לסברתו של ד"ר קרני, המכלול הקליני ובכלל זה - עלית החום, כאבי הראש, השקיעה בהכרה, סימני גירוי מנינגיאלי, מעידים על דלקת קרום במוח כאשר השקיעה בהכרה, הפרכוס הבודד וסימני הצד מעידים על המרכיב האנצפליטי של מחלתה – מנינגואנצפליטיס.
--- סוף עמוד 18 ---
ד"ר קרני העריך את נכותה הנוירולוגית של התובעת בשיעור של 10% בגין פגיעה קוגנטיבית קלה לפי סע' 32א'(1)ב'-10%.
פרופ' מרסל טופילסקי- מומחה למחלות פנימיות וריאה מיום 11.7.16
31. פרופ' טופילסקי שולל אף הוא התרחשות של אמבוליה מוחית כתוצאה מתסחיף אויר שנכנס לווריד פריפרי בזמן העירוי שניתן לתובעת. הוא מציין כי אומנם קיימים בספרות הרפואית מקרים של אמבוליה פרדוקסלית עם אוויר שעובר מצד הימני של הלב לצד השמאלי ומשם לעורקים המוחיים, אולם המדובר בדרך כלל בהזרקת אוויר בכמות של לפחות 20 ס"ס ועד 50 ס"ס וקיום דלף ימין שמאל בלב ASD או VSD או הכנסת אויר מסיבית בעת ניתוחים נוירוכירורגים, הרכבת ופירוק CENTRAL LINE או ניתוחים גניקולוגים.
בנדון הדלף היה צריך להיות וריד פריפרי בזרוע, ללב הימני לעורק פולמונלי, משם דרך המלפורמציה AVM לוריד פולמונלי, ללב השמאלי, ומשם למוח – זוהי דרך ארוכה ונדירה ביותר. לטענתו אין במאמרים שצורפו לחוות דעתו של פרופ' פרוכטר מקרה בו נוצרה אמבוליה פרדוקסלרית כתוצאה מעירוי כבמקרה הנדון.
פרופ' טופילסקי מציין כי האוויר שנמצא במערכת מתן נוזלים לווריד פריפרי הוא פחות מ 10 ס"ס, כך שאפילו כשנכנס אוויר בשל כך, המדובר בכמות אוויר במידה שהייתה קטנה מדי על מנת לגרום לאמבוליה פרודקסלית דרך המלפורמציה ממנה סבלה התובעת.
יתר על כן, לטענת פרופ' טופילסקי גם אם אירעה אמבוליה מוחית במקרה דנן, הרי שאין בכך כדי להצביע על רשלנות כלשהי במתן העירוי, שהרי כאמור אין אפשרות לצפות אירוע כה נדיר ולא ניתן למנוע זאת, ואף קיים ספק של ממש אם ניתן היה למנוע את הנזק או להקטינו באמצעות טיפול כלשהו פרט לחמצן היפרבארי (טיפול בתא לחץ), שלא קיים בביה"ח לניאדו.
32. פרופ' טופילסקי מעריך את נכותה של התובעת בתחום הריאתי לאחר הניתוח לו נדרשה בשל ה AVM בשיעור של 10% נוכח הפרעה רסטריקטיבית קלה בלבד בתיפקודי ראיה. תוך שהוא מציין כי אין לנכות זו כל קשר לאירוע העירוי מיום 28.10.10 שכן מדובר ב AVM קונגניטלי שהתגלה באקראי בעת ברור בבית חולים לניאדו באוקטובר 2010.