כב' השופטת: אז זאת אומרת שאם יש, רגע. זה אומר שאם יש מגיע לו.

ת: אם יש, מגיע לו, כן.

--- סוף עמוד 39 ---

117. עולה מכאן, שהתובעת זכאית לדמי קבלן ראשי אם יימצא שעמדה במטלות הנדרשות מקבלן ראשי. אבחן כעת האם עמדה בתנאים אלו. מומחה בית המשפט בחן את טענות הצדדים ומצא, כי טענות התובעת עוברות את "הרף הראוי לבדיקה".

118. לאחר ששקלתי את הדברים ועיינתי בכלל חומר הראיות הרלוונטי שהונח לפניי, הגעתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בדרישות החוזיות שנקבעו לעניין חובות הקבלן הראשי. תחילה אציין, שהחלופה הרלוונטית לענייננו היא זו המופיעה בסעיף 00.04.03.02 לספר הכחול, לפיו ההתקשרות נעשית בין המזמין לבין הקבלנים אחרים (ולא בין הקבלן הראשי לקבלנים האחרים) – מה שאירע בפועל. הספר הכחול קובע מספר דרישות שעל הקבלן הראשי לעמוד בהן (סעיף 00.04.01), בין היתר: לשלב בלוח הזמנים המפורט את עבודות הקבלנים האחרים; לתאם את תהליכי הביצוע של עבודות הקבלנים האחרים על כל שלביהן עם העבודות שהן בטיפול ישיר של הקבלן; לפקח על קבלני המשנה ולהדריכם בכל הנוגע לעבודות הבניין הקשורות לעבודתם; להגיש עזרה וסיוע לקבלנים האחרים, לרבות שימוש סביר בציוד של הקבלן, סילוק פסולת וניקיון.

עמוד הקודם1...78
9עמוד הבא